תולדות יצחק להר"י קארו כתב:ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם... ובזה יש שתי ספיקות גדולות. הספק הראשון, מאיזה צד היה רשות לדור ההוא, להכניס בברית ואלה לדורות העתידים להיות שעדין לא נולדו ולא היו בעולם, והיו יכולין לומר אח"כ אין עלינו ברית ואלה, ואנו מסלקין עצמנו מזה ונהיה כגוים אשר סביבותינו, ואם תאמר שלא הכניסו בברית לדורות העתידים אלא לדור ההוא לבד, אי אפשר שהנה אמר ואת אשר איננו פה... אבל דרך הפשט נפרש שאם לראובן עבד, ידוע שכל בניו שיוליד בעודו עבד הם עבדים לראובן, ואם מכרו לשמעון, כל הבנים שיוליד בעודו עבד לשמעון הם עבדיו, וכן שפחה שילדה בנים בעודה שפחה האשה וילדיה תהיה לאדוניה, וישראל היו עבדים לפרעה, ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו עבדים היינו לפרעה, והקב"ה קנה לישראל מפרעה להיותם עבדים לו, שנאמר [ויקרא כה נה] עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, ואם כן כל הבנים שיולידו ישראל הם עבדים להשי"ת, וחייבין לעשות כל מה שיגזור עליהם, ולזה אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת, כי אשר איננו פה, וכי תאמרו איך אפשר לכרות ברית עם הדורות העתידים, לזה אמר כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים, כלומר ישבנו עבדים הנה שמשה רבינו ע"ה עצמו התיר הקושיה.
אם מבססים את החיוב על כריתת הברית, ובהעלם ענין המחויבות כעבדים, לכאו' צריך למצוא ישוב אחר בדרך הפשט כיצד זה חל על אשר איננו פה.
ואף להר"י קארו צ"ע בגר שנתגייר ובנו מחוייב במצוות וכל זרעו אחריו, לא מחמת שאבותיו נפדו מבית עבדים במצרים, אלא מחמת עצם הקבלה שקיבל אביו להיכנס בברית.