מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 10, 2022 12:52 am

שאלה פשוטה: החיוב להשיב שוחד (חו"מ סי' ט), מוטל גם על יורשי הדיין נוטל השוחד?
או שזה כמו בהשבת ריבית דלדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא?

מן הדרום
הודעות: 706
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ו' יוני 10, 2022 1:02 am

האם מותר בשמיטה לשפוך מים מברכה ביתית, שיש בהם כלור על שטח בגינה שיש בו קוצים הגדלים באופן פראי.
א. האם מים עם כלור מועילים לצומח או שהם כמו מי רגלים וכו' שמבואר בסימן של"ו שמותר להטילם בגינה ב. האם שטח כזה יש בהשקייתו משום זורע או חורש?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' יוני 10, 2022 1:09 am

מן הדרום כתב:האם מותר בשמיטה לשפוך מים מברכה ביתית, שיש בהם כלור על שטח בגינה שיש בו קוצים הגדלים באופן פראי.
א. האם מים עם כלור מועילים לצומח או שהם כמו מי רגלים וכו' שמבואר בסימן של"ו שמותר להטילם בגינה ב. האם שטח כזה יש בהשקייתו משום זורע או חורש?

https://hamachon.co.il/he/articles-inde ... 9D-%D7%94/

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 10, 2022 9:27 am

עושה חדשות כתב:שאלה פשוטה: החיוב להשיב שוחד (חו"מ סי' ט), מוטל גם על יורשי הדיין נוטל השוחד?
או שזה כמו בהשבת ריבית דלדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא?

אולי זה שנוי במחלוקת בין הב"ח (ס"ק ב) שסבור שיש כאן תביעה ממונית רגילה והפרישה (ס"ק ב) שסבור שמעיקר הדין הכסף שייך למקבל, שהרי מדעתו נתנו לו.
וראה פתחי תשובה שם.
ונראה שלדעת הפרישה וסייעתי' - חיוב החזרת שוחד הוא פחות מחיוב החזרת ריבית, וע"כ הדעת נותנת שאם אינו תובע את הדיין עצמו (אלא את יורשיו) - כבר פקע החיוב.

יש תקוה
הודעות: 134
הצטרף: א' אפריל 26, 2020 6:02 pm

דלתות הנפתחות ע"י דיבור בשב"ק

הודעהעל ידי יש תקוה » ו' יוני 10, 2022 12:21 pm

ראיתי בשו"ת ויען יצחק בן שושן (ח"ב, חאו"ח סי' י"ד) דבחו"ל מצוי דלתות שנפתחות ע"י שמיעת קול האדם הדר באותו הבית.
וניסיתי למצוא את אופן הפעולה של פתיחת הדלת הנ"ל, ולא מצאתי.
נפשי בשאלתי א- אם אכן יש כזה דבר.
ב- מה אופן הפעולה של הנ"ל.
כיון שיש בזה נפ"מ לכמה ענינים, יבורכו המסייעים מפי עליון!

יבנה
הודעות: 3618
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: דלתות הנפתחות ע"י דיבור בשב"ק

הודעהעל ידי יבנה » ו' יוני 10, 2022 1:08 pm

בזמנינו יש בתים חכמים שאפשר להפעיל את מערכותיו מרחוק דרך האינטרנט, כגון לנעול דלתות, תאורה, מיזוג אוויר וכו׳. בנוסף יש דברים כמו סירי שניתן לדבר אליו ולומר פקודות וכדומה. ואפשר להפעיל את הבתים החכמים ע״י סירי.
https://smart-h.co.il/
https://support.apple.com/he-il/HT208280

כמו כן יש חישנים שיכולים להרגיש אם יש אנשים בחדר ואת מיקומם ע״י גלאי תנועות או שאר גלאים, ולהפעיל תאורה או מיזוג אוויר בהתאם.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 10, 2022 1:18 pm

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:נשאלתי: אדם שיש לו שני ראשים, האם מותר לו לאכול באחד בשר ובשני חלב בו זמנית?

אם יש לו שתי מערכות-עיכול נפרדות - אינני רואה שום בעיה שיאכלם בו זמנית (אפילו אם נאמר שע"פ הלכה הוא אדם אחד).
אבל אם שני הראשים מחוברים לאותם מעיים - אז אולי זה תלוי במחלוקת הידועה אם החשש הוא מפני התערובת בפה ("בשר שבין השיניים") או מפני התערובת במעיים וכדו'.

בפשטות לשני הראשים יש אותם מעיים, אבל מי אומר שהבעיה היא תערובת במעיים? היה ידוע לי שהחשש (מלבד שיניים) הוא בית הבליעה, ובשני ראשים כמובן שיש שני בתי בליעה נפרדים.

לכאורה אתה צודק, ואם כן - נראה שאין שום בעיה.

שפוך מים חמים על ראש אחד תראה מי יצעק.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 12, 2022 10:30 am

איתן נוי כתב:שפוך מים חמים על ראש אחד תראה מי יצעק.

יצאתי מתוך נקודת הנחה ששניהם איש אחד, ואעפ"כ כתבתי שנראה שמותר לכתחילה.
מהיכי תיתי לאסור על אדם לאכול בשר וחלב ברגע אחד, כאשר זה נעשה בשתי מערכות-עיכול נפרדות?!

מן הדרום
הודעות: 706
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ב' יוני 13, 2022 12:12 am

אדם ששכר בית עם גינה, על מי מוטלת חובת הפקרת הפירות על השוכר או המשכיר

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 13, 2022 3:47 pm

מן הדרום כתב:אדם ששכר בית עם גינה, על מי מוטלת חובת הפקרת הפירות על השוכר או המשכיר

של מי הפירות בשנה רגילה?
בפשטות של השוכר. וממילא חובת ההפקר עליו.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 13, 2022 3:58 pm

מן הדרום כתב:האם מותר בשמיטה לשפוך מים מברכה ביתית, שיש בהם כלור על שטח בגינה שיש בו קוצים הגדלים באופן פראי.
א. האם מים עם כלור מועילים לצומח או שהם כמו מי רגלים וכו' שמבואר בסימן של"ו שמותר להטילם בגינה ב. האם שטח כזה יש בהשקייתו משום זורע או חורש?

א. במי רגלים לא פשוט. מובאת מחלוקת אם הם מועילים לצמח או לא. בסימן של"ו הדיון הוא לגבי שבת. בשמיטה יש מקום להקל יותר מבשבת כאשר אינו מתכון לתועלת הצומח ושמעתי שאין פס"ר בשמיטה.
ב. אם הקוצים אינם צריכים את המים כדי לגדול למה שיהיה בזה זורע או חורש

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 13, 2022 4:52 pm

כדכד כתב:ושמעתי שאין פס"ר בשמיטה.

ראה בלינק דלעיל.

פולסברג
הודעות: 1750
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

מעשה שבת - טבילת כלים

הודעהעל ידי פולסברג » ד' יוני 15, 2022 2:26 pm

להשיטות דס''ל דהמטביל כלי בשבת אסור עולמית [-החזו''א בדעת הגר''א], האם מועיל לטבול הכלי אחר שבת ואז יכול להשתמש בו - או כלך לדרך זו, הרי הכלי יצא יד''ח טבילה בשבת למהדרין לכל הדיעות, וא''כ אין עצה ואין תבונה והדבר ייאסר עולמית, שהרי הטבילה השנייה לא פעל כלום?
[וע''ע בפרמ''ג ריש שי''ט לגבי בורר בכה''ג].

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' יוני 15, 2022 3:48 pm

באמונתו כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
רוצה להחכים כתב:האם יש מצוה להכהן ליטול מתנת כהונה?
לדוגמא, פדיון בכור

מתכוין לשאול האם אף הוא מקיים מצוה מלבד המחוייבים?

יש להוכיח מפסחים (קכא, ב) דאמרי' גבי פדיון הבן, אם כהן מברך משום דקא מטיא הנאה לידיה, או אבי הבן דקא עביד מצוה. ומשמע להדיא דהכהן אינו מקיים מצוה, ודו"ק. שו"מ שזה מפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קלא), יעו"ש.

לא אבין הראיה, הלא אף בברכת כוהנים, לפי החרדים, מצווה היא אף בישראל להתברך בברכתם, אבל ברור שאין לישראל לברך כלל על מצווה הזאת שלהם.

אין הנידון דומה לראיה, דבברכת כהנים הישראלים המתברכים לא עושים שום "מעשה", ולא שייך ברכה בלי מעשה וכמ"ש בביאור הגר"א (או"ח סי' ח). משא"כ כאן שהכהן עושה מעשה, ופשיטא לגמ' ששייך ברכה, רק השאלה מי יברך האב או הכהן, דמצד הברכה אין ריעותא דכל אחד מהם יכול לברך ויפטור את השני [וכמ"ש להדיא ברש"ש שם], ומבואר שהכהן מצד הקבלה שלו יכול לברך - רק פשיטא לגמ' שאין הכהן מקיים מצוה.
נערך לאחרונה על ידי אשרי יושבי ביתך ב ד' יוני 15, 2022 5:30 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יוני 15, 2022 4:16 pm

הדברים בלתי מובנים. וכי השומע קול שופר אינו יכול לברך?!
לענ"ד, לא הבנת כוונת הגר"א ז"ל שם:
נראה ליתן טעם למה בקצת מצות אין מברכין. א' כל מצוה שאין בה מעשה כגון השמטת כספים...
בהשמטת כספים אין בה מעשה, והרי ישן הוא על מיטתו, והכספים נשמטים. ממילא, ל"ד כלל לשומע קול שופר, או בעניינינו הישראל ששומע ברכת כוהנים.
באמת, אף "קבלה" היא לא מעשה! נתינה היא מעשה - הקבלה לא. אך לא שייך כלל לדברי הגר"א ז"ל, כנ"ל.

מן הדרום
הודעות: 706
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ד' יוני 15, 2022 6:11 pm

אדם מעביר שיעור על בעלי חיים כשרים וטמאים עם הדגמות ולוקח מסוים . הוא שואל אם ייתן בחינם לישיבה, יוכל להחשיב כמעשר כספים. חשבתי לתומי שזה בסדר, אמנם ראיתי
בשו"ת אבני ישפה כתב על דבר דומה, שרק אם היו משלמים מחיר גבוה ונתן הנחה, נחשב כמע"כ אך אם בלי זה לא היו לוקחים לא נחשב. מה דעתכם?

ענף ג עשה עבודה במחיר זול עבור ישיבה אם יכול להחשיב ההפרש כמעשר כספים ונשאלתי מבעל מלאכה שעבד עבור ישיבה ולקח מהם מחיר מוזל ושאל אם יכול לחשב את ההפרש בין המחיר בשוק ובין מה שהוא דרש עבור העבודה למעשר כספים ונראה שאין מקום כלל להקל בזה כיון שאיננו יודע אם אמנם היתה הישיבה מוכנה לשלם לו מחיר גבוה יותר או שמא היו מוכנים לשלם רק המחיר שהסכימו עליו ונמצא שלא לתן לישיבה כלום אמנם אם באמת הסכימה הישיבה לשלם מחיר גבוה יותר וכעת הפועל מוריד מן המחיר על חשבון מעשר כספים נראה שזה שפיר מועיל ושמא תשאל הרי זה דומה לדין הנ"ל שמוחל על חובו של העני שאמרנו שאינו נחשב כמעשר כספים אלא אם יתן לעני ויחזור ויקח ממנו אבל שאני כאן שהוא באמת נותן שהרי נותן את העבודה למוסד וזה שווה כסף ולכן לדינא רק חוב כזה שהישיבה או העני לשלם תועיל בזה מחילה כדי שיחשב

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 15, 2022 7:06 pm

באמונתו כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
באמונתו כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
רוצה להחכים כתב:האם יש מצוה להכהן ליטול מתנת כהונה?
לדוגמא, פדיון בכור

מתכוין לשאול האם אף הוא מקיים מצוה מלבד המחוייבים?

יש להוכיח מפסחים (קכא, ב) דאמרי' גבי פדיון הבן, אם כהן מברך משום דקא מטיא הנאה לידיה, או אבי הבן דקא עביד מצוה. ומשמע להדיא דהכהן אינו מקיים מצוה, ודו"ק. שו"מ שזה מפורש בשו"ת הריב"ש (סי' קלא), יעו"ש.

לא אבין הראיה, הלא אף בברכת כוהנים, לפי החרדים, מצווה היא אף בישראל להתברך בברכתם, אבל ברור שאין לישראל לברך כלל על מצווה הזאת שלהם.

אין הנידון דומה לראיה, דבברכת כהנים הישראלים המתברכים לא עושים שום "מעשה", ולא שייך ברכה בלי מעשה וכמ"ש בביאור הגר"א (או"ח סי' ח). משא"כ כאן שהכהן עושה מעשה, ופשיטא לגמ' ששייך (בגמ') [בברכה], רק השאלה מי יברך האב או הכהן, דמצד הברכה אין ריעותא דכל אחד מהם יכול לברך ויפטור את השני [וכמ"ש להדיא ברש"ש שם], ומבואר שהכהן מצד הקבלה שלו יכול (לקבל) [לברך] - רק פשיטא לגמ' שאין הכהן מקיים מצוה.

הדברים בלתי מובנים. וכי השומע קול שופר אינו יכול לברך?!
לענ"ד, לא הבנת כוונת הגר"א ז"ל שם:
נראה ליתן טעם למה בקצת מצות אין מברכין. א' כל מצוה שאין בה מעשה כגון השמטת כספים...
בהשמטת כספים אין בה מעשה, והרי ישן הוא על מיטתו, והכספים נשמטים. ממילא, ל"ד כלל לשומע קול שופר, או בעניינינו הישראל ששומע ברכת כוהנים.
באמת, אף "קבלה" היא לא מעשה! נתינה היא מעשה - הקבלה לא. אך לא שייך כלל לדברי הגר"א ז"ל, כנ"ל.

השומע קול שופר מקיים בשמיעתו המצווה לשמוע
המתברך אינו עושה כל מעשה. אין עליו מצוה לשמוע כי אם להתברך ופשוט שלא שייך בזה ברכה

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יוני 15, 2022 10:03 pm

וכן הכוהנים, מהות מצוותם "לברך" (את עמו ישראל באהבה), רק שלמעשה היא מתקיימת כשאומרים ברכתם.
אף בישראל, מצוותם להתברך באמצעות שמיעתם, וכדברי מרן הרב שטיינמן זצ"ל, שהחרדים מודה לעניין העם שבשדות, שאם אמנם בכלל ברכה הם, ודאי אינם בכלל מצווה הזאת.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' יוני 15, 2022 10:10 pm

מן הדרום כתב:אדם מעביר שיעור על בעלי חיים כשרים וטמאים עם הדגמות ולוקח מסוים . הוא שואל אם ייתן בחינם לישיבה, יוכל להחשיב כמעשר כספים. חשבתי לתומי שזה בסדר, אמנם ראיתי
בשו"ת אבני ישפה כתב על דבר דומה, שרק אם היו משלמים מחיר גבוה ונתן הנחה, נחשב כמע"כ אך אם בלי זה לא היו לוקחים לא נחשב. מה דעתכם?

ענף ג עשה עבודה במחיר זול עבור ישיבה אם יכול להחשיב ההפרש כמעשר כספים ונשאלתי מבעל מלאכה שעבד עבור ישיבה ולקח מהם מחיר מוזל ושאל אם יכול לחשב את ההפרש בין המחיר בשוק ובין מה שהוא דרש עבור העבודה למעשר כספים ונראה שאין מקום כלל להקל בזה כיון שאיננו יודע אם אמנם היתה הישיבה מוכנה לשלם לו מחיר גבוה יותר או שמא היו מוכנים לשלם רק המחיר שהסכימו עליו ונמצא שלא לתן לישיבה כלום אמנם אם באמת הסכימה הישיבה לשלם מחיר גבוה יותר וכעת הפועל מוריד מן המחיר על חשבון מעשר כספים נראה שזה שפיר מועיל ושמא תשאל הרי זה דומה לדין הנ"ל שמוחל על חובו של העני שאמרנו שאינו נחשב כמעשר כספים אלא אם יתן לעני ויחזור ויקח ממנו אבל שאני כאן שהוא באמת נותן שהרי נותן את העבודה למוסד וזה שווה כסף - ולכן לדינא רק חוב כזה שהישיבה או העני [עמדו] לשלם תועיל בזה מחילה כדי שיחשב [כמע"כ.]

אמנם תשובתו בלתי מובנת, שהלא עכ"פ מדובר בשווה כסף כדבריו בעצמו, ואם יתרום לישיבה חדר שלם, ספרים רבים או ספסלים נוספים לדוגמה, האם נצטרך ג"כ לבדוק, אם מנהלי הישיבה התכוונו מצד עצמם להשקיע בזה?! וכיו"ב כל מתנה לעני?!

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' יוני 16, 2022 11:26 am

האם יש מצות כתיבת ספר תורה גם באופן חלקי של קניית שורות או עמודים וכדומה.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 19, 2022 11:54 am

באמונתו כתב:וכן הכוהנים, מהות מצוותם "לברך" (את עמו ישראל באהבה), רק שלמעשה היא מתקיימת כשאומרים ברכתם.
אף בישראל, מצוותם להתברך באמצעות שמיעתם, וכדברי מרן הרב שטיינמן זצ"ל, שהחרדים מודה לעניין העם שבשדות, שאם אמנם בכלל ברכה הם, ודאי אינם בכלל מצווה הזאת.

ישראל שהיה בבית הכנסת בשעת ברכת הכהנים וכיוון למצווה להתברך אך לא הקשיב לברכה או שהקשיב ולא שמע אינו בכלל המצוה להתברך?
אך פשוט שאדם שלא שמע את התקיעות והתרועות הנצרכות לא יצא ידי חובת המצוה לשמוע
אם כנים דברינו, הרי שמצות שמיעת השופר תלויה בשמיעה בעוד שהמצוה להתברך אינה תלויה בכך

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' יוני 19, 2022 11:56 am

באמונתו כתב:
מן הדרום כתב:אדם מעביר שיעור על בעלי חיים כשרים וטמאים עם הדגמות ולוקח מסוים . הוא שואל אם ייתן בחינם לישיבה, יוכל להחשיב כמעשר כספים. חשבתי לתומי שזה בסדר, אמנם ראיתי
בשו"ת אבני ישפה כתב על דבר דומה, שרק אם היו משלמים מחיר גבוה ונתן הנחה, נחשב כמע"כ אך אם בלי זה לא היו לוקחים לא נחשב. מה דעתכם?

ענף ג עשה עבודה במחיר זול עבור ישיבה אם יכול להחשיב ההפרש כמעשר כספים ונשאלתי מבעל מלאכה שעבד עבור ישיבה ולקח מהם מחיר מוזל ושאל אם יכול לחשב את ההפרש בין המחיר בשוק ובין מה שהוא דרש עבור העבודה למעשר כספים ונראה שאין מקום כלל להקל בזה כיון שאיננו יודע אם אמנם היתה הישיבה מוכנה לשלם לו מחיר גבוה יותר או שמא היו מוכנים לשלם רק המחיר שהסכימו עליו ונמצא שלא לתן לישיבה כלום אמנם אם באמת הסכימה הישיבה לשלם מחיר גבוה יותר וכעת הפועל מוריד מן המחיר על חשבון מעשר כספים נראה שזה שפיר מועיל ושמא תשאל הרי זה דומה לדין הנ"ל שמוחל על חובו של העני שאמרנו שאינו נחשב כמעשר כספים אלא אם יתן לעני ויחזור ויקח ממנו אבל שאני כאן שהוא באמת נותן שהרי נותן את העבודה למוסד וזה שווה כסף - ולכן לדינא רק חוב כזה שהישיבה או העני [עמדו] לשלם תועיל בזה מחילה כדי שיחשב [כמע"כ.]

אמנם תשובתו בלתי מובנת, שהלא עכ"פ מדובר בשווה כסף כדבריו בעצמו, ואם יתרום לישיבה חדר שלם, ספרים רבים או ספסלים נוספים לדוגמה, האם נצטרך ג"כ לבדוק, אם מנהלי הישיבה התכוונו מצד עצמם להשקיע בזה?! וכיו"ב כל מתנה לעני?!

אם יתרום אז אולי לא אבל אם יבנה חדר או ספסלים או ימכור ספרים לישיבה במחיר זול באמת מהרגיל אך מנהלי הישיבה מצד עצמם לא תכננו כעת כלל להוסיף ספסלים/ חדרים/ ספרים לישיבה - ברור שלא יצא בזה ידי מעשר כספים

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי איתן נוי » א' יוני 19, 2022 9:04 pm

האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 19, 2022 9:21 pm

עובדיה חן כתב:האם יש מצות כתיבת ספר תורה גם באופן חלקי של קניית שורות או עמודים וכדומה.


לכאורה קשור לשאלה של חצי שיעור במ"ע.

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אש משמים » א' יוני 19, 2022 11:10 pm

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:נשאלתי: אדם שיש לו שני ראשים, האם מותר לו לאכול באחד בשר ובשני חלב בו זמנית?

אם יש לו שתי מערכות-עיכול נפרדות - אינני רואה שום בעיה שיאכלם בו זמנית (אפילו אם נאמר שע"פ הלכה הוא אדם אחד).
אבל אם שני הראשים מחוברים לאותם מעיים - אז אולי זה תלוי במחלוקת הידועה אם החשש הוא מפני התערובת בפה ("בשר שבין השיניים") או מפני התערובת במעיים וכדו'.

בפשטות לשני הראשים יש אותם מעיים, אבל מי אומר שהבעיה היא תערובת במעיים? היה ידוע לי שהחשש (מלבד שיניים) הוא בית הבליעה, ובשני ראשים כמובן שיש שני בתי בליעה נפרדים.

לכאורה אתה צודק, ואם כן - נראה שאין שום בעיה.

יש לכאורה בעיה באכילת שני המינים שמא ראש אחד יאכל ממין של הראש השני ולכאורה לא שייך היכר באדם אחד וא"כ יהיה אסור באכילתם יחד.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » א' יוני 19, 2022 11:30 pm

אש משמים כתב:יש לכאורה בעיה באכילת שני המינים שמא ראש אחד יאכל ממין של הראש השני ולכאורה לא שייך היכר באדם אחד וא"כ יהיה אסור באכילתם יחד.

מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יוני 20, 2022 12:08 am

איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יוני 20, 2022 12:13 am

עובדיה חן כתב:האם יש מצות כתיבת ספר תורה גם באופן חלקי של קניית שורות או עמודים וכדומה.

הרי פוק חזי מאי עמא דבר!
כבר במנחות ל, א:
וא"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: הלוקח ס"ת מן השוק - כחוטף מצוה מן השוק, כתבו - מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת: אם הגיה אפי' אות אחת, מעלה עליו כאילו כתבו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 20, 2022 8:33 am

עקביה כתב:
אש משמים כתב:יש לכאורה בעיה באכילת שני המינים שמא ראש אחד יאכל ממין של הראש השני ולכאורה לא שייך היכר באדם אחד וא"כ יהיה אסור באכילתם יחד.

מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.

חכמים גזרו שלא להעלות על שולחן אחד אפילו עוף וגבינה כאחד.
אא"כ מדובר בשני אנשים, וכאשר יש הפרדה שתגרום להם לא לאכול זה ממאכלו של זה.

ולכן:
לאכול בזה אחר זה - אין איסור, וכנ"ל.
אבל לאכול בבת אחת בשני ראשיו - זה תלוי בשאלה האם שני הראשים הם שני בני אדם או לא.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 20, 2022 8:34 am

באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' יוני 20, 2022 8:48 am

עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.

קראתי מאמר לגבי הקשת שלא מברך אך מברך עושה מעשה בראשית.
אך ללא הסבר מפורט לגבי ברכת עושה...

גביר
הודעות: 2732
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי גביר » ב' יוני 20, 2022 8:56 am

עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.


https://tablet.otzar.org/#/b/164134/p/4 ... 5704530408

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 20, 2022 9:56 am

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
אש משמים כתב:יש לכאורה בעיה באכילת שני המינים שמא ראש אחד יאכל ממין של הראש השני ולכאורה לא שייך היכר באדם אחד וא"כ יהיה אסור באכילתם יחד.

מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.

חכמים גזרו שלא להעלות על שולחן אחד אפילו עוף וגבינה כאחד.
אא"כ מדובר בשני אנשים, וכאשר יש הפרדה שתגרום להם לא לאכול זה ממאכלו של זה.

ולכן:
לאכול בזה אחר זה - אין איסור, וכנ"ל.
אבל לאכול בבת אחת בשני ראשיו - זה תלוי בשאלה האם שני הראשים הם שני בני אדם או לא.

ברשותך, לא הבנתי למה זה תלוי בשאלה אם הם שני בני אדם או לא.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 20, 2022 12:06 pm

איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.

קראתי מאמר לגבי הקשת שלא מברך אך מברך עושה מעשה בראשית.
אך ללא הסבר מפורט לגבי ברכת עושה...

למה לא יברך?
אלא אם יש ידיעה שהיתה התערבות אנושית בזרימת המפלים

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יוני 20, 2022 2:48 pm

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:נשאלתי: אדם שיש לו שני ראשים, האם מותר לו לאכול באחד בשר ובשני חלב בו זמנית?

אם יש לו שתי מערכות-עיכול נפרדות - אינני רואה שום בעיה שיאכלם בו זמנית (אפילו אם נאמר שע"פ הלכה הוא אדם אחד).
אבל אם שני הראשים מחוברים לאותם מעיים - אז אולי זה תלוי במחלוקת הידועה אם החשש הוא מפני התערובת בפה ("בשר שבין השיניים") או מפני התערובת במעיים וכדו'.

בפשטות לשני הראשים יש אותם מעיים, אבל מי אומר שהבעיה היא תערובת במעיים? היה ידוע לי שהחשש (מלבד שיניים) הוא בית הבליעה, ובשני ראשים כמובן שיש שני בתי בליעה נפרדים.

לכאורה אתה צודק, ואם כן - נראה שאין שום בעיה.

בש"ך מדוייק שטעם הבשר עולה מהמעיים וכן בפת"ש שם.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' יוני 20, 2022 2:49 pm

כדכד כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.

קראתי מאמר לגבי הקשת שלא מברך אך מברך עושה מעשה בראשית.
אך ללא הסבר מפורט לגבי ברכת עושה...

למה לא יברך?
אלא אם יש ידיעה שהיתה התערבות אנושית בזרימת המפלים

מכח איזה דין בש"ס/שו"ע?

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי באמונתו » ב' יוני 20, 2022 3:05 pm

איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

לענ"ד, הרואה את מפלי הניאגרה, ודאי אינו מברך ברכה הזאת של עושה מעשה בראשית, כי הברכה נתקנה על ימים ועל נהרות דווקא, לא על מפלים!
יש מי שטוענים אשר "מפלי ניאגרה הם חלק ממערכת הימות הגדולות של אמריקה הצפונית. מי המפלים נופלים מימת אירי ולאחר נפילתם זורמים דרך נהר ניאגרה אל ימת אונטריו הנמצאת 100 מטר נמוך יותר מימת אירי. ימת אונטריו מתנקזת אל האוקיינוס האטלנטי באמצעות תעלת סנט לורנס".
אמנם, אם אולי הדברים נכונים מבחינה האוקיינוגרפית (תחום מדעי הים) וכדומה, הלא לעניין הלכה, הקובע זה הנראה לבני אדם, וכיצד נקראים בלשון האנשים דווקא. בכן, המדובר ב"מפלים", לא בימים ולא בנהרות.
טענה נוספת נשמעה, והיא שיש לברך בכל בריאה המיוחדת, כאשר תופעות טבע אשר רשומים בברכות, אינם אלא לשם דוגמא. אבל לפי המקובל מגדולי הפוסקים, לא שייך להמציא ברכות מדעתנו, ואנו אין לנו מלבד המפורש בש"ס ופוסקים דבר.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 20, 2022 3:21 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
אש משמים כתב:יש לכאורה בעיה באכילת שני המינים שמא ראש אחד יאכל ממין של הראש השני ולכאורה לא שייך היכר באדם אחד וא"כ יהיה אסור באכילתם יחד.

מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.

חכמים גזרו שלא להעלות על שולחן אחד אפילו עוף וגבינה כאחד.
אא"כ מדובר בשני אנשים, וכאשר יש הפרדה שתגרום להם לא לאכול זה ממאכלו של זה.

ולכן:
לאכול בזה אחר זה - אין איסור, וכנ"ל.
אבל לאכול בבת אחת בשני ראשיו - זה תלוי בשאלה האם שני הראשים הם שני בני אדם או לא.

ברשותך, לא הבנתי למה זה תלוי בשאלה אם הם שני בני אדם או לא.

אם מדובר בשני אנשים - אז מותר, ע"י היכר וכו'.
ואם לאו - אז כלשון חז"ל "שינוי איכא דעות ליכא".

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 20, 2022 3:32 pm

אש משמים כתב:בש"ך מדוייק שטעם הבשר עולה מהמעיים וכן בפת"ש שם.

היכן זה 'שם'?

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 20, 2022 3:33 pm

עזריאל ברגר כתב:אם מדובר בשני אנשים - אז מותר, ע"י היכר וכו'.
ואם לאו - אז כלשון חז"ל "שינוי איכא דעות ליכא".

כאמור, מילתא דלא שכיחא וכו'.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 100 אורחים