העיקר להלכה שמותר לכתוב מפני דבר האבד,
האם חשש שכחת הסיפורים מתיר את כתיבתם?
ואולי דבר האבד לעניין אבלות הכוונה רק הפסד ממש ולא סתם שכחת סיפור אלמוני, וצריך לדעת אם גדרי האבד הכא דומים לגדרי דבר האבד בחוה"מ, וכמד שהתם מבואר בחלק מהראשונים שטעם ההיתר משום כדי למנוע את העצב במועד של האבדה, וטעם זה לא שייך הכא.
מישהו כתב:
אין בזה משום הסחת דעת, והוא חלק מהאבלות עצמה, וזהו כבודו.
דומה הדבר לכתיבת מודעות על הספדים, או לכתיבת והכנת הספד שאמורים לומר בסוף השבעה וכדו'.