ספק אם הוא דאורייתא או דרבנן- ספקו לקולא או לחומרא?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי לשאול:

בדבר שיש ספק האם הוא דין מדאורייתא או דין מדרבנן, וחל בו ספק, האם דינו לקולא או לחומרא? כגון ספק ברך מעין שלוש

(חיפשתי אם כבר היה אשכול על נדון זה ולפו"ר לא מצאתי)

[מקדש מלך]

זכור לי שמבואר בפוסקים שנחשב ספק ספיקא בדאורייתא ואזלינן לקולא.

[ר_חיים_הקטן]

כמדומני ראיתי בספר עין זוכר של החיד"א שהביא שדנין בכה"ג כספיקא דאורייתא, אך אין הספר תח"י כרגע.

[מקדש מלך]

פרי מגדים פתיחה לבשר בחלב

ולא מיחשב לספק ספיקא שמא טכ"ע דרבנן ושמא יש ששים וכל שיש ספק ספיקא בדאורייתא ובדרבנן ספק א' שריא כמבואר בקונטרס הספיקות ובסימן קי"א בספק אם נפל לאינו מינו לא מתירין מטעם ס"ס אלא וודאי לדידן לא מיחשב לספק פלוגתא כלל דרבים הם האומרין טכ"ע דין תורה ודווקא בשקולין הוה ספק פלוגתא

יש עוד בריוח, זה הראשון שעלה בחיפוש.
וראה בש"ך כללי ספק ספיקא אות טז

[אלי כהן]

נתבקשתי לשאול:

בדבר שיש ספק האם הוא דין מדאורייתא או דין מדרבנן, וחל בו ספק, האם דינו לקולא או לחומרא? כגון ספק ברך מעין שלוש

(חיפשתי אם כבר היה אשכול על נדון זה ולפו"ר לא מצאתי)

לפני 28 שנים, פירסמתי על זה מאמר מפורט מאד, והבאתי שם עשרות מקורות (מראשונים ומאחרונים) לכאן ולכאן (להקל ולהחמיר), וכן הבאתי סברות שונות לכאן ולכאן (להקל ולהחמיר).

ראה בירחון "אור תורה" (יוצא לאור בירושלים, ונמצא באוצר), כרך כג (שאגב שייך לשנת תשנ"א), סימן עא (שאגב הובא שם בגיליון חודש שבט), עמודים שלא-שלז.

בהערת שוליים 2 שם - הבאתי שלושה מקורות מהראשונים (כולם להקל), ובהערת שוליים 3 שם - הבאתי עשרות מקורות מהאחרונים (חלקם להקל וחלקם להחמיר).

כל המקורות הובאו שם רק בהערות שוליים, כי מטרת מאמרי שם הייתה בעיקר לדון בזה מצד הסברא ולהראות, שיש סברא לכאן ולכאן, ושלא ניתן לפסול אף צד (לפחות מצד הסברא).

[דמשק]

ראה בירחון "אור תורה" (יוצא לאור בירושלים, ונמצא באוצר), כרך כג (שאגב שייך לשנת תשנ"א), סימן עא (שאגב הובא שם בגיליון חודש שבט), עמודים שלא-שלז.

חודש זה חסר באוצר.

[אלי כהן]

לאו אדעתאי.

[בברכה המשולשת]

תודה רבה לכל הרבנים שליט"א

[דרומי]

זו השאלה המפורסמת בדבר אשה ששכחה אם בירכה ברכת המזון או לא.