מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

השתדלות באופן שאינו ראוי

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 7579
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 08, 2019 1:07 am

יש מקרים בהם אדם יכול לעשות משהו לא כ"כ כשר, אבל מ"מ אין בו איסור, ועי"ז להרויח ממון וכיו"ב. ויש טענה לומר הרי הכל זה רק בגדר חיוב השתדלות, ובודאי אין אדם מחוייב להשתדל באופן שאינו גלאט, וא"כ יבוא עליו כפי שנגזר ולא לפי מעשיו בהשתדלות המפוקפקת הזאת.

רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

הוה אמינא
הודעות: 1004
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי הוה אמינא » ו' מרץ 08, 2019 1:18 am

אין לך השתדלות מפוקפקת יותר מגזילה, האם אתה סבור שמי שגוזל מליון היה מקבל את המליון בדרך היתר בלי ה"השתדלות" שלו??
בוודאי שיש לאדם בחירה גם בעניני כספים, ואם הוא גונב אז יש לו רווח [אוי לכזה רווח שהשופט יגרס אח"כ בחצץ שיניו], וכן למלווה בריבית וכו'.
הרווחים הלא כשרים הם תוצאות של בחירה לא כשרה. והקב"ה ברא העולם בדרך הנהגה טבעית שיקבל בעוה"ז רווחים גם שאינם שלו ולא היו מגיעים לו.
בסוף יחשבנו לו את הכל.

במסתרים
הודעות: 349
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי במסתרים » ו' מרץ 08, 2019 2:28 am

עושה חדשות כתב:יש מקרים בהם אדם יכול לעשות משהו לא כ"כ כשר, אבל מ"מ אין בו איסור


היכי דמי לא אסור ולא כשר?

הוה אמינא
הודעות: 1004
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי הוה אמינא » ו' מרץ 08, 2019 2:53 am

טעות גוי. לא להרים אבידה עד שהמאבד יתייאש. לעבור על ודובר אמת בלבבו דרבי ספרא. נותן עצה להעביר נחלה מיורש. אבק ריבית בדיעבד. מילתא דאמר רחמנא לא תעביד ואי עביד מהני. קרטל. תליוהו וזבין. ועוד דוגמאות רבות.

קראקובער
הודעות: 2694
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מרץ 08, 2019 9:56 am

הוה אמינא כתב:אין לך השתדלות מפוקפקת יותר מגזילה, האם אתה סבור שמי שגוזל מליון היה מקבל את המליון בדרך היתר בלי ה"השתדלות" שלו??
בוודאי שיש לאדם בחירה גם בעניני כספים, ואם הוא גונב אז יש לו רווח [אוי לכזה רווח שהשופט יגרס אח"כ בחצץ שיניו], וכן למלווה בריבית וכו'.
הרווחים הלא כשרים הם תוצאות של בחירה לא כשרה. והקב"ה ברא העולם בדרך הנהגה טבעית שיקבל בעוה"ז רווחים גם שאינם שלו ולא היו מגיעים לו.
בסוף יחשבנו לו את הכל.

מענין לענין, אברך תמים שאל בשיא הרצינות שהוא לא מבין איך זה שאברכים מרוויחים פחות מעו"ד לדוגמא הרי בשביל השתדלות פרנסה מספיק גם להיות אברך (נניח שהוא צודק) וכל הרווח של אדם זה רק מדין השתדלות וזה שאברך ספיציפי מרוויח פחות הוא מבין שכך נגזר עליו אבל בסך הכול היתכן שלאברכים יש פחות מאלו שלמדו 3 שנים לתואר?!

לענין
הודעות: 1851
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי לענין » ו' מרץ 08, 2019 9:58 am

מעשה איש.PNG
מעשה איש.PNG (97.68 KiB) נצפה 1238 פעמים

החושב
הודעות: 1120
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי החושב » ו' מרץ 08, 2019 10:12 am

עושה חדשות כתב:רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

כל הש"ס (וכן התורה שבכתב) מתחילתו ועד סופו הוא מקור לאידך גיסא. הרעיון הזה שכל העולם הוא תאטרון בובות, ואין שום משמעות למעשים, והכל רק בשביל לקיים חובת ההשתדלות - נסתר מאלפי מקומות בש"ס. מעשה זה מעשה. ויש לו משמעות. ולכן גם גדולי החכמים היו מקפידים כאשר מישהו נהג כלפיהם בצורה לא ישרה בענייני ממונות ובעניינים אחרים.
אז, כמובן, אם רוצים כל דבר אפשר לתרץ לגופו. כן הקפיד מפני כבוד התורה, וכאן מפני שדאג לתלמידיו וכו' וכו'
השאלה היא אם נכון לנהוג כך: לגשת אל המקורות האמתיים שלנו עם דעה מוצקה. וכל מה שלא יסתדר אתה - נכופף (נתרץ) אותו.
ועוד שיש לציין שבשום מקום לא תמצא שמישהו בגמרא יאמר כדרך ששומעים היום בכל דרשה שנייה: נו, ממילא. מה זה כבר משנה. עשו לי כך או עשו לי כך. או אני עשיתי כך או עשיתי כך. זה הרי לא משנה כלום. הכל דמיון.
והלא דבר הוא?
איך יכול להיות שיש ייסוד כזה חשוב שמשליך על כל תחומי החיים ממש, ובצורה דרסטית. והוא לא מוזכר בצורה ברורה בש"ס או בתנ"ך (חוץ מרמזים כאלה ואחרים, לפי דעת המצדדים כרעיון זה). שיהיה כתוב פעם אחד: "כל הכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, מפני שאינו מכיר בכך שכל מה שעשה לו חברו אינו ממנו אלא מהקב"ה. ואין סיבה לכעוס על המקל." או משהו בגנון זה. ולפחות שמישהו מגדולי הראשונים (רש"י, רמב"ם, רמב"ן וכדומה) יכתוב כן. לדעתי זה אומר 'דרשני'.

לענין
הודעות: 1851
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי לענין » ו' מרץ 08, 2019 10:23 am

ולאזן את הקרירות - מעשה נפלא ומחזק!

מעשה באתרוג.PDF
(247.45 KiB) הורד 61 פעמים


תיקנתי - הקובץ היה מקוטע, והושלם בס''ד
נערך לאחרונה על ידי לענין ב ו' מרץ 08, 2019 11:37 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 4921
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי דרומי » ו' מרץ 08, 2019 10:42 am

יהודי אחד שהיה 'חיוב' שאל את האדמור מחבד שבגלל צרכי פרנסתו הוא צריך להסתובב במקומות שאין בהם מנין וכו' ולא יוכל לומר הקדישים בזמנם. האדמור השיב לו תשובה מפורטת מה יעשה (כמדומני שישכור מישהו במקומו לומר קדיש). ולסיום הוסיף: כל זה כתבתי מפני שאיני מכירך אישית ולא יודע את מדרגת הבטחון שלך. אולם הכי טוב היה שתחזק אצלך את הבטחון בה' ותחליט שאתה לא מוותר על תפלה במנין וה' כבר יסדר לך את הפרנסה המתאימה.

ישא ברכה
הודעות: 1323
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' מרץ 08, 2019 10:53 am

החושב כתב:
עושה חדשות כתב:רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

כל הש"ס (וכן התורה שבכתב) מתחילתו ועד סופו הוא מקור לאידך גיסא. הרעיון הזה שכל העולם הוא תאטרון בובות, ואין שום משמעות למעשים, והכל רק בשביל לקיים חובת ההשתדלות - נסתר מאלפי מקומות בש"ס. מעשה זה מעשה. ויש לו משמעות. ולכן גם גדולי החכמים היו מקפידים כאשר מישהו נהג כלפיהם בצורה לא ישרה בענייני ממונות ובעניינים אחרים.
אז, כמובן, אם רוצים כל דבר אפשר לתרץ לגופו. כן הקפיד מפני כבוד התורה, וכאן מפני שדאג לתלמידיו וכו' וכו'
השאלה היא אם נכון לנהוג כך: לגשת אל המקורות האמתיים שלנו עם דעה מוצקה. וכל מה שלא יסתדר אתה - נכופף (נתרץ) אותו.
ועוד שיש לציין שבשום מקום לא תמצא שמישהו בגמרא יאמר כדרך ששומעים היום בכל דרשה שנייה: נו, ממילא. מה זה כבר משנה. עשו לי כך או עשו לי כך. או אני עשיתי כך או עשיתי כך. זה הרי לא משנה כלום. הכל דמיון.
והלא דבר הוא?
איך יכול להיות שיש ייסוד כזה חשוב שמשליך על כל תחומי החיים ממש, ובצורה דרסטית. והוא לא מוזכר בצורה ברורה בש"ס או בתנ"ך (חוץ מרמזים כאלה ואחרים, לפי דעת המצדדים כרעיון זה). שיהיה כתוב פעם אחד: "כל הכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, מפני שאינו מכיר בכך שכל מה שעשה לו חברו אינו ממנו אלא מהקב"ה. ואין סיבה לכעוס על המקל." או משהו בגנון זה. ולפחות שמישהו מגדולי הראשונים (רש"י, רמב"ם, רמב"ן וכדומה) יכתוב כן. לדעתי זה אומר 'דרשני'.


אשמח אם תפרט את כוונתך, (ויתכן בסוגיות אלו כמה גישות, וכבר בחכמי ישראל ישנם גישות שונות).

1. האם אתה מקבל את המשפט הנפוץ 'הכל משמים', שמשמעותו הוא: בורא עולם עושה את כל מה שקורה בעולם, והעולם כולו מושגח על ידו.
2. האם כאשר האדם זקוק לענין מסוים, הוא צריך לעשות חובת השתדלות, שמשמעותה: מעשים מוגבלים בגבולות מסוימים, ואינו צריך לפעול כאילו הדבר תלוי אך ורק בו או במקרים.
3. גם מערכת היחסים בין בני אדם, פגיעות וכו', בסופו של דבר הכל נעשה מאת ה', אין אדם יכול להזיק ולפגוע בחבירו, וממילא הנפגע לא אמור לראות בפוגע את הסיבה לרעה הפוקדת אותו, אלא הוא שליח מאת האלוקים להרע לו.
4. כמובן בכל אלו, ניתן לחלק לתחומים שונים, עולם הטבע הקבוע, הטבע שאינו קבוע (גשם וכו'), מערכת הצומח, בעלי חיים, מערכת בני אדם.

גמח
הודעות: 242
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי גמח » ו' מרץ 08, 2019 11:05 am

עושה חדשות כתב:יש מקרים בהם אדם יכול לעשות משהו לא כ"כ כשר, אבל מ"מ אין בו איסור, ועי"ז להרויח ממון וכיו"ב.


מקרה מעין זה הזדמן לידי בשבוע שעבר כך שיכולתי להרויח עשרות אלפים כל חודש (בנוסף למלגת הכולל כמובן...) אך כיון שהתברר לי שעלי לעשות מעשה שמבחינה הלכתית הוא בדיעבד ירדתי מהרעיון. אינני רוצה להיות יהודי של דיעבד.
אינני חושב שזה נוגע לסוגיא של ביטחון והשתדלות. השאיפה צריכה להיות שבכל דבר נעשה את הטוב והרצוי (לבוי"ת ולא לנו) ביותר.

החושב
הודעות: 1120
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי החושב » ו' מרץ 08, 2019 12:37 pm

ישא ברכה כתב:
אשמח אם תפרט את כוונתך, (ויתכן בסוגיות אלו כמה גישות, וכבר בחכמי ישראל ישנם גישות שונות).

1. האם אתה מקבל את המשפט הנפוץ 'הכל משמים', שמשמעותו הוא: בורא עולם עושה את כל מה שקורה בעולם, והעולם כולו מושגח על ידו.
2. האם כאשר האדם זקוק לענין מסוים, הוא צריך לעשות חובת השתדלות, שמשמעותה: מעשים מוגבלים בגבולות מסוימים, ואינו צריך לפעול כאילו הדבר תלוי אך ורק בו או במקרים.
3. גם מערכת היחסים בין בני אדם, פגיעות וכו', בסופו של דבר הכל נעשה מאת ה', אין אדם יכול להזיק ולפגוע בחבירו, וממילא הנפגע לא אמור לראות בפוגע את הסיבה לרעה הפוקדת אותו, אלא הוא שליח מאת האלוקים להרע לו.
4. כמובן בכל אלו, ניתן לחלק לתחומים שונים, עולם הטבע הקבוע, הטבע שאינו קבוע (גשם וכו'), מערכת הצומח, בעלי חיים, מערכת בני אדם.


1. ברור. העולם מתנהל בדיוק כפי שבוראו רצה. והוא לא סתם ברא את העולם. אלא יש לו בזה רצון וכוונה. זה לא אומר, אבל, שאנחנו יודעים בדיוק איך הוא רצה ואיך הוא מנהל את העולם.
אם מישהו דפק את ראשו בקיר (בכוונה), הוא יכול להגיד, טוב, כנראה שהקב"ה רצה שיהיה לי כואב. לחילופין הוא יכול לומר, הקב"ה רצה לתת בידי להחליט אם להכאיב לעצמי או לא, ואני הכאבתי לעצמי כעת.
וכן בעניין הפרנסה. אדם יכול לשכב במיטה לקרוא עיתון כל היום (בזמן שאשתו תעבוד). ואחר יגיד, טוב, כנראה שנגזר עלי (ועל משפתחי המסכנה) להיות עני. ולחילופין יכול הוא לומר, הקב"ה נתת בידי את האפשרויות. ואני בחרתי לאמלל את עצמי ואת משפחתי.
לענ"ד הצד הראשון הוא לא נכון.

2. השאלה לא ממוקדת. איני יכול לענות עליה.
ברור שבן אדם צריך לדעת שהוא נמצא במצב שהקב"ה שם אותו שם. והוא לא חי בעולם של הפקר. אבל אלו הם דברים כלליים. צריך דוגמאות ספציפיות בשביל לברר גישה כזו או אחרת.

3. יש דוגמאות לרוב בש"ס שאמוראים הקפידו על מי שפגע בהם. ואינו נראה כלל שזה היה רק עניין של דאגה לכבוד התורה ושום דבר חוץ מזה.
מה גם שאם ייסוד זה היה נכון, הוא היה צריך להופיע במקורות בצורה ברורה.
מצד שני, ברור שאם מדובר בצדיק גמור שלא מגיע לו משמים שום עונש וצער, אף אחד לא ירע לו. אף אלו הם מקרים נדירים. מי יאמר זכיתי לבי.

החושב
הודעות: 1120
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי החושב » ו' מרץ 08, 2019 12:39 pm

גמח כתב:
עושה חדשות כתב:יש מקרים בהם אדם יכול לעשות משהו לא כ"כ כשר, אבל מ"מ אין בו איסור, ועי"ז להרויח ממון וכיו"ב.


מקרה מעין זה הזדמן לידי בשבוע שעבר כך שיכולתי להרויח עשרות אלפים כל חודש (בנוסף למלגת הכולל כמובן...) אך כיון שהתברר לי שעלי לעשות מעשה שמבחינה הלכתית הוא בדיעבד ירדתי מהרעיון. אינני רוצה להיות יהודי של דיעבד.
אינני חושב שזה נוגע לסוגיא של ביטחון והשתדלות. השאיפה צריכה להיות שבכל דבר נעשה את הטוב והרצוי (לבוי"ת ולא לנו) ביותר.

חן חן.
יתכן באמת שאם היית עושה כך היית יותר עשיר. אבל איזה ערך יש לכך אם זה נגד רצון השם?

ישא ברכה
הודעות: 1323
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ו' מרץ 08, 2019 1:07 pm

החושב כתב:
1. ברור. העולם מתנהל בדיוק כפי שבוראו רצה. והוא לא סתם ברא את העולם. אלא יש לו בזה רצון וכוונה. זה לא אומר, אבל, שאנחנו יודעים בדיוק איך הוא רצה ואיך הוא מנהל את העולם.
אם מישהו דפק את ראשו בקיר (בכוונה), הוא יכול להגיד, טוב, כנראה שהקב"ה רצה שיהיה לי כואב. לחילופין הוא יכול לומר, הקב"ה רצה לתת בידי להחליט אם להכאיב לעצמי או לא, ואני הכאבתי לעצמי כעת.
וכן בעניין הפרנסה. אדם יכול לשכב במיטה לקרוא עיתון כל היום (בזמן שאשתו תעבוד). ואחר יגיד, טוב, כנראה שנגזר עלי (ועל משפתחי המסכנה) להיות עני. ולחילופין יכול הוא לומר, הקב"ה נתת בידי את האפשרויות. ואני בחרתי לאמלל את עצמי ואת משפחתי.
לענ"ד הצד הראשון הוא לא נכון.


אנסה לחדד את דבריך, ולהתבונן בהם.
בורא עולם ברא את העולם יש מאין והוא נתן בידי האדם כח ויכולת מסוימות, האדם הוא האחראי למימוש היכולות הללו.
יש בזה סוגיות פילוספיות-אלוקיות, וסוגיות מוסריות.
דבריך היו מתקבלים, אם החיים היו מסתיימים ביננו לבין עצמינו ניחא, הבעיה היא שיש לנו יחסים אם גורמים נוספים. הנה למשל בדוגמא שהבאת, אם נניח האדם לא מספק לילדיו את צרכי החיים שלהם, האב בחר שלא לממש את היכולת שנתן לו הבורא. מילא הוא הרע לעצמו, אבל האם הם סובלים ללא סיבה?? איך בורא עולם נותן לעוול להיות בעולמו??

החושב
הודעות: 1120
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי החושב » ו' מרץ 08, 2019 2:03 pm

ישא ברכה כתב:אנסה לחדד את דבריך, ולהתבונן בהם.
בורא עולם ברא את העולם יש מאין והוא נתן בידי האדם כח ויכולת מסוימות, האדם הוא האחראי למימוש היכולות הללו.
יש בזה סוגיות פילוספיות-אלוקיות, וסוגיות מוסריות.
דבריך היו מתקבלים, אם החיים היו מסתיימים ביננו לבין עצמינו ניחא, הבעיה היא שיש לנו יחסים אם גורמים נוספים. הנה למשל בדוגמא שהבאת, אם נניח האדם לא מספק לילדיו את צרכי החיים שלהם, האב בחר שלא לממש את היכולת שנתן לו הבורא. מילא הוא הרע לעצמו, אבל האם הם סובלים ללא סיבה?? איך בורא עולם נותן לעוול להיות בעולמו??

לא כ"כ הבנתי את מהלך דבריך.
נראה מהם, כאילו שאם הבעתי דעה בנושא מסוים השייך לתחום כל שהוא, אז מוטל עלי לבאר באר היטב גם כל שאר הקושיות והשאלות השייכות לתחום זה. ואם לא, אז על כורחך מה שאמרתי איננו נכון. נראה לך שזה הגיוני?
אתה שואל שאלות טובות, אבל קטונתי מלענות עליהן.

עקביה
הודעות: 2615
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עקביה » ש' מרץ 09, 2019 10:59 pm

נזכרתי בהיתר יוצא הדופן, לאיסור דרבנן, זה:
תוספות מסכת עבודה זרה דף טו עמוד א ד"ה אימור
מיהו מאותם שרגילים לשכור לעובדי כוכבים קשיא. וי"ל דודאי הא דאסור למכור בהמה טמאה היינו דוקא בימיהם, שהיו הרבה יהודים ביחד, ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו ולא היה מפסידה, אבל עתה מה יעשה שלא ימצא למכור, יפסידנה? ולכך נהגו הגאונים שבגולה היתר בדבר.

וצ"ע, היה להם לומר שזו השתדלות באופן שאינו ראוי, ופרנסה משמים.

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » ש' מרץ 09, 2019 11:18 pm

עקביה כתב:נזכרתי בהיתר יוצא הדופן, לאיסור דרבנן, זה:
תוספות מסכת עבודה זרה דף טו עמוד א ד"ה אימור
מיהו מאותם שרגילים לשכור לעובדי כוכבים קשיא. וי"ל דודאי הא דאסור למכור בהמה טמאה היינו דוקא בימיהם, שהיו הרבה יהודים ביחד, ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו ולא היה מפסידה, אבל עתה מה יעשה שלא ימצא למכור, יפסידנה? ולכך נהגו הגאונים שבגולה היתר בדבר.

וצ"ע, היה להם לומר שזו השתדלות באופן שאינו ראוי, ופרנסה משמים.

אין זו קושיה כלל. ביטחון של אדם הוא לפי מדרגתו, ושום דין ביו''ד או חו''מ לא נפסק לפי זה. ההלכה מיועדת גם עבור מי שאינו בוטח, נעבעך.

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » ש' מרץ 09, 2019 11:24 pm

החושב כתב:
עושה חדשות כתב:רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

כל הש"ס (וכן התורה שבכתב) מתחילתו ועד סופו הוא מקור לאידך גיסא. הרעיון הזה שכל העולם הוא תאטרון בובות, ואין שום משמעות למעשים, והכל רק בשביל לקיים חובת ההשתדלות - נסתר מאלפי מקומות בש"ס. מעשה זה מעשה. ויש לו משמעות. ולכן גם גדולי החכמים היו מקפידים כאשר מישהו נהג כלפיהם בצורה לא ישרה בענייני ממונות ובעניינים אחרים.
אז, כמובן, אם רוצים כל דבר אפשר לתרץ לגופו. כן הקפיד מפני כבוד התורה, וכאן מפני שדאג לתלמידיו וכו' וכו'
השאלה היא אם נכון לנהוג כך: לגשת אל המקורות האמתיים שלנו עם דעה מוצקה. וכל מה שלא יסתדר אתה - נכופף (נתרץ) אותו.
ועוד שיש לציין שבשום מקום לא תמצא שמישהו בגמרא יאמר כדרך ששומעים היום בכל דרשה שנייה: נו, ממילא. מה זה כבר משנה. עשו לי כך או עשו לי כך. או אני עשיתי כך או עשיתי כך. זה הרי לא משנה כלום. הכל דמיון.
והלא דבר הוא?
איך יכול להיות שיש ייסוד כזה חשוב שמשליך על כל תחומי החיים ממש, ובצורה דרסטית. והוא לא מוזכר בצורה ברורה בש"ס או בתנ"ך (חוץ מרמזים כאלה ואחרים, לפי דעת המצדדים כרעיון זה). שיהיה כתוב פעם אחד: "כל הכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, מפני שאינו מכיר בכך שכל מה שעשה לו חברו אינו ממנו אלא מהקב"ה. ואין סיבה לכעוס על המקל." או משהו בגנון זה. ולפחות שמישהו מגדולי הראשונים (רש"י, רמב"ם, רמב"ן וכדומה) יכתוב כן. לדעתי זה אומר 'דרשני'.
לדעתך 'דרשני' הכוונה לחלוק על כל דברי הראשונים והאחרונים בעניין.
סתם כדוגמה בעלמא, ר' יוסף יוזל מנובהרדוק פשוט לא ידע על אלפי הגמרות הללו...

שומע ומשמיע
הודעות: 1657
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' מרץ 09, 2019 11:56 pm

קראקובער כתב:
הוה אמינא כתב:אין לך השתדלות מפוקפקת יותר מגזילה, האם אתה סבור שמי שגוזל מליון היה מקבל את המליון בדרך היתר בלי ה"השתדלות" שלו??
בוודאי שיש לאדם בחירה גם בעניני כספים, ואם הוא גונב אז יש לו רווח [אוי לכזה רווח שהשופט יגרס אח"כ בחצץ שיניו], וכן למלווה בריבית וכו'.
הרווחים הלא כשרים הם תוצאות של בחירה לא כשרה. והקב"ה ברא העולם בדרך הנהגה טבעית שיקבל בעוה"ז רווחים גם שאינם שלו ולא היו מגיעים לו.
בסוף יחשבנו לו את הכל.

מענין לענין, אברך תמים שאל בשיא הרצינות שהוא לא מבין איך זה שאברכים מרוויחים פחות מעו"ד לדוגמא הרי בשביל השתדלות פרנסה מספיק גם להיות אברך (נניח שהוא צודק) וכל הרווח של אדם זה רק מדין השתדלות וזה שאברך ספיציפי מרוויח פחות הוא מבין שכך נגזר עליו אבל בסך הכול היתכן שלאברכים יש פחות מאלו שלמדו 3 שנים לתואר?!

התשובה לענ"ד היא שזה 'דרך שאדם רוצה לילך', וזה גופא חלק מהבחירה של האדם, האם לבחור בחיי רווחה או הסתפקות במועט.

שמואל אריאל
הודעות: 73
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי שמואל אריאל » א' מרץ 10, 2019 12:17 am

בשאלה העקרונית שעלתה כאן, האם מעשי האדם משפיעים באמת או לא - רצ"ב שני מאמרים. (יש להבהיר, שהמקורות השייכים לסוגיה זו הם רבים הרבה יותר, אך אי אפשר היה לצטט ואפילו לא לציין את כולם.)
קבצים מצורפים
א מאמר א בעניין ההשגחה - האם כל אירוע מכוון משמים.docx
(58.51 KiB) הורד 64 פעמים
ב מאמר ב בעניין ההשגחה - משמעויות בסוגיית ההשגחה.docx
(49.54 KiB) הורד 46 פעמים

עקביה
הודעות: 2615
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 10, 2019 12:22 am

חיימשה כתב:
עקביה כתב:נזכרתי בהיתר יוצא הדופן, לאיסור דרבנן, זה:
תוספות מסכת עבודה זרה דף טו עמוד א ד"ה אימור
מיהו מאותם שרגילים לשכור לעובדי כוכבים קשיא. וי"ל דודאי הא דאסור למכור בהמה טמאה היינו דוקא בימיהם, שהיו הרבה יהודים ביחד, ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו ולא היה מפסידה, אבל עתה מה יעשה שלא ימצא למכור, יפסידנה? ולכך נהגו הגאונים שבגולה היתר בדבר.

וצ"ע, היה להם לומר שזו השתדלות באופן שאינו ראוי, ופרנסה משמים.

אין זו קושיה כלל. ביטחון של אדם הוא לפי מדרגתו, ושום דין ביו''ד או חו''מ לא נפסק לפי זה. ההלכה מיועדת גם עבור מי שאינו בוטח, נעבעך.

זו לא קושיה, זו ראיה.
ראיה לכך שהצד שהעלה פותח האשכול: "ויש טענה לומר הרי הכל זה רק בגדר חיוב השתדלות" וכו', אינו המבט האחד והיחיד הנכון להסתכל דרכו על העולם, שאל"כ לא היה מקום להיתר זה.

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » א' מרץ 10, 2019 12:35 am

עקביה כתב:
חיימשה כתב:
עקביה כתב:נזכרתי בהיתר יוצא הדופן, לאיסור דרבנן, זה:
תוספות מסכת עבודה זרה דף טו עמוד א ד"ה אימור
מיהו מאותם שרגילים לשכור לעובדי כוכבים קשיא. וי"ל דודאי הא דאסור למכור בהמה טמאה היינו דוקא בימיהם, שהיו הרבה יהודים ביחד, ואם היה לו לאדם בהמה שאינו צריך לה היה מוכרה לחבירו ולא היה מפסידה, אבל עתה מה יעשה שלא ימצא למכור, יפסידנה? ולכך נהגו הגאונים שבגולה היתר בדבר.

וצ"ע, היה להם לומר שזו השתדלות באופן שאינו ראוי, ופרנסה משמים.

אין זו קושיה כלל. ביטחון של אדם הוא לפי מדרגתו, ושום דין ביו''ד או חו''מ לא נפסק לפי זה. ההלכה מיועדת גם עבור מי שאינו בוטח, נעבעך.

זו לא קושיה, זו ראיה.
ראיה לכך שהצד שהעלה פותח האשכול: "ויש טענה לומר הרי הכל זה רק בגדר חיוב השתדלות" וכו', אינו המבט האחד והיחיד הנכון להסתכל דרכו על העולם, שאל"כ לא היה מקום להיתר זה.
אכן יש מבט נוסף להסתכל על העולם, המבט של הטבע, שנועד להסתיר את ההשגחה העליונה ולאפשר בחירה לכל ילוד אשה.

עקביה
הודעות: 2615
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 10, 2019 12:39 am

ואנו רואים שמבט זה נכון עד כדי השפעה ממשית על ההלכה.

שומע ומשמיע
הודעות: 1657
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' מרץ 10, 2019 1:04 am

חיימשה כתב:לדעתך 'דרשני' הכוונה לחלוק על כל דברי הראשונים והאחרונים בעניין.
סתם כדוגמה בעלמא, ר' יוסף יוזל מנובהרדוק פשוט לא ידע על אלפי הגמרות הללו...

זה ממש לא 'סתם כדוגמא בעלמא' הרי ברור שדרכו הייתה שונה ולא מקובלת לא בעבר וגם לא בין גדולי דורו.
סתם לדוגמא בעלמא... פירושו על מעשה יעקב והצאן, ברור שהוא לא פשט כל המפרשים.

עושה חדשות
הודעות: 7579
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 10, 2019 1:05 am

כמובן אפשר להיכנס כאן לכל עניני גזירה והשתדלות מקרים וניסים, אבל השאלה שלי היא נקודתית יותר.

גם אדם שנגזר עליו להתפרנס בכבוד ולחיות ברווחה, יתכן שזה לא יגיע אליו בפועל כי הוא לא יעשה את ההשתדלות הנדרשת, וחיסרון השתדלות כראוי עלולה להיות דומה לשריפת ממונו בידיים. ומה"ט יצא אדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב, אפי' שהוא מאמין שהכל בגזירת עליון. אא"כ מדובר במדרגה מיוחדת של ביטחון שמחמתה הוא מצפה שייגזר עליו שהכסף והאוכל יגיע אליו לפתח הבית בלי שיעמול בו כלל. ועדיין גם שם הוא נדרש לקום ממקומו אל מפתן הדלת ולהתכופף להרים את חבילת השטרות שנשלחה לו מן השמים. לעומת זה, אדם שגונב או מלוה בריבית כדי להתפרנס, בודאי לא תהיה לו מזה תועלת, כי אולי ירויח במקרה הזה, אבל ודאי יפסיד בסך הכולל, בזה או בבא או בשניהם. השאלה הנשאלת היא כאשר לא מדובר על איסור גמור, אלא על דבר שאינו ראוי כ"כ, (ולפי דרגתו זה לא מחוץ לקו האדום, כי פעמים שהוא חוטא בכעין זה מחמת עצלות וכיו"ב). כאן יש מקום לדיון, מחד גיסא אולי זה בכלל ההשתדלות הבסיסית שאין אדם רשאי להתחמק ממנה, (אם אין לו זכות מיוחדת שהכל יגיע אליו לתוך פיו), ומן השמים נותנים לו אפשרות להשיג את זה ואין לו להימנע, ומאידך יש כאן טענה לומר שאם זה מגיע לו באמת, אז הקב"ה לא היה מסבב שההשתדלות תהיה לא גלאט, וממילא בהימנעותו הוא לא יפסיד כלום בסך הכולל, וכמו שאדם הנמנע מן האיסור הגמור ודאי אינו מפסיד כלום.

קצת הארכתי, אז אסיים בסקופ. למה אדם שקופץ מגג גבוה מת? "מלבד הסכנה המוטבעת בדבר אשר הוא עלול אליה מפני חסרון שמירתו, הנה עוד הוא מתחיב בנפשו בקום עשה בחטא אשר הוא חוטא" (מסילת ישרים פרק ט).

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » א' מרץ 10, 2019 1:37 am

כבר הביאו משמיה דמרן החזון איש, שחיוב השתדלות ודאי ליכא כה''ג. וכן היה מרגלא בפומיה דמרן הגראי''ל.
ומשבטל חיוב השתדלות חזר הדבר לעיקרו שמזונותיו קצובים לו, ואפילו אם יסתר בחדרי חדרים יבואו מזונותיו אחריו בעל כורחו.

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » א' מרץ 10, 2019 1:51 am

שומע ומשמיע כתב:
חיימשה כתב:לדעתך 'דרשני' הכוונה לחלוק על כל דברי הראשונים והאחרונים בעניין.
סתם כדוגמה בעלמא, ר' יוסף יוזל מנובהרדוק פשוט לא ידע על אלפי הגמרות הללו...

זה ממש לא 'סתם כדוגמא בעלמא' הרי ברור שדרכו הייתה שונה ולא מקובלת לא בעבר וגם לא בין גדולי דורו.
סתם לדוגמא בעלמא... פירושו על מעשה יעקב והצאן, ברור שהוא לא פשט כל המפרשים.

בכוונה נקטתי דוגמא זו, כדי שלא ליתן לבעל דין מקום לחלוק ולומר שאינו סובר כן, באשר הוא פירש הדברים באופן הכי ברור.
מסופקני אם חלקו עליו בני דורו ברמת העיקרון, יותר נראה שהוא הנחיל את הדרגה הגבוהה יותר של ביטחון עבור הכלל, כאשר מקובל היה שזה רק לבעלי מדרגה.
בכל אופן יש דברים מפורשים בזה ברמב"ן, רבינו יונה, הגר''א, ותלמידי הבעש''ט, כולם מדברים בסגנון אחד, ולא ייתכן לומר שנעלמו מהם כל ההוכחות מהש''ס.

