סגי נהור כתב:הצפע"נ חוקר מה קודם למה, הקידושין לקנין או הקנין לקידושין, ומביא ראיות לכאן ולכאן. ראה בשו"ת ח"א סי' ט.
אליהו בן עמרם כתב:לדוגמא: נתן כהן לאשה ישראלית תרומה שאינה שווה פרוטה אלא לכהנים, וקידש אותה.
לאחר הקידושין הרי היא כבעלה הכהן ואז זה שווה לה פרוטה.
מקודשת או לא?
יש כאן 2 שאלות:
א. מבחינת הזמן. לא שווה לפני, וכן שווה אחרי הקדושין.
ב. גם אם נאמר שמספיק שווה פרוטה בזמן של אחרי הקדושין, אך כאן זה גם מחמת הקדושין. כלומר הסכמת האשה להתקדש לכהן גרמה שתהיה ככהן ויהיה שווה לה פרוטה
אליהו בן עמרם כתב:סגי נהור כתב:הצפע"נ חוקר מה קודם למה, הקידושין לקנין או הקנין לקידושין, ומביא ראיות לכאן ולכאן. ראה בשו"ת ח"א סי' ט.
לצערי לא הבנתי איך זה נוגע לחקירתי.
סגי נהור כתב:אליהו בן עמרם כתב:סגי נהור כתב:הצפע"נ חוקר מה קודם למה, הקידושין לקנין או הקנין לקידושין, ומביא ראיות לכאן ולכאן. ראה בשו"ת ח"א סי' ט.
לצערי לא הבנתי איך זה נוגע לחקירתי.
חשבתי שזה ברור ומובן. אם הקניין חל רק אחר הקידושין, הרי התרומה כבר שו"פ.
יש להעיר שלמעשה ארוסת כהן אינה אוכלת בתרומה כמבואר בגמרא.
אליהו בן עמרם כתב:...
אליהו בן עמרם כתב:לדוגמא: נתן כהן לאשה ישראלית תרומה שאינה שווה פרוטה אלא לכהנים, וקידש אותה.
לאחר הקידושין הרי היא כבעלה הכהן ואז זה שווה לה פרוטה.
מקודשת או לא?
יש כאן 2 שאלות:
א. מבחינת הזמן. לא שווה לפני, וכן שווה אחרי הקדושין.
ב. גם אם נאמר שמספיק שווה פרוטה בזמן של אחרי הקדושין, אך כאן זה גם מחמת הקדושין. כלומר הסכמת האשה להתקדש לכהן גרמה שתהיה ככהן ויהיה שווה לה פרוטה
ישנו כתב:שאלה נפלאה,
זה לא נוגע בדברי הראשונים שגזלן שקידש אחר ייאוש מקודשת כי האשה קונה ע"י שינוי רשות? שם הרי הקנה לה עבור הקידושין, וא"כ כל מה שזוכה זה רק ע"י שחלים הקידושין.
ישנו כתב:זה לא נוגע בדברי הראשונים שגזלן שקידש אחר ייאוש מקודשת כי האשה קונה ע"י שינוי רשות? שם הרי הקנה לה עבור הקידושין, וא"כ כל מה שזוכה זה רק ע"י שחלים הקידושין.
סגי נהור כתב:חשבתי שזה ברור ומובן. אם הקניין חל רק אחר הקידושין, הרי התרומה כבר שו"פ.
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:אינני מבין. כאשר הרוגצובי מציע ש"העילה היא הקידושין ועי"ז היא קונה הדבר" המשמעות היא שהקנין כסף יכול להיות תלוי בקידושין ולבוא אחר הקידושין ומחמת הקידושין, כמו בדוגמא שמביא שם של "זרקו קרוב לה", שאין כאן מעשה נתינה אילולא הקידושין.
מהו הקידושין שבהם תלוי הקנין? החלות? ומה גורם לחלות לחול?
לכאורה פשוט צריך מעשה קידושין תחילה, אלא שמעשה הקידושין אינו הקנין (ולכן תנאיו שונים מתנאי קנין), והקנין נעשה ע"י חלות הקידושין.
[במלים אחרות: הרוגצ'ובי דן בשאלה איזו חלות קודמת, אבל מעשה הקידושין ודאי קודם לשתי החלויות]
יתר10 כתב:שאלה א לכאו' תלוי בחקירת המל"מ במקדש בדבר האסור לו ומותר לאשה
בתבונה כתב:1. השוווי בשוק לא תלוי אם היא יכולה ליהנות מזה, ולא משתנה אם היא כהנת או ישראלית.
סגי נהור כתב:אליהו בן עמרם כתב:...
משום מה העתקת שוב את דבריך לעיל.
אסכם שוב את הערותי על עיקר דבריך:
א. הדוגמא של בת המלך אינה מובנת. המקדש צריך לתת לאשה דבר מה שיש לו שווי עבורה, כלומר דבר בעל ערך שלא היה בידה מקודם. קשה לראות איך זה מתקיים בדוגמא שהבאת. אם זה מתקיים - אינני מבין מה הבעיה.
ב. בדוגמא של תרומה (שמעשית אינה אפשרית כי ארוסה אינה אוכלת בתרומה) הבעיה היחידה היא שהחפץ נעשה שו"פ רק לאחר הקידושין. זה שהשווי בא כתוצאה מהסכמתה אינו בעיה כל עוד היא מקבלת דבר בעל ערך שלא היה בידה מקודם. לכן זה תלוי בחקירת הרוגצובי.
ביליצר כתב:
מקופיא מהיכי תיתי דהעניין הוא ימי משה למה ישתנו ימי יהושע או ימי מתתיהו יוחנן כהן גדול או ימי המלכה אסתר המקבלת טבעת...
אליהו בן עמרם כתב:ביליצר כתב:
מקופיא מהיכי תיתי דהעניין הוא ימי משה למה ישתנו ימי יהושע או ימי מתתיהו יוחנן כהן גדול או ימי המלכה אסתר המקבלת טבעת...
נקטתי את לשון הפנ"י עצמו שם, ו"פרוטה בימי משה" - זו הדוגמא שלו. וכוונתו ברור לומר לכאורה, שאם "פעם" קיבל שם פרוטה אז....
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], הרואה ו־ 221 אורחים