◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עזריאל ברגר]

מחלוקת עתיקה...

מי דיבר ע"כ/היכן?

תתחיל בדברי הפוסקים בהלכות תפילין, כגון בשו"ע הרב, כף החיים, משנה ברורה.
אם לא תרווה משם את צמאונך - אתה מוזמן לפנות לספר "ויכוחא רבה" שכמדומני עסק גם בשאלה הזאת.

[עפר תחת רגליכם]

האם רבותינו האחרונים עשו אוקימתות בתשובותיהם? ואם כן - לאלו מקורות עשו אוקימתות? רק לדבריהם של אחרונים אחרים או גם לדבריהם של הקודמים להם? אשמח ללמוד דוגמאות? תודה רבה!

[ארזי הלבנון]

אשמח לקבל מקורות (לא קבליים) לטעמים שלא לברך ברכת הלבנה בשבת. תודה.

[איתן נוי]

אשמח לקבל מקורות (לא קבליים) לטעמים שלא לברך ברכת הלבנה בשבת. תודה.

עיין חזון עובדיה חנוכה עמוד שלה בהערות אות ז.

[כדכד]

במשנה ברורה סימן תכו כתב שזה מפני שרגילים לרקוד וריקוד אסור בשבת

[מעיין התורני]

אשמח לקבל מקורות (לא קבליים) לטעמים שלא לברך ברכת הלבנה בשבת. תודה.

המשנ"ב לא כתב טעם זה על ברכת הלבנה (הזכירו בסימן הנ"ל בשעה"צ ולא במשנ"ב, אלא הביאו לעניין תשליך (לא כזה הבדל קריטי, אך בדברי מרן המשנ"ב חשוב לדייק)
בשדי חמד ובמנחת יצחק (חב קכ) הביאו טעם מחשש שמא יוציא הסידור.
בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עח, כתב שאין לברך את ברכת הלבנה בשבת, מטעם שאין מערבים שמחה בשמחה.

והסכמת כמעט כל הפוסקים שאם יעבור לו הזמן אם לא יברך בשבת- יברך בשבת.

[כדכד]

מה הקשר תשליך
נכון במשנ"ב כתוב שהטעמים ע"פ קבלה
והטעם שהבאתי הביא בשער הציון, מה השייכות לתשליך?

[האמת אדרוש]

נוכחתי לדעת שיש מורי הוראה המורים שאשה שעשתה בדיקה ביום הוסת ומצאה דם, אך עיקר שפע ראייתה התחיל בעוד יום או יומיים, אז אמרינן שיש עקירה על יום הוסת ותו אין צריך לחוש לו בחודש הבא.

מישהו יודע אם יש דברים בכתב לבאר הוראה זו? ולשיטתם מה טעם לבדוק בכלל ביום הוסת?

[מעיין התורני]

מה הקשר תשליך
נכון במשנ"ב כתוב שהטעמים ע"פ קבלה
והטעם שהבאתי הביא בשער הציון, מה השייכות לתשליך?

דברתי על הטעם שהובא בשעה"צ
אותו טעם כתב המשנ"ב תקפג סק"ח לעניין הסיבה למה לא אומרים תשליך בשבת, מה לא מובן?

[כדכד]

ממתי רוקדים בתשליך?
השאלה היתה על קידוש לבנה
התשובה שלי היתה על קידוש לבנה והמקור היה מוטעה כי לא זכרתי שזה בשער הציון ולא במשנה ברורה וטוב שתיקן מר
אבל תשליך לא קשור לפה בשום צד

[צופה_ומביט]

ה"ריקוד" שעושים בקידוש לבנה רגילים לעשות גם בשבתות ויו"ט, כשיש שמחה וכיו"ב. וא"כ לכאורה נפל טעם זה בבירא.

[איתן נוי]

מי שראה כסף נופל מכיס חברו האם חייב להשיב?

[עזריאל ברגר]

בוודאי.
כך פירשו חז"ל בפרק אלו מציאות (דף כו עמוד ב) שהרואה מטבע שנפלה מחבירו ולא השיבה - עובר במצבים מסוימים משום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם וכו'.

[איתן נוי]

שלח לי מקור.
מה שיצא לי בשו"ע מה שמצאתי רס"ב. שדווקא ראה מב' וא ג' אנשים וכסברת הסמ"ע שם

[עזריאל ברגר]

שלח לי מקור.
מה שיצא לי בשו"ע מה שמצאתי רס"ב. שדווקא ראה מב' וא ג' אנשים וכסברת הסמ"ע שם

שלחתי מ"מ מדויק, שכתוב שם "עובר משום השב תשיבם".
הדיון על ב-ג אנשים - זה אחרי שמשמש המאבד בכיסו וראה שנפל ממנו המטבע.
אבל כשעיניך רואות שטרם משמש המאבד בכיסו - קיי"ל ש(יאוש שלא מדעת לא הוי ייאוש, ו)חייב להשיב.

[עובדיה חן]

שכח ולא אמר לא מוריד הגשם ולא מוריד הטל, ואמר ברוך אתה ה',ונזכר שלא אמר האם ימשיך מחיה מתים או יאמר לדני חוקך ויחזור לומר מוריד הגשם

[בברכה המשולשת]

ה"ריקוד" שעושים בקידוש לבנה רגילים לעשות גם בשבתות ויו"ט, כשיש שמחה וכיו"ב. וא"כ לכאורה נפל טעם זה בבירא.

זו מחלוקת גם בימינו.
אז לאוסרים זה טעם מועיל מאוד.

[שעטנז]

ולע"ע לא מצאתי מקור ברור לזה שאומרים תהלים לרפואה וכיו"ב בלילה (בחציו הראשון).

מה שכן ראיתי - שלאחר חצות הלילה אפשר לומר תהלים בשופי.

הרה"ק מבוטשאטש מקיל לומר תהלים בכל לילה שאין זה בכלל אזהרת האר"י הק' לא ללמוד מקרא בלילה.

[שעטנז]

נתבקשתי לשאול האם יש הסבר למה שמובא בקטע המצורף משיעורי ר' דוד פוברסקי בענין דין רובו ככולו, והאם מישהו כבר דן בכך

בענין מ' סאה למקוה לא ידעתי, אבל האיך יאמר כן על י' למנין בעת שיש על זה לימוד מפורש מהמרגלים וצ"ע

[שעטנז]

מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה

נראה דהלא עיקר המנהג היה שהעולה הוא קורא, והגם שהיום הסדר שיש בעל קורא מ"מ מסתבר שאת הקדיש עדיין שייך להעולה אחרון אם רוצה ומהיכי תיתי לקחתו ממנו? וכן אני (בהיותי בעל קורא קבוע) נוהג (אם יש מי שאיכפת לי' בזה) להרשות לעולה אחרון לומר הקדיש אם רוצה, מטעם הנ"ל.

[עזריאל ברגר]

מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה

נראה דהלא עיקר המנהג היה שהעולה הוא קורא, והגם שהיום הסדר שיש בעל קורא מ"מ מסתבר שאת הקדיש עדיין שייך להעולה אחרון אם רוצה ומהיכי תיתי לקחתו ממנו? וכן אני (בהיותי בעל קורא קבוע) נוהג (אם יש מי שאיכפת לי' בזה) להרשות לעולה אחרון לומר הקדיש אם רוצה, מטעם הנ"ל.

השאלה היא מיהו העיקרי - מי שאומר בקול את הברכות או מי שאומר בקול את הפסוקים.
ומנהג האשכנזים להחשיב לגבי זה את הקורא כעיקר ואת העולה כטפל.

[עזריאל ברגר]

ולע"ע לא מצאתי מקור ברור לזה שאומרים תהלים לרפואה וכיו"ב בלילה (בחציו הראשון).

מה שכן ראיתי - שלאחר חצות הלילה אפשר לומר תהלים בשופי.

הרה"ק מבוטשאטש מקיל לומר תהלים בכל לילה שאין זה בכלל אזהרת האר"י הק' לא ללמוד מקרא בלילה.

יש ג ענינים:
מקרא בלילה - שהלילה יותר מתאים לתורה שבעל פה.
תהילים בלילה - שבזמן דין זה לא-מוצלח לעורר רחמים ע"י התהילים.
צדקה בלילה - כנראה כמו תהילים.

[יעקל]

יש משהו לא ברור לי בפסק ספר שמירת שבת כהלכתה : האם בשבת מותר להוציא אוכל מרשות לרשות במקום שיש עירוב לבע"ח שלא מוצא לו מזון, על אף שמלאכת הוצאה היא מהמלאכות האסורות בשבת ?

[כדכד]

מנהג הספרדים ששייך לעולה לתורה האחרון
מנהג האשכנזים ששייך לבעל קורא
בפני ברוך כתב ששייך לאבל
הגרש"ז אויירבך הורה שלא יאמר האבל אלא הבעל קורא אא"כ העולה האחרון רוצה לומר קדיש
כך ראיתי בהליכות שלמה
הסברא נותנת כדבריו ושלא כהפני ברוך שהרי הקדיש קאי על הקריאה ואינו קדיש יתום וכשם שהאבל אינו אומר קדיש תתקבל במקום הש"ץ כשאין האבל ש"ץ כך לא יאמר קדיש שאחר קריה"ת במקום הקורא או העולה

נראה דהלא עיקר המנהג היה שהעולה הוא קורא, והגם שהיום הסדר שיש בעל קורא מ"מ מסתבר שאת הקדיש עדיין שייך להעולה אחרון אם רוצה ומהיכי תיתי לקחתו ממנו? וכן אני (בהיותי בעל קורא קבוע) נוהג (אם יש מי שאיכפת לי' בזה) להרשות לעולה אחרון לומר הקדיש אם רוצה, מטעם הנ"ל.

ומשום הסברא שכתב מר כתב בהליכות שלמה שאם העולה רוצה הרשות בידו לומר קדיש

[כדכד]

יש משהו לא ברור לי בפסק ספר שמירת שבת כהלכתה : האם בשבת מותר להוציא אוכל מרשות לרשות במקום שיש עירוב לבע"ח שלא מוצא לו מזון, על אף שמלאכת הוצאה היא מהמלאכות האסורות בשבת ?

לא מובן לי
מה זה "להוציא מרשות לרשות במקום שיש עירוב"?
עירוב אינו מתיר הוצאה מרשות לרשות אלא מערב כמה רשויות יחד להחשב כרשות היחיד אחת גדולה.
מעתה, אם מדובר ברשויות חלוקות שעירוב אינו מתירן - מהיכי תיתי שיהיה מותר
אם לא זו הכוונה - אלא שהעירוב כן מחשיב את הרויות להיותן כאחת - מה הפלא כאן? הריזה שמלאכת הוצאה היא מהמלאכות האסורות אינו שייך לכאן כי כאן אין זו הוצאה מרשות לרשות שכן העירוב מחברן

[יעקל]

מאוד אשמח אם מר יוכל לעיין בספר הנ"ל שכרגע אינו תח"י ולהאיר עיניי. ע"ש בערך טיפול בבע"ח באמצע הסימן, ולא זכור לי את הס"ק.

[כדכד]

התייחסתי למ"ש כת"ר בשאלה
לא ראיתי הכתוב בספר
לפי איך שהשאלה מנוסחת - אין מקום לשאלה

[נחומצ'ה]

כידוע טענת המוחזק 'קים לי' נאמרת רק לרמ"א וסיעתו, ולא לשו"ע [רמב"ם]וסיעתו.
והנה בסימן ק"ג מביא הקצות ליישב סתירה בפסקי השו"ע בין דין 'שומא הדרא' ל'מצרן' [סימן קע"ה]
שבמצרן פסק השו"ע כרא"ש שהמוחזק בקרקע הוא הנתבע שא"א להוציא ממנו
ואילו בסימן ק"ג בשומא הדרא לגבי תשלום הוצאות, פסוק שהמוחזק בקרקע אינו נתבע אלא אדרבה התובע [וא"י להוציא ללא ראיה.].
וכתב ליישב הקצוה"ח שיש חילוק בין ספק תשלום [סימן ק"ג] לספק בין שיטות הפוסקים, שאז נאמר 'קים לי', ומבאר כך בדעת השו"ע.
והוא פלאי.

[עזריאל ברגר]

קהילות קדושות רבות נוהגות בימים אלו לומר אבינו מלכנו.
היום אומרים הלל.
מה משניהם קודם?

viewtopic.php?p=813189#p813189

[איתן נוי]

מישהו שאל, לכאורה כל שהסיבוב עם ספר התורה הוא לא לצורך קריאה, מה ההיתר להסתובב כדי שינשקו, לכאורה יש בזה זלזול לספר התורה?

[עזריאל ברגר]

א. אכן יש שנהגו שלא לעשות זאת - כגון בחב"ד - אלא מוציאים ספרי תורה, עומדים עימם בעמוד התפילה הרגיל (לא בבימה של קריאת התורה!) ואומרים "כל נדרי", ובסיומו - מחזירים ישירות לארון הקודש.
ב. לאלו שכן נוהגים - הם עושים זאת להראות את חיבתם של ישראל לתורה, ובוודאי שאין כאן ח"ו זלזול, אלא הוספת כבוד.

[איתן נוי]

זה בדיוק מה שהוא תמה איך זה כבוד, שיגשו הציבור, מה פתאום לסובב את ספר התורה בשטח בית הכנסת?

[עזריאל ברגר]

זה בדיוק מה שהוא תמה איך זה כבוד, שיגשו הציבור, מה פתאום לסובב את ספר התורה בשטח בית הכנסת?

דוחקא דציבורא הוא גם דבר חשוב...
ואי אפשר לומר שאין כאן שום טעם לפגם, ואכן כפי שכתבתי יש קהילות שלא נהגו בזה.

[כדכד]

מה תאמר על הקפות בשמחת תורה?

[איתן נוי]

מה תאמר על הקפות בשמחת תורה?

מה השאלה?!
אין לך כבוד גדול מלרקוד ולהתעלס עם ספרי התורה לכבודה של תורה.
כאן מה עושה?

[איתן נוי]

היום מישהו בירך "בא"י... הגומל לחייבים שגמלני.." ללא המילה "טובות". האם יצא יד"ח או קלקל?

[כדכד]

לענין השאלה האחרונה - מסברא נראה לי שיצא שכן לא שינה באופן מהותי את הברכה מנוסחתה המקורי אבל איני מכיר מקור ומן הסתם עמדו בזה כבר.

לענין שמחת תורה - למה לרקוד ולהתעלס עם ספרי התורה נחשב בעיני מר כבוד גדול יותר לתורה מאשר הליכה עם ספרי התורה מסביב בית הכנסת באימה וביראה בליל יום כיפור?

[עזריאל ברגר]

לענין השאלה האחרונה - מסברא נראה לי שיצא שכן לא שינה באופן מהותי את הברכה מנוסחתה המקורי אבל איני מכיר מקור ומן הסתם עמדו בזה כבר.

הוא שינה באופן מהותי מאוד: במקום המשמעות של "הגומל טובות לחייבים" נשמע שהוא מברך למי שגומל לחייבים כגמולם (הרע), רחמנא ליצלן.

[איתן נוי]

לענין השאלה האחרונה - מסברא נראה לי שיצא שכן לא שינה באופן מהותי את הברכה מנוסחתה המקורי אבל איני מכיר מקור ומן הסתם עמדו בזה כבר.

הוא שינה באופן מהותי מאוד: במקום המשמעות של "הגומל טובות לחייבים" נשמע שהוא מברך למי שגומל לחייבים כגמולם (הרע), רחמנא ליצלן.

דווקא אני לא חשבתי כך.
יש שתי אופציות:
1. ברור שמה שהקב"ה כבר גומל זה טוב. כפי שאמר מס' דק' קודם לכן בשמונ"ע "גומל חסדים טובים". וממילא מה שחיסר כעת את "טובות" אמנם זו ברכה לא מתוקנת אך לא קילקל.
2. עצם כך ששינה ממטבע שטבעו חז"ל ולא הדגיש את מה שהקב"ה גומל הוי חיסרון מהותי בברכה וצריך לשוב לברך.

[רב טקסט]

ולע"ע לא מצאתי מקור ברור לזה שאומרים תהלים לרפואה וכיו"ב בלילה (בחציו הראשון).

מה שכן ראיתי - שלאחר חצות הלילה אפשר לומר תהלים בשופי.

הרה"ק מבוטשאטש מקיל לומר תהלים בכל לילה שאין זה בכלל אזהרת האר"י הק' לא ללמוד מקרא בלילה.

יש ג ענינים:
מקרא בלילה - שהלילה יותר מתאים לתורה שבעל פה.
תהילים בלילה - שבזמן דין זה לא-מוצלח לעורר רחמים ע"י התהילים.
צדקה בלילה - כנראה כמו תהילים.

על תהלים מוזכר שהוא משום רחמים?
זכור לי על י"ג מדות ועל צדקה.

וכמדומה דההגדרה שזה לא-מוצלח לעורר רחמים בזמן הדין, לא נכון, אלא הביאו על זה ענין לא תחסום שור בדישו, לא לחסום כחות הדין בשעתן.