שו"ת הרא"ש כלל מה סימן כו;
ראובן גרש את אשתו על מנת שלא תנשא לשמעון אם יכול לבטל תנאו אחר כך או לא, מהו שיחזור ראובן ויטלו הימנה ויתננו לה בלא שום תנאי ויבטל תנאי הראשון. תשובה לבטל התנאי אינו יכול, כיון שנתנן הגט בתנאי אין יכול לבטלו. ובנטילת הגט ממנה וליתנו לה פעם אחרת אין תקנה כי כבר אינה אשתו כי נתן לה גט גמור בלא שיור אלא שהטיל בו תנאי, ואין תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט גמור בלי תנאי. אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
טור אבן העזר הלכות גיטין סימן קמג;
אמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני ה"ז גט ומותרת לינשא מיד כיון שבידה לקיימו שאי איפשר לינשא לו אלא מדעתה ואין תקנה להתירה לו אא"כ יקדשנה המגרש ויחזור ויגרשנה סתם אבל אין תקנה להתירה במה שיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה סתם כי כבר אינם ברשותו שגט גמור נתן לה אלא שהטיל בו תנאי.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות גיטין סימן קמג סעיף טז;
אמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני עד זמן פלוני הרי זה גט. ויש מי שאומר שלא תנשא עד שימות אותו פלוני. ויש מי שאומר שמותרת לינשא מיד, כיון שבידה לקיימו, שא"א לינשא לו אלא מדעתה. ואין תקנה להתירה (לאותו פלוני) אלא אם כן יקדשנה המגרש ויחזור ויגרשנה סתם.
נתעלם כרגע מהקו' המפורסמת בדעת הרא"ש, שסתר את משנתו בשאר מקומות דמהני 'ביטול התנאי', ומה שתירצו האחרונים.
אבל הא ודאי תיקשי למה לא יוכל לגרשה עכשיו אלא א"כ יקדשנה שנית ויחזור ויגרשה. (ואם יתבטל התנאי הרי הקידושין השניים אינם כלום, והגט היה חל בלעדיהם).
ומה פשר הנימוק שכ' הרא"ש "כי כבר אינה אשתו כי נתן לה גט גמור בלא שיור אלא שהטיל בו תנאי".
(והמהרי"ט כבר נתקשה בזה, אבל לא ראיתי מי מהאחרונים שמיישב תמיהה זו מלבד שדנו לדחות ראיית המהרי"ט וכו', אבל עצם הדבר נשאר כהילכתא בלא טעמא).
אולי נתקלתם במישהו שעסק לבאר ענין מחודש זה.