מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 20, 2022 4:14 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם מדובר בשני אנשים - אז מותר, ע"י היכר וכו'.
ואם לאו - אז כלשון חז"ל "שינוי איכא דעות ליכא".

כאמור, מילתא דלא שכיחא וכו'.

חכמים גזרו שאדם לא יאכל עוף כאשר על השולחן לידו מונחת גבינה, ואפילו היכר לא מועיל.
וכ"ש כאשר הוא עצמו עוסק באכילת הגבינה - הרבה יותר שכיח שהוא יטעה ויאכל גם מהגבינה!

אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יוני 20, 2022 4:18 pm

עקביה כתב:
אש משמים כתב:בש"ך מדוייק שטעם הבשר עולה מהמעיים וכן בפת"ש שם.

היכן זה 'שם'?

יו"ד סי' פט ס"ק ב בש"ך.
וז"ל "ולפי זה הטעם אם לא אכלו אלא שלעסו לתינוק אי"צ להמתין דכיון שלא אכלו אינו מוציא טעם". אם הטעם בפה אז למה צריך לבלוע כדי שיעלה טעם.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ברכה על מפלי הניאגרה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 20, 2022 5:13 pm

איתן נוי כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:האם יש ברכה עושה מעשה בראשית הרואה את מפלי הניאגרה?

האם מברך רואהו "זוכר הברית", שהרי יש שם מראה הקֶשת תמיד?

לכאורה מברכים רק על קשת בענן.

קראתי מאמר לגבי הקשת שלא מברך אך מברך עושה מעשה בראשית.
אך ללא הסבר מפורט לגבי ברכת עושה...

למה לא יברך?
אלא אם יש ידיעה שהיתה התערבות אנושית בזרימת המפלים

מכח איזה דין בש"ס/שו"ע?

על הימים ועל הנהרות ועל ההרים ועל הגבעות אומר ברוך עושה מעשה בראשית כן מבואר במשנה ריש פ"ט דברכות ונפסק להלכה בשו"ע או"ח סימן רכ"ח. שם ס"ב מבואר ג"כ שזה דווקא כשהם לא הוזזו מאז מעשה בראשית בידי אדם.
החילוק שכתב הרב באמונתו שהברכה נתקנה דווקא על ימים ונהרות ולא על תופעות טבע אחרות אינו נראה לי הגיוני כללל
ואף לדבריו למה מפלים לא יהיו בכלל נהרות?
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ב' יוני 20, 2022 6:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 20, 2022 5:27 pm

עזריאל ברגר כתב:אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

נדמה לי שגם במקרים בהם הסיטואציה אינה מצויה.
אמנם עלי למצוא דוגמאות לכך.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ב' יוני 20, 2022 5:28 pm

אש משמים כתב:
עקביה כתב:
אש משמים כתב:בש"ך מדוייק שטעם הבשר עולה מהמעיים וכן בפת"ש שם.

היכן זה 'שם'?

יו"ד סי' פט ס"ק ב בש"ך.
וז"ל "ולפי זה הטעם אם לא אכלו אלא שלעסו לתינוק אי"צ להמתין דכיון שלא אכלו אינו מוציא טעם". אם הטעם בפה אז למה צריך לבלוע כדי שיעלה טעם.

אני תמיד הבנתי שהכוונה לבית הבליעה, ולא למעיים.

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

ובלבד שלא יעשו שכונה, האם מדובר בעכו"ם או בגר תושב?

הודעהעל ידי yankev » ד' יוני 22, 2022 9:28 am

ברמב"ם ע"ז פ"י ה"ג אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות, ומשכירין להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשו שכונה ואין שכונה פחות משלשה, ואין משכירין להם שדות, ובסוריא משכירין להם שדות, ומפני מה החמירו בשדה מפני שיש בה שתים, מפקיעה מן המעשרות ונותן להם חנייה בקרקע, ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ מפני שאינה ארצנו.

ובלבד שלא יעשו שכונה, האם מדובר בעכו"ם או בגר תושב?

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ובלבד שלא יעשו שכונה, האם מדובר בעכו"ם או בגר תושב?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' יוני 22, 2022 6:05 pm

מההקשר- גוי ולא גר תושב.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 23, 2022 7:21 pm

שלום וברכה

איפה אפשר למצוא מראי מקומות בגדולי הקדמונים שמבארים למה טלית שכולה תכלת אכן חייבת בציצית כטענת מ"ר ?

בברכת שבת שלום

וגם איך מסתדר המדרש הזה עם פשוטו של המקרא "כי כל וגו' קדושים וגו' ומדוע תתנשאו וגו' ?"

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 24, 2022 2:30 pm

א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
ב. מה הדין מי שאוכל שלא דרך פיו, הנאת מעיים איכא הנאת החיך ליכא האם מברך ברכה ראשונה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יוני 24, 2022 3:35 pm

איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
ב. מה הדין מי שאוכל שלא דרך פיו, הנאת מעיים איכא הנאת החיך ליכא האם מברך ברכה ראשונה?

א. כבר נשאלה השאלה viewtopic.php?p=725255#p725255

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אש משמים » ו' יוני 24, 2022 5:06 pm

עקביה כתב:
אש משמים כתב:
עקביה כתב:
אש משמים כתב:בש"ך מדוייק שטעם הבשר עולה מהמעיים וכן בפת"ש שם.

היכן זה 'שם'?

יו"ד סי' פט ס"ק ב בש"ך.
וז"ל "ולפי זה הטעם אם לא אכלו אלא שלעסו לתינוק אי"צ להמתין דכיון שלא אכלו אינו מוציא טעם". אם הטעם בפה אז למה צריך לבלוע כדי שיעלה טעם.

אני תמיד הבנתי שהכוונה לבית הבליעה, ולא למעיים.

קצת קשה לומר שבית הבליעה שומר את הטעם כ"כ הרבה זמן אך יתכן ויש שפירשו כן ובל"נ אחפש בעת הפנאי.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 24, 2022 5:25 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
ב. מה הדין מי שאוכל שלא דרך פיו, הנאת מעיים איכא הנאת החיך ליכא האם מברך ברכה ראשונה?

א. כבר נשאלה השאלה viewtopic.php?p=725255#p725255

זו שאלה אחרת שים לב.
(עם זאת מונח לי שפעם העלתי אולי כאן השאלה, אדרבה אשמח למי שימצא היכן קבור. בהסטורייה לא נוח לחפור אחורה לפי נושאים ששאלתי/העלתי)

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי באמונתו » ו' יוני 24, 2022 5:44 pm

איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
ב. מה הדין מי שאוכל שלא דרך פיו, הנאת מעיים איכא הנאת החיך ליכא האם מברך ברכה ראשונה?

א. אין נ"מ באופן הנאת שתייתו, וצריך לברך. כן נראה לענ"ד.
ב. לא יברך, כי היא שלא כדרך אכילה, והיא ברכה לבטלה.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 24, 2022 6:00 pm

באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
ב. מה הדין מי שאוכל שלא דרך פיו, הנאת מעיים איכא הנאת החיך ליכא האם מברך ברכה ראשונה?

א. אין נ"מ באופן הנאת שתייתו, וצריך לברך. כן נראה לענ"ד.
ב. לא יברך, כי היא שלא כדרך אכילה, והיא ברכה לבטלה.


א. בכל המקומות הזכירו הפוסקים הנאת חיך ולא סתם שנהנה הגוף.
ב. לכאורה סו"ס כעת מכניס אוכל לגופו וגופו נהנה. אך לפי הנ"ל שצריך הנאת החיך אה"נ.
מקורות? (הכי חשוב)

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

קידושא רבה לבנות/נשים

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יוני 24, 2022 6:16 pm

בנות/נשים הרגילות להתפלל שחרית כל יום וממילא מתחייבות בקידוש רק לאחר התפילה, בשבת אם שומעות קידוש לפני התפילה ורק לאחר מכן מתפללות שחרית האם צריכות לקדש שוב?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: קידושא רבה לבנות/נשים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יוני 26, 2022 11:09 am

איתן נוי כתב:בנות/נשים הרגילות להתפלל שחרית כל יום וממילא מתחייבות בקידוש רק לאחר התפילה, בשבת אם שומעות קידוש לפני התפילה ורק לאחר מכן מתפללות שחרית האם צריכות לקדש שוב?

בפשטות כן.
וכפי שכתבת שלפני התפילה אינן חייבות.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי כדכד » ב' יוני 27, 2022 5:37 pm

[quote="איתן נוי"]א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי אש משמים » ב' יוני 27, 2022 9:59 pm

כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' יוני 28, 2022 2:03 am

בדברי משה רבינו ע"ה בתוכחות פרשת כי תבוא "תחת אשר לא וגו' בשמחה וגו'"
מכאן מבואר שהשמחה היא עבודה פנימית שאינה יכולה לבוא ולהופיע אך ורק מהאדם עצמו.

ומצד שני מאמרם ז"ל ביבמות "שרוי בלא אישה - שרוי בלא שמחה" - משמע שהשמחה הינה כן דבר שמגיע מחוץ לאדם עצמו...

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי כדכד » ג' יוני 28, 2022 11:19 am

אש משמים כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

כוונת מר כי מבריח ארי אינו נחשב הנאה. אני חושב שכת"ר צודק בהלכות חושן משפט שבה ההנאה המחייבת תשלומים היא רק הנאה חיובית ולא סילוק מזיקים אבל בהלכות ברכות ההגדרה של הנאה היא כשיש הנאה מהדבר עצמו וגם אם מסלק רעב או צמא ואינו נהנה מזה זה עדיין מחייב ברכה אם לא בשתיה שאינה לצמאו.
במקרה של שתיה מובאות דוגמאות שונות בפוסקים של שתיה שאינה לצמאו שאינהה מחיבת ברכה מלבד חנקתיה אומצא המוזכרת בגמרא ויש לבחון למה זה דומה (למש שתיית מים כדי לבלוע כדור).

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

השכרת דירה לזוג לא נשוי.

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יוני 28, 2022 11:12 pm

האם מותר להשכיר יחידת דיור לזוג לא נשוי, האם יש הבדל בין להשכיר דירה למחלל שבת שהגרע"י מתיר (שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח) שהחילול שבת לא נעשה בגוף הדירה לבין ייחוד וכו' שלא יתכן ללא קירות הבית ונעילת הדלת?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ביטול עיסקה

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יוני 29, 2022 9:06 am

האם יש בעיה לרכוש מוצר על מנת לבטל את העיסקה?

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יוני 29, 2022 1:16 pm

כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

כוונת מר כי מבריח ארי אינו נחשב הנאה. אני חושב שכת"ר צודק בהלכות חושן משפט שבה ההנאה המחייבת תשלומים היא רק הנאה חיובית ולא סילוק מזיקים אבל בהלכות ברכות ההגדרה של הנאה היא כשיש הנאה מהדבר עצמו וגם אם מסלק רעב או צמא ואינו נהנה מזה זה עדיין מחייב ברכה אם לא בשתיה שאינה לצמאו.
במקרה של שתיה מובאות דוגמאות שונות בפוסקים של שתיה שאינה לצמאו שאינהה מחיבת ברכה מלבד חנקתיה אומצא המוזכרת בגמרא ויש לבחון למה זה דומה (למש שתיית מים כדי לבלוע כדור).

אולי דמי לבולע ביצה חיה כדרך החזנים המצחצחים גרונם שנחלקו גדולי הפוסקים כיצד יעשה. (גם בשתיית מים לבליעת כדור אין הנאה ישירה מהמים משא"כ כשהם קרים וההנאה מעצם המים)

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ביטול עיסקה

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יוני 29, 2022 1:21 pm

איתן נוי כתב:האם יש בעיה לרכוש מוצר על מנת לבטל את העיסקה?

רמאות וגניבת דעת, מסתמא אדם לא רוצה למכור ע"מ כן. יתכן שברשתות גדולות היום שיש 'מדיניות' של התנהלות החנות יהיה הדין שונה אך קשה לומר כן.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 29, 2022 1:34 pm

יעקל כתב:בדברי משה רבינו ע"ה בתוכחות פרשת כי תבוא "תחת אשר לא וגו' בשמחה וגו'"
מכאן מבואר שהשמחה היא עבודה פנימית שאינה יכולה לבוא ולהופיע אך ורק מהאדם עצמו.

ומצד שני מאמרם ז"ל ביבמות "שרוי בלא אישה - שרוי בלא שמחה" - משמע שהשמחה הינה כן דבר שמגיע מחוץ לאדם עצמו...

לא ברור בכלל מדוע זה "מבואר" לדעתך.
מסברא - פשוט לי שהשמחה מגיעה לפעמים מבפנים ולפעמים מבחוץ.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ביטול עיסקה

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יוני 29, 2022 2:31 pm

אש משמים כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה לרכוש מוצר על מנת לבטל את העיסקה?

רמאות וגניבת דעת, מסתמא אדם לא רוצה למכור ע"מ כן. יתכן שברשתות גדולות היום שיש 'מדיניות' של התנהלות החנות יהיה הדין שונה אך קשה לומר כן.

איזו רמאות וגניבת דעת יש כאן, ו(עוד)מה מפסיד את המוכר?
הייתי אומר דווקא שהמוכר מצידו לא איכפת לו מאחר ומוכן לעשות הכל לו בכדי שעוד מישהו יקנה.
נוסף ע"כ, אין למוכר כל הפסד אולי דווקא מרויח משהו ע"י האחוזים המסויימים שיפסיד הלקוח מביטול הרכישה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ביטול עיסקה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 29, 2022 4:20 pm

איתן נוי כתב:
אש משמים כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה לרכוש מוצר על מנת לבטל את העיסקה?

רמאות וגניבת דעת, מסתמא אדם לא רוצה למכור ע"מ כן. יתכן שברשתות גדולות היום שיש 'מדיניות' של התנהלות החנות יהיה הדין שונה אך קשה לומר כן.

איזו רמאות וגניבת דעת יש כאן, ו(עוד)מה מפסיד את המוכר?
הייתי אומר דווקא שהמוכר מצידו לא איכפת לו מאחר ומוכן לעשות הכל לו בכדי שעוד מישהו יקנה.
נוסף ע"כ, אין למוכר כל הפסד אולי דווקא מרויח משהו ע"י האחוזים המסויימים שיפסיד הלקוח מביטול הרכישה.

אם זה מצב שבאמת המוכר חפץ בזה - אין הכי נמי.
אבל בדרך כלל - המוכר לא ירצה שתקנה על מנת לבטל.

כמובן שאינני שולל את הקניה על דעת שאם תתחרט תחזיר, שזה דבר שהמוכר מחויב לו ע"פ "מנהג המדינה", אלא את הקניה במודע על מנת לבטל.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי כדכד » ד' יוני 29, 2022 6:01 pm

אש משמים כתב:
כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

כוונת מר כי מבריח ארי אינו נחשב הנאה. אני חושב שכת"ר צודק בהלכות חושן משפט שבה ההנאה המחייבת תשלומים היא רק הנאה חיובית ולא סילוק מזיקים אבל בהלכות ברכות ההגדרה של הנאה היא כשיש הנאה מהדבר עצמו וגם אם מסלק רעב או צמא ואינו נהנה מזה זה עדיין מחייב ברכה אם לא בשתיה שאינה לצמאו.
במקרה של שתיה מובאות דוגמאות שונות בפוסקים של שתיה שאינה לצמאו שאינהה מחיבת ברכה מלבד חנקתיה אומצא המוזכרת בגמרא ויש לבחון למה זה דומה (למש שתיית מים כדי לבלוע כדור).

אולי דמי לבולע ביצה חיה כדרך החזנים המצחצחים גרונם שנחלקו גדולי הפוסקים כיצד יעשה. (גם בשתיית מים לבליעת כדור אין הנאה ישירה מהמים משא"כ כשהם קרים וההנאה מעצם המים)

לא זכור לי שהפוסקים נחלקו בביצה חיה.אשמח אם ייא מר מקורות. לי היה זכור שמים הם היחידים שכתבו שאם אינם לצמאו לא יברך. לגבי ההשווואה לשתיית מים לבליעת כדור אני מסכים שאין מוכרח לומר ששם נהנה מעצם המים ולכן כתבתי שיש לבחון למה זה דומה

אש משמים
הודעות: 2456
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי אש משמים » ד' יוני 29, 2022 11:07 pm

כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

כוונת מר כי מבריח ארי אינו נחשב הנאה. אני חושב שכת"ר צודק בהלכות חושן משפט שבה ההנאה המחייבת תשלומים היא רק הנאה חיובית ולא סילוק מזיקים אבל בהלכות ברכות ההגדרה של הנאה היא כשיש הנאה מהדבר עצמו וגם אם מסלק רעב או צמא ואינו נהנה מזה זה עדיין מחייב ברכה אם לא בשתיה שאינה לצמאו.
במקרה של שתיה מובאות דוגמאות שונות בפוסקים של שתיה שאינה לצמאו שאינהה מחיבת ברכה מלבד חנקתיה אומצא המוזכרת בגמרא ויש לבחון למה זה דומה (למש שתיית מים כדי לבלוע כדור).

אולי דמי לבולע ביצה חיה כדרך החזנים המצחצחים גרונם שנחלקו גדולי הפוסקים כיצד יעשה. (גם בשתיית מים לבליעת כדור אין הנאה ישירה מהמים משא"כ כשהם קרים וההנאה מעצם המים)

לא זכור לי שהפוסקים נחלקו בביצה חיה.אשמח אם ייא מר מקורות. לי היה זכור שמים הם היחידים שכתבו שאם אינם לצמאו לא יברך. לגבי ההשווואה לשתיית מים לבליעת כדור אני מסכים שאין מוכרח לומר ששם נהנה מעצם המים ולכן כתבתי שיש לבחון למה זה דומה

"ביצה חיה אוכל או משקה

ויש בזה ב' נידונים א. אם מברכים עליה, ב. באיזה שיעור מברכים עליה

הגר"ש קלוגר כתב דאין מברכים עליה (הל' יוה"כ סי' ברי"ת ושו"ת שנות חיים סי' לג הוסיף להניף ידו שנית ע"ש) כיון דלא נחשב אוכל כלל ונחשב שאינו ראוי לאכילה, אולם האור שמח (הל' טומאת אוכלין פ"ח הי"ג) הוכיח מדברי הגמ' כאן שאמרו ד'אכלא דאיפרת הוא' דחשיב אוכל, וביותר כתב דמוכח מזה דלגמוע ביצה חיה שיעורו לאיסור ביוה"כ הוא כמאכל (בככותבת) ולא כשתיה (ברביעית), דלגומעה חיה הוי דרך אכילתה, וכן הביא ראיה זו הדבר אליהו (למהר"א קלצקין סי' נג) [וגם בחת"ס (שו"ת יו"ד סי' יט) כתב בארוכה שביצה חשיבא אוכל דאל"כ מנלן דמותר לישראל לאוכלו ע"ש] ועוד הוכיח (הדבר אליהו) מסוגיא דיומא פ. דביצה חשיבא אוכל בין חיה ובין מבושלת [דביומא (פ) ילפינן דטומאת אוכלים בכביצה, מדכתיב מכל האוכל אשר יאכל, אוכל הבא מחמת אוכל, ואיזה זה ביצת תרנגולת], ולכן נקט דשיעור אכילה בה הוא בכזית בכדי אכילת פרס ומברכים עליה.

וכן נקט למעשה המהרש"ם (שו"ת חלק ו סימן פח ) שהגומע ביצה חי', שאע"פ שמבואר ביור"ד סי' קי"ג סי"ד ובט"ז סקי"ד דאינו נאכל אלא ע"י דוחק גדול ומזה הוכיח הגר"ש קלוגר שאין לברך כלל אם גומעה חיה, אבל בתוס' שבת (קמג: ד"ה הלכה) כתבו שדרך לגומעה חי' ועומדת לכך וכן הביא שם (השמטות) מהמחזיק ברכה להחיד"א ז"ל שהביא מכת"י בשם רבני ירושלים שהאוכל חלמון ביצה חיה לצחצח הקול יברך עליו, אע"פ שאינו נהנה בטעם אכילתו מברך עליו כיון שהוא מזונו. וכן הכריע החזו"א (טבול יום סי' ד' סק"י) דביצה חיה נחשבת לאוכל ולא משקה.

וכן בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן קיז אות ג') הוכיח מדברי הרשב"א (ביצה ג. ד"ה כלהו) שכתב להקשות מדוע לדעת רבי יוחנן יש בה משום משקין שזבו והרי מבואר בגמ' דכשמשקה הבא מאוכל לתוך אוכל חשיב אוכל וא"כ ביצה ג"כ חשיבא כבא לאוכל, והרי לן דחשיב אוכל.

וע"פ זה דן שם (בבצל החכמה) שמי שבירך על היין והיתה לפניו גם ביצה חי' לגמוע אפילו אם טרף את הביצה ועשאה כמשקה אינה נפטרת בברכת היין (עי' שו"ע או"ח סי' רח סעיף טז דהמברך על היין פוטר מים ושאר משקין שדעתו לשתות) וע"ע בשו"ת יביע אומר (ח"א או"ח סימן יא אות ב, וח"ה סימן יח סוף אות ד).

אולם בשו"ת חסד יהושע (תליתאי סי' ד') מביא מהישועות יעקב (סי' תק"ה סק"א ד"ה והנה), שהטעם שאמרו בביצה (ב:) שביצה נחשבת לאוכלא דאיפרת הוא משום שראוי לצלותה ביו"ט, וכתב שם בפירוש שביצה כשאוכלה חי' הוי משקה ורק בביצה מבושלת הוי אוכלא. וכן נקט הצפנת פענח (שו"ת מהדו' י-ם סי' יא) וההרי בשמים (ח"ג סוף סי' עג), ועי' עוד מה שהאריך טובא בכל הנ"ל בשו"ת דברי שלמה ח"ב סי' קפד."

נ.ב.
כל המובא לעיל מצוטט מאתר 'דין' אך מאז שהפורום שודרג שוב איני מצליח להכניס המלל לסימון 'ציטוט' ומה' הישועה.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' יוני 30, 2022 1:12 am

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:בדברי משה רבינו ע"ה בתוכחות פרשת כי תבוא "תחת אשר לא וגו' בשמחה וגו'"
מכאן מבואר שהשמחה היא עבודה פנימית שאינה יכולה לבוא ולהופיע אך ורק מהאדם עצמו.

ומצד שני מאמרם ז"ל ביבמות "שרוי בלא אישה - שרוי בלא שמחה" - משמע שהשמחה הינה כן דבר שמגיע מחוץ לאדם עצמו...

לא ברור בכלל מדוע זה "מבואר" לדעתך.
מסברא - פשוט לי שהשמחה מגיעה לפעמים מבפנים ולפעמים מבחוץ.


הרב עזריאל, אם מ"ר מוכיח ע"ז - חייב להיות שהאדם מישראל פשוט אחראי על זה, א"א להוכיח על משהו שאתה לא אחראי עליו

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יוני 30, 2022 6:48 am

האם אפשר להניח תפילין דר״ת אחר שקיעה שהרי לפי שיטת רבינו תם עדיין יום הוא.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ה' יוני 30, 2022 1:11 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

נדמה לי שגם במקרים בהם הסיטואציה אינה מצויה.
אמנם עלי למצוא דוגמאות לכך.

כמדומני שעירובין סג: זו דוגמה לכך.

ואיך שיהיה, עיקר שאלתי דמעיקרא לא הייתה למעשה [אני עכ"פ עדיין לא פגשתי אדם עם שני ראשים], אלא על הדין דאורייתא.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 30, 2022 2:13 pm

שמואל דוד כתב:האם אפשר להניח תפילין דר״ת אחר שקיעה שהרי לפי שיטת רבינו תם עדיין יום הוא.

אם מדובר בתפילין שכשרות לדעת ר"ת (גם לגבי ו' דלטוטפות/מזוזות וגם לגבי הפרשיות שוכבות) - רק אז השאלה שלך יכולה להישאל, וגם אז התשובה תהיה שלילית, כי אין קשר בין המחלוקות.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 30, 2022 2:16 pm

עקביה כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

נדמה לי שגם במקרים בהם הסיטואציה אינה מצויה.
אמנם עלי למצוא דוגמאות לכך.

כמדומני שעירובין סג: זו דוגמה לכך.

השאלה שם היא האם חכמים גזרו גם שביטול רשות לא יועיל במקום נכרי, או שגזרו רק על עירוב, ולהלכה לא קיימא לן כההיא סברא, אלא גזרו אף במילתא דלא שכיחא כגון דא.
אבל כאן השאלה היא האם להתיר את הגזירה שגזרו שלא לאכול עוף כשהגבינה מונחת על השולחן ולהיפך.
ולכן לא דמיין להדדי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 30, 2022 2:25 pm

יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:בדברי משה רבינו ע"ה בתוכחות פרשת כי תבוא "תחת אשר לא וגו' בשמחה וגו'"
מכאן מבואר שהשמחה היא עבודה פנימית שאינה יכולה לבוא ולהופיע אך ורק מהאדם עצמו.

ומצד שני מאמרם ז"ל ביבמות "שרוי בלא אישה - שרוי בלא שמחה" - משמע שהשמחה הינה כן דבר שמגיע מחוץ לאדם עצמו...

לא ברור בכלל מדוע זה "מבואר" לדעתך.
מסברא - פשוט לי שהשמחה מגיעה לפעמים מבפנים ולפעמים מבחוץ.


הרב עזריאל, אם מ"ר מוכיח ע"ז - חייב להיות שהאדם מישראל פשוט אחראי על זה, א"א להוכיח על משהו שאתה לא אחראי עליו

מרע"ה מוכיח על זה - כי האדם יכול לעורר את עצמו לשמחה, כגון להינשא.
אם כי לא מצינו חיוב גמור בזה (לזקן שכבר קיים פו"ר וכו').
ולכן נלפענ"ד שמוכרחים לומר שאכן אתה צודק, שמהפסוק מוכח שהאדם יכול לעורר את עצמו לשמחה מינימלית אף בלא תנאים חיצוניים (וכפי ששמעתי על האדמו"ר מפיאסצנא הי"ד ששאלוהו בפורים בתוך השואה: איך אפשר לשמוח בתוך כל הצרות האלו? וענה להם בשאלה: ואם קמת ביום-כיפור בלי מצב-רוח להתענות - לא תצום?!).
ומשארז"ל "שרוי בלא שמחה" - כנראה כוונתם לשמחה שלמה וכיו"ב.

דאלת"ה - איך אסרו חז"ל למי שמתה אשתו שלא יינשא עד ג' רגלים?! הרי הם מבטלים ממנו שמחת הרגל!
אלא כדאמרינן, שאף בלא אשה אפשר להיות בשמחה, שאמנם אינה שלמה, אבל יוצאים בה ידי חובת שמחת הרגל.

נ.ב. ראוי להעיר שכל הדיון הוא לפי פירוש הרמב"ם ורבינו בחיי (והאריז"ל) על הפסוק "תחת אשר לא עבדת בשמחה", שפירשו שאמנם עבדו את ה' אבל לא בשמחה. אבל לפי המפרשים (כגון רש"י) שביארו שהתוכחה היא על שהיו בשמחה ולא עבדו את ה' - אין קושיא מפסוק זה.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עקביה » ה' יוני 30, 2022 5:22 pm

עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

נדמה לי שגם במקרים בהם הסיטואציה אינה מצויה.
אמנם עלי למצוא דוגמאות לכך.

כמדומני שעירובין סג: זו דוגמה לכך.

השאלה שם היא האם חכמים גזרו גם שביטול רשות לא יועיל במקום נכרי, או שגזרו רק על עירוב, ולהלכה לא קיימא לן כההיא סברא, אלא גזרו אף במילתא דלא שכיחא כגון דא.
אבל כאן השאלה היא האם להתיר את הגזירה שגזרו שלא לאכול עוף כשהגבינה מונחת על השולחן ולהיפך.
ולכן לא דמיין להדדי.

השאלה שם היא האם חכמים גזרו שגוי אוסר על הישראלים לערב רק כאשר גרים עמו בחצר שני ישראלים או יותר, או גם במקרה שהישראלים בטלו רשותם לאחד מהם. אין שום סברא שבמקרה השני לא יגזרו, כפי ששואלים שם את אביי. הסברא של אביי היא אך ורק שזו מילתא דלא שכיחא. ואף רבא החולק על אביי, חולק עליו מטעם אחר.

כאן השאלה היא האם הגזירה שלא להעלות על שלחנו עוף וגבינה אוסרת על אדם בעל שני ראשים לאכול בשר וחלב. ולפי סברת אביי יש בהחלט מקום לומר שאינה אוסרת.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 30, 2022 5:44 pm

עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עקביה כתב:
עקביה כתב:
עזריאל ברגר כתב:אם אינני טועה: מילתא דלא שכיחא לא גזור רבנן - אומרים רק כאשר באמת זהו מקרה שיש להקל בו יותר, ולא כאשר זהו מקרה שמסברא יש להחמיר בו יותר.

נדמה לי שגם במקרים בהם הסיטואציה אינה מצויה.
אמנם עלי למצוא דוגמאות לכך.

כמדומני שעירובין סג: זו דוגמה לכך.

השאלה שם היא האם חכמים גזרו גם שביטול רשות לא יועיל במקום נכרי, או שגזרו רק על עירוב, ולהלכה לא קיימא לן כההיא סברא, אלא גזרו אף במילתא דלא שכיחא כגון דא.
אבל כאן השאלה היא האם להתיר את הגזירה שגזרו שלא לאכול עוף כשהגבינה מונחת על השולחן ולהיפך.
ולכן לא דמיין להדדי.

השאלה שם היא האם חכמים גזרו שגוי אוסר על הישראלים לערב רק כאשר גרים עמו בחצר שני ישראלים או יותר, או גם במקרה שהישראלים בטלו רשותם לאחד מהם. אין שום סברא שבמקרה השני לא יגזרו, כפי ששואלים שם את אביי. הסברא של אביי היא אך ורק שזו מילתא דלא שכיחא. ואף רבא החולק על אביי, חולק עליו מטעם אחר.

כאן השאלה היא האם הגזירה שלא להעלות על שלחנו עוף וגבינה אוסרת על אדם בעל שני ראשים לאכול בשר וחלב. ולפי סברת אביי יש בהחלט מקום לומר שאינה אוסרת.

אני מסכים שאם שני אנשים שונים מאכילים אותו זה בשר וזה חלב - נראה שאין מקום לאיסור, ומילתא דלא שכיחא לא גזרו וכו'.
אבל אם הוא אוכל בעצמו - סוף סוף הוא מעלה את "העוף עם הגבינה על השולחן".

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שותה מים "קרים" שלא לצמאו/אכילה לא דרך פיו

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 30, 2022 7:07 pm

אש משמים כתב:
כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
אש משמים כתב:
כדכד כתב:
איתן נוי כתב:א. מה הדין שותה מים "קרים" שלא לצמאו אך להקר/לחמם גופו. כלומר הנאת הגוף איכא הנאת החיך ליכא?
.../quote]
אם החך אינו נהנה מאי שנא מחנקתיה אומצא? הרי גם מי ששותה מים כי חנקתיה אומצא נהנה מכך שלא נחנק ואעפ"כ מבואר בש"ס ופוסקים לא לברך על זה

יש לחלק שאין זה נחשב הנאה לא להיחנק.

כוונת מר כי מבריח ארי אינו נחשב הנאה. אני חושב שכת"ר צודק בהלכות חושן משפט שבה ההנאה המחייבת תשלומים היא רק הנאה חיובית ולא סילוק מזיקים אבל בהלכות ברכות ההגדרה של הנאה היא כשיש הנאה מהדבר עצמו וגם אם מסלק רעב או צמא ואינו נהנה מזה זה עדיין מחייב ברכה אם לא בשתיה שאינה לצמאו.
במקרה של שתיה מובאות דוגמאות שונות בפוסקים של שתיה שאינה לצמאו שאינהה מחיבת ברכה מלבד חנקתיה אומצא המוזכרת בגמרא ויש לבחון למה זה דומה (למש שתיית מים כדי לבלוע כדור).

אולי דמי לבולע ביצה חיה כדרך החזנים המצחצחים גרונם שנחלקו גדולי הפוסקים כיצד יעשה. (גם בשתיית מים לבליעת כדור אין הנאה ישירה מהמים משא"כ כשהם קרים וההנאה מעצם המים)

לא זכור לי שהפוסקים נחלקו בביצה חיה.אשמח אם ייא מר מקורות. לי היה זכור שמים הם היחידים שכתבו שאם אינם לצמאו לא יברך. לגבי ההשווואה לשתיית מים לבליעת כדור אני מסכים שאין מוכרח לומר ששם נהנה מעצם המים ולכן כתבתי שיש לבחון למה זה דומה

"ביצה חיה אוכל או משקה

ויש בזה ב' נידונים א. אם מברכים עליה, ב. באיזה שיעור מברכים עליה

הגר"ש קלוגר כתב דאין מברכים עליה (הל' יוה"כ סי' ברי"ת ושו"ת שנות חיים סי' לג הוסיף להניף ידו שנית ע"ש) כיון דלא נחשב אוכל כלל ונחשב שאינו ראוי לאכילה, אולם האור שמח (הל' טומאת אוכלין פ"ח הי"ג) הוכיח מדברי הגמ' כאן שאמרו ד'אכלא דאיפרת הוא' דחשיב אוכל, וביותר כתב דמוכח מזה דלגמוע ביצה חיה שיעורו לאיסור ביוה"כ הוא כמאכל (בככותבת) ולא כשתיה (ברביעית), דלגומעה חיה הוי דרך אכילתה, וכן הביא ראיה זו הדבר אליהו (למהר"א קלצקין סי' נג) [וגם בחת"ס (שו"ת יו"ד סי' יט) כתב בארוכה שביצה חשיבא אוכל דאל"כ מנלן דמותר לישראל לאוכלו ע"ש] ועוד הוכיח (הדבר אליהו) מסוגיא דיומא פ. דביצה חשיבא אוכל בין חיה ובין מבושלת [דביומא (פ) ילפינן דטומאת אוכלים בכביצה, מדכתיב מכל האוכל אשר יאכל, אוכל הבא מחמת אוכל, ואיזה זה ביצת תרנגולת], ולכן נקט דשיעור אכילה בה הוא בכזית בכדי אכילת פרס ומברכים עליה.

וכן נקט למעשה המהרש"ם (שו"ת חלק ו סימן פח ) שהגומע ביצה חי', שאע"פ שמבואר ביור"ד סי' קי"ג סי"ד ובט"ז סקי"ד דאינו נאכל אלא ע"י דוחק גדול ומזה הוכיח הגר"ש קלוגר שאין לברך כלל אם גומעה חיה, אבל בתוס' שבת (קמג: ד"ה הלכה) כתבו שדרך לגומעה חי' ועומדת לכך וכן הביא שם (השמטות) מהמחזיק ברכה להחיד"א ז"ל שהביא מכת"י בשם רבני ירושלים שהאוכל חלמון ביצה חיה לצחצח הקול יברך עליו, אע"פ שאינו נהנה בטעם אכילתו מברך עליו כיון שהוא מזונו. וכן הכריע החזו"א (טבול יום סי' ד' סק"י) דביצה חיה נחשבת לאוכל ולא משקה.

וכן בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן קיז אות ג') הוכיח מדברי הרשב"א (ביצה ג. ד"ה כלהו) שכתב להקשות מדוע לדעת רבי יוחנן יש בה משום משקין שזבו והרי מבואר בגמ' דכשמשקה הבא מאוכל לתוך אוכל חשיב אוכל וא"כ ביצה ג"כ חשיבא כבא לאוכל, והרי לן דחשיב אוכל.

וע"פ זה דן שם (בבצל החכמה) שמי שבירך על היין והיתה לפניו גם ביצה חי' לגמוע אפילו אם טרף את הביצה ועשאה כמשקה אינה נפטרת בברכת היין (עי' שו"ע או"ח סי' רח סעיף טז דהמברך על היין פוטר מים ושאר משקין שדעתו לשתות) וע"ע בשו"ת יביע אומר (ח"א או"ח סימן יא אות ב, וח"ה סימן יח סוף אות ד).

אולם בשו"ת חסד יהושע (תליתאי סי' ד') מביא מהישועות יעקב (סי' תק"ה סק"א ד"ה והנה), שהטעם שאמרו בביצה (ב:) שביצה נחשבת לאוכלא דאיפרת הוא משום שראוי לצלותה ביו"ט, וכתב שם בפירוש שביצה כשאוכלה חי' הוי משקה ורק בביצה מבושלת הוי אוכלא. וכן נקט הצפנת פענח (שו"ת מהדו' י-ם סי' יא) וההרי בשמים (ח"ג סוף סי' עג), ועי' עוד מה שהאריך טובא בכל הנ"ל בשו"ת דברי שלמה ח"ב סי' קפד."

נ.ב.
כל המובא לעיל מצוטט מאתר 'דין' אך מאז שהפורום שודרג שוב איני מצליח להכניס המלל לסימון 'ציטוט' ומה' הישועה.

יישר כח
את הנדון אם זה אוכל או משקה הכרתי
אבל שי"א לא לברך לא הכרתי

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 30, 2022 8:39 pm

אשה שעשתה הפסק טהרה כדין, אבל במוך דחוק שהניחה אח"כ נמצא כתם. באופן שיש לה מכה ידועה שאפשר לתלות בה. ואמנם על הפסק טהרה ל"מ תלייה כי סו"ס לא הפסיקה בטהרה וה"ה מוחזקת בטומאה, אבל אחרי שעשתה הפסק כדין, ואין נתינת המוך מדינא אלא מנהג טוב בעלמא, אולי כבר נחשבת מוחזקת בטהרה לענין תלייה במכה? (זכורני שעסקו בזה, אשמח למקורות).

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 01, 2022 12:52 am

האם מישהו כתב לחלוק על דברי הגר"ש וואזנר בענין דלהלן -

שבט הלוי ט,קפג - ואשר שאל באשה שעשו לה הזרעה מלאכותית ולמחרת הי' יום טבילתה ולא הי' חשש מפני פתיחת הקבר, אם החשש שמא תפלוט קיים גם בהזרעה זאת או דוקא דרך תשמיש רגיל, ורצה לשמוע חוו"ד העני'. לענ"ד פשוט דגם בהזרעה מלאכותית ופלטה ש"ז סותרת ספירתה וחיישינן שמא תפלוט דקיי"ל במסקנא נדה ל"ג ע"א ומ"ב ע"א דפולטת ראה הוי לא נוגעת הרי גם בזה יש חידוש דאע"ג דהזרע בא לה מבחוץ ע"י בעלה ובכ"ז יש לה דין ראה לענין שתטמא בגדר ראיה עד כדי סתירה, ואותו מציאות יש גם בהזרעה מלאכותית, ועוד הא כ' רמ"א סי' קצ"ו סי"א, דקיי"ל להלכה דגזרינן לא שמשה אטי שמשה ואפילו אין בעלה בעיר, דהגזרה שוה על כל אשה שלא תתחיל לספור לפני ה' ימים, ואם גזרו על מקום דליכא חשש פליטה כלל ק"ו בנ"ד דאיכא חשש פליטה דאין לחלק, ואין לומר דנ"ד מילתא דלא שכיחא דלא גזרו דאין בידינו להקל בזה, וגם סבת ההלכה קיים בנ"ד כבשאר נשים כנ"ל, וכבר כ' בתרומת הדשן סי' רמ"ה בסופו בהלכה זו דהרבה החמירו על עצמן בנות ישראל באיסור נדה החמור ותל"מ.
שבט הלוי יא,רח - הנה מעלת כב' שאל אם יש דין פולטת זרע הגורם הפסקת ז' נקיים כמבואר ביו"ד סוס"י קצ"ו ובש"ס נדה ל"ג, ומ"ב, גם בזרע הנזרק לרחמה הנהוג בהרבה מקרים, ואנו חוששים שמא תפלוט, או יש איזה הבדל כיון דאינו דרך תשמיש, וכ"ת כ' דהדעות אצלכם חלוקות בזה. ובתשובה אומר בקיצור כי אינני ראה מקום להקל בזה, דיסוד הנדון של פליטת זרע מפסיק שגזירת הכתוב שמפסיק עכ"פ יום א', איננו מעין ראית דם או זיבה מגופה דהא כל זרע בזה אפילו של תשמיש רגיל אינו בא מגופה אלא מבחוץ, וזה הביא להש"ס שם להסתפק אם זה גזיה"כ דהו"ל כעין רואה או מטעם נגיעת טומאת זרע בגופה, דהספק בזה מחמת הנ"ל כיון שזה בעצם אינו ראית הגוף, ואעפ"כ החמירה תורה לטמא יום א' גם לבעלה, ולא רק לטהרות כשיטת הראב"ד, וא"כ הוא מחמת טומאת ש"ז בלבד וא"כ שוב אין חילוק באיזה אופן בא לגופה, כנלענ"ד פשוט.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים