אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוץ אותו.
. . לא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויָצֵר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו. ואם יוכלו להציל, יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם.
יואל שילה כתב:הרב יחיאל יעקובסון הסביר שאיסור בל תשחית כלל לא תלוי בשווי ממוני, או ברמת הנזק שנעשה, אלא הוא איסור על השחתת המדות של יצר ההשחתה.
וממילא אם עשיר כקרח משמיד חפץ סתם כך - הוא איסור בל תשחית, בעוד עני ואביון שבשוגג שבר כלי יקר - לא עבר על בל תשחית.
וממילא טען שהנזיפה הקבועה 'בל תשחית' של הורים בילדיהם שבשוגג שוברים - היא לא נכונה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:רבינו יונה בשע"ת שער ג אות פ"ב
לא תשחית את עצה לנצוח עליו גרזן (דברים כ, יט). הוזהרנו בזה שלא לכרות כל עץ מאכל, גם לבנות לו מצור, כל זמן שימצא מאילני סרק די ספוקו. וכן הוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק אפילו שוה פרוטה. ואמרו רבותינו (ב"ק צא:): המקרע על מתו יותר מדי - לוקה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים