האם צריך להמתין שש שעות אם ״נשך״ בשר ?

[שמואל דוד]

כתבו הפוסקים שמי שטעם בשר בלשונו א״צ להמתין שש שעות. ומי שלעס בשר צריך להמתין.
מה הדין במי שנשך בשר אבל לא לעס?

[קראקובער]

אולי תלוי בשני הטעמים למה מחכים.

[עזריאל ברגר]

מדוע שיהיה הבדל בין "נשך" לבין "לעס"?
בפועל נכנס בשר בין שיניו, ויש מקום לחשש שמא נשאר ממנו משהו!

[שמואל דוד]

אולי תלוי בשני הטעמים למה מחכים.

יישר כח. הנפ״מ בין הטעמים הוא אם לעס.

[שמואל דוד]

מדוע שיהיה הבדל בין "נשך" לבין "לעס"?
בפועל נכנס בשר בין שיניו, ויש מקום לחשש שמא נשאר ממנו משהו!

כן הפשטות. אולם שמעתי ממישהו שיש לחלק...

[כדכד]

כתבו הפוסקים שמי שטעם בשר בלשונו א״צ להמתין שש שעות. ומי שלעס בשר צריך להמתין.
מה הדין במי שנשך בשר אבל לא לעס?

למה מי שטעם א"צ לחכות?
מי שלעס צריך לחכות לטעם בין השיניים ומי שטעם צריך לחכות לטעם הטעם. הלא כן?

[שמואל דוד]

טעם בלשונו ולא בלעו.

[שמואל דוד]

שאלתי דומ״צ בארה״ב וכתב לי שא״צ להמתין שש שעות ובודאי יש חילוק בין לעיסה וציין למהרש״ק על הפרי מגדים. (אולם אין לי ספר הנ״ל)

[החתן סופר]

המהרש"ק הנ"ל הובא בספר פתחי תשובות (שרגא) סימן פט הערה 4, ישנו באוצר.
(אלא ששם כתבו בשם מהרש"ק שמה שהחמיר הפמ"ג בלועס שלא להמתין שעה אחת כדברי הגרעק"א והיד יהודה זה דווקא בלועס אבל לא בטועם בלשונו, אז שוב לא הוכח כלום מהגהה זאת, וצריך לראותה בפנים...)

[החתן סופר]

ובמשמרת שלום על הפמ"ג הביא את לשון המהרש"ק:

ועל מה שסיים כאן הפרי מגדים וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר כתב בהגהות מוהרש"ק ז"ל ע"ז לזה דוקא בלועס אבל טעם בלשונו ופלט מיד נראה דא"צ להמתין לכ"ע ואין בזה גדר וסייג כלל דבשלמא בלועס כיון ללועס בשר יש להמתין ראו לגזור הא אטו הא אבל בטועם לבד אף אם לקח חתיכת בשר לתוך פיו ותיכף החזירו שלם נראה דא"צ להמתין לבעין אטו אם לעסו לא מיחלף ואם כן מכש"כ אם טעם שומן ופלט דאין צריך להמתין ואין בזה גדר וסייג כלל עכ"ל

[שמואל דוד]

יישר כח גדול!

[שמואל דוד]

תשובה שקבלתי מחכ״א שליט״א

שלו' רב וכט"ס
יעוי' בפוסקים, כהטור יו"ד סי' פ"ט והשו"ע שם ס"א וכל הנמשכים אחריהם, שהזכירו הלשון לעס בשר לתינוק, ונקטו באופן זה משום שבזה יש לעיסה דייקא, שצריך ללעוס כדי לרכך את האוכל, ומינה נשמע לכאורה, דהיכא שהיה רק נשיכה גרידא, כמו מי שהוצרך להחזיק בשר בשיניו משמע דא"צ להמתין ו' שעות.
ויעוי' טעם הרמב"ם שהזכיר הטור לחשוש בלעיסה לפ"ז הלשון הוא בשר שבין השינים וכו', [עי' גינת וורדים יו"ד א' סי' י"ז מה שביאר בזה], ולפ"ז מבואר שבנשיכת בשר בלבד אין מה לחשוש, שהרי בזה אין כ"כ חשש שבנשיכה גרידא כבר נשארו שאריות בשר בין השינים.
בברכה מרובה