תוכן כתב:אני לא בסוגיא, אז יכול להיות שאני טועה, אבל דומה שיש כאן סברא חדשה ונכונה.
מקובל לחשוב, שאיסור סחיטה בשבת, היינו המעשה סחיטה בעצמו, אלא שיש תנאי שאם המשקים הולכים לאיבוד למשל, אז אין איסור סחיטה. ונראה לענ"ד שאין זה כך, אלא כל איסור סחיטה הוא לא הסחיטה עצמה, אלא יצירת דבר על ידי סחיטה. זאת אומרת, יש לנו שני סוגי סחיטה, אם הוא סוחט דבר וצריך למשקים, אז האיסור הוא ליצור משקים על ידי סחיטה. או לחילופין אם הוא סוחט סמרטוט למשל, וצריך את הסמרטוט, אז האיסור הוא ליצור סמרטוט סחוט.
ולפי זה במשתמש במגבון, שגם המשקים וגם הבד הולכים לאיבוד, ואינו צריך לא לזה ולא לזה, אלא לנקות את הולד, אין כאן איסור סחיטה כלל. (יש הטוענים שצריך את המשקים כדי לנקות את הולד, ואין אני נכנס כאן לצד זה.) ויש האוסרים השימוש במגבונים שאפילו אם אין צריך למגבון ולא למשקה, אבל עדיין יש כאן פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין. אבל לפי מה שכתבתי, אין כאן דבר שאין מתכוין כלל, כי אין איסור לסחוט, אלא יש איסור ליצור דבר שאתה צריך באופן של סחיטה, וכאן אתה לא יוצר שום דבר, וממילא אין כאן לא סחיטה וגם לא דבר שאין מתכוין.
הוה אמינא כתב:גם אני אינני בסוגיא, אבל כמדומה שרק אם צריך למשקים אז הוא באיסור סוחט, ולא אם צריך לתוצאה של סמרטוט סחוט. שזה אי"צ לגופה.
הוה אמינא כתב:גם אני אינני בסוגיא, אבל כמדומה שרק אם צריך למשקים אז הוא באיסור סוחט, ולא אם צריך לתוצאה של סמרטוט סחוט. שזה אי"צ לגופה.
אלא שבזכרוני שהסטייפלר הקפיד לעמוד על רגל אחת כשרגלו נרטבה שמא יעבור על סחיטה, ואני תוהה מצד איזה איסור יתכן שיהיה הרי לא צריך את היוצא, וגם לא יקבל גרב סחוטה ע"י דריכה.
סגי נהור כתב:הוה אמינא כתב:גם אני אינני בסוגיא, אבל כמדומה שרק אם צריך למשקים אז הוא באיסור סוחט, ולא אם צריך לתוצאה של סמרטוט סחוט. שזה אי"צ לגופה.
יש בדבריך בלבול. אין מדובר כאן על סוחט תולדה דדש אלא על סוחט תולדה דמלבן.
מלבב כתב:תוכן כתב:אני לא בסוגיא, אז יכול להיות שאני טועה, אבל דומה שיש כאן סברא חדשה ונכונה.
מקובל לחשוב, שאיסור סחיטה בשבת, היינו המעשה סחיטה בעצמו, אלא שיש תנאי שאם המשקים הולכים לאיבוד למשל, אז אין איסור סחיטה. ונראה לענ"ד שאין זה כך, אלא כל איסור סחיטה הוא לא הסחיטה עצמה, אלא יצירת דבר על ידי סחיטה. זאת אומרת, יש לנו שני סוגי סחיטה, אם הוא סוחט דבר וצריך למשקים, אז האיסור הוא ליצור משקים על ידי סחיטה. או לחילופין אם הוא סוחט סמרטוט למשל, וצריך את הסמרטוט, אז האיסור הוא ליצור סמרטוט סחוט.
ולפי זה במשתמש במגבון, שגם המשקים וגם הבד הולכים לאיבוד, ואינו צריך לא לזה ולא לזה, אלא לנקות את הולד, אין כאן איסור סחיטה כלל. (יש הטוענים שצריך את המשקים כדי לנקות את הולד, ואין אני נכנס כאן לצד זה.) ויש האוסרים השימוש במגבונים שאפילו אם אין צריך למגבון ולא למשקה, אבל עדיין יש כאן פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין. אבל לפי מה שכתבתי, אין כאן דבר שאין מתכוין כלל, כי אין איסור לסחוט, אלא יש איסור ליצור דבר שאתה צריך באופן של סחיטה, וכאן אתה לא יוצר שום דבר, וממילא אין כאן לא סחיטה וגם לא דבר שאין מתכוין.
לא מובן לי מה הוספת, ממ״נ אם זה נקרא הולך לאיבוד אז זה מותר לה מתירים כשמשקים הולכים לאיבוד,ואם זה לא נקרא שהמשקים הולכים לאיבוד כיון שצריך את המים שינקו, אז מה ההיתר.
תוכן כתב:מלבב כתב:תוכן כתב:אני לא בסוגיא, אז יכול להיות שאני טועה, אבל דומה שיש כאן סברא חדשה ונכונה.
מקובל לחשוב, שאיסור סחיטה בשבת, היינו המעשה סחיטה בעצמו, אלא שיש תנאי שאם המשקים הולכים לאיבוד למשל, אז אין איסור סחיטה. ונראה לענ"ד שאין זה כך, אלא כל איסור סחיטה הוא לא הסחיטה עצמה, אלא יצירת דבר על ידי סחיטה. זאת אומרת, יש לנו שני סוגי סחיטה, אם הוא סוחט דבר וצריך למשקים, אז האיסור הוא ליצור משקים על ידי סחיטה. או לחילופין אם הוא סוחט סמרטוט למשל, וצריך את הסמרטוט, אז האיסור הוא ליצור סמרטוט סחוט.
ולפי זה במשתמש במגבון, שגם המשקים וגם הבד הולכים לאיבוד, ואינו צריך לא לזה ולא לזה, אלא לנקות את הולד, אין כאן איסור סחיטה כלל. (יש הטוענים שצריך את המשקים כדי לנקות את הולד, ואין אני נכנס כאן לצד זה.) ויש האוסרים השימוש במגבונים שאפילו אם אין צריך למגבון ולא למשקה, אבל עדיין יש כאן פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין. אבל לפי מה שכתבתי, אין כאן דבר שאין מתכוין כלל, כי אין איסור לסחוט, אלא יש איסור ליצור דבר שאתה צריך באופן של סחיטה, וכאן אתה לא יוצר שום דבר, וממילא אין כאן לא סחיטה וגם לא דבר שאין מתכוין.
לא מובן לי מה הוספת, ממ״נ אם זה נקרא הולך לאיבוד אז זה מותר לה מתירים כשמשקים הולכים לאיבוד,ואם זה לא נקרא שהמשקים הולכים לאיבוד כיון שצריך את המים שינקו, אז מה ההיתר.
הוספתי שאפילו אם אין צריך למשקין יש אוסרים משום דבר שאין מתכוין שהרי הוא סוחט את הבד. ולפי מש"כ אין צריך לחוש לזה.
איש הגבעה כתב:טענת רוב השיטות שאוסרים , שסו"ס ניחא ליה במים הנסחטים מהמגבון בשביל לנקות הלכלוך, ומה שאח"כ אין לו צורך במים כבר אין זה נ"מ סו"ס בשעת הסחיטה היה צריך ורוצה את המים בשביל לנקות.
מה ענית על טענה זו?
כדכד כתב:נראה לי כדברי כת"ר אלא שצריך לדייק יותר. הסמרטוט בלי המים אינו מנקה כלל. כל עצמו ל ניקוי הסמרטוט הוא בגלל המים וחומרי הניקוי הבלועים בו, אלא שמה שאין הוא רוצה במים שיוצאים זה מפני שאין לו שום ענין בכך שיצאו מים מהמגבון ואף אם לא יצאו המים אלא ישארו בלועים יוכל לנקות באותה מידה או יותר טוב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים