איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".
שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
יעקל כתב:איפה נמצא מאמרם ז"ל שהנ"ך הוא פירוש ומשנה לתורה, זכור לי שבש"ס בבלי איפה שהוא ?
לפי זה, איך הבינו עבדיו הנביאים ממקראי הקודש שפה בכתובי פרשת זמרי מרומז שפינחס לא רק ביצע פעולה אלא גם התפלל לפניה ?
במדבר פרק כה פסוק ז (פרשת בלק):יתיב רבי יוחנן וקא מתמה; אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא? ...
מדרש הגדול - בראשית פרק כג פסוק ג (פרשת חיי שרה):וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:
ויקם אברהם מעל פני מתו. ר' שמואל אומר אין קימה אלא תפלה, ...
יעקל כתב:שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"קי על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".
מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
יעקל כתב:שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
בחב"ד לא נוהגים כך, אלא אומרים כפי שכתוב בסידור-אדה"ז.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
בחב"ד לא נוהגים כך, אלא אומרים כפי שכתוב בסידור-אדה"ז.
אך יש ברכה אחרת שמוסיפים בה מילה לאחר סיומה - בהדלקת נרות שבת, שאומרים "להדליק נר של שבת קודש". וזה רק בשבת רגילה, אבל כשחל יו"ט בשבת - שיש חשש הפסק - אין אומרים "קודש" אלא "להדליק נר של שבת ושל יום טוב/הזיכרון/הכיפורים".
מעניין.
יש לך מקור כתוב?
איתן נוי כתב:תודה. אבדוק אי"ה.
מעניין. בפסקי תשובות הנ"ל הביא שבסידור הגר"ז הסכים שלא לחתום כלל ועל הכלכלה. עם זאת יתכן שזאת דוקא לבד, אך בצוספת הנוסח "אין לומר" יסכים אף הגר"ז.
איתן נוי כתב:מעניין. בפסקי תשובות הנ"ל הביא שבסידור הגר"ז הסכים שלא לחתום כלל ועל הכלכלה. עם זאת יתכן שזאת דוקא לבד, אך בתוספת הנוסח "אין לומר" יסכים אף הגר"ז.
איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?
כדכד כתב:איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
גם בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה - אם אמר אתה אפשר להחשיבו כטועה בין תפילות שבת
אם אמר עוד מלה אי אפשר להחשיבו כטועה בתפלת שבת אלא כהתחיל ברכ ה של חול וצריך להמשיך אותה מדינא דגמרא הנפסק בשו"ע וזה לא קשור להזכרת ש"ש לבטלה
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?
ראה את השו"ע לעיל.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".
האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?
ראה את השו"ע לעיל.
ראיתי את השו"ע, וליתר ביטחון גם את כף-החיים וילקוט יוסף.
וחבל שאתה לא עונה על מה ששאלתי אותך. אי אפשר לנהל דיון כאשר "טענו חיטים והודו לזכר קדשו".
כדכד כתב:ז"ל השו"ע
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסח
סעיף ב
* אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה א) ומתחיל (ג) של שבת, ב') ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית, ג'] מוסף ומנחה. (ד) <ג> וי"א דבמוסף (ה) פוסק ד'] אפילו ב באמצע ברכה.
סעיף ג
ג') אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד (ו) כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, ג הוה ליה התחיל בשל [ג] חול וגומר אותה ברכה; אבל אם היה יודע שהוא שבת, * (ז) ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן (ח) דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו. הגה: ב) דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סימן י"ד).
מבואר כמו שכתבתי שרק אם אמר רק תיבת אתה אז כשידע שהוא שבת חשבינן ליה כטועה בין תפילות שבת ולא יגמור אתה חונן אבל אם המשיך את ברכת אתה חונן דיו כבסעיף ב שגומר הברכה שטעה בה
עושה חדשות כתב:בתש' הגאונים (רב נטרונאי גאון) כ' - מלקות דודאי דאורייתא ליכא בידן האידנא... ועוד, במלקות דאורייתא קתני הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה, ומכאן למדנו שאין מלקין מלקות דאורייתא, שאם נתחייב גלות (באיזה) [כאיזה] צד עושין, והא ליכא גלות - ערי מקלט כבר מפורשות, ואין להוסיף עליהן ואין לעשות בחוצה לארץ וצריכה לכהן גדול, ואלו מדות כולן תלויות (זה בזה) [זו בזו].
האם עמדו לבאר מהיכ"ת שיהיה חיוב המלקות תלוי באפשרות של גלות?
איתן נוי כתב:כדכד כתב:ז"ל השו"ע
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסח
סעיף ב
* אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה א) ומתחיל (ג) של שבת, ב') ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית, ג'] מוסף ומנחה. (ד) <ג> וי"א דבמוסף (ה) פוסק ד'] אפילו ב באמצע ברכה.
סעיף ג
ג') אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד (ו) כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, ג הוה ליה התחיל בשל [ג] חול וגומר אותה ברכה; אבל אם היה יודע שהוא שבת, * (ז) ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן (ח) דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו. הגה: ב) דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סימן י"ד).
מבואר כמו שכתבתי שרק אם אמר רק תיבת אתה אז כשידע שהוא שבת חשבינן ליה כטועה בין תפילות שבת ולא יגמור אתה חונן אבל אם המשיך את ברכת אתה חונן דיו כבסעיף ב שגומר הברכה שטעה בה
כבודו לא קורא שו"ע מה אני יכול עוד?
מיותר לצטט שוב כל מה שציטטתי כבר בתחילה, אך את העיקר שהדגשתי לך אתה לא מתייחס אליו.
תקרא מה שהגבתי לר' ברגר.
עזריאל ברגר כתב:השו"ע מדבר על מי שהתחיל בתיבת "אתה" ולא אמר "חונן", קמ"ל שאם אמר "חונן" - חייב לסיים את כל הברכה.
וכך משמע בכל הפוסקים שראיתי את דבריהם בנושא זה.
ואני מבקש שתענה ברור על שאלותי:
א. האם אתה מסכים למה שכתבתי כאן שמי שאמר "אתה חונן" חייב לסיים את כל הברכה?
ב.1. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא כן - אז על איזה מקרה אתה דן בשאלתך?
ב.2. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא לא - מהו המקור לדבריך שלכאורה חולקים על רוב-ככל הפוסקים?
איתן נוי כתב:* כן פסק הגר"ד טהרני.
האם יש מקור שיש לחלק בין זה לבין של מנחה?
יעקל כתב:שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.
חרסון כתב:לא בחב''ד. אך כך נהגו כמה מנכדי אדה''ז שנמנו על חוגים אחרים. כגון הרבנית אשת הרה''ק מראצעפט, וכנראה כן היה מנהג אבותיה. ושייך לסיפור שהובא למעלה על רלוי''צ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 194 אורחים