מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מה הטעם לכך שצריך להסמיך את הקדיש לפסוקים או מדרש?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יוסף פ
הודעות: 92
הצטרף: ו' יוני 26, 2015 9:08 am

מה הטעם לכך שצריך להסמיך את הקדיש לפסוקים או מדרש?

הודעהעל ידי יוסף פ » א' יוני 16, 2019 11:37 am

שאלתי כבר בפורום על תפילה פיוט, אך מאחר ולא קיבלתי תשובה חשבתי להעביר לכאן
נראה שהקדיש נאמר בהקשר לאיזה שבח, כאילו בא לומר ש"יתברך וכו'" לעילא מכל השבח אני יכול לומר.
אשמח לשמוע מקורות או סברות חדשות בעניין

לבי במערב
הודעות: 9238
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: מה הטעם לכך שצריך להסמיך את הקדיש לפסוקים או מדרש?

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אפריל 10, 2020 4:12 am

לשון כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בשולחנו (ר"ס נה; יעו"ש): "אומרים קדיש בכל מקום שיש הפסק בסדר התפלה" [והוא מתשובת ראב"י אב"ד (תשו' הגאונים החדשות סי' לה). שבלי הלקט סי' ח בשם ראב"ד. אגור סי' צד].

ובסי' נו ס"ד: "מצות הקדיש הוא לשמוע מן הש"ץ יתגדל כו', וע"ז יענה איש"ר; שאמן יהא שמי' רבא הוא ענייה על יתגדל כו'" [רא"ש בתשובה כלל ד סי' יט. ב"י סי' קכה. רמב"ם הל' תפלה פ"ט ה"א, וכן בנוסח הקדיש שבסדר התפלות שלו].

עוד שם סי' רצב ס"ד: "שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד; שלעולם אין אנו מתחילין תפלה בלא קדיש לפני', חוץ מתפלת השחר - מפני סמיכת גאולה לתפלה" [והוא ע"פ המג"א (סי' רצב סק"ב) בשם סידור ה"ר הירש שץ בסדר מנחה של שבת. וראה דברי נחמי' כא, ד. שער הכולל פכ"ט אות ד].

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: מה הטעם לכך שצריך להסמיך את הקדיש לפסוקים או מדרש?

הודעהעל ידי עושה חיל » ו' אפריל 10, 2020 12:13 pm

סוטה מט ע"א:
אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף.
ואלא עלמא אמאי קא מקיים? - אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל.

ופירש"י:
אקדושה דסידרא - סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ ויש כאן שתים קדושת השם ותלמוד התורה חביב הוא
וכן יהא שמיה רבה מברך שעונין אחר הגדה שהדרשן דורש ברבים בכל שבת היו נוהגין כך ושם היו נקבצין כל העם לשמוע לפי שאינו יום של מלאכה ויש כאן תורה וקידוש השם.


דהיינו שמעיקרא נתקן על דברי הגדה. (שיש קדוש ה' גדול בסיום הדרשה שנמצאים כל העם, אפי עמי ארצות - ואומרים יהא שמיה רבא)


וברמב"ם משמע שעל כל דבר תורה (שלמדו בעשרה) אומרים קדיש:
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה: וכו'

כנראה למד דמה דאמרו בגמרא 'יהא שמיה רבא דאגדתא' היינו אפילו דאגדתא. (באר שבע)

ויש בזה עוד שיטות: כגון רק על פסוקים. והקדיש אחרי משנת ר' חנניא בן עקשיא, הוא משום הפסוק בסוף "ה' חפץ.." (רוקח, אור זרוע, כלבו)
עיין כאן: https://tvunah.org/%D7%90%D7%9E%D7%99%D ... A9-%D7%93/


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים