פורום אוצר החכמה

שו"ע חו"מ תכ,כח;
כשם שאומדים למיתה, כך אומדים לנזיקין. כיצד, הרי שהכה חבירו בצרור קטן שאין בו כדי להזיק, או בקיסם של עץ קטן, וחבל בו חבלה שאין חפץ זה ראוי לעשותו, הרי זה פטור, שנאמר: באבן או באגרוף (שמות כא, יח), דבר הראוי להזיק; אבל חייב הוא בבושת בלבד, שאפילו רקק בגופו של חבירו חייב בבושת; לפיכך צריכים העדים לידע במה הזיק, ומביאין החפץ שהזיק בו לבית דין, עד שאומדין אותו ודנין עליו. ואם אבד החפץ, ואמר החובל: לא היה בו כדי להזיק, ונחבל אומר: היה בו כדי להזיק, ישבע הנחבל ויטול.

האם זה נאמר גם במי שהזיק את ממון חבירו, דהיינו כאשר זרק אבן על שורו או על חלון ביתו, שצריך לאמוד את האבן וכו'?
לכאו' הוא הדין, וכמבואר בגמ' ב"ק צא. שהביאו ראיה מנזקי בור וכו' עי"ש, (אא"כ זה דין מסויים ב'בור').
האם באמת בודקים את זה כל פעם, או שאפשר להניח בסתמא שאם זה הזיק כנראה שהיה ראוי לכך, אא"כ המזיק טוען אחרת.
ולמה ה'אומד' הזה הוא סיבת פטור יותר מכל שוגג ואונס אחרים.

אודה מאד אם מישהו מהחברים שמכיר את הנושא או למד אותו לאחרונה יתן לי כמה מילות סיכום.

האחרונים כת' שזה סברא רק בבור.
(בכל מזיק אי"צ שמתחילה יעמוד לכך, שהרי למעשה הזיק, וכל הטעם הוא רק בחבלות ומיתה שזה יותר דיני עונשין שצריך שיהיה כלול בעצם המעשה, ובבור שלא עשה שום מעשה בשעת הנפילה אלא בכרייה בלבד, ולכן צריך שיהיה כלול הנזק במעשה הכרייה).

תודה רבה לך.

ראיתי בספר של הגר"י בלוי זצ"ל שמציין ע"ז את דברי המאירי, ז"ל "יראה מסוגיא זו שכדרך שאומדין לאדם למיתה ולנזקין כך אומדין בשור אם היה ראוי בנגיחה זו להמית ולהזיק אם לאו אלא שלא מצאתיה לגדולי הפוסקים בחבוריהם".

אם יש לך עוד קצת מ"מ בענין ותציינם בקצרה, אודה לך מאד.

ישנו כתב:האחרונים כת' שזה סברא רק בבור.
(בכל מזיק אי"צ שמתחילה יעמוד לכך, שהרי למעשה הזיק, וכל הטעם הוא רק בחבלות ומיתה שזה יותר דיני עונשין שצריך שיהיה כלול בעצם המעשה, ובבור שלא עשה שום מעשה בשעת הנפילה אלא בכרייה בלבד, ולכן צריך שיהיה כלול הנזק במעשה הכרייה).

אדם המזיק חייב רק מדין עונשין? אולי זה קשור לאשכול עין תחת עין.

גם זו לטובה כתב:

ישנו כתב:האחרונים כת' שזה סברא רק בבור.
(בכל מזיק אי"צ שמתחילה יעמוד לכך, שהרי למעשה הזיק, וכל הטעם הוא רק בחבלות ומיתה שזה יותר דיני עונשין שצריך שיהיה כלול בעצם המעשה, ובבור שלא עשה שום מעשה בשעת הנפילה אלא בכרייה בלבד, ולכן צריך שיהיה כלול הנזק במעשה הכרייה).

אדם המזיק חייב רק מדין עונשין? אולי זה קשור לאשכול עין תחת עין.

(כל נזיקין זה עונשין, כדאיתא במכילתא אם על הפתיחה חייב כו' מכאן שאין עונשין מן הדין),
וזה עונש במובן הזה שהתשלום בחבלות הוא לא השלמת חיסרון, ולא שייך בו מה לי הן מי לי דמיהן כמו בנזיקין, וזה באמת שייך לעין תחת עין.