מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי אוהב עמו » א' יוני 02, 2019 9:37 pm

החינוך מצ' מ"ז כ' וז"ל 'מצות בית דין להרוג בחנק המחוייב, שנטצוינו להמית העוברים על קצת מצוות שבתורה בחנק, שנאמר (שמות כא יב) ומכה איש ומת מות יומת וזו של מכה איש אחת מהן שמיתתן בחנק שהרי כתוב בו מות יומת ובפירוש אמרו ז"ל (סנהדרין נב,ב) כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק'.
וכ' המנחת חינוך וז"ל 'דברים אלו תמוהים, כמו שכתב בהגהת משנה למלך כאן, דהאמת הוא שרוצח בסייף כמו שמבואר סנהדרין עו,ב וברמב"ם פ"א מרוצח ה"א ובודאי טעות המעתיק הוא'.
אמנם לכאורה אי אפשר לומר שטעות המעתיק הוא שהרי המשיך ספר החינוך וכ' 'שורש מצוה זו נגלה לכל כי מלך במשפט יעמיד ארץ, שאלולי יראת משפט יהרגו בני אדם זה את זה על כן ציוונו הקל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק והדבר נאות לו גם לדעתנו אנו כי כאשר עשה כן יעשה לו והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כוחו וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב'.
וא"כ דוחק גדול לומר שכל זה טעות המעתיק הוא, ונראה שבאמת שיטת החינוך היא שהורג נפש מישראל דינו בחנק, וזה צ"ע כמו שהק' המנח"ח שבגמ' מבואר שדינו בסייף.
ובאמת החינוך לאו יחידאה בזה, וכדבריו כתב האברבנאל (שמות כא יב ד"ה ואומר) וז"ל 'לכך נאמר מכה איש ומת ר"ל מכה רבה שמת מהכאה ההיא מות יומת רוצה לומר שהרוצח יומת בחנק והיא מיתה האמורה סתם בתורה'.
ומצאנו מקור קדום לדברי החינוך והאברבנאל בדברי ספר והזהיר (משפטים ד"ה ומכה איש) וז"ל 'מות יומת בחנק, אתה אומר בחנק או אינו אלא בסייף, הרי אתה דן, נאמר כאן מות יומת ונאמר בנואף מות יומת, מה להלן בחנק אף כאן בחנק'.
אמנם בהגהות ענפי יהודה (על ספר והזהיר) גרס סייף במקום חנק, אמנם אי אפשר להעמיד גירסא זו שהרי למדים דין רוצח מדין הנואף ונואף מיתתו בחנק ולא בסייף.

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי אוהב עמו » א' יוני 02, 2019 9:37 pm

ובפי' מנחת יצחק (על ספר החינוך, לרבי יצחק ארונובסקי מו"צ בקאוונא) כ' שמחומר הקושיא יש לומר ע"פ דברי האור החיים בפר' משפטים שביאר אמאי נאמר מכה איש ומת מות יומת ולא נאמר הורג איש ללמד שאפילו לא היתה ההריגה בשעת ההכאה אלא שהכה את חברו ומת לאחר זמן גם כן דינו במיתה, ואם כן יש לומר דבכי ס"ל לחינוך דהאי קרא דמכה אי ומת מיירי דווקא שלא הרג את חברו בשעת הכאה אלא אחר יום או יומיים ומשום הכי דינו בחנק כסתם מיתה אבל ההורג את חברו ומת מיד בשעת הכאה דינו בסייף. ומקור החילוק נלמד מדברי הגמ' סנהדרין נב,ב שלומדת הורג נפש מישראל שדינו מסייף בקל וחומר מעבד כנעני, ומה הורג עבד כנעני נידון בסייף החמור [לרבנן דסייף חמור מחנק] הורג נפש מישראל יהיה נידון בחנק הקל. והרי הורג עבד כנעני אינו חייב מיתה אלא אם כן מת בהכאתו מיד אבל אם יום או יומיים יעמוד אזי פטור לגמרי ממיתה, וא"כ אי אפשר ללמוד שהורג נפש דינו בסייף אלא באופן שמת מיד בהכאתו, אבל אם לא מת מיד שא"א ללמוד דין מיתתו מהורג עבד כנעני אזי הדר דינא שיהיה נידון בחנק כסתם מיתה האמורה בתורה.
ויש לדון טובא בביאור זה מכמה אנפי, ראשית החינוך עצמו כ' שטעם הדבר שיש לדון את הרוצח בחנק הוא משום שהקלה התורה במשפטו משום שהוא הרג את הנרצח מיד ולא נתמשכה הריגתו, ואם כדברי המנחת יצחק אזי יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא שבאופן הורג את חברו ומת מיד בהכאתו ולא נתייסר הנרצח, הרוצח נידון בסייף החמור, ואילו אם מת ביסוריו לאחר זמן יהיה נידון הרוצח בחנק הקל.
ועוד צ"ב שהרי דין פטור יום או יומים לא נאמר אלא באדון המכה עבדו, אבל אם אדם אחר מכה עבד כנעני אזי נידון במיתת סייף לא שנא מת העבד מיד לא שנא אם מת לאחר זמן, וא"כ מהיכי תיתי שממקום שבאת ללמוד -היינו הורג עבד כנעני אין חילוק ין מת מיד למת לאחר זמן, ואילו במקום שנלמד ממנו יהיה חילוק לדינא בין מת מיד למת לאחר זמן.

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי אוהב עמו » א' יוני 02, 2019 9:39 pm

המהר"ם שיק (על תרי"ג מצוות, מצ' מ"ז) כ' לחומר הנושא יש ליישב דברי ספר החינוך ע"פ מה שכתבו תוס' מכות ב,א ד"ה כל הזוממים שכל חייבי מיתות בי"ד וס"ל להחינוך דלכך כ' גם ברוצח סתם מות יומת ללמד דלכל הפחות נמית אותו בחנק אם אי אפשר בסייף, ולא כמו שכתבו התוס' דגבי רוצח גלי לן קרא דנמיתו אפילו במיתה שאינה מד' מיתות. וכעי"ז כ' הגאון ר' אהרן כהן (ספר הזכרון אבן ציון עמ' תק"נ) שלפי החינוך יהיה חיוב להרוג את הרוצח בחנק אם אי אפשר להורגו בסייף.
אמנם זה דוחק בדברי החינוך, שהרי החינוך ביאר טעם אמאי התורה כתבה שמיתת הרוצח היא בחנק, ולדברי המהר"ם שיק עיקר מיתתו של רוצח היא בסייף אלא שאם א"א להורגו בסייף אז הורגים אותו בחנק

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 03, 2019 12:58 am

אך מה נעשה למש"כ החינוך במצוה לד: "ועובר עליה ורצח במזיד ויש עדים שהתרו בו, הורגין אותו בסייף". וע"כ חד ט"ס. [מש"כ כאן בהמשך חנק הוא בכלל אותה טעות]. שו"ר שהעיר כן המל"מ. ועיין במהדורת מוה"ק ששיער שהיה כתוב ב'הרג', שהאותיות דומות קצת ל'חנק'.
וכ"מ ממש"כ החינוך שהקלה התורה להמיתו במיתה קלה ממיתות שריפה וסקילה שהן חמורות, ואם דינו בחנק הול"ל במיתה הקלה מג' מיתות, אך אם גרסינן הרג ניחא, דחנק קלה יותר. (ומשמע שהבדלי החומרה בד' מיתות הן רק אורך הזמן עד שמת).

ולענין ספר והזהיר. השווה למכילתא כאן ולמבאריה, והוא כדברי הענפי יהודה. ואין למדים מנואף אלא אלו ב' ס"ד, שיהיה רוצח בחנק כנואף או שמא בסקילה כמגדף, והלימוד שהוא בסייף הוא רק משופך דה"א וגו'.

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' יוני 03, 2019 5:35 am

מה שנכון נכון כתב:אך מה נעשה למש"כ החינוך במצוה לד: "ועובר עליה ורצח במזיד ויש עדים שהתרו בו, הורגין אותו בסייף". וע"כ חד ט"ס. [מש"כ כאן בהמשך חנק הוא בכלל אותה טעות]. שו"ר שהעיר כן המל"מ. ועיין במהדורת מוה"ק ששיער שהיה כתוב ב'הרג', שהאותיות דומות קצת ל'חנק'.
וכ"מ ממש"כ החינוך שהקלה התורה להמיתו במיתה קלה ממיתות שריפה וסקילה שהן חמורות, ואם דינו בחנק הול"ל במיתה הקלה מג' מיתות, אך אם גרסינן הרג ניחא, דחנק קלה יותר. (ומשמע שהבדלי החומרה בד' מיתות הן רק אורך הזמן עד שמת).

ולענין ספר והזהיר. השווה למכילתא כאן ולמבאריה, והוא כדברי הענפי יהודה. ואין למדים מנואף אלא אלו ב' ס"ד, שיהיה רוצח בחנק כנואף או שמא בסקילה כמגדף, והלימוד שהוא בסייף הוא רק משופך דה"א וגו'.

גם לדברי המנחת יצחק וגם לדברי המהר"ם שיק מיושבת הסתירה במנחת יצחק, כי יש בהורג לדברהים גם דין הרג ודין חנק, וכדלעיל.

לגבי שינוי הלשון מחנק להרג, החינוך במצווה זו דן במחוייבים חנק, ולכן לא היה אמוןר להתייחס כאן לרוצח כלל, ועוד יש לעיין בהשערה זו שאותיות חנק והרג אינם קרובות כ"כ לכאורה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 03, 2019 6:11 am

התירוצים הנ"ל (ע"פ מה שהבאת) אינם בגדר יישוב כלל לקושיות כנד"ד, אפי' בדוחק.
אתה צודק שא"א להגיה הרג, או לתלות בסתם טעות המעתיק כמ"ש המנ"ח, כי ענין המצוה הוא חנק, [וראה במנ"ח לט, ח שמעביר קטע ממצוה למצוה בשל טעות המעתיק, וה"נ אולי שייכים כל קטעים אלו למצוה נ (ובחלוקת המצוות המקורית של החינוך הוא מעשה מה לעשה מז). וג"ז קשה מאד לאומרו]. וכנראה אין ברירה אלא בכיוון של שגגה לפי שעה וכו', ובפרט אחר דבריו במ' לד, וצע"ג.

---
בחיפוש מצאתי שר' מנחם הבבלי בטעמי המצוות כותב כדברי החינוך, ומביאו השל"ה פ' קדושים בשתיקה.
מה. להרוג בחנק, שנאמר (שם כ, י) 'מות יומת הנאף והנאפת' וכו'. (טעמי מצות, עשין ק"ה) טעם מצוה זו, לפי שהוא במיתה קלה המיתו, דכתיב (שמות כא, יב) 'מכה איש ומת', המיתה היתה תיכף ומיד אחר ההכאה, הכי משמע שהרוצח המית בכל כחו את הנרצח בחפזון ליראת המתרים בו, כן הקילה התורה במשפטו שימות בחנק, כמו כן 'מות יומת הנאף עם הנואפת'.


---
במוריה ניסן תש"ע נדפס מאמר ע"ז מר' אפרים ברודיאנסקי, ור"ל שיש ברוצח ב' חיובים, ותלוי איך התרו בו ע"ש. ולפו"ר נראה שכ"כ גם המנחת סולת (וגם כד' המהר"ם שיק).

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: בביאור שיטת החינוך שהורג נפש מישראל דינו בחנק

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' יוני 10, 2019 6:58 am

עלה בליבי מחשבה לפשט, בביואר דברי החינוך וסיעתו, ורצוני להשיחה בפני יושבי בית המדרש
ובהקדם מה שייסדו האחרונים שחיוב מיתת הרוצח אינו רק על מעשה ההריגה גרידא דהיינו שעבר על מצוות הבורא בזה שהרג נפש מישראל, אלא הוא חיוב כלפי הנרצח דהיינו שהנרצח כביכול בעל דין ותובע להרוג את הרוצח על שהרגו, והוכיחו גדר מזה מדברי תוס' מכות ו,א ד"ה הרוג שההרוג עצמו חשיב כבעל דין ולכן פסול להעיד על הרוצח משא"כ נרבע אינו פסול להעיד על הרובע אותו אלא מחמת שהוא שונא ולא מחמת שחשיב כבעל דין.
ונראה לבאר שעל עצם מעשה העבירה ביאר החינוך באר היטב אמאי ראוי להרוג את הרוצח במיתת חנק מהסברא שהוא מיהר במיתת הנהרג ולכן אין לדונו במיתה חמורה, אבל דין הסייף שיש ברוצח הוא מחמת הנקמה שיש על כך שהרג את חבירו, וזהו כלשון הפסוק 'נקם ינקם' שנקמת דמו של הנהרג היא בסייף. [ועצם חילוק זה כבר כתב הגרא ברודיאנסקי זצוק"ל במוריה, שציין הרב משנ"נ]
ואמנם למעשה בפשטות בכל מעשה הריגה יש את שני הדינים, גם את מעשה העבירה וגם את הנקמה על הריגת הנרצח, וממילא נידון בסייף החמור אך נראה לבאר שיש מקומות שאפשר לפי החינוך יהיה נידון הרוצח בחנק.
הגמ' סנהדרין מה,ב ילפינן מקרא שאם אין לנהרג גואל הדם בית דין מעמידים לו גואל הדם שנאמר בפגעו בו. וברמב"ם לא הזכיר שבית דין מעמידין לו גואל הדם, וביאר הגר"י פערלא (על הרס"ג ח"ג דף קלד,א מדפה"ס) שהרמב"ם גרס כגירסת הפסיקתא זוטרתא 'גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם אין לו גואל הדם בפגעו בו להביא כל האדם' ומבואר מדברי הפסיקתא שהוצרכנו ריבוי מיוחד שיהיה דין הריגה ברוצח שאין לו גואל הדם והיינו משום שברוצח כזה אין להורגו על רק על העבירה שעשה ולא מדין נקמה שהרי אין לו גואל הדם ולכן קמ"ל קרא שנהרג מחמת זה.
והנה הרמב"ם שהביא דין זה שגם רוצח שאין גואל הדם לנרצח נהרג כ' וז"ל 'לא רצה גואל הדם או שלא היה יכול להמיתו או שאין לו גואל הדם בית דין ממיתים את הרוצח בסייף'. ולכאורה דין הריגה בסייף שהזכיר הרמב"ם הוא למותר, שהרי דין רוצח הוא בסייף כמו שכ' רמב"ם ריש הלכות רוצח, וכמדומ שבכל הלכות רוצח שכתב הרמב"ם בהמשך עוד הרבה דינים שיש להרוג את הרוצח לא הזכיר ופירט שיש להרגו בסייף, ואמאי הוצרך הרמב"ם כאן להדגיש שמיתתו של רוצח שאין לו גואל הדם בסייף.
ונראה שבאמת הרמב"ם בא להפקיע מדברי החינוך, ובהאי רוצח שאין לו גואל הדם שאין להורגו אלא מחמת העבירה שעשה ולא מחמת קיום דין גואל הדם, היה מקום לומר שתהיה מיתתו בחנק, ולכן היה צריך הרמב"ם לומר מיתתו בסייף, אבל החינוך והאברבנאל יסברו בכה"ג שאין לו גואל הדם וכל חיוב מיתתו הוא רק על העבירה שעבר שתהיה מיתתו בחנק ולא בסייף כי בהריגתו לא יתקיים דין נקמה אלא רק כפרה על חטאו שעבר.
עוד יש לדון עוד היכי תימצי שמיתתו אינה מסורה לגואל הדם להורגו על נקמת דם ההרוג, אלא כל מיתתו היא על עבירת הרציחה שעשה במאי דאמרינן שבית דין שראו טריפה שהרג הורגים אותו בדין וביערת הרע מקרבך, ובמנחת סולת מצ' ל"ד הביא שבס' מלחמות מצוה לרשב"ץ כ' שאם הרג גואל הדם את הטריפה פטור, שאע"פ שאין בו דין מיתת בית דין מ"מ יכול לנקום על מיתת קרובו, אך הוכיח במנחת סולת מדברי תוס' נד כג,א ד"ה לאיתסורי דלא ס"ל הכי אלא שבטריפה שהרג אין דין גואל הדם, ואם כן בכה"ג שהרג בפני בית דין שהבית דין דנים להורגו הוא מדין וביערת הרע מבקרך על מעשה העבירה שעשה ואם כן י"ל שהיה מיתתו בחנק ולא בסייף, ולא נמצא בפירוש בפוסקים באיזה מיתה ידונו בכה"ג.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 234 אורחים