"ויהי בימי אחז" (ישעיה ז, א), ומה צרה היתה שם, דכתיב (שם ט, יא) "ארם מקדם ופלשתים מאחור", למלך שמסר בנו לפדגוג והיה פדגוגו שונא אותו, אמר אם אני הורגו אני מתחייב מיתה למלך, אלא הריני מושך מינקתו ממנו והוא מת מאליו. כך אמר אחז אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם מתקיים. כך היה אחז סבור ואומר אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין תורה, אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם אין בתי כנסיות ומדרשות אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם. מה עשה, עמד ונעל כל בתי כנסיות ומדרשות שלא להתעסק בתורה. הה"ד (שם ח, טז) "צור תעודה חתום תורה בלמדי". ר' הונא בשם ר' אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ומדרשות.
ולכאו' צריך ביאור, דמתחלה חושב כל אלו השלבים, בקטן החל ובגדול כלה, ולבסוף "עמד - ישירות - ונעל כל בתי כנסיות ומדרשות".
וחמיתי' לפירש"י בישעי' (ח, יח) דמפ' בזה"ל:
ומדר' אגדה בבראשי' רבה על אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תינוקות של בית רבן תורה, אמר אם אין גדיים אין תיישים אם אין צאן אין רועה אגרום לו לסלק שכינתו כו'.
אך זה יתיישב דוקא לפי הנקוט בב"ר שם: "אם אין זקנים אין נביאים, אם אין נביאים אין הקב"ה משרה שכינתו עליהם", ואילו בדהכא סוב יסובו הסיבה והמסובב, ועד שנאמר דאם אין בתי כנסיות ומדרשות אין קטנים שיהפכו ברבות הימים לזקנים לומדי תורה יושבי בתי כנסיות ומדרשות ואזי אין הקב"ה משרה שכינתו, יפוק לן הא מעצם נעילת בתי הכנסיות ומדרשות.