על הזדון כשגגה

[עושה חדשות]

ד' מביאים קרבן על הזדון כשגגה,
הבא על שפחה חרופה, נזיר שנטמא, שבועת העדות, שבועת הפיקדון.

האם נמצא בזה הסבר או טעמא דקרא, להבין המשותף בין עבירות אלו אשר הזדונות שלהם מתכפרות כשגגות.

[דרומי]

לכאורה נזיר שנטמא הוא יוצא דופן.

[מקדש מלך]

ראה מה שכתב בזה בחינוך מצוה קכג ומצוה קכט (שהוא מחמת קלות העוונות הללו בעיני אנשים, אך לא מיירי שם בנזיר שנטמא).

[ביקורת תהיה]

עבירות אלו הזדונות שלהם מתכפרות כשגגות.

הערה א. אשם נזיר - מכשיר הוא ואינו מכפר.
הערה ב. אשם גזילות וחטאת שמיעת קול - כל עצמם באים על הזדון ולא על השגגה, ואין חייבין על השגגה אלא עם זדון העדות או הפקדון. [הצד השוה שבהם, שהם באים על חטא שבין אדם לחבירו.]

[עושה חדשות]

מורה הנבוכים ג,מא -
אבל העבירות ההם שהשוה בהן בין שוגג למזיד הוא לרוב המצאם בקלות, להיותן דברים בעלמא שאין בהן מעשה, ר"ל שבועת העדות, ושבועת הפקדון, וכן שפחה חרופה יקל ענינה לרוב מציאותה, מפני שהיא משולחת בהפקר, שאינה לא שפחה גמורה ולא בת חורין גמורה ולא אשת איש גמורה, כמו שבארה הקבלה בפירוש זאת המצוה.

[עושה חדשות]

עוד ביאורים, בתורת העולה להרמ"א חלק שני פרק שלישי.