עזריאל ברגר
הודעות: 5126
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 10, 2019 9:03 am

החושב כתב:
עושה חדשות כתב:רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

כל הש"ס (וכן התורה שבכתב) מתחילתו ועד סופו הוא מקור לאידך גיסא. הרעיון הזה שכל העולם הוא תאטרון בובות, ואין שום משמעות למעשים, והכל רק בשביל לקיים חובת ההשתדלות - נסתר מאלפי מקומות בש"ס. מעשה זה מעשה. ויש לו משמעות. ולכן גם גדולי החכמים היו מקפידים כאשר מישהו נהג כלפיהם בצורה לא ישרה בענייני ממונות ובעניינים אחרים.
אז, כמובן, אם רוצים כל דבר אפשר לתרץ לגופו. כן הקפיד מפני כבוד התורה, וכאן מפני שדאג לתלמידיו וכו' וכו'
השאלה היא אם נכון לנהוג כך: לגשת אל המקורות האמתיים שלנו עם דעה מוצקה. וכל מה שלא יסתדר אתה - נכופף (נתרץ) אותו.
ועוד שיש לציין שבשום מקום לא תמצא שמישהו בגמרא יאמר כדרך ששומעים היום בכל דרשה שנייה: נו, ממילא. מה זה כבר משנה. עשו לי כך או עשו לי כך. או אני עשיתי כך או עשיתי כך. זה הרי לא משנה כלום. הכל דמיון.
והלא דבר הוא?
איך יכול להיות שיש ייסוד כזה חשוב שמשליך על כל תחומי החיים ממש, ובצורה דרסטית. והוא לא מוזכר בצורה ברורה בש"ס או בתנ"ך (חוץ מרמזים כאלה ואחרים, לפי דעת המצדדים כרעיון זה). שיהיה כתוב פעם אחד: "כל הכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, מפני שאינו מכיר בכך שכל מה שעשה לו חברו אינו ממנו אלא מהקב"ה. ואין סיבה לכעוס על המקל." או משהו בגנון זה. ולפחות שמישהו מגדולי הראשונים (רש"י, רמב"ם, רמב"ן וכדומה) יכתוב כן. לדעתי זה אומר 'דרשני'.

זה שילוב של כמה גמרות:
הכועס כעוע"ז - זה רמב"ם בהלכות דעות, שהוא קיצור מארז"ל בשבת, כמדומני בפרק האורג.
וההסבר לכך - שעל הניזק כבר נגזר משמיא, ואעפ"כ המזיק ייתן את הדין - הוא גמרא תענית יח,ב לגבי טוריינוס, וכ"ה בגיטין בהניזקין לגבי נירון קיסר.

כבר אמרו גדול"י, שבדורות הקודמים למדו אגדות הש"ס וקיבלו משם את כל ה"מוסר" שהיו צריכים, ובגלל ירידת הדורות לנו זה לא מספיק ואנחנו צריכים "סדר מוסר/חסידות".

שמואל אריאל
הודעות: 73
הצטרף: ג' דצמבר 19, 2017 1:16 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי שמואל אריאל » א' מרץ 10, 2019 10:59 am

חיימשה כתב:
שומע ומשמיע כתב:
חיימשה כתב:לדעתך 'דרשני' הכוונה לחלוק על כל דברי הראשונים והאחרונים בעניין.
סתם כדוגמה בעלמא, ר' יוסף יוזל מנובהרדוק פשוט לא ידע על אלפי הגמרות הללו...

זה ממש לא 'סתם כדוגמא בעלמא' הרי ברור שדרכו הייתה שונה ולא מקובלת לא בעבר וגם לא בין גדולי דורו.
סתם לדוגמא בעלמא... פירושו על מעשה יעקב והצאן, ברור שהוא לא פשט כל המפרשים.

בכוונה נקטתי דוגמא זו, כדי שלא ליתן לבעל דין מקום לחלוק ולומר שאינו סובר כן, באשר הוא פירש הדברים באופן הכי ברור.
מסופקני אם חלקו עליו בני דורו ברמת העיקרון, יותר נראה שהוא הנחיל את הדרגה הגבוהה יותר של ביטחון עבור הכלל, כאשר מקובל היה שזה רק לבעלי מדרגה.
בכל אופן יש דברים מפורשים בזה ברמב"ן, רבינו יונה, הגר''א, ותלמידי הבעש''ט, כולם מדברים בסגנון אחד, ולא ייתכן לומר שנעלמו מהם כל ההוכחות מהש''ס.


לגבי הרמב"ן - יעויין גם דבריו בפירושו לאיוב:

פירוש הרמב"ן לאיוב ל"ו, ז
...החסיד הגמור הדבק בא-להיו תמיד, ולא יפרד הדבק במחשבתו בו בעניין מענייני העולם, יהיה נשמר תמיד מכל מקרי הזמן, אפילו ההווים בטבע, וישתמר מהם בנס... והרחוק מן הא-ל במחשבתו ובמעשיו, ואפילו לא יתחייב מיתה בחטאו אשר חטא, יהיה משולח ונעזב למקרים...
ומפני שרוב העולם מן הכת הזאת... ציוותה התורה היחלץ הנלחמים, וענין משוח מלחמה להשיב היראים... וכל תיקון המערכות אשר בתורה או בנביאים, כגון "וישאל דוד בה' ויאמר לא תעלה, הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים" וגו', וכגון "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש". כי אם ראויים הם, יוצאים במעט גוי ונוצחים בלי נשק, ואילו היו חייבים, בניצוח עם לא יועיל למו. רק הענין, כי ראויים להתנהג בדרך הטבע והמקרה...

קראקובער
הודעות: 2694
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי קראקובער » א' מרץ 10, 2019 1:12 pm

במוריה האחרון היה מאמר בענין השתדלות בשידוכים ונגע בהרבה נקודות בנדובר כאן, מי יעלה לנו?

מקדש מלך
הודעות: 2174
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' מרץ 10, 2019 1:26 pm

הוה אמינא כתב:אין לך השתדלות מפוקפקת יותר מגזילה, האם אתה סבור שמי שגוזל מליון היה מקבל את המליון בדרך היתר בלי ה"השתדלות" שלו??

בודאי!
נערך לאחרונה על ידי מקדש מלך ב א' מרץ 10, 2019 1:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישא ברכה
הודעות: 1323
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' מרץ 10, 2019 1:26 pm

כמדומה שיש כאן אי בהירות באשכול, גם הרב החושב אינו מפרש מה בדיוק עמדתו, ואנסה לחדד את הדיון.
בסוגית ההשגחה ישנם שני היבטים, היבט אלוקי והיבט מוסרי.
אחר שאנו יודעים כי בורא עולם ברא את העולם ואת כל הנמצאים מאין, אנו צריכים לברר את התנהלות העולם. אנו רואים עולם דינאמי, כמעט ואין חומר/גוף שהינו קבוע בלא שינוי בו או במצבו. מעל החומר הדומם ישנה את מערכת הצומח, שמהותה הינה יכולת ההתפתחות והצמיחה, ומעל הצומח את מערכת החי - בעלי החיים. ומעל הכל האדם, האדם בעל יכולת רבות בגופו ובשימוש במה שחוצה לו.

העובדה הזו מחייבת בירור, האם הנבראים נבראו עם יכולות שונות הטמונות בהם, יש בהם כח מסוים, או שמא כאשר אנו מזהים תנועה מסוימת/שינוי מסוים, הרי הבורא הוא המחדש את אותה הפעולה. זו החקירה הראשונה שעלינו לברר. עלינו לדון זאת על כל מין ממיני העולם בפני עצמו, כי גם אם נניח שצמיחת הצומח איננה כח הטמון בצמח, אלא זו הויה חדשה מאת הבורא, יתכן שלאדם בר הדעת והבחירה כן ניתן היכולת לפעול ולעשות. או שמא כל הנבראים כולם, אין בהם יכולת שטמונה בהם, אלא כל פעילות חדשה הבאה לעולם הינה מעשה הבורא. חשוב לציין צד נוסף על אלו, שכל הנמצאים אין להם קיום אף לו לרגע קט, והבורא ית' כשם שברא את השמים והארץ ביום הבראם כך הוא מהוה וממציא את כל הנמצאים, לצד זה אף כל הנמצאים כולם הינם קיימים ברצון הבורא ללא הפוגה.

גם אם נניח שהבורא ברא נבראים בעלי יכולת, זאת אומרת הבורא נתן כח ויכולת לנבראים לעשות ולפעול. עלינו לברר האם הבורא לאחר שברא את אותם בעלי הכוחות נתן בידם את לעשות כרצונם, או שמא הבורא מפקח על התנהלות הנבראים, ועינו פקוחה על כל הקורה לכל בריה באשר היא. אם הבורא עזב את עולמו, הרי בעלי הכוחות שונים חופשיים לעשות בו כרצונם, ועל שאר הנבראים מוטלת ההתמודדות מול בעלי הכוחות הללו לבדו, שהרי האדם לבדו (עם היכולות שלו) מול שאר בעלי הכוחות. ואם הבורא לא עזב את עולמו, הרי כל המתרחש בעולם הינו בהשגחה מאת הבורא. במדה זו, הבורא עלול להתערב במתרחש, הן ביצירת החלטות שונות לפועלים, הן ביצירת מעשים שונים, וכו' וכו', הבורא הינו העומד מאחורי כל תוצאה, והפועלים למינהם אינם אלא כשלוחים שאינם מודעים למי שמודע למעשיהם. תיתכן אמנם גם חלוקה מסוימת שהבורא מפקח על חלק מהתרחשויות, או שהבורא מפקח על מין מסוים, (למשל האדם), וכלפיו הבורא משגיח על כל המתרחש והעלול להתרחש, ומין זו כל הנעשה לו הוא בגזירה והסכמה מאת הבורא.

אם נניח שהבורא ברא את עולמו והניח את בעלי הכוחות ללא פיקוח והתערבות מצידו, בזה שללנו מהתנהלות העולם את היושר והצדק, שהרי יתכן סבל ועוולה בלא הצדקה, אלא כי בעל כח מסוים פגע בזולתו. גם התפילה והקיווי לבורא אין להם מקום, שהלוא בעלי הכוחות הם הפועלים, והבורא סיים את מלאכתו בבריאת העולם על שלל כוחתיו.

ומאידך אם נניח שהבורא מפקח ואחראי על כלל התופעות המתרחשות, הרי שהפיקוח האלוקי צריך להקיף מספר בלתי נתפס של נתונים וסיבות, ותוצאות העתידות לבוא, וכו' וכו'. כמובן שלמכיר בבורא עולם בעל תבונה אין סופית, אכן הבורא יכול להקיף בתבונתו אל כל המאורעות.
כאשר נבקש לברר האמת ביחס לשני סוגיות אלו. עלינו לברר הן, האם הבורא גילה לבני האדם את הנהגתו, וכן האם בידינו להסיק בכלי ההגיון. ובשני אלו ההשקפה היהודית, בעלת תוכן רב.

*
האדם חש שהוא יכול לעשות, להניע את גופו ואיבריו, וכו' וכו', רצונו הוא מניע. האם אכן האדם הוא בעל היכולת או שמא הבורא הוא הפועל, והאדם הוא בעל הרצון, הרוצה, והבורא מקיים את רצונתיו השונים. או שמא האם הבורא מתערב לאדם ברצונתיו, שמא הבורא מוליד לאדם רצונות שונים, ושוב האדם הרי הוא כחומר ביד היוצר.
סוגיה נוספת המקבילה, האם האדם הוא בעל בחירה. האם ישנם תחומים המסורים לו לבדו להחליט. במדה ונכריע שאכן האדם הינו בעל בחירה, גם אם בתחומים מוגבלים (כמו עבודת הבורא) הלוא תחומי הבחירה הינם בכלל המעשים הנעשים בעולם. ואזי נצטרך להוסיף כי בורא עולם צופה ויודע את בחירת האדם, והיא משולבת בהנהגת העולם המושגח והמתוכנן ע"י הבורא.

כמובן שלכל אלו יש את השקפת היהדות, יתכן תחומים שהשקפת היהדות חד משמעית, ויתכן שישנם נושאים שיש בהם כמה דעות, ואני לא באתי אלא להעמיד את ליבת הדיון, כי לא תמיד הנידונים ברורים.

פלגינן
הודעות: 2768
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי פלגינן » א' מרץ 10, 2019 5:19 pm

קראקובער כתב:במוריה האחרון היה מאמר בענין השתדלות בשידוכים ונגע בהרבה נקודות במדובר כאן, מי יעלה לנו?
קבצים מצורפים
ר''ד אריאב, חובת ההשתדלות למצוא שידוך.pdf
(110.29 KiB) הורד 29 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7579
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 11, 2019 1:05 am

תודה לכל המשתתפים בדיון, על דבריהם המחכימים,
וכן תודה להרב אריאל על המאמרים המצויינים, העשירים במקורות ותוכן.

א. לעצם השאלה הפותחת ראיתי כעת דברים קרובים אצל רבנו הח"ח זי"ע, וציטטתי בהמשך ההודעה.
ב. על הגדרת חובת ההשתדלות הבאתי בהמשך ציטוט מהמסילת ישרים, כמדומני שזה מוגדר שם מאד חד.
ג. גם את דברי החינוך המפורסמים, בביאור מצות לא תיקום, ציטטתי בהמשך, מפני מי ששכח וזילזל.
ד. הבאתי בסוף גם ציטוט מהגרא"א דסלר זצ"ל, להגדיר את חומר הנושא.
ה. ועדיין אין לי בהירות למעשה בשאלה הפותחת, ואף ששמענו את דעת הח"ח והחזו"א וכו', מ"מ יש מקום לתת בזה חילוקים ושיעורים, וכנראה גם זה מתחלק לפי דרגתו של האדם, ולפי גדר היציאה מן הטבע שיש בצד שכנגד, וה' יאיר עינינו.

הסוגיא של השגחה והשתדלות היא מאד מאד גדולה, וקשה להקיף אותה כאן. אבל תימה בעיני על הרב 'החושב' (שבדבריו נרמז שהוא בקיא בכל הש"ס טובא בעיון וגם יודע התנ"ך על בוריו ואת כל ספרי הראשונים) שהוא מצייר כאילו המבט על ההשגחה והגזירה וההשתדלות זה משהו חדש שהתפתח לאחרונה, ואין לו יסוד בש"ס ובראשונים וכו' וכו'. תמה תמה אקרא, כמה נמצא כן בדברי חז"ל, על המזונות הקצובין, על הערוד שאינו ממית, על נקיפת האצבע, וכו' וכו' לא יספר מרוב. [אפילו כאשר מדובר על אדם שמסכן את עצמו להדיא וניזוק מחמת כך, חז"ל כתבו נימוקים כמו 'השטן מקטרג בשעת סכנה', או 'על חייו לא חס' וכיו"ב]. רק מאוחר יותר מוצאים (בצורה מפורשת) איזון והגבלה לדברים כמו למשל מש"כ הרמב"ן באיוב על הנעזב למקרים, והאור החיים המפורסם על היזק בעל בחירה, וכן הלאה. ואמנם הסוגיא לא נחתמה בזה, כי למרות שחז"ל והקדמונים מדגישים בעיקר את השקר של החריצות וההשתדלות וכו' אבל הם עצמם מקילים בדין מחמת הפסד מרובה וכפי שהביא הרב עקביה, וכן עוד הרבה כיו"ב, ולכן הסוגיא הזו מסובכת ומורכבת. אבל הסגנון של דברי הרב החושב, מוזר לי מאד, ואני מקווה בשבילו שהוא רק בא להדגיש צד אחד אבל הוא מודע היטב לצד השני (החשוב והעיקרי) של התמונה. ודי בהערה זו.
נ.ב. אתה מצפה למצוא משהו בתנ"ך, או בגמרא, ואם לא אז לכה"פ בספרי גדולי הראשונים. ויל"ע למה תנוח דעתך בזה, סו"ס איך יסוד כזה חשוב נשמט מהתנ"ך ומהגמרא.
נ.ב.ב. מכבר אני מחפש רשימה מפורטת ומדוקדקת של "קטני הראשונים", אם יש לך תשלח לי בבקשה, באישי כמובן...
נ.ב.ב.ב. אני מכבד אותך בהחלט, ותמחל לי אם כתבתי בחריפות קצת מיותרת.


החפץ חיים בשער התבונה פרק ט' כתב:והנה זה דבר שהשכל יחייבהו ודאי, כי איך יתכן שהקב"ה יגרע מן האדם מזונו שקבע לו בראש השנה עבור שלא רצה לבטל הזמן הקבוע לו לתורה. ואפילו אם אירע לו שע"י קביעת עתים שלו נסבב לו מניעת הריוח ביום זה, אעפ"כ אל ידאג מזה, כי הרבה סיבות יש למקום, ואם לא ביום זה יתן לו ביום אחר, וידע לנכון כי עד כלות זמן הקבוע לטרף של שנה זו והוא עד ראש השנה כמשאחז"ל בודאי משלם מה שנגזר לו מן השמים. ואין החריצות וההשתדלות ביותר מועיל מאומה, כי בודאי לא יתוסף לו מאומה עי"ז שיעבור על רצונו של הקדוש ברוך הוא ויפריע את העת הקבועה לו לדברי תורה, וכן מליתן ממונו לצדקה וכדומה. אם לא מי שכפר לגמרי בה' ובהשגחתו, דעליו כתיב ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו.


המסילת ישרים פרק כ"א כתב:אמנם מה שיוכל לשמור את האדם ולהצילו מן המפסידים האלה הוא הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאז"ל במאמריהם (ביצה ט"ז): כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו', וכן אמרו (יומא ל"ח): אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא, וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם, (בראשית ג): בזעת אפך תאכל לחם, אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו. על כן אמרו (ספרי): יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר: בכל משלח ידך אשר תעשה, אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות, הוא מה שכתב דוד המלך ע"ה (תהלים ע"ה): כי לא ממוצא וממערב ולא וגו', כי אלהים שופט וגו' ושלמה המלך ע"ה אמר (משלי כ"ג): "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל". אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים עושים תורתן עיקר ומלאכתן טפלה, וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי, אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה.


