סליחה על הכותרת...
בתוספתא ביצה שהובאה בגמ' שם לד עמוד א (ובשינוי קצת בירו' מו"ק):
תנו רבנן: תנור וכירים חדשים - הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר, אבל אין סכין אותן שמן, ואין טשין אותן במטלית ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן.
וברא"ש שם דקדק שלא אסרו אלא להפיג, משמע שלהסיק מותר, והיינו משום שאינו מתחסם בהסקה בלבד, אלא בהפגה וכו'. וכ"ה ברשב"א בעבוה"ק וכך הוא להלכה בשו"ע סי' תקז, שמותר להסיק בתנור חדש ביום טוב.
והנה על מה שאמרו בבברייתא, "כדי לחסמן", משמע מדברי הרבה ראשונים שזה מתייחס להפגה בצונן, אבל במכתם ועוד הביאו מי שפירש שגם הסיכה בשמן וגם הטישה במטלית היא לצורך חיסום. ויש לזה ראיות חזקות מירושלמי תרומות ושביעית שנהגו לחסם בשמן ואכמ"ל.
וכאן הבן שואל, לדברי אותם ראשונים שגם סיכה בשמן וטישה במטלית אסורים משום חיסום, א"כ הרי מוכח מינה וביה, שאע"פ שצריך גם הפגה בצונן, מ"מ גם פעולות אלו אסורות. וא"כ וכי כעורה הסקה מסיכה וטישה?
כמובן שיש כאן בחינה של גברא אגבא, ומ"מ אני רוצה להבין האם מד' הראשונים המפרשים שכל הפעולות אסורות משום חיסום, יהיה ראיה שהסקה אסורה.
ואע"פ שהחשבון פשוט לא מצאתי שיעמדו בזה.