פורום אוצר החכמה

במשנה יבמות כה א

מתני'. המביא גט ממדינת הים, ואמר בפני נכתב ובפני נחתם - לא ישא את אשתו; מת, הרגתיו, הרגנוהו - לא ישא את אשתו; רבי יהודה אומר: הרגתיו - לא תנשא אשתו, הרגנוהו - תנשא אשתו.

ובגמ' מבואר שלדעת רבי יהודה, באומר הרגנוהו, אין כוונתו שהוא הרג אלא שהוא היה עם הורגיו.

שאלה פשוטה, האם לר' יהודה מותר לו עצמו לישא אותה אשה?

חיפשתי באוצר ומצאתי ירושלמי שלפי פי' הפ"מ שם, מבואר שמותרת רק לאחרים ולא לו, אבל לא העמקתי עם הפירוש מוכרח

אשמח מאד לעזרתכם!

מהיכי תיתי למימר דהרגנוהו עדיף ממת?!

פשוט כמו שאומר הרב ברגר.
וגם רש"י מפרש להדיא, הרגנוהו תנשא אשתו - "לאחר".

הצדק איתכם שאין סיבה לומר שר' יהודה חולק על ת"ק בפרט זה. יש"כ.