ספר החינוך בפ' קדושים כתב:משרשי המצוה, שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העוון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום [שמואל ב' ט"ז, י"א] הניחו לו ויקלל כי אמר לו השם יתברך, תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא


הרב דסלר זצ"ל כתב:ע"כ צריך האדם לשקול אורחותיו למעט בהשתדלות כפי ערך מדרגתו אשר יוכל ומשקל זה צריך להיות בדקדוק עצום ודיוק רב כי משני הצדדים היצר יארב עליו אם ירבה בהשתדלותו מכפי ערך אמונתו הרי יכפור ואם ימעט מכפי ערכו יבא לתהות על הראשונות וגם לכפור אח"כ והיצר לפעמים מסית אותנו להרבות בהשתדלות היינו בשעת רפיון רוחנו ולפעמים יסיתנו לקצר בה בשעת התעוררנו לרוחניות והמשקל בזה הוא דק מאד ותלוי בבחירת האדם וא"א להגיע בו אל הנקודה האמיתית אם לא מתוך יר"ש טהורה המצלת מן הנגיעות.

גם זו לטובה
הודעות: 2296
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' מרץ 11, 2019 1:55 am

כל הנוסח (כמובן כולל המשמעות) "השתדלות"- כמד' חודש ע"י האחרונים.

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מרץ 11, 2019 2:20 am

החושב כתב:
עושה חדשות כתב:רצוני לשאול האם סברא כעין זו מוזכרת בחז"ל, קדמונים, באחרונים, האם יש מקורות לאידך גיסא, (אולי יש להוכיח ממה שמקילים בהלכה מפני הפסד מרובה), ומה על עצם הטענה.

כל הש"ס (וכן התורה שבכתב) מתחילתו ועד סופו הוא מקור לאידך גיסא. הרעיון הזה שכל העולם הוא תאטרון בובות, ואין שום משמעות למעשים, והכל רק בשביל לקיים חובת ההשתדלות - נסתר מאלפי מקומות בש"ס. מעשה זה מעשה. ויש לו משמעות. ולכן גם גדולי החכמים היו מקפידים כאשר מישהו נהג כלפיהם בצורה לא ישרה בענייני ממונות ובעניינים אחרים.
אז, כמובן, אם רוצים כל דבר אפשר לתרץ לגופו. כן הקפיד מפני כבוד התורה, וכאן מפני שדאג לתלמידיו וכו' וכו'
השאלה היא אם נכון לנהוג כך: לגשת אל המקורות האמתיים שלנו עם דעה מוצקה. וכל מה שלא יסתדר אתה - נכופף (נתרץ) אותו.
ועוד שיש לציין שבשום מקום לא תמצא שמישהו בגמרא יאמר כדרך ששומעים היום בכל דרשה שנייה: נו, ממילא. מה זה כבר משנה. עשו לי כך או עשו לי כך. או אני עשיתי כך או עשיתי כך. זה הרי לא משנה כלום. הכל דמיון.
והלא דבר הוא?
איך יכול להיות שיש ייסוד כזה חשוב שמשליך על כל תחומי החיים ממש, ובצורה דרסטית. והוא לא מוזכר בצורה ברורה בש"ס או בתנ"ך (חוץ מרמזים כאלה ואחרים, לפי דעת המצדדים כרעיון זה). שיהיה כתוב פעם אחד: "כל הכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, מפני שאינו מכיר בכך שכל מה שעשה לו חברו אינו ממנו אלא מהקב"ה. ואין סיבה לכעוס על המקל." או משהו בגנון זה. ולפחות שמישהו מגדולי הראשונים (רש"י, רמב"ם, רמב"ן וכדומה) יכתוב כן. לדעתי זה אומר 'דרשני'.
באם לא מספיק ברורים דברי דוד המלך 'ד' אמר לו קלל'?

חיימשה
הודעות: 1596
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי חיימשה » ב' מרץ 11, 2019 2:29 am

לענין כתב:ולאזן את הקרירות - מעשה נפלא ומחזק!

מעשה באתרוג.PDF


תיקנתי - הקובץ היה מקוטע, והושלם בס''ד

ייש''כ על המעשה המופלא.
יאומן כי יסופר, למאמינים בני מאמינים.

החושב
הודעות: 1120
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי החושב » ב' מרץ 11, 2019 11:55 am

חברים יקרים, 'חיימשה' ו'עושה חדשות', ראיתי את תגובותיכם על דבריי שהרגיזו אתכם. הסתפקתי אם יש טעם להשיב באופן ענייני וממוקדם, ואני נוטה לכך שאין בזה טעם.
ל'חיימשה' כבר כתבתי בזמנו שאני מאוד מעריך ומייקר את אישיותו, אבל איני רואה בו פרטנר לדיון ענייני (ולכן אני בדרך כלל לא מגיב לו באשכולות אחרים. ולא מפני שאיני מכבד אותו, אלא מפני שאיני רואה בזה שום טעם). כעת אני רואה שגם 'עושה חדשות' מצטרף לקבוצתו.
למה הדבר דומה. לשניים שינסו לדון האם מותר לפתוח בקבוקים בשבת. אחד יביא נימוקים ויצדד שזה מותר (אני דווקא חושב שזה אסור, אבל לצורך הדוגמא זה לא משנה). והשני, אין לו כוח בכלל להתעמק ולהתעמת. והוא רק מזדעק מיד: אתה יודע בכלל מה זה שבת?! אתה יודע שזה אות?! אתה יודע מה זה אות בכלל?!! וכו' כו'.
למישהו זה עושה חשק לנהל דיון בצורה כזו? לי לא.

הבאתי טענה. אם היה הדבר כך, שהתוצאות אינן תלויות במעשים, והמעשים הם רק חוק ההשתדלות. הרי זה דבר כל כך מהותי וייסודי בהבנת סדרי החיים, שהיינו צריכים להיתקל בו על כל צעד ושעל במקורותינו. הלא זו היא גישה אחרת לחיים.

אתם יכולים לשאול: "מה בדיוק אתה מתכוון? תביא כמה דוגמאות". מקובל עלי גם שתטענו "אתה סתם טועה. לא צריך לצפות לכך שייסוד זה ישתמע במקורות רבים. ודי בכך שיש כמה מאמרים בעניין זה".
אבל אם במקום זה אחד טוען "מה אתה חושב, שצדיק פלוני שאמר לא כמוך, לא ידע את כל אותם המקורות?", והשני עוקץ "הא, אז אתה כאילו יודע את כל הש"ס בעיון?". אז מה אני אגיד? נכון, אתם צודקים. אין לי אפשרות לדעת מה חשב גאון פלוני ולמה אמר את מה שאמר. ואני באמת לא יודע את כל הש"ס.
בקיצור, ניצחתם.
נערך לאחרונה על ידי החושב ב ב' מרץ 11, 2019 12:08 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 4921
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי דרומי » ב' מרץ 11, 2019 12:03 pm

מכיון שהרב עו"ח הוא מחשובי הכותבים כאן וכתיבתו ידועה מתוך בקיאות והבנה, כובד ראש וישוב הדעת, ראוי לעיין היטב בדבריו ולא לבטלם כעפרא דארעא.

לעצם הענין, יש בהחלט רושם שבימינו, כאשר לא משתמשים בכסף מזומן כמעט והכל וירטואלי ובכרטיסי אשראי והלוואות מהבנק וכו', בנוסף לכל שהתקשורת מפותחת ותמיד אפשר להיעזר באחרים, אפשר בקלות להיסחף אחרי קלות הדעת בעניני כספים והמסתעף, מה שלפני דורות לא היה בכלל, ואז היה יותר פשוט וברור ש'הפסד מרובה' זה לא דבר של מה בכך, ואם התקלקל האוכל אין שום אפשרות למצוא אוכל אחר, ואם אין מים חלילה אז פשוט יש מצב של רעב וצמאון ל"ע - ובמילא פחות דיברו גבוהה גבוהה בענינים אלו ודו"ק.

ישא ברכה
הודעות: 1323
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: השתדלות באופן שאינו ראוי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' מרץ 11, 2019 12:13 pm

אני מצטט מעט ממה שכתבתי בענין, את ההיבטים הפילוספי והמוסרי כתבתי לעיל.

דוגמא למושג השגחה בתנ"ך, הוא יוסף. יוסף חי על כל צעד ושעל מודיע ומזכיר כי בורא עולם הוא למעשה מי שעומד מאחורי כל מה שמתרחש.
{ה} ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם: {ו} כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר: {ז} וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה: {ח} ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים: {ט} מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד: {י} וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך: {יא} וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך.

{יח} וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים: {יט} ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני: {כ} ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב:

מקורות למושג השתדלות:
מצינו מקראות שמשמעותם שאי"צ האדם במעשים לצורך השגת המבוקש וכגון האמור בתהילים 'גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה' 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך', וכן מצינו במשלי 'בטח בה' בכל ליבך ואל בינתך אל תישען' (ועיי"ש בביהגר"א). הרי שמשמע שהאדם מוגבל בצורך עשייתו ואינו צריך לדאוג ע"ע. וכיון שחזינן מחד שחובה האדם לעסוק בסיבות שברא ה' הרי יש להבין כוונת מקראות אלו (אך לכאו' אין לומר כי האמור בהם הוא האמונה כי השי"ת סיבת הכל כי יש בהם הוראת מעשה). ודרשו חכמים ז"ל דברים ב' ז' 'כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר'. ודרשו חז"ל 'יכול אפילו יושב ובטל תלמוד לומר בכל מעשה ידך אם עשה אדם הרי הוא מתברך ואם לאו אינו מתברך'.

במתני' קידושין פ"ד מי"ד 'רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו'.

וכן נראה הנה אמרו במתני' פאה ח' ו' 'וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו ועליו הכתוב אומר (ירמיהו יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו', ועיי"ש בפרשנים שביארו שהייינו במצטמם בפרנסה דלה או כעי"ז, אבל לכאו' לא די בזה אלא שמשים בטחונו בבורא עולם שיעזרנו ויתן לו הראוי לו. וניכר הנהגה זו של מיעוט ההשתדלות (וקצ"ע על הפרשנים שם שלא הזכירו זאת, וצ"ל שסמכו על המפורש במתני'). וכ"מ בסוטה מח: שהבוטח יש גבול להשתדלותו עיי"ש. וכן משמע במדרש (בראשית פר' פט) שדרשו 'אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים'. הגם שהיה זה השתדלות טבעית מ"מ לא היה נדרש לעשות זאת.

ע"כ הבינו חכמי ישראל לדורתיהם כי יש הנהגה ממוצעת, והיינו שהאדם עושה מעשים שבהנהגת הטבע (היינו הנהגת הבורא היותר מצויה), אך אינו צריך להשתדל בזה יותר מדי, וצריך לעסוק מחד בעבודת הבורא ית"ש בקיום מצוותיו ומאידך במלאכה בכדי להתפרנס, מזה ומזה אל תנח ידך. וכעין דברי הגמ' נדה ע: 'מה יעשה אדם ויתעשר ירבה א"ל ירבה בסחורה ובמו"מ באמונה, א"ל הרבה עשו כן ולא הועילו בים, א"ל יבקש רחמים ממי שהעושר שלו, מאי קמ"ל דהא בלא הא לא סגי', והקיווי בכלל התפילה.

וראה דברי רס"ג באו"ד מאמר י' 'ימצאו אנשים רבים שאומרים כי הטוב במה שיתעסק בו האדם בעולם הזה עבודת אלהיו בלבד והוא שיצום ביום, ויקום בלילה לשבח ולהודות ויניח כל עסקי העולם כלם כי אלהיו ימלא לו ספוקו ממזון ורפואה ושאר צרכיו. והנה אנחנו מוצאים בעבודה תענוג גדול כמו שאמר (תהלים קמ"ז א') כי נעים נאוה תהלה וששון ושמחה כמו שאמר (שם ק' ב') עבדו את יי' בשמחה ומצפון אצל הבורא לעת הגמול כמו שאמר (מלאכי ג' י"ז) וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. אלה (ירחמך האלהים) כל מה שספרו בעבודת בוראנו אמת וברור וכל המדות לא יגיעוהו כמ"ש (תהלים קמ"ה ג') גדול יי' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר אך מקום טעותם הוא ההתבודדות בה לבדה ואמרם כי לא יתעסק האדם בזולתה ואם לא יתעסק במזון לא יתקיים הגוף ואם לא יתעסק בפריה לא תהיה העבודה כל עיקר כי אם היו מסכימים על זה אנשי דור מן הדורות כלם וכו', ובהמשך דבריו כתב עוד 'אבל מה שזכרו מהבטחון על הבורא בתקון הגוף ותקון המזון הוא כמו שאמרו אך נשאר להם דבר והוא ששמו ית' שם לכל דבר סבה ומנהג צריך שיבוקש מהפנים ההם. ואם הם אומרים אמת שהבטחון כולל יבטחו עליו בשער העבודה גם כן שיגיעם אל גמולו בלא עבודה ואם לא יכשר זה מפני ששם העבודה סבה לגמול לא יהיה אפשר מבלי הקנין והנשואין וההשגחות אשר שמם סבה לתקון בני אדם. אלא שפעמים עושה הבורא קצת מאלה על דרך האות והמופת בלא עסק אדם אבל ישימהו מנהג שישנה הטבע אשר הטביע וכו'.

והעיקר הזה מבואר בדברי הרבה מחכמי ישראל. כתב החוה"ל בכ"מ כי אין חובת הבוטח להשתדל בכל השתדלות אלא יש גבול להשתדלות הנצרכת. עי' בפתיחה ד"ה ומהן ובפ"ג ד"ה וכיון ובפ"ד ד"ה ועל ועוד שם בד"ה ופרוש ובפ"ה ד"ה והשלישי ושם ד"ה והחמישי. בכל אלו מבואר גדרי השתדלות שאינם חובה מוחלטת אלא יש להם שיעור וגבול כפי המבואר שם.

ועי' בדברי רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק 'ואז לא יהיה להוט יותר מידי אחר התועלת ולא יקדיש לה את כל מעייניו אלא כמו שאחז"ל הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה'. ועוד כתב 'השמר לך פן תשקע ראשך ורובך בעבודה ובדאגות הפרנסה פן תהיה כאותם הרשעים שאינם בוטחים בה' יתעלה אלא באמצעים וכו'. ועוד כתב 'אלא ראה את הביטחון בה' יתעלה כמחייב אותך לסמוך עליו תוך כדי עיסוק באומנות רגילה והצטמצם במלאכה פשוטה שאינה טורדת אותך מעבודתו יתעלה אלא כדי הצורך וגו'. וראה עוד דברי ר' יחיאל הרופא בספר מעלות המדות במעלת האמונה 'ואינו אץ להעשיר אלא שבטחונו בקב"ה בכל עניניו וכו'.

ועי' עוד באורחות צדיקים שער השמחה 'הבטחון השני מענין הפרנסה. יהיה בטחון שלו על השם ברוך הוא שיזמין לו צרכיו ומזונו כדי סיפוקו ולא ידחוק השעה לרדוף אחר כמה ענינים המטרידים אותו מהתעסק בתורה. וכאשר יבטח באלהים ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו ולא ירדוף יותר מדאי אך יהיה לו די במה שיכול למצוא בשעה מיוחדת והשעות הנשארות יטרח בהן לקנות חיי עולם הבא. וכן אמרו תרבה בישיבה ותמעט בעסק, עשה דברי תורה עיקר ועסקך טפל (ספרי ואתחנן). וענין זה הוא הגדול שבנסיון האדם, שלא יטרידו אותו רוב טרדו של עולם זה וישכח אחריתו. לכן יבטח באל שיספיקהו צרכיו וסיפוקו, ויהיו לו שעות פנויות לפנות לבו לאלהים'.

וראה דברי המס"י פכ"א וז"ל 'אמנם מה שיוכל לשמור את האדם ולהצילו מן המפסידים האלה הוא הבטחון והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו וכמו שאז"ל במאמריהם (ביצה ט"ז) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה וגו' וכן אמרו (יומא ל"ח) אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה (גזירת קיצבת מזונות שקצבו לו בראש השנה) היתה מתקיימת אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם וכו', אך לא שההשתדלות הוא המועיל אלא שהשתדלות מוכרח וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות הוא מה שכתב דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ה) כי לא ממוצא וממערב ולא וגו' כי אלהים שופט וגו' ושלמה המלך ע"ה אמר (משלי כ"ג) אל תיגע להעשיר מבינתך חדל. אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה, וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה'. עכ"ד.

ועיקר הדבר כי יש שיעור להשתדלות האדם נמצא בדברי הרבה חכמים. עי' בלבוש או"ח סי' קנו ובחיי אדם בהקדמה ובערוך השולחן שם קנו, ובמשנ"ב ס"א סקי"ג. וע"ע אבן ישראל (להגר"י מסלנט) דרוש ג'. ואי"ז אלא מקבץ כפי שמצאתי ויש בזה עוד רבים.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים