בודאי מצינו כן שמחמירים בסתמא ומקילים משום הדחק, אבל הרמ"א מבאר שזה דוקא באופן שבעיקר הדין הוי היתר גמור.
אני מחפש כעת מי שכתב להדיא אחרת, והיינו דבעיקר הדין מכריעים לאיסור ואעפ"כ מקילים משום הדחק.
גם זו לטובה כתב:עזריאל ברגר כתב:גם זו לטובה כתב:בדרבנן סומכים על שיטת יחיד בשעת הדחק.
גם בזה - הרי מעיקר הדין ספק דרבנן לקולא!
שלא בשעת הדחק אין היתר לסמוך על היחיד ועיקר הדין ללכת אחר הרבים אף בדרבנן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 282 אורחים