מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אבקברד
הודעות: 157
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי אבקברד » ב' יוני 10, 2019 6:18 pm

השו"ע בסימן רפ"ח התיר להתענות בשבת למי שמצטער מהאכילה או מי שמתענה תענית חלום.
לא מצאתי תשובה לשאלה כיצד יצא ידי קדוש במקום סעודה ובזמן סעודה.

נחלי אפרסמון
הודעות: 394
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 1:22 am
שם מלא: יחיאל

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' יוני 10, 2019 6:20 pm

אין לו חובת קידוש מה השאלה?

אבקברד
הודעות: 157
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי אבקברד » ב' יוני 10, 2019 7:18 pm

אין לו חובת קדוש? כיצד?
זכור את יום השבת לקדשו היא חובה דאורייתא [ורבנן תקנו שיהיה במקום ובזמן סעודה].

ביליצר
הודעות: 1165
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי ביליצר » ב' יוני 10, 2019 8:05 pm

אבקברד כתב:אין לו חובת קדוש? כיצד?
זכור את יום השבת לקדשו היא חובה דאורייתא [ורבנן תקנו שיהיה במקום ובזמן סעודה].


את החיוב דאורייתא הוא יכול לכוין בליל שבת בשמונ"ע
מדין זכרהו על היין פטרוהו במצטער וכו,
נערך לאחרונה על ידי ביליצר ב ב' יוני 10, 2019 8:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 5164
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יוני 10, 2019 8:29 pm

מקידוש של הלילה - לא מצאנו שפטרוהו.

מה שנכון נכון
הודעות: 9062
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 10, 2019 9:12 pm

ראה פמ"ג במש"ז רפח, ג.

אבקברד
הודעות: 157
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי אבקברד » ג' יוני 11, 2019 9:05 am

מה שנכון נכון כתב:ראה פמ"ג במש"ז רפח, ג.

יישר כוח. וזה לשונו שם:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רפח
אם ישן ליל שבת קודם אכילה וחלם לו ועמד, יש להסתפק איך יעשה בקידוש, דקיימא לן בסימן רע"ג סעיף א' אין קידוש אלא במקום סעודה, ואף אם אחרים אוכלים ושותים, מכל מקום מי שאין אוכל במקום סעודה הוא לא יצא ידי קידוש, כבסימן רע"ג בט"ז אות ב' דאמר רבה לאביי [פסחים קא, א] טעימו כאן, אף על גב דרבה מקדש ואכל שם, הם לא יצאו בשמיעה זו אם לא אכלו שם. אם כן למאן דאמר קידוש היום בכוס דין תורה, כנראה מט"ז [סימן] רע"א אות י"ט, איך יבטל מקידוש היום, ועיין מ"א [ס"ק] א' שם. ומיהו עונג שבת להתענות יש אומרים גם כן דהוה דין תורה, מכל מקום יש לומר זה עונג לו, מה שאין כן לבטל קידוש היום דין תורה מפני תענית חלום לא יתכן. וגם באליה רבה [ס"ק] יו"ד צידד בזה, דיש לומר בלילה רשאי לאכול. ואם קידש ולא אכל, אף מן התורה לא יצא, כנראה מתוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות י"א [ע"א ד"ה תני] אלו היית נוהג כן לא קיימת מצות סוכה מימיך [ברכות שם]. ובפתיחה כוללת [ח"ג אות ז - ח] אי"ה יבואר. ועיין מ"א [סימן] תקצ"ז אות ג', ויראה דהכי פירושו, מהר"ם [שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן נד] התענה וקידש קידושא רבה, פרי הגפן על הכוס בשחרית, ונתן לאחר לטעום. אף על גב דאין קידוש שלא במקום סעודה אף בשחרית, מכל מקום מן התורה יצא ידי קידוש אף בלא סעודה, וסובר דכל היכא דאי אפשר יצא מן התורה עכ"פ, ושעת הדחק הוה. ועל זה כתב המ"א דקידושא רבה קיימא לן [סימן רפט מ"א ס"ק א] דרבנן. ומשמע מתשובת מהר"ם דאי הוה דין תורה אין י[ו]צא במה שקידש בתפלה, ועיין מ"א [סימן] רע"א [ס"ק א], וזה שהראה שם [בסימן תקצז] לריש סימן רע"א, ואי"ה שם [סימן תקצז אשל אברהם אות ג] יבואר עוד בזה, וכאן אין להאריך. עיין סוף הסימן:


אם הבנתי נכון [ואם לא - ילמדני מה שנכון נכון] , העולה מדבריו, שסתם המתענה בשבת היינו שמתחיל תעניתו ביום, ולכן כבר יצא יד"ח בקידוש דאורייתא בלילה,
ואה"נ שביום יקדש ויתן לאחר לשתות, דאע"ג שאין קדוש במקום סעודה אף ביום מכל מקום כיוון דא"א לו לאכול הוי שעת הדחק ויוצא ביום אף ללא סעודה [מדאורייתא כפי פשטות לשון המהר"ם, או מדרבנן כפי הערת המג"א לפי פירוש הפמ"ג].

ולגבי מי שחלם בלילה לפני הקדוש והסעודה ורוצה להתחיל תעניתו בלילה, אכן נראה מדבריו שלא יכול להתחיל תעניתו לפני שיקדש ויאכל במקום סעודה, דאין התענית דוחה מצוות קדוש דאורייתא, וממילא שאינה דוחה גם את תנאי הקדוש דהיינו קדוש במקום ובזמן סעודה.

ביליצר
הודעות: 1165
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי ביליצר » ג' יוני 11, 2019 4:53 pm

אבקברד כתב:
מה שנכון נכון כתב:ראה פמ"ג במש"ז רפח, ג.

יישר כוח. וזה לשונו שם:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן רפח
אם ישן ליל שבת קודם אכילה וחלם לו ועמד, יש להסתפק איך יעשה בקידוש, דקיימא לן בסימן רע"ג סעיף א' אין קידוש אלא במקום סעודה, ואף אם אחרים אוכלים ושותים, מכל מקום מי שאין אוכל במקום סעודה הוא לא יצא ידי קידוש, כבסימן רע"ג בט"ז אות ב' דאמר רבה לאביי [פסחים קא, א] טעימו כאן, אף על גב דרבה מקדש ואכל שם, הם לא יצאו בשמיעה זו אם לא אכלו שם. אם כן למאן דאמר קידוש היום בכוס דין תורה, כנראה מט"ז [סימן] רע"א אות י"ט, איך יבטל מקידוש היום, ועיין מ"א [ס"ק] א' שם. ומיהו עונג שבת להתענות יש אומרים גם כן דהוה דין תורה, מכל מקום יש לומר זה עונג לו, מה שאין כן לבטל קידוש היום דין תורה מפני תענית חלום לא יתכן. וגם באליה רבה [ס"ק] יו"ד צידד בזה, דיש לומר בלילה רשאי לאכול. ואם קידש ולא אכל, אף מן התורה לא יצא, כנראה מתוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות י"א [ע"א ד"ה תני] אלו היית נוהג כן לא קיימת מצות סוכה מימיך [ברכות שם]. ובפתיחה כוללת [ח"ג אות ז - ח] אי"ה יבואר. ועיין מ"א [סימן] תקצ"ז אות ג', ויראה דהכי פירושו, מהר"ם [שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן נד] התענה וקידש קידושא רבה, פרי הגפן על הכוס בשחרית, ונתן לאחר לטעום. אף על גב דאין קידוש שלא במקום סעודה אף בשחרית, מכל מקום מן התורה יצא ידי קידוש אף בלא סעודה, וסובר דכל היכא דאי אפשר יצא מן התורה עכ"פ, ושעת הדחק הוה. ועל זה כתב המ"א דקידושא רבה קיימא לן [סימן רפט מ"א ס"ק א] דרבנן. ומשמע מתשובת מהר"ם דאי הוה דין תורה אין י[ו]צא במה שקידש בתפלה, ועיין מ"א [סימן] רע"א [ס"ק א], וזה שהראה שם [בסימן תקצז] לריש סימן רע"א, ואי"ה שם [סימן תקצז אשל אברהם אות ג] יבואר עוד בזה, וכאן אין להאריך. עיין סוף הסימן:


אם הבנתי נכון [ואם לא - ילמדני מה שנכון נכון] , העולה מדבריו, שסתם המתענה בשבת היינו שמתחיל תעניתו ביום, ולכן כבר יצא יד"ח בקידוש דאורייתא בלילה,
ואה"נ שביום יקדש ויתן לאחר לשתות, דאע"ג שאין קדוש במקום סעודה אף ביום מכל מקום כיוון דא"א לו לאכול הוי שעת הדחק ויוצא ביום אף ללא סעודה [מדאורייתא כפי פשטות לשון המהר"ם, או מדרבנן כפי הערת המג"א לפי פירוש הפמ"ג].

ולגבי מי שחלם בלילה לפני הקדוש והסעודה ורוצה להתחיל תעניתו בלילה, אכן נראה מדבריו שלא יכול להתחיל תעניתו לפני שיקדש ויאכל במקום סעודה, דאין התענית דוחה מצוות קדוש דאורייתא, וממילא שאינה דוחה גם את תנאי הקדוש דהיינו קדוש במקום ובזמן סעודה.


היוצא ברור לנו מדברי הפר"מ דמי שיצא את החיוב דאורייתא פטור מקידוש בין ביום ובין בלילה ,
בלילה יצא בתפילה וביום הרי קיי"ל דהחיוב הוא דרבנן דאף אם היה דאורייתא לא היה יוצא ידי קידוש במקום סעודה אלא מדאורייתא אבל מדרבנן צריך קידוש במקום סעודה אלא דנתחדש ביום דאין הדרבנן מעכב את הדאורייתא ד"קדושא רבה דרבנן "כשמקדש ללא סעודה שלא כמו בלילה דמדמינן לסוכה דאם פסול דרבנן אף ידי דאורייתא לא יצא .

אבקברד
הודעות: 157
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי אבקברד » ג' יוני 11, 2019 9:31 pm

לענ"ד שפתי הפמ"ג ברור מיללו, שתפילה בלילה לא תועיל, דאם לא סעד לא יצא יד"ח הדאורייתא:
וגם באליה רבה [ס"ק] יו"ד צידד בזה, דיש לומר בלילה רשאי לאכול. ואם קידש ולא אכל, אף מן התורה לא יצא, כנראה מתוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות י"א [ע"א ד"ה תני] אלו היית נוהג כן לא קיימת מצות סוכה מימיך [ברכות שם].

ביליצר
הודעות: 1165
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: קדוש במקום סעודה למתענה בשבת

הודעהעל ידי ביליצר » ג' יוני 11, 2019 10:15 pm

אבקברד כתב:לענ"ד שפתי הפמ"ג ברור מיללו, שתפילה בלילה לא תועיל, דאם לא סעד לא יצא יד"ח הדאורייתא:
וגם באליה רבה [ס"ק] יו"ד צידד בזה, דיש לומר בלילה רשאי לאכול. ואם קידש ולא אכל, אף מן התורה לא יצא, כנראה מתוספות סוכה ג' [ע"א ד"ה דאמר] וברכות י"א [ע"א ד"ה תני] אלו היית נוהג כן לא קיימת מצות סוכה מימיך [ברכות שם].


אחזור ,למי שיצא קידוש דאורייתא [כך ההלכה דאפשר]בתפילה בלילה אין צורך שוב ליין ,
אנו נוקטים דאפשר לצאת את הדאורייתא בתפילה .


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים