שאלה בהל' שומת נזיקין
הזיק מכונית ויש אפשרות לתקן בזול במוסך פשוט, או לתקן דוקא במוסך מורשה תיקון טוב יותר, וגם המחיר יותר.
וכן בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?
עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?
ראה שו"ע חו"מ סימן תכ סעיף כא וכו'.
לסעי' כא' זה לא שייך מאחר וכאן לא מתכוין לתקן בעצמו.
סכ"א: "אמר לו המזיק: אני ארפא אותך, או: יש לי רופא שמרפא בחנם, אין שומעין לו, אלא מביא רופא אומן ומרפאו בשכר".
ומטעמא דהסמ"ע (סקכ"ד): "...בגמרא [ב"ק פ"ה ע"א] מפרש טעמא, דאם אמר אני ארפאך יאמר לו דמית עלי כאריא ארבא, ועל רופא אחר חנם יאמר רופא שאינו מקבל תשלומין אין מדקדק ברפואתו. ובטור [סעיף י"ז] כתב האי טעמא בתרא גם אאם א"ל ואני ארפאך, ע"ש". עכ"ל.
ממילא בהנ"ל אילו מציע לו מוסך אחר ובתשלום, רק שהוא יותר זול. אה"נ יכול לתקן ואינו יכול לעכב בעדו. ואולי יוכל לבקש לשלם את הפער. אא"כ משמעות מוסך "פשוט" היינו שעושים עבודה כאפר, אה"נ ברור שיכול לעכב בעדו.
והראיה מסעי' כ"ב: "אם יאמר המזיק: אביא לך רופא ממקום רחוק שיקח שכר מועט, יכול הנחבל לומר לו: הרופא שהוא במקומו מדקדק יותר, שלא יפסיד המחאתו".
וכ"ז ממילא אף לרפואה ונידון ברפואה.
יש"כ לר' עזריאל.
אגב, לעניין רופא פשוט או מומחה יש חזון איש שכתב שבדברים מסובכים כגון חולה לב וכה"ג, רופא פשוט הוא לא רופא, הוא סנדלר. וההשתדלות נדרשת לרופא מומחה.
אא"כ ריפא מי שריפא ועשה מלאכתו נאמנה, שאע"פ שאיגלאי מילתא למפרע שלא היה מומחה, אינו יכול לתבוע את כספו חזרה, משום שהגמ' אומרת (עבודה זרה דף נה עמוד א): "...אף כך יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית,
ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני".