בעניין קו התאריך

[בן ראובן]

יפה.
אז אם הם יצאו בליל ששי והגיעו בשבת בבוקר האם להבנתך לשיטת אותם פוסקים הם עושים מלאכה כל הלילה?

איסור מלאכה לא שייך לכאן, כי כשחוצים את קו התאריך חלה עליהם שביתת שבת, אף שלא נתחלף יומם.

מאיפה הגיע הרעיון הזה שיש שבת שחייבים עליו סקילה (לא תוספת שבת) אע"פ שהוא יום ששי?

ונשאל הפוך יצאו בליל שבת ועשו מלאכה אחרי שעברו את קו התאריך ליום ראשון האם לשיטתך חייבים סקילה??

מה פירוש חייבים עליו סקילה אע"פ שהוא יום שישי? זה יום שחציו יום שישי וחציו שבת, ובמקרה השני - יום שחציו שבת וחציו יום ראשון.

[אוצר החכמה]

הזמן שהוא עשה מלאכה הוא שבת או יום ששי. אם הוא שבת למה הוא חייב בקידוש ולא חייב לקרא ק"ש של ליל שבת?

[בן ראובן]

הזמן שהוא עשה מלאכה הוא שבת או יום ששי. אם הוא שבת למה הוא חייב בקידוש ולא חייב לקרא ק"ש של ליל שבת?

כי אין חובת ק"ש של שבת. יש חובת ק"ש בכל לילה.

[אוצר החכמה]

מי אמר לך את זה?
לפי הבנתך מי שנמצא בקוטב הצפוני לשיטות שכל 24 שעות מתחלף היום ואחרי שבוע יהיה שבת. ק"ש יקרא רק פעם אחת בחצי שנה?
אבל בקידוש אתה מודה שיהיה חייב?
ואם עובר מיום טוב ראשון לשני את קו התאריך אז ק"ש יקרא רק פעם אחת אבל קידוש יעשה פעמיים גם לשיטתך?

[בן ראובן]

מי אמר לך את זה?

התורה. "בשכבך ובקומך" כתיב, לא "בליל שבת".

לפי הבנתך מי שנמצא בקוטב הצפוני לשיטות שכל 24 שעות מתחלף היום ואחרי שבוע יהיה שבת. ק"ש יקרא רק פעם אחת בחצי שנה?

הנמצא בקוטב נכנס להרבה שאלות אחרות שהתשובה אינה ברורה עליהן לפי שום שיטה, אבל לכאורה פשוט שפטור מק"ש של ערבית כל אותה חצי שנה שאין לו צאת הכוכבים.

[אוצר החכמה]

ומה בקשר לקידוש?
ולולב ותקיעת שופר בעובר ביום?

[בן ראובן]

אבל בקידוש אתה מודה שיהיה חייב?

לכאורה מסתבר שיהיה חייב, אא"כ נדון שחובת קידוש חלה רק בכניסת היום ולא על מי שחל עליו עיצומו של יום. ונפק"מ גם למי שהביא ב' שערות באמצע שבת.

ואם עובר מיום טוב ראשון לשני את קו התאריך אז ק"ש יקרא רק פעם אחת אבל קידוש יעשה פעמיים גם לשיטתך?

לכאורה כן, שהרי אם יו"ט שני קודש, קידוש ראשון היה בחול.

[אוצר החכמה]

אז בעצם אתה מודה לעיקרון. רק יש לך חידוש דין מיוחד בק"ש.
ומה תאמר בהפרת נדרים זה נקרא אותו היום?

[בן ראובן]

ולולב ותקיעת שופר בעובר ביום?

כוונתך לעובר ביו"ט ראשון לשני? לכאורה חייב שוב מטעם הנ"ל (שאם עכשיו יו"ט, נטילתו הראשונה בחול היתה).

[בן ראובן]

אז בעצם אתה מודה לעיקרון. רק יש לך חידוש דין מיוחד בק"ש.
ומה תאמר בהפרת נדרים זה נקרא אותו היום?

זה לא דין בק"ש אלא דין ביום, שיום אחד ולילה אחד הוא. ואכן מן הסתם כך לענין הפרת נדרים (וספירת העומר).

[אוצר החכמה]

נפק"מ גם למי שהביא ב' שערות באמצע שבת.

לא הבנתי בדיוק את המילים האלה. בק"ש מי שהביא ב' שערות באמצע הלילה וודאי חייב בק"ש דאורייתא. (אם לא קרא נניח לשאלת האחרונים מה הדין אם כבר קרא). יש לך סברא שקידוש בזה שונה מק"ש ויש בו דין מחודש ? מנין?

[בן ראובן]

נפק"מ גם למי שהביא ב' שערות באמצע שבת.

לא הבנתי בדיוק את המילים האלה. בק"ש מי שהביא ב' שערות באמצע הלילה וודאי חייב בק"ש דאורייתא. (אם לא קרא נניח לשאלת האחרונים מה הדין אם כבר קרא). יש לך סברא שקידוש בזה שונה מק"ש ויש בו דין מחודש ? מנין?

כי אולי קדשהו בכניסתו דוקא, ומי שהביא ב' שערות באמצע שבת לא נכנסה עליו שבת. אבל זה כמובן נדון אחר לגמרי.

[סגי נהור]

ואם התפלל שחרית של חול ועבר את קו התאריך, יצטרך להתפלל שחרית של שבת? שהרי שחרית.של חול אינה מוציאתו ידי חובת שחרית בשבת.

[בן ראובן]

מה באמת יצא בספירת העומר. מה הוא יספור?
כמובן בהנחה שאנחנו לא מדברים על סברת האדמו"ר מלובאביץ)

לא כתבתי את זה. אתה (קרי הרב אוצה"ח) הוספת את זה בתוך ההודעה שלי?

בכל אופן, "סברת האדמו"ר מלובאביץ" היא המסקנה המתבקשת משתי הנחות: (א) העובר את קו התאריך עדיין ביומו הוא עומד. (ב) ספירת העומר היא לכל אחד ואחד לפי הימים שעברו עליו, ואינו נגרר אחר הימים שעברו על הציבור.

[בן ראובן]

ואם התפלל שחרית של חול ועבר את קו התאריך, יצטרך להתפלל שחרית של שבת? שהרי שחרית.של חול אינה מוציאתו ידי חובת שחרית בשבת.

שאלה מעניינת. אבל לכאורה אין חובת שחרית של שבת, אלא שכשמקיימים חובת שחרית (של כל יום), אם היום הוא שבת יש נוסח מיוחד לתפילה.

אבל ר"ח שחל בערב שבת ועבר מר"ח לשבת כשעדיין זמן מוסף, יש מקום שיצטרך באמת להתפלל שני מוספין.

[אוצר החכמה]

מה באמת יצא בספירת העומר. מה הוא יספור?
כמובן בהנחה שאנחנו לא מדברים על סברת האדמו"ר מלובאביץ)

לא כתבתי את זה. אתה (קרי הרב אוצה"ח) הוספת את זה בתוך ההודעה שלי?

בכל אופן, "סברת האדמו"ר מלובאביץ" היא המסקנה המתבקשת משתי הנחות: (א) העובר את קו התאריך עדיין ביומו הוא עומד. (ב) ספירת העומר היא לכל אחד ואחד לפי הימים שעברו עליו, ואינו נגרר אחר הימים שעברו על הציבור.

סליחה. לי כמנהל יש אפשרות ללחוץ על שני מקשים ציטוט ועריכת ההודעה שלך. לפעמים נלחץ כפתור העריכה במקום הציטוט וקשה להבחין בהבדל.
בכל מקרה לא הבנתי את התשובה שלך. שיטת האדמו"ר מלובביץ ברורה ומניחה הנחה שספירת העומר שונה מכל המצוות התלויות בימים. ותלויה בספירה האישית ועל זה נתונה לויכוח. אני שאלתי איך תסביר את ספירת העומר לא לפי שיטתו אלא בהנחה שאין משהו מיוחד בספירת העומר משאר המצוות.

[בן ראובן]

מה באמת יצא בספירת העומר. מה הוא יספור?
כמובן בהנחה שאנחנו לא מדברים על סברת האדמו"ר מלובאביץ)

לא כתבתי את זה. אתה (קרי הרב אוצה"ח) הוספת את זה בתוך ההודעה שלי?

בכל אופן, "סברת האדמו"ר מלובאביץ" היא המסקנה המתבקשת משתי הנחות: (א) העובר את קו התאריך עדיין ביומו הוא עומד. (ב) ספירת העומר היא לכל אחד ואחד לפי הימים שעברו עליו, ואינו נגרר אחר הימים שעברו על הציבור.

סליחה. לי כמנהל יש אפשרות ללחוץ על שני מקשים ציטוט ועריכת ההודעה שלך. הם סמוכים ולפעמים נלחץ כפתור העריכה במקום הציטוט.
בכל מקרה לא הבנתי את התשובה שלך. שיטת האדמו"ר מלובביץ ברורה ומניחה הנחה שספירת העומר שונה מכל המצוות התלויות בימים. ותלויה בספירה האישית ועל זה נתונה לויכוח. אני שאלתי איך תסביר את ספירת העומר לא לפי שיטתו אלא בהנחה שאין משהו מיוחד בספירת העומר משאר המצוות.

השאלה היא איך תגדיר את המצוה שלא לפי שיטתו. האם מספר היום לעומר הוא חלק מתואר היום (כמו מספר היום לחודש)? או שחובת האדם היא לספור את הימים שעברו על כלל הציבור? או באופן אחר.

[אוצר החכמה]

בתחילת דברי כתבתי שאני מתחבט ביסוד ההבנה של תנועת הימים רק נראה לי באופן כזה. רציתי לשמוע דרך אחרת שמושתתת על הבנה אחרת של זרימת הימים אבל נראה לי שהדרך שלך קצת מורכבת ומסובכת יותר. בכל מקרה אני מגיב מהר (לפי האשמת הרב סגי נהור..) אבל חושב לאט ואני צריך לחשוב על העניין.
תודה רבה.

[אוצר החכמה]

הרב בן ראובן.
שאלתי לעיל את הרב סגי נהור שאלה זו.

אשאל אני אותך כך.
אדם נוסע ממזרח למערב בעקבות השמש. רואה את השקיעה וצאת הכוכבים. מתחייב בק"ש של ערבית וקורא. מחכה שעה ונוסע מהר מן השמש. ושוב רואה שקיעה וצאת הכוכבים ומתחייב בק"ש של ערבית. כך יכול להתחייב 24 פעמים בק"ש של ערבית ביום אחד.

מה יהיה לפי שיטתך?

[בן ראובן]

הרב בן ראובן.
שאלתי לעיל את הרב סגי נהור שאלה זו.

אשאל אני אותך כך.
אדם נוסע ממזרח למערב בעקבות השמש. רואה את השקיעה וצאת הכוכבים. מתחייב בק"ש של ערבית וקורא. מחכה שעה ונוסע מהר מן השמש. ושוב רואה שקיעה וצאת הכוכבים ומתחייב בק"ש של ערבית. כך יכול להתחייב 24 פעמים בק"ש של ערבית ביום אחד.

מה יהיה לפי שיטתך?

ולמה לא תשאל מה דינו קודם שראה את השקיעה הנוספת? האם יכול להתפלל מנחה או ליטול לולב לאחר שכבר התפלל ערבית? ושאלה זו היא לכו"ע כמובן.

ולכאורה מסתבר שלא מצינו זריחה במערב ושקיעה במזרח, וכיון שחשכה לו פעם אחת, הרי זריחת מערב לאו כלום הוא, ועדיין לילה הוא לו, והשקיעה שלאחריה אינה מעלה ואינה מורידה.

[אוצר החכמה]

השאלה הראשונה לשיטתי אינה שאלה הוא באמת יכול ליטול לולב רק אינו חייב אם כבר נטל ביום הזה.

אבל בתשובה שלך יש לי קושי. אתה אומר שהשקיעה השניה אינה כלום. ואם כן עד מתי זה יהיה כך. אם ימשיך עם המשחק הזה 48 שעות, כלומר פעמיים יקיף את הכדור כך. יהיה פטור כל הזמן הזה מק"ש של ערבית?
בעצם לפי דעתך גם בלי המשחק הזה. מי שמתחיל להקיף את כדור הארץ בלילה אחרי השמש כל עוד שלא תהיה לו זריחה במזרח הוא עדיין בלילה. ואין לו שקיעה ורק הזריחה יוצרת מציאות חדשה שהשקיעה הבאה תהיה יום חדש.

ועכשיו מה יהיה אם הוא יחכה עד אחרי הזריחה ואז ירוץ מהר ויעקוף את השקיעה?

[חרסון]

פלפול מעניין הנוגע בשאלה שהוזכרה לעיל אם איתא ל'קו תאריך' אמיתי מה"ת.
http://www.haoros.com/Archive/index.asp ... =9&haoro=7

[בן ראובן]

השאלה הראשונה לשיטתי אינה שאלה הוא באמת יכול ליטול לולב רק אינו חייב אם כבר נטל ביום הזה.

לדבריך נפלו בבירא דברי חז"ל איזהו מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית או של ערבית, שהרי יכול לחזור אחורה בזמן ולקיימן.

אבל בתשובה שלך יש לי קושי. אתה אומר שהשקיעה השניה אינה כלום. ואם כן עד מתי זה יהיה כך. אם ימשיך עם המשחק הזה 48 שעות, כלומר פעמיים יקיף את הכדור כך. יהיה פטור כל הזמן הזה מק"ש של ערבית?
בעצם לפי דעתך גם בלי המשחק הזה. מי שמתחיל להקיף את כדור הארץ בלילה אחרי השמש כל עוד שלא תהיה לו זריחה במזרח הוא עדיין בלילה. ואין לו שקיעה ורק הזריחה יוצרת מציאות חדשה שהשקיעה הבאה תהיה יום חדש.

ועכשיו מה יהיה אם הוא יחכה עד אחרי הזריחה ואז ירוץ מהר ויעקוף את השקיעה?

ומה תאמר אתה אם יקיף את הכדור במהירות השמש בדיוק והחמה תמיד תהיה בראשו? מתי לדעתך יקרא ק"ש של ערבית?

אלא שכאמור, שאלות אדם הדר בקוטב, הנוסע במהירות השמש, הטס לחלל ודומיהן, הן שאלות קשות לכל הדעות, וקשה להשיב עליהן.

[אוצר החכמה]

א. הראיה מדברי חז"ל היא לא יותר חזקה מהקושיה איך אומרים כשם שאני רוקד כנגדך אחרי שנחת אדם על הירח.
ב. גם לשיטתך יהיה קשה כי גם אתה מודה שאם עבר ארבע שעות או חצות ונסע מהר מהשמש יכול עדיין לקרא או שמא לא?

ג. מי שהחמה כל הזמן בראשו לשיטתי לא נכנס ללילה ולכן לא התחייב בק"ש. כמו זה שדילג על שבת כשעבר מיפן לסין. אני מקווה שלדין הדילג על שבת אתה מודה לי. או כמו מי שהלך לקוטב לשיטתך שהזכרת או נסע למאדים. או סתם היה בדרך רחוקה בע"פ.

מה שאני התכוונתי לשאול הוא שלהבנתך הוא משנה את יסודות הימים עצמם. אם היית עונה לי (ת"ח אחד אמר לי כך) אה"נ חייב בכ"ד ק"ש זה היה נראה תמוה אבל השיטה היתה עקיבה. אבל אחרי שתירצת תירוץ יפה שאין כאן שקיעה שאלתי שקשה לקיימו מהאופן הזה. אותו ת"ח גם הציע את האופציה שכשזרחה השמש במערב נעשה אצלו אויס שקיעה והתבטל למפרע הק"ש שלו ולכן חייב שוב...

אני מבין את הטענה שאלה מקרים קשים אבל כפי שהוזכר כאן זו מציאות קיימת (מטוסי קרב קונקורד) ואיני יודע אם לפטור את הדבר בטענה זו ראוי.

[בן ראובן]

א. הראיה מדברי חז"ל היא לא יותר חזקה מהקושיה איך אומרים כשם שאני רוקד כנגדך אחרי שנחת אדם על הירח.
ב. גם לשיטתך יהיה קשה כי גם אתה מודה שאם עבר ארבע שעות או חצות ונסע מהר מהשמש יכול עדיין לקרא או שמא לא?

ג. מי שהחמה כל הזמן בראשו לשיטתי לא נכנס ללילה ולכן לא התחייב בק"ש. כמו זה שדילג על שבת כשעבר מיפן לסין. אני מקווה שלדין הדילג על שבת אתה מודה לי. או כמו מי שהלך לקוטב לשיטתך שהזכרת או נסע למאדים. או סתם היה בדרך רחוקה בע"פ.

מה שאני התכוונתי לשאול הוא שלהבנתך הוא משנה את יסודות הימים עצמם. אם היית עונה לי (ת"ח אחד אמר לי כך) אה"נ חייב בכ"ד ק"ש זה היה נראה תמוה אבל השיטה היתה עקיבה. אבל אחרי שתירצת תירוץ יפה שאין כאן שקיעה שאלתי שקשה לקיימו מהאופן הזה. אותו ת"ח גם הציע את האופציה שכשזרחה השמש במערב נעשה אצלו אויס שקיעה והתבטל למפרע הק"ש שלו ולכן חייב שוב...

אני מבין את הטענה שאלה מקרים קשים אבל כפי שהוזכר כאן זו מציאות קיימת (מטוסי קרב קונקורד) ואיני יודע אם לפטור את הדבר בטענה זו ראוי.

גם טיסה לחלל היא מציאות קיימת, ולאף אחד אין מושג אין הדר במאדים ימנה ימיו ולילותיו וזמניו, ולא על בסיס זה נכריע ביסודות הדברים. העובדה שלא ידוע עדיין פתרון למקרי קיצון אינה יסוד לשלילת שיטה.

[שומע ומשמיע]

לדבריך נפלו בבירא דברי חז"ל איזהו מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל ק"ש של שחרית או של ערבית, שהרי יכול לחזור אחורה בזמן ולקיימן.

אין כאן סרך קושיא, מדברים על האפשרות של מי שביטל לתקן, ולא על זה שיש אפשרות לא לבטל.
[נראה שהשאלה מבוססת על תפיסה שיש כאן איזו 'חזרה בזמן' של מדע בדיוני, זה פשוט ללכת למקום שבו עדיין יש זמן]

[אוצר החכמה]

יש"כ הרב שומע ומשמיע הבהרת את העניין היטב.
לפי ביאורך זה דומה לשני אנשים שנכנסים מעט לפני סוף זק"ש למבוי מטונף. אחד יודע שלא יוכל לצאת משם. והוא ביטל ק"ש. אחד יודע שיספיק לצאת ויצא וקרא לא ביטל ק"ש. כך זה שיכול לטוס וטס לא ביטל. זה שלא יכול או לא טס ביטל.


הרב בן ראובן.

מצאתי את המקרה שבו אני צריך שתעמיד את שיטתך.
תינוק נולד ביום שלישי בבוקר בלוס אנג'לס. ביום שלישי בלילה יצאו הוריו יחד עמו לטיסה לאוסטרליה והגיעו ביום חמישי בבוקר. באיזה יום ימולו אותו. ביום שלישי או ביום רביעי.

אם הבנתי נכון התשובה שלך צריכה להיות ביום רביעי. אם זה אכן כך. נולד באותו יום שלישי תינוק אחר בל"א והוריו נסעו לאירופה. ואחר כך נסעו מאירופה לאוסטרליה. התינוק הזה וודאי מלים אותו ביום שלישי. שני תינוקות נולדו באותו רגע ואחד בן שבעת ימים ביום שלישי בבוקר והשני בן שמונת ימים היתכן?

שאלה נוספת אתה טוען שהמנהג כדבריך. ואני שואל. זה מה שקורה בכל שנה אנשים שטסים בספירת העומר מל"א לאוסטרליה ממשיכים לספור באוסטרליה בפיגור של יום אחד אחרי כולם? (ואולי גם סופרים 49 בליל שבועות ולא עושים קידוש ביו"ט ראשון של שבועות מחשש חול??)

[בן ראובן]

יש"כ הרב שומע ומשמיע הבהרת את העניין היטב.
לפי ביאורך זה דומה לשני אנשים שנכנסים מעט לפני סוף זק"ש למבוי מטונף. אחד יודע שלא יוכל לצאת משם. והוא ביטל ק"ש. אחד יודע שיספיק לצאת ויצא וקרא לא ביטל ק"ש. כך זה שיכול לטוס וטס לא ביטל. זה שלא יכול או לא טס ביטל.


הרב בן ראובן.

מצאתי את המקרה שבו אני צריך שתעמיד את שיטתך.
תינוק נולד ביום שלישי בבוקר בלוס אנג'לס. ביום שלישי בלילה יצאו הוריו יחד עמו לטיסה לאוסטרליה והגיעו ביום חמישי בבוקר. באיזה יום ימולו אותו. ביום שלישי או ביום רביעי.

אם הבנתי נכון התשובה שלך צריכה להיות ביום רביעי. אם זה אכן כך. נולד באותו יום שלישי תינוק אחר בל"א והוריו נסעו לאירופה. ואחר כך נסעו מאירופה לאוסטרליה. התינוק הזה וודאי מלים אותו ביום שלישי. שני תינוקות נולדו באותו רגע ואחד בן שבעת ימים ביום שלישי בבוקר והשני בן שמונת ימים היתכן?

יתכן ויתכן. זה לא יותר מוזר מלהתפלל מנחה אחרי ערבית למשל.

שאלה נוספת אתה טוען שהמנהג כדבריך. ואני שואל. זה מה שקורה בכל שנה אנשים שטסים בספירת העומר מל"א לאוסטרליה ממשיכים לספור באוסטרליה בפיגור של יום אחד אחרי כולם? (ואולי גם סופרים 49 בליל שבועות ולא עושים קידוש ביו"ט ראשון של שבועות מחשש חול??)

ההולכים בשיטת האדמו"ר מליובאוויטש נוהגים כך (ומשתדלים שלא לחצות את קו התאריך בימי ספה"ע כדי להימנע ממצב זה). אחרים מן הסתם סופרים כמקומם כי סבורים אחרת בגדר ספירת העומר, אבל אינם חוזרים וקוראים ק"ש ומתפללים אחרי שחצו את הקו, וק"ו שאינם פוטרים עצמם מק"ש ותפלה כל אותו היום כשחוצים בכיוון השני.

[אוצר החכמה]

בעיני זה הרבה יותר מוזר.
אבל השאלה העיקרית היא האם באמת כך תפסוק תינוק שנולד בששי והוריו טסו בשבוע שאחריו לאוסטרליה ימולו את בנם בשבת?
הזכרת את דעת הפוסקים בעניין האם זה מה שהם פוסקים?

על כל פנים בספירת העומר כך לשיטת לובאביץ' העניין ברור אבל אין לו קשר אמיתי לכל נושא הדיון שכן הוא מחדש דין מיוחד בספירת העומר.

אבל אם הבנתי נכון אתה הסברת שלפי הבנתך גם לא לשיטתו אי אפשר לספור ביום אחד שתי ספירות. מה הם עושים למעשה?

לי יותר נראה שהמנהג שאתה מציין חושב שק"ש שונה ולא מדובר בהבנה אחרת במושג הימים. בכל מקרה על פי איזה פוסקים וגדולי תורה המנהג הזה שלא להחמיר לפחות לקרא שוב ק"ש נקבע?

[אוצר החכמה]

וק"ו שאינם פוטרים עצמם מק"ש ותפלה כל אותו היום כשחוצים בכיוון השני.

כך זה באמת? מי שיוצא ב 11:15 ממלבורן ביום שלישי אחרי שהתפלל בבוקר. טס ומגיע ללוס אנגלס בשעה 6:50 ביום שלישי בבוקר הולך שוב לבית הכנסת?

[סגי נהור]

ראה כאן:
http://olamot.net/shiur/קו-התאריך

[אוצר החכמה]

ישר כח. אני רואה שהאריכו בעניין כבר רבני זמנינו. ומקופיא נ"ל שכיוונתי להבנת הגרב"צ אבא שאול בכללות אע"פ שלא ברורים לי כל מיני פרטים שהוזכרו שם. אבל לא הספקתי לראות הדברים במקורם.

בכל מקרה לעניין הנוסע ממלבורן לארה"ב. שים לב שהדוגמה שהם מביאים היא שהוא יצא ממלבורן בלילה. אני בדווקא שאלתי על היוצא ב 11 בבוקר (ראיתי שיש טיסה כזו) כי נ"ל שלפי הדרך שאנשים עובדים לשיטת בן ראובן הדבר לא ייראה להם שבאותו יום ממש כפי תחושתם יתפללו פעמים.

[בן ראובן]

ישר כח. אני רואה שהאריכו בעניין כבר רבני זמנינו. ומקופיא נ"ל שכיוונתי להבנת הגרב"צ אבא שאול בכללות אע"פ שלא ברורים לי כל מיני פרטים שהוזכרו שם. אבל לא הספקתי לראות הדברים במקורם.

בכל מקרה לעניין הנוסע ממלבורן לארה"ב. שים לב שהדוגמה שהם מביאים היא שהוא יצא ממלבורן בלילה. אני בדווקא שאלתי על היוצא ב 11 בבוקר (ראיתי שיש טיסה כזו) כי נ"ל שלפי הדרך שאנשים עובדים לשיטת בן ראובן הדבר לא ייראה להם שבאותו יום ממש כפי תחושתם יתפללו פעמים.

למה זה אותו יום ממש כפי תחושתם? הם בילו 15 שעות במטוס שבמהלכן ירד הלילה (וכנראה התפללו מנחה וערבית) והאיר היום שוב. זה קצת יותר מהר מכרגיל, אבל כך קורה גם כשטסים מארה"ב לא"י.

[אוצר החכמה]

לא משנה.
מה אתה אומר על ספירת העומר ועל המילה?

[בן ראובן]

לא משנה.
מה אתה אומר על ספירת העומר ועל המילה?

כוונתך לשאלה מה עושים למעשה אלו שאינם הולכים בשיטת האדמו"ר מליובאוויטש? מן הסתם סופרים כמו שסופרים במקומם החדש. האם מברכים על ספירתם? אינני יודע.

על המילה כבר אמרתי לעיל. האם סומכים על זה גם למול בשבת? אינני יודע. האם אתה היית סומך על שיטתך למול בשבת?

[אוצר החכמה]

ברור שכן. אני לא חושב שמישהו מעלה בדעתו שיהיה הבדל בין שני התינוקות.

[סגי נהור]

ברור שכן. אני לא חושב שמישהו מעלה בדעתו שיהיה הבדל בין שני התינוקות.

אותו הבדל יהיה בין שני תינוקות שנולדו באותם רגעים ממש ונימולים באותו בית כנסת, אם נולדו בשני מקומות שונים.
למה המיקום ברגע הלידה יכול להשפיע, והמיקום במשך הימים מרגע הלידה ואילך אינו משפיע?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה אתה מתכוון.
וודאי שזה נובע מההבנה שלי ואפשר להבין אחרת אפשר גם לחלוק על קו התאריך בכלל ויש שעושים את זה אע"פ שאיני מבינם.
אבל לי נראה פשוט לכולם שלא שואלים איך התינוק הגיע מלוס אנגלס לישראל האם ישירות ממערב או דרך אוסטרליה.

[סגי נהור]

.
אבל לי נראה פשוט לכולם שלא שואלים איך התינוק הגיע מלוס אנגלס לישראל האם ישירות ממערב או דרך אוסטרליה.

זה לא פשוט לכולם, זה לב הדיון.
ואני שואל למה אתה כל כך מתפלא, הרי אם הוא נולד על המטוס הזה מלוס אנג'לס לכו"ע שואלים מאיזה צד הוא הגיע.

[אוצר החכמה]

זה לב הדיון כאן. אבל ממש לא הדיון בעיני אנשים. הלוז של רעיון קו התאריך הוא שלא חשוב מאיפה אתה מגיע מצבך אותו דבר. מלבד לדברים התלויים בשעות. כל מי שמבין שהעולם מתנהל עם קו תאריך, שזו ההבנה שמבין אותה היום כל העולם, חושב כך באופן טבעי.
אפשר כמובן לדון בזה אבל הפשטות בעיני העולם כולו היא כך.
כשהוא נולד על המטוס אנשים מתכוונים לשאול באיזה יום הוא נולד ודווקא בגלל שהם מבינים כמוני.