מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 03, 2020 9:45 pm

נשאלתי;
האם שומר/שואל חייב על איבוד החפץ גם באופן שהבעלים נכח במקום והיה יכול להציל בקל ונמנע ולא הציל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 03, 2020 11:01 pm

עושה חדשות כתב:נשאלתי;
האם שומר/שואל חייב על איבוד החפץ גם באופן שהבעלים נכח במקום והיה יכול להציל בקל ונמנע ולא הציל.

להלכה - "בעליו עמו" זה בשעת התחלת השמירה ולא בשעת האונס.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 03, 2020 11:24 pm

לא שאלתי מצד "בעליו עמו", וזה גם לא קשור בנוכחות של הבעלים אלא במה שהם שאולים למלאכתו,
שאלתי מצד מה שהבעלים יכל להציל ונתרשל ולא הציל, האם זה סיבה לפטור את השומר.

-

ובדבר שאלתי לעיל אודות כבד שהוגש במסעדה האם יש לחשוש שנצלה אחר ג"י ואסור לבשלו שוב,
וכתבת - מהיכי תיתי לא לחשוש?!
הריני לעדכן מה ששמעתי ממשגיח כשרות מנוסה שאין שום מקום לחשש, ובודאי הכל נצלה תוך ג"י כדי לא להיכנס לבעיות וכו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 03, 2020 11:46 pm

א. זכור לי שיש אומרים שפטור בעליו עמו הוא משום שלבעלים יש אחריות כשהם עם הבהמה. ועל זה כתבתי שאין הלכה כמותם.
ב. אם המשגיח אמר - זה נכון לגבי המסעדה שבה הוא עובד, או לגבי המסעדות שבהכשר שהוא משגיח מטעמו וכיו"ב.
אין שום הכרח שבכל מסעדה יחמירו לאסור דבר שהוא כשר לכתחילה לכו"ע.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' פברואר 09, 2020 5:37 pm

כהיום שהרבה תותים גדלים במים מנותקים מהקרקע שמעתי שצריך לברך עליהם שהכל האומנם?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' פברואר 09, 2020 5:40 pm

מאתר "למעשה"
אולם לדעת כמה מן הפוסקים יש להכריע כדעת הפני משה ועוד אחרונים הסוברים שגם ירקות הגדלים באדמה הנמצאת בעציצים מנותקים נחשבים כ"גידולי ארץ" וברכתם היא "בורא פרי האדמה" (עי' שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' יב, התורה והארץ ח"ו עמ' 360). לדעות אלו הכלל בהלכות ברכות הוא שהנוסח של ברכת הנהנים שאנו מברכים צריך להיות תואם במדויק לאופן הגידול של הפרי שעליו מברכים את הברכה. לפי זה ירק הגדל ב"גידולי מים" (הידרופוניקס בלע"ז) יש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו". כיוון שברכת "בורא פרי האדמה" אינה מתאימה לאותם ירקות, היות שהם כלל לא באו במגע עם אדמה.

אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' רה ד"ה סי' רד מג"א סק"ד) חולק על עצם הכלל הזה. לדעתו הכלל נוסח הברכה שתקנו חכמים הוא על אופן הגידול של אותו מין פרי או ירק לפיכך גם ירקות הגדלים בגידולי מים, מברכים עליהם לשיטתו "בורא פרי האדמה" כיוון ש"מין זה הלא הוא פרי האדמה...". לדעתו אין להשוות גידולי מים לכמהין ופטריות שברכתם "שהכל נהיה בדברו" משום ש"כמהין ופטריות מן האוויר הם גדלים" (סי' ר"ד מג"א סק"ד), וכן נקט למעשה הרה"ג בן-ציון אבא שאול זצ"ל (שו"ת אור לציון ח"ב פרק יד סעי' יג).

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' פברואר 09, 2020 11:15 pm

שו"ע יורה דעה - סימן לו סעיף י"ד
צמקה כולה, אם מחמת בני אדם שהפחידוה כגון ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה, טריפה; ואם בידי שמים, כגון שפחדה מקול רעם או ראתה זיקים וכיוצא בזה, או מפחד שאר בריות כגון מקול שאגת אריה וכיוצא בזה, כשרה.
מדוע לא זהירים בזה האידנא?

ידידך - נעים ההליכות
הודעות: 118
הצטרף: א' ינואר 13, 2013 3:53 pm

בעניין חלב עכום בזמנינו שיש פיקוח מהממשלה

הודעהעל ידי ידידך - נעים ההליכות » ו' פברואר 14, 2020 12:20 pm

מי היו הרבנים המתירים והאוסרים, ולגבי השאלה של טריפה בגלל הזריקות בפרות, מי המתירים והאוסרים?

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' פברואר 14, 2020 2:44 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שו"ע יורה דעה - סימן לו סעיף י"ד
צמקה כולה, אם מחמת בני אדם שהפחידוה כגון ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה, טריפה; ואם בידי שמים, כגון שפחדה מקול רעם או ראתה זיקים וכיוצא בזה, או מפחד שאר בריות כגון מקול שאגת אריה וכיוצא בזה, כשרה.
מדוע לא זהירים בזה האידנא?

כי אח"כ בודקים ורואים שלא צמקה.



שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

השתלת שיער - לא ילבש?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' פברואר 17, 2020 7:01 pm

?

אלחנן כהן
הודעות: 23
הצטרף: ב' ינואר 20, 2020 8:28 pm

הניח נרות על מכסה סיר הצ'ולנט

הודעהעל ידי אלחנן כהן » ב' פברואר 17, 2020 8:00 pm

מה הדין בשבת? אשמח למקור כתוב.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: השתלת שיער - לא ילבש?

הודעהעל ידי שמש » ג' פברואר 18, 2020 7:55 am

אם כבר תאמר שלאישה יש לחוש בזה משום לא יהיה כלי גבר, שהרי רוב ככל המשתילים הם גברים...

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: השתלת שיער - לא ילבש?

הודעהעל ידי יאיר » ג' פברואר 18, 2020 9:36 am

אם מדובר בשיטה של צמיחת שיער מחדש לכאורה יש פה גם ענין של מצוות הפאות

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ספירת טהורים וטמאים בערב פסח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 3:14 pm

לחד מ"ד במסכת פסח שני, כל העומד מחוץ לעזרה נחשב 'דרך רחוקה', ובודאי אינו נמנה לגבי הנידון האם רוב ישראל טמאים והפסח בא בטומאה. (והנידון בגמ' על 'מחצה' בדיוק נשמע דוקא שכיח יותר להאי מ"ד). אבל אני לא מבין איך זה מתחיל, הרי עד שלא יוחלט שהפסח בא בטומאה, מי מן הטמאים יציג את רגלו בעזרה לעשות הפסח. ואולי עומדים בחוץ יחד ומחליטים אם יש כמות מספיקה להיות רוב טמאים ואז נכנסים. מה הטעות שלי פה.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 6:50 pm

האם מועיל צורת הפתח להתיר לעבור לפני המתפלל.

מלבב
הודעות: 3365
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בעניין חמתה מרובה מצלתה בסוכה

הודעהעל ידי מלבב » ש' פברואר 22, 2020 8:52 pm

ר"ת חולק על הראשונים ושיטתו שאין צריך חצי צל רק אפילו רוב חמה כשר אם למעלה אין רוב אויר, ובספר הישר הביא ראיה מהא דהעושה סוכותו בעשתרות קרניים, והראש הקשה על ר״ת דא״כ למה לא מהני לבוד הרי במחיצה זה נחשב כסתום, וכמו שמדמינן עומד מרובה סכך למחיצה נדמה גם דין לבוד, ותירץ השפת אמת שהטעם שלא מהני לבוד בסכך זה בגלל שגם אם נחשב כסתום אינו נחשב כסכך כשר.

ולכאורה עדיין קשה, לר"ת למה אויר פוסל בשלושה וסכך פסול בארבעה, הרי יש עומד מרובה, והרי לר"ת אין דין צל בסוכה, בשלמא להרא"ש שיש דין צל, אז יש לומר שאם יש מקום חשוב שאין שם צל סוכה פסול, ואין ללמוד דין צל מדין מחיצה, אבל לר"ת קשה.

מרדכי דמן חיפה
הודעות: 2
הצטרף: ד' פברואר 12, 2020 6:23 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכה ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מרדכי דמן חיפה » א' פברואר 23, 2020 6:28 pm

דרך ישרה כתב:
חיים סגל כתב:מפורש שחייב - גמרא שבת דף ח' סוף ע"ב. ומשם ברמב"ם [שבת פי"ב הי"ד]:
המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים אף על פי שהעבירו למעלה מראשו חייב

בשו"ע כמדומני דליתא, כי אין מגמתו להאריך בדיני חיוב כיון דממילא אסור

כן, אבל בכל זה מדובר שהיה עקירה והנחה בתוך י'. אני מדבר על עצם העברת ד' אמות ברה"ר כשהעקירה והנחה למעלה מעשרה.


עיין חידושי רע"א שבת קב. בתוד"ה והוציאו דפשיטא ליה דפטור ומוכיח כן מתוס' בפ"ק

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

הקראת התיבות בברכת כהנים

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' פברואר 24, 2020 10:07 am

ראיתי מובא בשם החזו"א שהוא עצמו היה מקריא, ולא הש"ץ. מה הסיבה? הרי הראשונים והפוסקים התירו זה לש"ץ בשופי?.


יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' פברואר 25, 2020 1:58 pm

עיין ילקוט יוסף כאו"א בזה.
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ג' פברואר 25, 2020 10:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ג' פברואר 25, 2020 5:57 pm

הוא: מתיר - בין לנוהגים כהרמ"א - ובין כשאין אחרים שיעשו זאת, אך אוסר על הנוהגים כהש"ע - כשיש אחרים שיעשו זאת - גם כשהבן יותר "מומחה" (דהיינו כשמדובר למשל בניתוחים שהלא הוא יכול לעמוד על גבי אחרים להדריכם איך יעשו זאת במקומו). אך בספר אין רמז לשאלה ששאלתי, דהיינו כאשר הבן - לא יותר מומחה - אלא רק יותר עדין (כשהעדינות רק מפחיתה צער מהמטופל ובגוונא דלא שייך להדריך את האחרים היותר מגושמים איך להיות יותר עדינים כי מידת העדינות היא תכונה אישית של כל מטפל ומטפל).

ביחס למומחיות, יש אפוא לעדינות - צד של קולא - וצד של חומרא:
צד של קולא, משום שמומחה יכול להשתמש במומחיותו - על מנת להעניק הוראות מקצועיות ממוקדות ומדויקות לאחרים הנמצאים לידו בשעת מעשה, אך האדם העדין לא יכול להעניק מעדינותו לאחרים שבטבעם יותר מגושמים ממנו.
צד של חומרא, שמומחיות המנתח - הן משפרת את סיכוי הצלחת הניתוח - והן מקטינה את הסיכונים הרפואיים, מה שאין כן עדינות - אין לה כלום עם סיכויים וסיכונים - אלא היא רק מפחיתה צער מהמטופל.

איש הגבעה
הודעות: 238
הצטרף: א' יוני 04, 2017 12:29 pm

איש עם כוס קפה ביד או איש עם גמרא ביד מי קודם

הודעהעל ידי איש הגבעה » ד' פברואר 26, 2020 10:25 pm

הלכתי בבית הכנסת וגמרתי בידי, ומולי במסדרון צר מגיע חברי וכוסות קפה בידו עבור חברי השיעור, והוא כיבד אותי לעבור תחילה, משום שאני מחזיק גמרא ביד, ואני אמרתי לו תעבור אתה קודם אתה מביא כוסות קפה לחברי השיעור- מי קודם?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: איש עם כוס קפה ביד או איש עם גמרא ביד מי קודם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' פברואר 27, 2020 8:12 pm

גמרא קודמת, כי אין שום קדושה בקפה (גם למ"ד שזה לא מזיק)

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: איש עם כוס קפה ביד או איש עם גמרא ביד מי קודם

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ה' פברואר 27, 2020 8:43 pm

כונתך לחקור האם הכבוד שנותנים לנושא הגמ' הוא בעבור הגמ' עצמה או עבור האיש הנושא הספר, ולכאו' אין סברא בצד השני וא"כ צ"ל בכונתך לחקור אם עושה מצוה גדול הוא מהספר, ויש להביא הגמ' קידושין על בבלאי טפשאי דעומדין בשביל ספר תורה ולא בשביל ת"ח, ולצרף לזה הגמ' שם על רמי בר יחזקאל דבעל מעשים גדול הוא מת"ח. אבל אין לדמותו כי שם הי' אדם שעשה הרבה גמ"ח ולא שהי' עוסק במצוה אז וא"כ בפשטות דת"ח גדל מעוסק במצוה וליכא מקור דעוסק במצוה גדול מס"ת.
אמנם מצינו ענין כבוד לעושה מצוה באלו שהביאו הביכורים שהיו עומדין לפניהם וכן נוהגין לעמוד מפני הקואטער שמביא התינוק לברית, וליכא דין לעמוד עבור מי שנושא גמ', וא"כ ברור כצד השני. אלא דתלוי הוא אם היית אתה בדרך כניסה לביה"מ או יציאה.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: איש עם כוס קפה ביד או איש עם גמרא ביד מי קודם

הודעהעל ידי הפשטן » ו' פברואר 28, 2020 1:28 pm

איש הגבעה כתב:הלכתי בבית הכנסת וגמרתי בידי, ומולי במסדרון צר מגיע חברי וכוסות קפה בידו עבור חברי השיעור, והוא כיבד אותי לעבור תחילה, משום שאני מחזיק גמרא ביד, ואני אמרתי לו תעבור אתה קודם אתה מביא כוסות קפה לחברי השיעור- מי קודם?

למדנו זאת בדף היומי בשבוע שעבר.

ברכות מו סע"ב: "ת"ר אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים וכו' אמר רבי יוחנן אין מכבדין אלא בפתח וכו' הראוי למזוזה".

הברייתא הנ"ל הובאה להלכה ברמב"ם וברמ"א.

התם מיירי בכיבוד מהסוג שעליו דיברת.

ופשוט, שדין הגשרים שעליהם דיברה הברייתא, הוא כדין מסדרונות צרים שעליהם דיברת: אל ואלו, כמובן אינם "פתח הראוי למזוזה", והינם דרכי מעבר צרים - אשר כל התנגשות הממשמשת ובאה בהם מצריכה החלטה זריזה מי יקדים את מי.

אמור מעתה: האוחז בכוס הקפה - הוא הקודם, אבל לא מטעם הלכתי - אלא מטעם פרקטי - פן היא תישפך אם האוחז בה יעשה רוורס לטובת השני. אגב, זה לענ"ד גם טעם הברייתא: בדרכים ובגשרים, אין מקום לכיבודים, אלא מה שקובע הוא השיקול הפרקטי לבדו.

באר בשדה
הודעות: 489
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: בן רשאי לחבול באביו הבריא לבדיקת דם כשהבן יותר זהיר ועדין מהזולת?

הודעהעל ידי באר בשדה » א' מרץ 01, 2020 1:16 pm

הפשטן כתב:?

ראה גם 'לקט ופרט' ח"ד ע' קנח (אות רלח).
נערך לאחרונה על ידי באר בשדה ב ד' מרץ 11, 2020 3:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' מרץ 10, 2020 10:53 pm

האם מותר להוציא כינים מהשער בשבת?[בכף החיים יש סתירה בדבר ובשש"כ פסק לאסור ובפסקי תשובות פסק להתיר וצ"ע]

ישא ברכה
הודעות: 1979
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

לקח עיתון והחזירו אחרי יומיים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' מרץ 16, 2020 10:23 pm

אדם לקח עיתון מתיבת הדואר של בעל העיתון, אחרי יומיים הוא החזיר את העיתון למקומו.
טוען בעל העיתון: הלוקח גזל את העיתון, והשימוש שלו הוא רק באותו היום, ולכן על הגזלן להשיב את דמי העיתון.
מנגד אומר הגזלן: הרי שלך לפניך, ככל שינוי שאינו ניכר בגוף החפץ.
ובפשטות הצדק עם הגזלן.

אמנם אולי ענינו של הרי שלך לפניך הוא מחמת שהחפץ עצמו ראוי לשימוש אלא שהאיסור הוא שמעכב את השימוש, וא"כ אולי במקרה דנן שאני שהרי העיתון כל שימושו הוא ליומו. אמנם אחת הדוגמאות בגמרא היא מטבע שנפסל, ובזה דחוק יותר שהמטבע עצמו ראוי לשימוש אלא שהמלכות היא שמעכבת. ויל"ע.
נערך לאחרונה על ידי ישא ברכה ב ב' מרץ 16, 2020 10:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: לקח עיתון והחזיקו אחרי יומיים

הודעהעל ידי לענין » ב' מרץ 16, 2020 10:25 pm

כבר האריכו בזה לגבי אתרוג, להבדיל.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 18, 2020 11:34 am

פתח אדעתא דשיכרא וכו' האם אפשר לפתוח בסתמא על דעת מה שיתברר בהמשך הברכה.

יאיר אתמר
הודעות: 1276
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ה' מרץ 19, 2020 1:41 am

עושה חדשות כתב:פתח אדעתא דשיכרא וכו' האם אפשר לפתוח בסתמא על דעת מה שיתברר בהמשך הברכה.

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן רט (למ"א סק"ג)

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' מרץ 21, 2020 11:33 pm

כשיוצאים מאחר בברכת המוציא צריך להסב ביחד כבר בשעת הברכה או שסגי במה שהאכילה היא בישיבה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 23, 2020 1:54 pm

שומע ומשמיע כתב:כשיוצאים מאחר בברכת המוציא צריך להסב ביחד כבר בשעת הברכה או שסגי במה שהאכילה היא בישיבה?

עד כמה שידוע לי צריך להסב/לשבת כבר בשעת הברכה.
ואינני זוכר מקורות.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' מרץ 26, 2020 10:44 am

האם גן ילדים וכדו' שלא מחזיק את הילדים בשעה זו חייבים לשלם מלוא הסכום?

גמח
הודעות: 399
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי גמח » ה' מרץ 26, 2020 10:55 am

כאן
קבצים מצורפים
692d1c88-e2b6-4220-b13c-86ff8f251c34.jpg
692d1c88-e2b6-4220-b13c-86ff8f251c34.jpg (154.03 KiB) נצפה 9569 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

תפיסה במצוה לצאת יד"ש

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מרץ 29, 2020 1:55 pm

קיבלתי מחכ"א.
שלום
ברצוני לברר, במקום אימתי מועילה תפיסה, למ"ד שמועילה תפיסה היכא שהתובע חייב לצאת ידי שמים.
כבר נחלקו גדולי האחרונים אם מועילה תפיסה, כמ"ש בפ"ת סי' כח ס"ק ו'. ואכ"מ.
ובמקום שהמאנה עובר בלאו, ואין מוציאין מידו, לדוגמא: להראשונים שסוברים שאף שאין אונאה לקרקעות מ"מ עובר בלאו,
האם לאו זה גורם שהוא חייב לצאת ידי שמים.
מצאנו כן באבק ריבית, שחייב לצאת יד"ש, אבל שם זה כתוב בפירוש, ולא בכל מקום.
ומסתבר שאף שעבר המוכר [קרקע באופן שיש בו אונאה,] בלאו, מ"מ כיון שלא נאמר בהדיא שחייב לצאת יד"ש, שבכה"ג לא תועיל תפיסה.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 01, 2020 1:53 pm

ראיתי מי שדן לגבי צירוף למנין עשרה -
האם שני חצי עבד וחצי בן חורין נחשבים לכל הפחות לאדם אחד לצירוף לעשרה,
או דילמא אין זה כלום.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' אפריל 06, 2020 12:41 am

זו שאלת טעות.
שניהם מחוייבים, ויש כאן שני ברי חיוב!


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 199 אורחים