עוד יש לעורר, שאף אם נאמר שיש למוסדות שלנו דין 'קהילה' ו'מקום', מ"מ ישנם יוצאי ארצות מסויימות שאין להם קהילות מאורגנות כאן בארץ ישראל, וודאי לא קהילות עם מוסדות לעצמם, שלכאו' אין להם להחזיק במנהגי אבותם כאשר הם סותרים למנהגי העיר, וישנם דברים שאפי' בצנעא אסור להם לנהוג.
לדוגמא, קהילת יוצאי גרמניה הנקראים 'יקים', הללו אין להם קהילות בפני עצמם כאן בארה"ק, ואין להם מוסדות שלהם, וכן ודאי שאינם במקום בפני עצמו, והרי הם מכלל הציבור בכל ענייניהם, על כן אף אם ננקוט שיש מושג הנקרא קהילה, הם אינם קהילה לשום דבר וענין [וביהכנ"ס לבד, אינו מספיק בכדי להגדיר קהילה לדיני 'מקום שנהגו', וכפי שהבאנו לעיל מהביאוה"ל], והם אינם מחוייבים במנהגי ה'יקים'. ולא עוד אלא שאסור להם לנהוג לקולא ולחומרא במנהגיהם בפרהסיה כאשר מנהג זה סותר לכל מנהגי הקהילות בארץ. על כן חייבים הם להפסיק ו' שעות בין בשר לחלב משום שכך נהגו כל הקהילות בארץ, והם מחוייבים בזה בין משום מנהג קהילה בין משום מנהג העיר.
עוד דוגמא, יש מבני חו"ל הבאים לארץ, ומנהג הקהילה ש'יצאו משם' להניח תפילין בחול המועד, אמנם מנהג כל הקהילות [ליטאים, ספרדים, חסידים] כאן בארץ שלא להניח תפילין, על כן הללו אסור להם להניח תפילין בציבור, ואף בצנעה אסור להם לברך על התפילין [ולהניחם מותר כשם שמותר בשבת, מעיקר הדין]. אמנם יש להדגיש שנושא זה הוא נושא הלכתי, ואינו נושא של מנהג, והם מחוייבים בזה מדין בית דין של העיר, שהם אינם רשאים לחלוק עליו, אך אם מדובר בת"ח שהגיע להוראה או לתלמידיו שמורה שכולם צריכים להניח תפילין בחוה"מ, מותר להם להניח בברכה בצנעה, אך אין זה מתיר לכל יוצאי חו"ל.
מנהג המקום - בזמננו באר"י
מנהג המקום - בזמננו באר"י
מתוך המאמר
- קבצים מצורפים
-
- מקום שנהגו.pdf
- (107.57 KiB) הורד 155 פעמים
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
אין מנהג אחיד בארצנו הקדושה, אלא קהילות קהילות, ולכן ליחיד אין למי להתבטל, קל וחומר אם מדובר בקהילה (דהיינו שיש להם בית כנסת משלהם) שאינם צריכים להתבטל לאף אחד.
לגבי הדוגמא היחידה שהבאת, הנחת תפילין בציבור, הדבר אסור משום לא תתגודדו.
לגבי הדוגמא היחידה שהבאת, הנחת תפילין בציבור, הדבר אסור משום לא תתגודדו.
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
על 'מעבר' בין קהילות, במציאות זמנינו
הערתי כאן פעם
הערתי כאן פעם
לכאו' אל תטוש קיים רק באותה קהילה תחת אותה הנהגה, אבל לעבור עיירה מותר, היום לעבור למנהגי קהילה שאתה מזדהה עמה נחשב לעבור עיירה.
שוב, כל זה רק אחרי שהוא חי את הרוח של הקהילה ששיך להחשיבו כחלק ממנה, לעבור קודם לכן אולי גובל באיסור אל תטוש, אבל יותר חמור גובל באביזרייהו דמאבד עצמו לדעת.
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
עיקר טענתו, שאין דבר כזה מנהגי קהילות אלא מנהגי ערים, וכשבאים לא"י מכל תפוצות הגולה, אין כלל מנהגי ערים, וממילא זה כור היתוך לכל המנהגים.
אולם המנהג לא כך, שיש מושג של מנהגי קהילות, ושיש השתייכות ע"פ המוצא, וגם על זה אומרים לא תיטוש וגו'.
ויתכן שזה משום ההשתייכות הטבעית שיש לאדם לא רק לעיר שאליה וממנה בא, אלא גם לקהילה, שהיא אמנם מושג יותר מופשט אבל הוא קיים בנפש אדם ובתודעה שלו.
אולם המנהג לא כך, שיש מושג של מנהגי קהילות, ושיש השתייכות ע"פ המוצא, וגם על זה אומרים לא תיטוש וגו'.
ויתכן שזה משום ההשתייכות הטבעית שיש לאדם לא רק לעיר שאליה וממנה בא, אלא גם לקהילה, שהיא אמנם מושג יותר מופשט אבל הוא קיים בנפש אדם ובתודעה שלו.
-
אוצר החכמה
- מנהל האתר
- הודעות: 17371
- הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
לא קראתי את הקונטרס אבל יסוד עניין הקהילות השונות בעיר אחת הוא על בסיס העיקרון של שני בתי דינים בעיר אחת המבואר בגמרא גבי לא תתגודדו.
וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.
וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.
-
יושב ירושלים
- הודעות: 865
- הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
- שם מלא: פסח הלפרין
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
אוצר החכמה כתב:לא קראתי את הקונטרס אבל יסוד עניין הקהילות השונות בעיר אחת הוא על בסיס העיקרון של שני בתי דינים בעיר אחת המבואר בגמרא גבי לא תתגודדו.
מה שכתוב שם בגמ' שבב' ב"ד בעיר אחת אין איסור "לא תתגודדו", אבל איפה כתוב שאסור לתלמיד בי"ד אחד לנהוג כהבי"ד השני?
אוצר החכמה כתב:וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.
ועל טענה זו כתב בעל המאמר [בחלק שצוטט לעיל] שבקהילות אלו אכן היתה חלוקה גמורה בכל המוסדות הציבוריים, ולכן יש סברא להחשיבם כעיר בפני עצמה, משא"כ בספרדים ואשכנזים בזמנינו.
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
המאמר הפותח הוא מאד מאד יסודי
עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, אך הוא מעורר בבהירות לנקודות חשובות שחובה ליתן עליהם את הדעת.
כה לחי!
הירחון משתבח מעת לעת, ורבים הם המאמרים המרתקים והמחכימים - קראתיו אמש בעיניים דבוקות מעייפות אך מבלי יכולת להפסיק...
עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, אך הוא מעורר בבהירות לנקודות חשובות שחובה ליתן עליהם את הדעת.
כה לחי!
הירחון משתבח מעת לעת, ורבים הם המאמרים המרתקים והמחכימים - קראתיו אמש בעיניים דבוקות מעייפות אך מבלי יכולת להפסיק...
-
אוצר החכמה
- מנהל האתר
- הודעות: 17371
- הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
Re: מנהג המקום - בזמננו באר"י
יושב ירושלים כתב:אוצר החכמה כתב:לא קראתי את הקונטרס אבל יסוד עניין הקהילות השונות בעיר אחת הוא על בסיס העיקרון של שני בתי דינים בעיר אחת המבואר בגמרא גבי לא תתגודדו.
מה שכתוב שם בגמ' שבב' ב"ד בעיר אחת אין איסור "לא תתגודדו", אבל איפה כתוב שאסור לתלמיד בי"ד אחד לנהוג כהבי"ד השני?אוצר החכמה כתב:וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.
ועל טענה זו כתב בעל המאמר [בחלק שצוטט לעיל] שבקהילות אלו אכן היתה חלוקה גמורה בכל המוסדות הציבוריים, ולכן יש סברא להחשיבם כעיר בפני עצמה, משא"כ בספרדים ואשכנזים בזמנינו.
א. הקפדתי לכתוב שהוא על בסיס העקרון המוזכר בחז"ל ולא שזה מה שכתוב שם בגמרא.
אבל הטענה כמו שהצגת אותה אין לה מקום אי אפשר לשאול מדוע אין יכול לנהוג כמו הבית דין השני זה פירושו לטעון שאין מושג של מנהג מחייב.
השאלה היא אולי זה לעניין לא תתגודדו אבל לעניין מנהגים הכל תלוי בעיר ולא בבתי דינים בעיר אחת.
אבל בכל אופן יש לבסס את זה על העיקרון הנ"ל משתי סיבות.
א. כי מנהגים בעיקרם הם תוצאות של פסיקות. וההנחה המובלעת בדברי הגמרא הזאת היא שתלמידי בית שמאי עושים כבית שמאי אפילו אם אין זו דעתם האישית. שזה פחות או יותר בסיס המנהגים ההלכתיים.
ב. יש דמיון מסויים שם בגמרא בין ערים שונות לבתי דינים שונים כך שסביר שזה גם לעניין המנהגים.
ועל טענה זו כתב בעל המאמר [בחלק שצוטט לעיל] שבקהילות אלו אכן היתה חלוקה גמורה בכל המוסדות הציבוריים, ולכן יש סברא להחשיבם כעיר בפני עצמה, משא"כ בספרדים ואשכנזים בזמנינו.
ב. אני התייחסתי לדברי פרי יהושע.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 223 אורחים