מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 30, 2022 8:20 pm

דרומי כתב:שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' אוגוסט 30, 2022 8:38 pm

עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 31, 2022 12:07 am

יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' אוגוסט 31, 2022 12:34 am

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.



תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ד' אוגוסט 31, 2022 12:37 am

יעקל כתב:ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.

האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?

מפורסמים דברי היערות דבש בתחילת הספר, שמפרש שזוהי שאלת הגמ' ברכות י"ז נשים במאי זכיין, והתירוץ ע"י הסיוע לבעלה ולבנים ללמוד.

סגי נהור כתב:בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

תיזהר, אתה עלול לפתוח כאן 'מלחמת ציטוטים' מכל רחבי התורה בענין אם יש חכמה לנשים...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: באר היטב

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' אוגוסט 31, 2022 12:41 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' אוגוסט 31, 2022 12:43 am

חלא בר חמרא כתב:
יעקל כתב:ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.

האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?

מפורסמים דברי היערות דבש בתחילת הספר, שמפרש שזוהי שאלת הגמ' ברכות י"ז נשים במאי זכיין, והתירוץ ע"י הסיוע לבעלה ולבנים ללמוד.

סגי נהור כתב:בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

תיזהר, אתה עלול לפתוח כאן 'מלחמת ציטוטים' מכל רחבי התורה בענין אם יש חכמה לנשים...


בקיצור לפי היערות דבש, האיש שורף את התאוות ע"י עמל כלי השכל, והאישה ע"י עמל כלי הגוף הגשמי. מה שמפריע לי שאחרי הכל, מה שלא יגידו, המציאות היא כמו שאמר הרב סגי נהור וז"ל "ואולי מעט יותר". אם לשניהם יש את כלי השכל השכלי, למה להסתבך ב" הני נשי במאי זכיין וכו' "

עדיין לא זכיתי להבין...

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: באר היטב

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' אוגוסט 31, 2022 12:55 am

איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: באר היטב

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ד' אוגוסט 31, 2022 1:07 am

נוריאל עזרא כתב:
איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

ועיין גם במבוא של שו"ע מהדו' פרידמאן

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אוגוסט 31, 2022 1:37 am

יעקל כתב: [א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.
א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.
ב. ר"פ תזריע, אאל"ט.

יעקל כתב:עדיין לא זכיתי להבין...
סגי נהור כתב: . . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).


יעקל כתב:תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...
שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' אוגוסט 31, 2022 1:49 am

לבי במערב כתב:
יעקל כתב: [א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.
א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.
ב. ר"פ תזריע, אאל"ט.

יעקל כתב:עדיין לא זכיתי להבין...
סגי נהור כתב: . . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).


יעקל כתב:תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...
שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].


סליחה, עדיין לא משוכנע, אילו היה לרגל כח השכלי, אין לי ספק שהיה לו חיוב לעסוק בתורה כמו המח.
במילים אחרות, במה השכל של האישה שונה כך ששכלה אינה צריכה להידבק ולהתאחד בשכל האלוקי ומספיק שגופה ימסור א"ע לאלוקות ?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אוגוסט 31, 2022 2:36 am

רק זאת מצא כת"ר כראוי לתגובה?
[לישנא אחרינא, לא באתי אלא כמזכיר על מה שלא התייחס אליו לעיל, וב'שכר' זה - לא התייחס כלל לשאר דברי (שמעטי־שלי יצאו, בניגוד לקטע זה)...].

לגופו של ענין, נראה לומר שלא שכלה הוא השונה, אלא מטרת בריאתו (וכמרומז בחצע"ג שם). ודו"ק.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ד' אוגוסט 31, 2022 3:34 pm

לבי במערב כתב:רק זאת מצא כת"ר כראוי לתגובה?
[לישנא אחרינא, לא באתי אלא כמזכיר על מה שלא התייחס אליו לעיל, וב'שכר' זה - לא התייחס כלל לשאר דברי (שמעטי־שלי יצאו, בניגוד לקטע זה)...].

לגופו של ענין, נראה לומר שלא שכלה הוא השונה, אלא מטרת בריאתו (וכמרומז בחצע"ג שם). ודו"ק.


אני רוצה להיכנס ב"למה" של הדבר וכת"ר רוצה לישאר ב"מה". בגלל זה הוויכוח חוזר חלילה.

מעניין אותי לדעת מה לפי התורה מאפיין את שכל האישה או את האישה עצמה כך שמטרת בריאתו/ה שונה.

בברכה

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 31, 2022 5:27 pm

יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.



תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

לדוגמא ספר החינוך מצוה שפז כתב בפשטות "ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות".
ובאופן כללי - אמרו חז"ל בפ"ק דקידושין שכל מצוות לא-תעשה נשים חייבות כאנשים חוץ מכמה מצוות שנמנו בסוגיא שם, וזו לא נמנתה שם.

ואילו היה ענין זה של "לא תתורו" תוצאה ממצות ציצית בלבד - לא היה הרמב"ם מונהו במנין המצוות, כדרכו שלא למנות טעמי-מצוות כמצוה בפ"ע.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ברכה על עשיית מעקה-דעת הגרע"י זצ"ל

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' ספטמבר 03, 2022 9:14 pm

למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » א' ספטמבר 04, 2022 10:47 am

יעקל כתב:אני רוצה להיכנס ב"למה" של הדבר וכת"ר רוצה לישאר ב"מה". בגלל זה הוויכוח חוזר חלילה.

לענ"ד בהבנה נכונה של הדברים, ובהתבוננות נכונה במציאות, גם שאלת ה"למה" מיושבת.
דברי חז"ל על תפקיד האשה "אדם מביא חטים, חטים כוסס" ייאמרו בהחלט גם על התורה שלומד האיש. העובדה שפלוני האברך יושב ואוגר דברי תורה (הכל צריכין למרי חיטיא...), עדיין איננה ערובה שהחיים יהיו חיי תורה ושהבית יהיה בית של תורה (אין כוונתי במובן המגזרי, וק"ל). בישול ועיבוד הערכים באופן שיזין רוחנית את כל בני הבית הוא תפקיד האשה והאם כנראה בחוש.
ובחלוף הדורות, דורש תפקיד זה יותר ויותר חכמה והבנה, והיינו "באקרויי בנייהו כו' ובאתנויי גברייהו" של דורותינו אלה.
כל שנדרש הוא לראות את האיש והאשה כשותפים בענין זה, שעושים יחד משימה משותפת וחולקים לא רק בשכר אלא גם בערך ומעלת הענין.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' ספטמבר 04, 2022 12:55 pm

נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 04, 2022 5:33 pm

מה כוונת השאלה?
האם נותן החומר להגהה מחוייב לשלם למגיה ביום שקיבל את החומר?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכה על עשיית מעקה-דעת הגרע"י זצ"ל

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' ספטמבר 04, 2022 5:41 pm

איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ברכה על עשיית מעקה-דעת הגרע"י זצ"ל

הודעהעל ידי איתן נוי » א' ספטמבר 04, 2022 10:46 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

כן פסק לי הגר"ד טהרני וע"ע שו"ת דברי דוד (טהרני) ח"ד או"ח סימן יא.
היכן חזר בו הגרע"י זצ"ל?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » א' ספטמבר 04, 2022 10:53 pm

עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: באר היטב

הודעהעל ידי איתן נוי » א' ספטמבר 04, 2022 11:06 pm

חלא בר חמרא כתב:
נוריאל עזרא כתב:
איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

ועיין גם במבוא של שו"ע מהדו' פרידמאן

האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: באר היטב

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' ספטמבר 05, 2022 12:33 am

איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכה על עשיית מעקה-דעת הגרע"י זצ"ל

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' ספטמבר 05, 2022 12:39 am

איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

כן פסק לי הגר"ד טהרני וע"ע שו"ת דברי דוד (טהרני) ח"ד או"ח סימן יא.
היכן חזר בו הגרע"י זצ"ל?

הליכות עולם.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' ספטמבר 05, 2022 5:54 pm

איתן נוי כתב:
עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

אין הבדל בין שכיר יום או לילה או שעות לקבלן?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' ספטמבר 05, 2022 11:01 pm

כדכד כתב:
איתן נוי כתב:
עובדיה חן כתב:נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

אין הבדל בין שכיר יום או לילה או שעות לקבלן?

שאלה יפה.
אמנם כל אחד לפי גמר עבודתו אך בקבלנות קצת שונה.
הוי אומר לפי מה שסיכמו. אילו סוכם עם השכיר תשלום יומי, אזי בגמר היום מתחייב במצוה כמו"כ לפי שבוע או שעות. בחו"ל לדוג' יש מקומות משלמים לפי שבועיים יש לפי שבוע כאן בארץ לפי חודש (רוב המקומות בדר"כ לא מגיעים למצוה זו מאחר והעבודה אמנם מתחילה מראון לראשון אך התשלום משתכלל ומשתלם בדר"כ ב 10 לחודש). כן הוא הדין לפי קבלנות אלא שבקבלנות לא סגי שסיים לתקן המוצר אלא צריך שלאחר שסיים התיקון לתקן את המוצר ובעל המוצר לקח את המוצר, בלקיחתו מתחייב במצוה.
וז"ל השו"ע סי' שלט ס"ו: "נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות, וגמרה, כל זמן שהטלית ביד האומן אינו עובר. נתנו לו אפילו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין (ויקרא יט, יג), שקבלנות היא כשכירות לפורעו בזמנו".
וכתב באהבת חסד בעניין התשלום בקבלת המוצר: ((פרק ט בנתיב החסד ס"ק כט, הערה לה): שאם בא אצל בעה"ב בגמר המלאכה כנהוג אצל הפועלים, הו"ל כאילו תבעו בפירוש, שמחמת בושה נמנע מלתבעו בפירוש, ובס"ק לב כתב: שה"ה אם אירע אונס לפועל שאינו יכול לתבוע ולא לשלוח שליח, הו"ל כתבעו וצריך בעה"ב להמציא לו מעותיו.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 08, 2022 2:01 pm

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' ספטמבר 09, 2022 9:47 am

עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ספטמבר 09, 2022 9:48 am

עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

לכאורה תלוי במציאות - עד כמה זה פועל על האבל.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' ספטמבר 09, 2022 11:43 am

איתן נוי כתב:
עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

במחילה מי זה הרב טהרני?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' ספטמבר 09, 2022 1:08 pm

עובדיה חן כתב:
איתן נוי כתב:
עובדיה חן כתב:ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

במחילה מי זה הרב טהרני?

הרב דוד טהרני מו"ץ דביתר ובעל שו"ת דברי דוד ועוד...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: באר היטב

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' ספטמבר 09, 2022 1:10 pm

נוריאל עזרא כתב:
איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

אשמח למקור שכתב שהוא הר' ישעיה

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

דקדוק שמות בגט

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' ספטמבר 09, 2022 1:10 pm

אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: דקדוק שמות בגט

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ספטמבר 09, 2022 1:33 pm

איתן נוי כתב:אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

כמדומני שספרי הלכות גיטין מלאים בשאלות כאלו...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: דקדוק שמות בגט

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' ספטמבר 09, 2022 3:12 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

כמדומני שספרי הלכות גיטין מלאים בשאלות כאלו...

וכי לא ידעתי?!

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: באר היטב

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ו' ספטמבר 09, 2022 4:46 pm

איתן נוי כתב:
נוריאל עזרא כתב:
איתן נוי כתב:האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

אשמח למקור שכתב שהוא הר' ישעיה

כפי שכתבתי לעיל כן כתב ר' יהודה אשכנזי(הבאר היטב שלפנינו שכותב מה שהבאת "הבאר היטב אשר לפני" ועליו אתה שואל מה כוונתו) בעצמו בהקדמה שלו וז"ל:
"......איך תאמר שהמחבר אשר לפניך שמו הרב ר' ישעיה....."

https://tablet.otzar.org/#/book/155692/ ... /0/end/0/c

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 12:36 am

הידוע למישהו אם העשה דולו תהיה לאישה, והלאו דלא יוכל שלחה וגו' שייכים רק לאונס או גם למפתה ?

גם מבואר, אם נישאר בפשטות הדברים, מ"לא יוכל שלחה" שהיא מאורסת/מיוחדת/מיועדת לו ללא מעשה קידושין. איך יכול להיות שמעשה האונס (או הפיתוי) נהפך למעשה קידושין, אפי' בעדים ?

אשמח למ"מ אם יש למישהו...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 11, 2022 12:15 pm

במפתה אין דין לו תהיה לאשה אלא "מהור ימהרנה לו לאשה" רק אם אביה רוצה בכך ואם אינו רוצה אז צריך לשלם ולא כמו באונס ששם חייב גם לשלם קנס וגם להשאירה לו לאשה.
מקורות: פסוקים בפרשת משפטים.
בענין השאלה על הקידושין - לא הבנתי את השאלה. התורה אמרה שבאופן כזה לא תהיה לאשה. מי אמר שצריך קידושין? קידושין זה כשזה מבחירה?

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 11, 2022 2:50 pm

כדכד כתב:במפתה אין דין לו תהיה לאשה אלא "מהור ימהרנה לו לאשה" רק אם אביה רוצה בכך ואם אינו רוצה אז צריך לשלם ולא כמו באונס ששם חייב גם לשלם קנס וגם להשאירה לו לאשה.
מקורות: פסוקים בפרשת משפטים.
בענין השאלה על הקידושין - לא הבנתי את השאלה. התורה אמרה שבאופן כזה לא תהיה לאשה. מי אמר שצריך קידושין? קידושין זה כשזה מבחירה?



אתה מתכווין לו תהיה לאישה, נכון ?
קשה להאמין שהתורה אומרת שבית יכול להיבנות על יסוד אונס.

בגמ' מובא ההיכי תמצי התקדשי לי בביאה זו וזכותה לסרב...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 11, 2022 4:46 pm

כן
כוונתי "לו תהיה לאשה".
אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת
זה מה שהתורה אומרת שהבית ייבנה על ידי אונס (כלומר לאחר שאנס נקבע שלו תהיה לאשה)
במה שזכותה לסרב - גם כאן זכותה לסרב שכן אם היא אינה רוצה אינה חייבת להשאר אצלו


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 145 אורחים