שער ג: "הנה במצות הנזיר, אשר עקר נזירותו פן ישתה וישכח מחוקק או יתעהו רוח זנונים, אוסרתו התורה (במדבר ו, ד): מכל אשר יעשה מגפן היין, וכל זה לגדר הרחקה ממשתה היין. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש (שמו"ר טז - ב)".
מה הביאור "וישכח מחוקק"?.
איתן נוי כתב:בסידור איש מצליח ויתכן בסידורים נוספים. הביאו נוסח שבסופו כתוב "יהיה מחולל הוא וחמושו על מטבע שיחדתי לחלל עליו".
איזה מטבע מישהו ייחד?
איתן נוי כתב:מה ההקשר של מוציא דיבה הוא כסיל לבין הודעה עם לי מי שנפטר שהאיסור כל כך חמור, (ובקושי רב התירו עפ"י הרגאצ'ובר ע"י כתיבה לדעת הרמ"א ועם תנאים מאוד מוגבלים?).
פלוריש כתב:איתן נוי כתב:מה ההקשר של מוציא דיבה הוא כסיל לבין הודעה עם לי מי שנפטר שהאיסור כל כך חמור, (ובקושי רב התירו עפ"י הרגאצ'ובר ע"י כתיבה לדעת הרמ"א ועם תנאים מאוד מוגבלים?).
היכן הרוגוצ'ובר? האם אין כוונתך לשו"ת חוות יאיר סימן רא?
ואגב, דנו על כך כאן: viewtopic.php?t=35749
משנה ח:ברכות כהן גדול כיצד חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד וקורא (שם ט"ז) אחרי מות (שם כ"ג) ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כ"ט) ובעשור שבחומש הפיקודים קורא על פה ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודיה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפלה:
פרשת המלך כיצד מוצאי יום טוב הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר (דברים ל"א) מקץ שבע שנים במועד וגו' חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכהן גדול נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (שם י"ז) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתיירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה אחינו אתה וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ברכות שכהן גדול מברך אותן - המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון:
לשונו מורה ודאי, שכן הדין המוסכם למעשה, ובדיעבד בהמ"ז פוטרתן.ודע דלדינא הסכימו כמה אחרונים שלא כדעת המחבר אלא דדייסא וכן כל שהוא ממיני דגן בדיעבד בהמ"ז פוטרתן דכיון דהוא זיין לא גריעא מתמרים [וכ"ש בפת כיסנין דודאי בהמ"ז פוטרתן]:
כדכד כתב:את לשון המשנה ברורה ראיתי לפני ששאלתי ובכל זאת שאלתי.
הוא לא מכריע כאחרונים שחולקים אלא מציין שיש חולקים
עובדיה חן כתב:מעשה בשכונה שיש שני בתי כנסת ובכל בית כנסת יש כהן אחד, באו הגבאים של בית כנסת אחד, ושילמו לכהן שיבוא אצלם, כי רצו שיהיה להם 2 כוהנים. שיהיה ברכה מדאורייתא
האם מותר להם לעשות את זה?
עובדיה חן כתב:מה לעשות שבשו"ע נאמר שמותר להערים ולקחת מצוות,
באמונתו כתב:עובדיה חן כתב:מעשה בשכונה שיש שני בתי כנסת ובכל בית כנסת יש כהן אחד, באו הגבאים של בית כנסת אחד, ושילמו לכהן שיבוא אצלם, כי רצו שיהיה להם 2 כוהנים. שיהיה ברכה מדאורייתא
האם מותר להם לעשות את זה?
הגבאים רשעים, רעים וחטאים.
עובדיה חן כתב:מה לעשות שבשו"ע נאמר שמותר להערים ולקחת מצוות ,
איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:מה לעשות שבשו"ע נאמר שמותר להערים ולקחת מצוות ,
על חשבון שלבית הכנסת האחר לא תתקיים כלל ברכת כהנים במטרה "להדר"? לא נשמע.
כדכד כתב:מי שבירך בטעות ברכת המזון כשהי' צריך לברך מעין שלש על תבשיל מחמשת המינים - לכאורה בשו"ע או"ח ר"ח י"ז נפסק שצריך לברך מעין שלש אבל המשנ"ב מביא שיש אחרונים שחולקים - למעשה האם מדין ספק ברכות הקל ינהג כאחרונים החולקים?
אראל כתב:כדכד כתב:מי שבירך בטעות ברכת המזון כשהי' צריך לברך מעין שלש על תבשיל מחמשת המינים - לכאורה בשו"ע או"ח ר"ח י"ז נפסק שצריך לברך מעין שלש אבל המשנ"ב מביא שיש אחרונים שחולקים - למעשה האם מדין ספק ברכות הקל ינהג כאחרונים החולקים?
אם המזונות הי' ממין שאפשר לחושבו כ'פת הבא בכסנין', [לכה"פ לפי אחד מהג' שיטות המפורטים בשו"ע סי' קס"ח], אזי יש לצרף מ"ש הרעק"א בסי' ר"ח שבפהב"כ לכו"ע יוצאין בדיעבד בברכת המזון דנחשב לחם
כדכד כתב:זה ידעתי. השאלה נשאלה באופן שודאי אינו נחשב פת הבאה בכיסנין
אור עולם כתב:לשים תרופות בחדר אמבטיה ושירותים,
יש בזה מניעה (כמו לשים שם אוכל) או שאין בעייה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אור עולם כתב:לשים תרופות בחדר אמבטיה ושירותים,
יש בזה מניעה (כמו לשים שם אוכל) או שאין בעייה?
https://din.org.il/2021/11/11/%D7%AA%D7 ... %99%D7%9D/
מתוך פרוייקט הלכה יומית להרה"ג יעקוב ששון, נכד לגר"ע זצוקל:
הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים (סימן סו) כתב, שאסור להכניס מאכלים לבית הכסא, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, והביאו ראיות לכך שאסור בהחלט להכניס מאכלים לבית הכסא.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בענין זה (שו"ת יביע אומר חלק שלישי סימן א), ומסקנת הדברים למעשה היא, שאסור להכניס מאכלים לבית הכסא. ומי שמוכרח להכניס מאכל לבית הכסא, ולמשל, מי שיש בכיסו סוכריה, ואין לו היכן להניח אותה, רשאי להכנס איתה לבית הכסא, כשהיא מכוסה בתוך כיס בגדו וכדומה, אבל לא כשהיא מגולה.
ומיני מאכלים שהוכנסו לבית הכסא ואינם מכוסים, אם אפשר לשטוף את המאכלים הללו שלוש פעמים במים, יש לעשות כן. ולמשל, מי שילדו נכנס לבית הכסא ותפוח בידו, יש לשטוף את התפוח שלוש פעמים במים, ואז יוכלו לאכול ממנו. אבל אם מדובר במאכל שאי אפשר לשטוף אותו, אף על פי שיש מיקלים בדבר ומתירים לאכול ממנו, מכל מקום המחמיר בזה תבוא עליו ברכת טוב.
איתן נוי כתב:שכן נסע לחג והשאיר את אקווריום הדגים אצל שכנו והזהיר אותו שלא יעשה עליו (על האקווריום) "תשליך" (כפי שהביא המהרי"ל לעשות עם דגים) מאחר ושמע שהדגים עלולים למות מחמת התשליך/העוונות.
א. האם יש כזה דבר שעלולים למות, כפי שמצאנו מעשה בברכת האילנות שיבש האילן?
ב. האם מותר לו לעשות אעפ"כ כשהוא אינו חושש להא?
עזריאל ברגר כתב:ב. אם האקווריום עומד בבית השומר - אינני רואה בעיה, ובלבד שלא יזיזנו ממקומו לצורך ה"תשליך". אבל בבית הבעלים - אסור להיות בביתם בלא רשותם.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:כדכד כתב:זה ידעתי. השאלה נשאלה באופן שודאי אינו נחשב פת הבאה בכיסנין
אמנם דעת השלחן ערוך (סימן רח סעיף יז) שברכת ג' אינה פוטרת מעין שלוש, שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו, אולם המשנה ברורה (ס"ק עה) הביא שהסכמת כמה אחרונים שלא כדעת מרן, אלא דדייסא וכן כל שהוא ממיני דגן בדיעבד ברכת המזון פוטרתן. עיין שם עוד בדבריו. וכן הוא גם לבני עדות המזרח, וכמו שהעלה בשו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק אורח חיים סימן כא אות ה).
אור עולם כתב:לשים תרופות בחדר אמבטיה ושירותים,
יש בזה מניעה (כמו לשים שם אוכל) או שאין בעייה?
איתן נוי כתב:שכן נסע לחג והשאיר את אקווריום הדגים אצל שכנו והזהיר אותו שלא יעשה עליו (על האקווריום) "תשליך" (כפי שהביא המהרי"ל לעשות עם דגים) מאחר ושמע שהדגים עלולים למות מחמת התשליך/העוונות.
א. האם יש כזה דבר שעלולים למות, כפי שמצאנו מעשה בברכת האילנות שיבש האילן?
ב. האם מותר לו לעשות אעפ"כ כשהוא אינו חושש להא?
באמונתו כתב:איתן נוי כתב:שכן נסע לחג והשאיר את אקווריום הדגים אצל שכנו והזהיר אותו שלא יעשה עליו (על האקווריום) "תשליך" (כפי שהביא המהרי"ל לעשות עם דגים) מאחר ושמע שהדגים עלולים למות מחמת התשליך/העוונות.
א. האם יש כזה דבר שעלולים למות, כפי שמצאנו מעשה בברכת האילנות שיבש האילן?
ב. האם מותר לו לעשות אעפ"כ כשהוא אינו חושש להא?
ישנה אמונה עממית כזאת, מעשיות שונות נאמרו בזה, ולכן לענ"ד אסור לעבור על דעת הבעלים. ידועים דברי הרשב"א ז"ל, שאין לזלזל באמונות כאלה.
איתן נוי כתב:באמונתו כתב:איתן נוי כתב:שכן נסע לחג והשאיר את אקווריום הדגים אצל שכנו והזהיר אותו שלא יעשה עליו (על האקווריום) "תשליך" (כפי שהביא המהרי"ל לעשות עם דגים) מאחר ושמע שהדגים עלולים למות מחמת התשליך/העוונות.
א. האם יש כזה דבר שעלולים למות, כפי שמצאנו מעשה בברכת האילנות שיבש האילן?
ב. האם מותר לו לעשות אעפ"כ כשהוא אינו חושש להא?
ישנה אמונה עממית כזאת, מעשיות שונות נאמרו בזה, ולכן לענ"ד אסור לעבור על דעת הבעלים. ידועים דברי הרשב"א ז"ל, שאין לזלזל באמונות כאלה.
אגב, יש לך את המקור של הרשב"א שם כתב על כגון "אמרה לי אם/זקנה".
באמונתו כתב:איתן נוי כתב:באמונתו כתב:איתן נוי כתב:שכן נסע לחג והשאיר את אקווריום הדגים אצל שכנו והזהיר אותו שלא יעשה עליו (על האקווריום) "תשליך" (כפי שהביא המהרי"ל לעשות עם דגים) מאחר ושמע שהדגים עלולים למות מחמת התשליך/העוונות.
א. האם יש כזה דבר שעלולים למות, כפי שמצאנו מעשה בברכת האילנות שיבש האילן?
ב. האם מותר לו לעשות אעפ"כ כשהוא אינו חושש להא?
ישנה אמונה עממית כזאת, מעשיות שונות נאמרו בזה, ולכן לענ"ד אסור לעבור על דעת הבעלים. ידועים דברי הרשב"א ז"ל, שאין לזלזל באמונות כאלה.
אגב, יש לך את המקור של הרשב"א שם כתב על כגון "אמרה לי אם/זקנה".
שו"ת הרשב"א - חלק א סימן ט.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 255 אורחים