מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סדר קדימה בידיעת התורה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש הגבעה
הודעות: 238
הצטרף: א' יוני 04, 2017 12:29 pm

סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי איש הגבעה » ג' יולי 02, 2019 3:29 pm

יש לעיין הנה הא כולהו מודי שמלבד מצות תלמוד תורה, שבזה יכול לקיים אפילו במשנה אחת או הלכה אחת כל עוד שיהיה עסוק יקיים, יש מצוה נוספת של ידיעת התורה האם יש בזה קדימה תורה לנביאים נביאים לכתובים, גמרא ורש"י לתוס' וכן הלאה- וא"כ מי שיודע שאם ילמד גמ' בהבנה בלי תוספות יכול ללמוד כל הש"ס בשנתיים ואם ילמד עם תוס' יקח לו 7 שנים, מה ההיתר ללמוד עם תוספות?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 02, 2019 5:59 pm

להיפך מצוות ידיעת התורה הוא שההלכות יהיו ברורות לו כאחותו.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי תוכן » ג' יולי 02, 2019 6:05 pm

לכאורה זה תלוי בדין קדימה לעלייה בתורה, דכתבו הפוסקים שפוסק קודם ללמדן.

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' יולי 02, 2019 6:08 pm

איש הגבעה כתב:יש לעיין הנה הא כולהו מודי שמלבד מצות תלמוד תורה, שבזה יכול לקיים אפילו במשנה אחת או הלכה אחת כל עוד שיהיה עסוק יקיים, יש מצוה נוספת של ידיעת התורה האם יש בזה קדימה תורה לנביאים נביאים לכתובים, גמרא ורש"י לתוס' וכן הלאה- וא"כ מי שיודע שאם ילמד גמ' בהבנה בלי תוספות יכול ללמוד כל הש"ס בשנתיים ואם ילמד עם תוס' יקח לו 7 שנים, מה ההיתר ללמוד עם תוספות?

שאלתך לשיטת השו"ע הרב? - לדעתו יש לדון בכגון דא, אבל החידוש שהעמיד כי יש איזה גדר של ידיעת התורה המחוייב, הינו בסתירה לכל הפוסקים, וכפי שהוא עצמו כותב כל פעם (למשל בעניין ללמוד תורה ולישא אשה).

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 02, 2019 6:38 pm

למה אתה אומר כך. המקור מבואר בחז"ל. והר"ן בתחילת נדרים רואה את זה כדבר פשוט.

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' יולי 02, 2019 6:40 pm

אוצר החכמה כתב:למה אתה אומר כך. המקור מבואר בחז"ל. והר"ן בתחילת נדרים רואה את זה כדבר פשוט.

לא על החיוב ללמוד כל רגע שזה אכן יש הרבה ראשונים הסבורים כן.
אני מדבר על היסוד שלו שחייב האדם לדאוג ללמוד את כל כללות התורה, כפי שחייב ליטול מצה בשיעור כזית.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 02, 2019 6:45 pm

להיפך. הר"ן טוען שלא יתכן שאין חיוב ללמוד כל הזמן. אע"פ שמצד חיוב ת"ת די בק"ש שחרית וערבית אבל הרי צריך לדעת את התורה ולכן אי אפשר לבזבז את הזמן.

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ג' יולי 02, 2019 8:04 pm

אוצר החכמה כתב:להיפך. הר"ן טוען שלא יתכן שאין חיוב ללמוד כל הזמן. אע"פ שמצד חיוב ת"ת די בק"ש שחרית וערבית אבל הרי צריך לדעת את התורה ולכן אי אפשר לבזבז את הזמן.

בודאי שמוטל על האדם ללמוד את כל התורה, השאלה אם יש איזה סף שעליו להגיע או לא, לפי הר"ן אין עדיפות על מסכתא נוספת, על פני העמקה במסכתא זו, ולפי השו"ע הרב כן.
קח למשל דומגא של חייב אדם לשלש.. שליש בתלמוד, לפי הטור הרמב"ם והשו"ע זהו הפירוש: שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה.
ואילו לפי השו"ע הרב זהו הפירוש (שולחן ערוך הרב יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק ב):
לימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו.
וראה שם שהאריך.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ג' יולי 02, 2019 10:53 pm

בן מיכאל כתב: בודאי שמוטל על האדם ללמוד את כל התורה, השאלה אם יש איזה סף שעליו להגיע או לא, לפי הר"ן אין עדיפות על מסכתא נוספת, על פני העמקה במסכתא זו, ולפי השו"ע הרב כן.
קח למשל דומגא של חייב אדם לשלש.. שליש בתלמוד, לפי הטור הרמב"ם והשו"ע זהו הפירוש: שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה.
ואילו לפי השו"ע הרב זהו הפירוש (שולחן ערוך הרב יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק ב):
לימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו.
וראה שם שהאריך.

מה הכוונה האם יש סף מסויים? כשבן דמה שואל את רבי ישמעאל דודו 'כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית' [מנחות צט:] מה הוא התכוון? שאין לו מה להוסיף ולפלפל ולהעמיק? בודאי שיש שיעור מוגדר שנחשב 'התורה כולה'.
בי' הגר"ז הוא כפי' רש"י.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ג' יולי 02, 2019 11:10 pm

איש הגבעה כתב:יש לעיין הנה הא כולהו מודי שמלבד מצות תלמוד תורה, שבזה יכול לקיים אפילו במשנה אחת או הלכה אחת כל עוד שיהיה עסוק יקיים, יש מצוה נוספת של ידיעת התורה האם יש בזה קדימה תורה לנביאים נביאים לכתובים, גמרא ורש"י לתוס' וכן הלאה- וא"כ מי שיודע שאם ילמד גמ' בהבנה בלי תוספות יכול ללמוד כל הש"ס בשנתיים ואם ילמד עם תוס' יקח לו 7 שנים, מה ההיתר ללמוד עם תוספות?

מי זה 'כולהו מודי'?
לענ"ד יש כמה פוסקים בודדים שכותבים זאת (הר"ן, שו"ע הרב, אולי אג"מ).

וגם לשיטתם, מהיכי תיתי שיש חובה על גמרא, רש"י תוספות? זה לא הגיוני, לענ"ד.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ג' יולי 02, 2019 11:13 pm

אוצר החכמה כתב:למה אתה אומר כך. המקור מבואר בחז"ל. והר"ן בתחילת נדרים רואה את זה כדבר פשוט.

הר"ן אכן רואה את זה כדבר פשוט. עד כדי כך שהוא רואה לנכון להידחק מאוד מאוד, כי בפשטות יסוד זה נסתר מהגמרא בנדרים שם.

לאיזה מקור בחז"ל התכוונת? האם התכוונת למקור שהביא הר"ן?
אם כן, לכאורה, זה מקור מאוד מחודש.

לא בדקתי כעת את הדברים בפנים. ואם טעיתי במשהו, עמכם הסליחה.

נחלי אפרסמון

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ד' יולי 03, 2019 2:26 am

ידוע שהגרב"צ א"ש אמר שהיודע כל הרמב"ם יוצא י"ח ידיעת כל התורה.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 8:02 am

החושב כתב:מי זה 'כולהו מודי'?
לענ"ד יש כמה פוסקים בודדים שכותבים זאת (הר"ן, שו"ע הרב, אולי אג"מ).

??????

שולחן ערוך יו"ד רמה,א:
מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה. ואם לא למדו אביו, חייב ללמד לעצמו.


שם סעיף ו:
היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר, חייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. ואינו חייב ללמדו, בשכר, משנה וגמרא. והני מילי דלא אפשר, דדחיקא ליה שעתא, אבל אם אפשר ליה, מצוה לאגמוריה משנה וגמרא, הלכות ואגדות.

אני לא יודע בדיוק מה כולל 'הלכות ואגדות', אבל תורה שבכתב כולה ומשנה ותלמוד בודאי כתוב כאן.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 8:12 am

החושב כתב:
אוצר החכמה כתב:למה אתה אומר כך. המקור מבואר בחז"ל. והר"ן בתחילת נדרים רואה את זה כדבר פשוט.

הר"ן אכן רואה את זה כדבר פשוט. עד כדי כך שהוא רואה לנכון להידחק מאוד מאוד, כי בפשטות יסוד זה נסתר מהגמרא בנדרים שם.

לאיזה מקור בחז"ל התכוונת? האם התכוונת למקור שהביא הר"ן?
אם כן, לכאורה, זה מקור מאוד מחודש.

לא בדקתי כעת את הדברים בפנים. ואם טעיתי במשהו, עמכם הסליחה.

א. המקור של הר"ן הוא 'ושננתם לבניך' שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו', דהיינו שאותם הדברים שנתחייבנו ללמדם את בנינו ואת עצמנו [כמבואר בהודעתי הקודמת], אין הכוונה לקרוא אותם פעם אחת, אלא חייבים ללמדם עד אשר יהיו מחודדים בפינו.

ב. שנינו באבות [ג,ח]:
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר: כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, שנאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" יכול אפילו תקפה עליו משנתו? תלמוד לומר: "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו

דבר זר ומוזר הוא לומר שאין חובה ללמוד את כל התורה, אבל מי שלמד דבר ושכח מתחייב בנפשו.
וכמה נפלאים דברי הגר"ז [ת"ת ב,ה]:
ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי כי באמת אלו לא למד דבר זה לא מעלה עליו הכתוב בלבד כאלו מתחייב בנפשו אלא היה מתחייב בנפשו ממש שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי ואינו מוסיף אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש הרי זה מתחייב בנפשו ממש כמו שאמרו חכמים ודלא מוסיף יסיף דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה כי הוא חייכם וגו' ואומר למען ירבו ימיכם וגו' ודברי תורה נדרשים מכלל הן לאו.

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי כחול הים » ד' יולי 03, 2019 9:35 am

איש הגבעה כתב:יש לעיין הנה הא כולהו מודי שמלבד מצות תלמוד תורה, שבזה יכול לקיים אפילו במשנה אחת או הלכה אחת כל עוד שיהיה עסוק יקיים, יש מצוה נוספת של ידיעת התורה האם יש בזה קדימה תורה לנביאים נביאים לכתובים, גמרא ורש"י לתוס' וכן הלאה- וא"כ מי שיודע שאם ילמד גמ' בהבנה בלי תוספות יכול ללמוד כל הש"ס בשנתיים ואם ילמד עם תוס' יקח לו 7 שנים, מה ההיתר ללמוד עם תוספות?

בדרישה יו"ד סימן רמו ובהקדמה למשנב ובהקדמות לחיי אדם ועוד שעיקר הלימוד צריך להיות בהלכה למעשה והוא קודם לכל שאר חלקי התורה

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי כחול הים » ד' יולי 03, 2019 9:39 am

יושב ירושלים כתב:
החושב כתב:
אוצר החכמה כתב:למה אתה אומר כך. המקור מבואר בחז"ל. והר"ן בתחילת נדרים רואה את זה כדבר פשוט.

הר"ן אכן רואה את זה כדבר פשוט. עד כדי כך שהוא רואה לנכון להידחק מאוד מאוד, כי בפשטות יסוד זה נסתר מהגמרא בנדרים שם.

לאיזה מקור בחז"ל התכוונת? האם התכוונת למקור שהביא הר"ן?
אם כן, לכאורה, זה מקור מאוד מחודש.

לא בדקתי כעת את הדברים בפנים. ואם טעיתי במשהו, עמכם הסליחה.

א. המקור של הר"ן הוא 'ושננתם לבניך' שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו', דהיינו שאותם הדברים שנתחייבנו ללמדם את בנינו ואת עצמנו [כמבואר בהודעתי הקודמת], אין הכוונה לקרוא אותם פעם אחת, אלא חייבים ללמדם עד אשר יהיו מחודדים בפינו.

ב. שנינו באבות [ג,ח]:
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר: כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו, שנאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" יכול אפילו תקפה עליו משנתו? תלמוד לומר: "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו

דבר זר ומוזר הוא לומר שאין חובה ללמוד את כל התורה, אבל מי שלמד דבר ושכח מתחייב בנפשו.
וכמה נפלאים דברי הגר"ז [ת"ת ב,ה]:
ואל יאמר השוכח דבר אחד אילו לא למדתי דבר זה לא נתחייבתי בנפשי ולמה אתחייב כשלמדתי ושכחתי כי באמת אלו לא למד דבר זה לא מעלה עליו הכתוב בלבד כאלו מתחייב בנפשו אלא היה מתחייב בנפשו ממש שכל מי שאפשר לו להרבות ולהוסיף בלימודו בענין שלא ישכח בזה מה שלמד כבר מפני שכבר חזר על לימודו כראוי ואינו מוסיף אף על פי שאינו מתבטל מתלמוד תורה אלא חוזר תמיד על הראשונות שלא מפני חשש שכחה אלא מפני שנוח וקל לו יותר לחזור על הראשונות מלטרוח בלימוד חדש הרי זה מתחייב בנפשו ממש כמו שאמרו חכמים ודלא מוסיף יסיף דהיינו שיאסף בלא זמנו שנאמר בתורה כי הוא חייכם וגו' ואומר למען ירבו ימיכם וגו' ודברי תורה נדרשים מכלל הן לאו.

וכן בספר החינוך תי"ט
מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה כלומר כיצד נעשה המצוות ונשמור ממה שמנענו הא-ל ממנו ולדעת גם כן משפטי התורה על כיוון האמת וכו' שורש מצוה זו ידוע כי בלימוד ידע האדם דרכי ה' יתברך וזולתו לא ידע ולא יבין ונחשב כבהמה.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 10:17 am

יושב ירושלים כתב:
החושב כתב:מי זה 'כולהו מודי'?
לענ"ד יש כמה פוסקים בודדים שכותבים זאת (הר"ן, שו"ע הרב, אולי אג"מ).

??????

שולחן ערוך יו"ד רמה,א:
מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה. ואם לא למדו אביו, חייב ללמד לעצמו.


שם סעיף ו:
היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר, חייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. ואינו חייב ללמדו, בשכר, משנה וגמרא. והני מילי דלא אפשר, דדחיקא ליה שעתא, אבל אם אפשר ליה, מצוה לאגמוריה משנה וגמרא, הלכות ואגדות.

אני לא יודע בדיוק מה כולל 'הלכות ואגדות', אבל תורה שבכתב כולה ומשנה ותלמוד בודאי כתוב כאן.


מהמקורות שהבאת ומריבוי סימני השאלה נראה שפשוט לא הבנת מה הנידון.
השאלה היא לא האם יש מצוה ללמוד תורה. אלא, האם יש חובה לדעת את כל התורה. כלומר, כמו שכל יהודי חייב להתפלל מנחה, כך הוא גם חייב לדעת את כל התורה.
ועל זה כתבתי, שרק פוסקים בודדים סוברים כן.

ושלא יהיו אי הבנות.
ברור שידיעת התורה זה הדבר הנעלה שיש בעולם שלנו (ובכל העולמות בכלל). ברור שכתר תורה הוא מעל שאר הכתרים. וממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. כל אלה הם דברים ברורים מאוד. והרחיבו בזה חכמינו בכל מקום.
אבל מבחינת הגדר החובה ההלכתית - להגיד שכל יהודי חייב לדעת את כל התורה (כמו שהוא חייב לתקוע בשופר) - זהו חידוש, ורק בודדים סוברים כך.

ואם נוריד את זה לרובד הכי מעשי ונדבר בדוגמאות. אז אדם שואל האם כדאי לו להקדיש את חייו ללימוד התורה. התשובה היא ברורה: כדאי, ואפילו כדאי מאוד מאוד.
אבל אם הוא שואל: האם אני חייב לעשות זאת. התשובה היא: לא. לקבוע עתים לתורה - חייב. אבל ללמוד כל היום - זה לא מוגדר כחובה.

ואין בכך שום זלזול, חלילה, בעניין חשיבות עניין לימוד התורה. אלא (אולי) להיפך.
ובכדי להמחיש אשאל שאלה. אם יש לאדם אפשרות לזכות למעלה גבוהה מאוד מאוד. למשל, להיות רגל רביעית במרכבה (נגיד, לפני שדוד המלך זכה לכך. או נגיד, שאנחנו דנים כעת על דוד המלך עצמו). בשביל זה הוא צריך לעשות מעשה מסוים.
האם הוא חייב?
לענ"ד פשוט שזה לא מוגדר כ'חייב'.
להתפלל מנחה - 'חייב'. אבל להיות רגל רביעית במרכבה - לא חייב. אם אתה לא רוצה - לא צריך.
האם זה אומר שלהתפלל מנחה זה יותר חשוב ונעלה מאשר להיות רגל רביעית במרכבה? לא.
רמת החשיבות של הדברים אינה נמדדת אך ורק במונחים של חובה.

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' יולי 03, 2019 11:06 am

הרב החושב יפה מאד! רק שים לב, שאין קשר לשאלה אם יש חיוב ת"ת בכל רגע שיכול.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יולי 03, 2019 12:46 pm

נחלי אפרסמון כתב:ידוע שהגרב"צ א"ש אמר שהיודע כל הרמב"ם יוצא י"ח ידיעת כל התורה.

לשיטת הרמב"ם דווקא, שהרי ג' שיטות הן באופן קיום מצווה זו, כפי שאעתיק מהאתר
http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=40030 :
החלוקה בין לימוד הטעמים "בדרך קצרה" (ידיעה), ללימוד בעיון ופלפול (והגית) – נרמזת בדברי רש"י: "בן חמש עשרה לגמרא – ללמוד גמרא ועומק הלכות; בן ארבעים לבינה – לדמות דבר לדבר" (אבות סוף פרק ה).

שיטה זו, ממוצעת בין דעת הרמב"ם לדעת הרא"ש: הרמב"ם כתב ספרו 'משנה תורה' – הלכה למעשה בלבד, בלא טעמים כלל. זאת בהתאם לדבריו בהקדמת הספר: "חיבור זה מקבץ לתורה שבעל-פה כולה . . שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר-כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל-פה כולה". כלומר: לשיטתו די בלימוד ההלכה כדי 'לידע' תורה שבעל-פה-כולה, ואף יכול להורות הלכה למעשה מתוך לימוד שכזה;

שיטת הרא"ש היא בקצה השני: אי-אפשר כלל ללמוד הלכות בלי טעמים "וכל המורים מתוך דברי הרמב"ם – טועים". הלומד אמנם סבור שמבין, אך באמת אינו מבין דבר לאשורו. אולם לדעתו אין להפריד בין לימוד הטעמים "בדרך קצרה" לבין העיון והפלפול. "הטעמים והפלפול הכל אחד ואי-אפשר לעמוד על עומק הטעם כי-אם על-ידי הפלפול" (שו"ת כלל לא סימן ט. ושקו"ט בדבריו ב'קונטרס אחרון' פרקים ב-ג).

שיטת רש"י, השיטה אותה נקט רבינו, ממוצעת היא בין שניהם: חובה ללמוד את ההלכות בטעמיהן; אלא שלצורך קיום מצוות 'ידיעת התורה', מספיקה ידיעת ההלכות בטעמיהן "בדרך קצרה" בלבד.

נאמן לשיטתו זו, כתב רבינו את חיבורו הגדול 'שולחן ערוך' – הלכה למעשה עם טעמיה מתלמוד ופוסקים "בדרך קצרה". הלימוד בספרו, מועיל אפוא לקיום מצוות 'ידיעת התורה'; ומתוך לימוד זה אפשר גם להורות הלכה למעשה. וכמצוות רבו הרב המגיד ממעזריטש "שיוכלו ללמוד ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן" (אדמו"ר האמצעי בהקדמת השו"ע).

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 1:53 pm

החושב כתב:
יושב ירושלים כתב:
החושב כתב:מי זה 'כולהו מודי'?
לענ"ד יש כמה פוסקים בודדים שכותבים זאת (הר"ן, שו"ע הרב, אולי אג"מ).

??????

שולחן ערוך יו"ד רמה,א:
מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה. ואם לא למדו אביו, חייב ללמד לעצמו.


שם סעיף ו:
היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר, חייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. ואינו חייב ללמדו, בשכר, משנה וגמרא. והני מילי דלא אפשר, דדחיקא ליה שעתא, אבל אם אפשר ליה, מצוה לאגמוריה משנה וגמרא, הלכות ואגדות.

אני לא יודע בדיוק מה כולל 'הלכות ואגדות', אבל תורה שבכתב כולה ומשנה ותלמוד בודאי כתוב כאן.


מהמקורות שהבאת ומריבוי סימני השאלה נראה שפשוט לא הבנת מה הנידון.
השאלה היא לא האם יש מצוה ללמוד תורה. אלא, האם יש חובה לדעת את כל התורה. כלומר, כמו שכל יהודי חייב להתפלל מנחה, כך הוא גם חייב לדעת את כל התורה.
ועל זה כתבתי, שרק פוסקים בודדים סוברים כן.

ושלא יהיו אי הבנות.
ברור שידיעת התורה זה הדבר הנעלה שיש בעולם שלנו (ובכל העולמות בכלל). ברור שכתר תורה הוא מעל שאר הכתרים. וממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. כל אלה הם דברים ברורים מאוד. והרחיבו בזה חכמינו בכל מקום.
אבל מבחינת הגדר החובה ההלכתית - להגיד שכל יהודי חייב לדעת את כל התורה (כמו שהוא חייב לתקוע בשופר) - זהו חידוש, ורק בודדים סוברים כך.

הבנתי את השאלה טוב מאוד; וזו תשובתי: כתוב בתורה ונתפרש במשנה ובתלמוד ונפסק בשו"ע שכל איש ישראל חייב ללמוד את כל התורה, מה לדעתך הכוונה 'ללמוד'? האם הכוונה היא לקרוא את הדברים פעם אחת ולהבין ותל"מ? על זה באה תשובת חכמינו מהו שיעור הלימוד, 'ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם וכו', וגם לולי פירוט זה נראה לי שההסבר הפשוט של המילה 'לימוד' [בשונה מ'קריאה' אפילו במקום שנדרשת 'כוונה'] היא ידיעת הדברים, ובלשון קצרה: לא נצטוינו ב'קריאת התורה' אלא ב'תלמוד תורה'.
ובר מן דין, אם מודה אתה שיש חיוב ללמוד את כל התורה, ממילא אם אינו חוזר על תלמודו ומשתדל לקיימו בידו עובר בלאו וכאילו מתחייב בנפשו, [אני לא נכנס לטענה (המחודשת) שכשיש ספרים אין לאו זה נוהג, הנידון הוא על הצורה העקרונית], והנ"מ היחידה בדבריך היא למי שלמד ושכח מחמת אונסו אם חייב לחזור וללמוד.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 1:57 pm

החושב כתב:ואם נוריד את זה לרובד הכי מעשי ונדבר בדוגמאות. אז אדם שואל האם כדאי לו להקדיש את חייו ללימוד התורה. התשובה היא ברורה: כדאי, ואפילו כדאי מאוד מאוד.
אבל אם הוא שואל: האם אני חייב לעשות זאת. התשובה היא: לא. לקבוע עתים לתורה - חייב. אבל ללמוד כל היום - זה לא מוגדר כחובה.

מי דיבר על השאלה הזו? ברור שאתה צודק [זה אמנם מח' תנאים אבל כן קיי"ל להלכה], בשביל לדעת את כל התורה ממש לא צריך ללמוד כל היום.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 03, 2019 2:39 pm

ממש לא ברור שהוא צודק. וודאי לא שיש בזה דעת כל הפוסקים.
החפץ חיים סבר שאדם חייב ללמוד כל היום. וכן כמו שהוזכר דעת הר"ן וכנראה גם דעת השו"ע הרב.

האור שמח והאבן האזל כתבו לא כך.

נכון שהסברא נוטה כדבריהם ובעיקר מנהג כל ישראל שלא ראו בכל רגע של ביטול תורה עבירה ממש. ואולי אפשר לדייק כך מהרמב"ם. אבל איפה כל הפוסקים שאמרו את זה? גם האור שמח והאבן האזל לא טענו שזה מה שכתוב בכל הפוסקים.
ומה שכתבת שבשביל לדעת את כל התורה לא צריך ללמוד כל היום הר"ן הבין להיפך והנסיון אומר שהלוואי שמי שלומד כל היום יידע את כל התורה.

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' יולי 03, 2019 3:15 pm

אוצר החכמה כתב:ממש לא ברור שהוא צודק. וודאי לא שיש בזה דעת כל הפוסקים.
החפץ חיים סבר שאדם חייב ללמוד כל היום. וכן כמו שהוזכר דעת הר"ן וכנראה גם דעת השו"ע הרב.

האור שמח והאבן האזל כתבו לא כך.

נכון שהסברא נוטה כדבריהם ובעיקר מנהג כל ישראל שלא ראו בכל רגע של ביטול תורה עבירה ממש. ואולי אפשר לדייק כך מהרמב"ם. אבל איפה כל הפוסקים שאמרו את זה? גם האור שמח והאבן האזל לא טענו שזה מה שכתוב בכל הפוסקים.
ומה שכתבת שבשביל לדעת את כל התורה לא צריך ללמוד כל היום הר"ן הבין להיפך והנסיון אומר שהלוואי שמי שלומד כל היום יידע את כל התורה.

צריך להפריד בין שני השאלות.
בעניין החיוב ללמוד כל רגע, יעויין בר"ח ובמאירי יומא כב: לגבי השח שיחה בטילה עובר בעשה, ובתשובת הרדב"ז חלק ג סימן תטז (תתנט) שמשיג בחריפות על הר"ן מדברי כל הראשונים בנדרים שם (אמנם כמה מהמובאות לפנינו איתא איפכא).

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 3:21 pm

יושב ירושלים כתב:הבנתי את השאלה טוב מאוד; וזו תשובתי: כתוב בתורה ונתפרש במשנה ובתלמוד ונפסק בשו"ע שכל איש ישראל חייב ללמוד את כל התורה

כתוב משהו אחר. ואתה הוספת ביאור משולב משלך.
אם תרצה, אפשר לדבר על כל ציטוט בפני עצמו. אבל בצורה מסודרת וממוקדת.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 3:28 pm

אני גם חושב כמו 'אוצר החכמה'. שלדעת הר"ן והשו"ע הרב חייבים ללמוד כל הזמן. כי בלי זה אי אפשר להגיע לידיעת כל התורה. וזה בדיוק דברי הר"ן בנדרים, עד כמה שאני זוכר.

ומכאן איני מבין את היצר המוזר שאנשים (לא רק כאן באשכול, אלא בכלל זו תופעה נפוצה) טוענים בהתלהבות שפשוט שיש חיוב גמור לדעת את כל התורה. והרי שבדרך כלל בקביעה זו הם הופכים את עצמם לעבריינים.
זה באמת נשמע מאוד יפה, שמוטלת על כל אחד חובה לדעת את הכל. כאילו מיד מצטייר לפנינו בן אדם מושלם שקיים את חובתו זו. באמת יפה.
אבל אם לחשוב קצת ברצינות ובצורה מעשית, זה הרי מבהיל לחלוטין החובה הזו.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1022
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי מגדל » ד' יולי 03, 2019 3:42 pm

תוכן כתב:לכאורה זה תלוי בדין קדימה לעלייה בתורה, דכתבו הפוסקים שפוסק קודם ללמדן.


וכיצד מכריעים מי נחשב למדן ומי נחשב פוסק, שמא אף הלמדן פוסק הוא מעט, ושמא לעתים חוטא הפוסק בלמדנות.

אולי אפשר לגשת אל הפוסק שיכריע, או שמא אל הלמדן?

האם השתמשת בהגדרות הפוסקים או בלשונך חתכת בסכינא חריפא?

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 4:06 pm

אוצר החכמה כתב:ממש לא ברור שהוא צודק. וודאי לא שיש בזה דעת כל הפוסקים.
החפץ חיים סבר שאדם חייב ללמוד כל היום. וכן כמו שהוזכר דעת הר"ן וכנראה גם דעת השו"ע הרב.

האור שמח והאבן האזל כתבו לא כך.

נכון שהסברא נוטה כדבריהם ובעיקר מנהג כל ישראל שלא ראו בכל רגע של ביטול תורה עבירה ממש. ואולי אפשר לדייק כך מהרמב"ם. אבל איפה כל הפוסקים שאמרו את זה? גם האור שמח והאבן האזל לא טענו שזה מה שכתוב בכל הפוסקים.
ומה שכתבת שבשביל לדעת את כל התורה לא צריך ללמוד כל היום הר"ן הבין להיפך והנסיון אומר שהלוואי שמי שלומד כל היום יידע את כל התורה.

אתה צודק. עיקר כוונתי היתה לנתק בין שני הדיונים.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 4:07 pm

החושב כתב:
יושב ירושלים כתב:הבנתי את השאלה טוב מאוד; וזו תשובתי: כתוב בתורה ונתפרש במשנה ובתלמוד ונפסק בשו"ע שכל איש ישראל חייב ללמוד את כל התורה

כתוב משהו אחר. ואתה הוספת ביאור משולב משלך.

אני לא מבין מה כתבת.

יושב ירושלים
הודעות: 865
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ד' יולי 03, 2019 4:10 pm

החושב כתב:אני גם חושב כמו 'אוצר החכמה'. שלדעת הר"ן והשו"ע הרב חייבים ללמוד כל הזמן. כי בלי זה אי אפשר להגיע לידיעת כל התורה. וזה בדיוק דברי הר"ן בנדרים, עד כמה שאני זוכר.

ומכאן איני מבין את היצר המוזר שאנשים (לא רק כאן באשכול, אלא בכלל זו תופעה נפוצה) טוענים בהתלהבות שפשוט שיש חיוב גמור לדעת את כל התורה. והרי שבדרך כלל בקביעה זו הם הופכים את עצמם לעבריינים.
זה באמת נשמע מאוד יפה, שמוטלת על כל אחד חובה לדעת את הכל. כאילו מיד מצטייר לפנינו בן אדם מושלם שקיים את חובתו זו. באמת יפה.
אבל אם לחשוב קצת ברצינות ובצורה מעשית, זה הרי מבהיל לחלוטין החובה הזו.

'כל התורה' אין הכוונה למאה אלף ספרים שנמצאים באוצר החכמה, התורה זה תורה שבכתב והמשנה ופירוש טעמיה הבסיסי שהוא רוב התלמוד. מי שמשקיע בידיעת וקניית החלק הזה בצורה יסודית מילדותו יכול בגיל עשרים לצאת לעבוד [או לבלות] ולקבוע עתים לתורה לחזור על תלמודו בכמה שעות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יולי 03, 2019 4:14 pm

איך אתה מפרנס אם כך את דברי הר"ן?

בן מיכאל
הודעות: 2254
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' יולי 03, 2019 4:37 pm

אוצר החכמה כתב:איך אתה מפרנס אם כך את דברי הר"ן?

הר"ן בא בכך רק לאפוקי מהסברא שמספיק קרי"ש שחרית וערבית, שזה ודאי לא עוזר.

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי תוכן » ד' יולי 03, 2019 4:43 pm

מגדל כתב:
תוכן כתב:לכאורה זה תלוי בדין קדימה לעלייה בתורה, דכתבו הפוסקים שפוסק קודם ללמדן.


וכיצד מכריעים מי נחשב למדן ומי נחשב פוסק, שמא אף הלמדן פוסק הוא מעט, ושמא לעתים חוטא הפוסק בלמדנות.

אולי אפשר לגשת אל הפוסק שיכריע, או שמא אל הלמדן?

האם השתמשת בהגדרות הפוסקים או בלשונך חתכת בסכינא חריפא?


אני לא חושב שההשגה שלך יש לה מקום. למשל, הר' שך היה למדן ולא היה פוסק, ואילו ר' אלישיב עיקר כוחו בפסק ולא בלומדות. וכל אחד יכול להכריע בכגון זה. אבל מה הם המונחים שבהם השתמשו בפוסקים, אני חושב שלשון 'פוסק' בודאי כתוב שם, אבל 'למדן' אני לא זוכר. בכל מקרה, דומה שמקור הדברים זה בפרי מגדים, וצריך לעיין שם.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 4:47 pm

יושב ירושלים כתב:'כל התורה' אין הכוונה למאה אלף ספרים שנמצאים באוצר החכמה, התורה זה תורה שבכתב והמשנה ופירוש טעמיה הבסיסי שהוא רוב התלמוד. מי שמשקיע בידיעת וקניית החלק הזה בצורה יסודית מילדותו יכול בגיל עשרים לצאת לעבוד [או לבלות] ולקבוע עתים לתורה לחזור על תלמודו בכמה שעות.

זה, כמדומה, מדברי שו"ע הרב.

ודרך אגב יש לעיין.
יוצא שאדם חייב לדעת שמי שמוציא חבל בשבת, שיעורו הוא כדי לעשות אזן לקופה.
אבל לדעת האם מותר להשתמש בחשמל בשבת זה לא נכלל בחיוב לדעת כל התורה.
לי זה לא נשמע הגיוני.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 03, 2019 5:06 pm

כדי לדעת אם מותר להשתמש בחשמל בשבת צריך לדעת את הבסיס של הלכות שבת ולדעת איך פוסקים ובשביל זה צריך לדעת את המקורות של חז"ל בענין ובכלל זה המשנה של המוציא חבל ואחרי שלומדים את היסודות ולומדים איך אומרים וחושבים סברות להלכה לדימוי מילתא למילתא (ובשביל זה לומדים גמרא בעיון)אז אפשר לדעת לפסוק בענין החשמל
ידיעת היסודות כלולה בחיוב ידיעת התורה.
הידיעה איך לפסוק למעשה בשאלות המתעוררות בכל דור אינה כלולה בכך.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 5:16 pm

כדכד כתב:כדי לדעת אם מותר להשתמש בחשמל בשבת צריך לדעת את הבסיס של הלכות שבת ולדעת איך פוסקים ובשביל זה צריך לדעת את המקורות של חז"ל בענין ובכלל זה המשנה של המוציא חבל ואחרי שלומדים את היסודות ולומדים איך אומרים וחושבים סברות להלכה לדימוי מילתא למילתא (ובשביל זה לומדים גמרא בעיון)אז אפשר לדעת לפסוק בענין החשמל
ידיעת היסודות כלולה בחיוב ידיעת התורה.
הידיעה איך לפסוק למעשה בשאלות המתעוררות בכל דור אינה כלולה בכך.

אם המשניות היו מכילות אך ורק את היסודות, אז היה מובנת הטענה שהחובה היא ללמוד את כל המשניות ובזה יוצאים ידי חובה.
אבל אין הדבר כן. המשניות מכילות גם הרבה מאוד הכרעות בשאלות הלכתיות שהתעוררו בדור התנאים.
תסכים שלטעון שהידיעה של שיעור הוצאת החבל היא יותר יסודית מאשר הידיעה שחשמל אסור בשבת - זה פשוט מגוחך.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 03, 2019 5:24 pm

אני מסכים
כנראה לא הייתי מספיק ברור בהודעה הקודמת
אנסה שוב
ספרי היסוד של התורה שבעל פה אינם מסתכמים בהנגשת הכללים והיסודות אשר על פיהן אפשר לפסוק הלכה אלא הם מכילים את הכללים ההלכתיים כפי שהיו נחוצים באותה תקופה שנכתבו כי הם תורת חיים
אותם כללים שנכתבו כהדרכות לחיים אז נשתמרו כספרי יסוד כדי שאפשר יהיה להסיק מהם מסקנות לחיים בדורות שאחר כך ע"י הבנה ושימוש ת"ח ודימוי מילתא למילתא בסברא.
יכול להיות שהנושא הפרטני של שיעור הוצאת חבל אינו כה יסודי אבל ממנו ומהדומים לו אפשר ללמוד עקרונות יסוד בהלכות שבת.

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 5:48 pm

אם בזמן חז"ל היה חשמל הם היו מתייחסים לזה במשנה?
כן.
ואז זה היה חלק מהתורה שחייבים לדעת.
אבל, מה נעשה, בזמן חז"ל לא היה חשמל. זה התחדש רק לאחרונה (יחסית) ורק לאחרונה (יחסית) נודעה ההתייחסות ההלכתית לנושא. ולכן זה לא נכלל בחלק התורה שכולם חייבים לדעת.

קשה לקבל קביעה כזו.
איני רואה חילוק מהותי בין הנושאים המציאותיים שהיו בזמן חז"ל לבין הנושאים המציאותיים שקיימים היום.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 03, 2019 5:54 pm

לא. הנושאים שהעסיקו את חז"ל (מהבחינה המעשית) אינם מהותיים יותר מהנושאים המעשיים שמעסיקים אותנו.
ההבדל הוא שבימי חז"ל נקבעו הכללים והיסודות ונוסחו במשניות לפי צורת החיים שלהם אז ולכן המשנה היא ספר יותר יסודי מבחינת יסודות התורה שבעל פה מאשר ספרי ההלכה של דורנו.

איש הגבעה
הודעות: 238
הצטרף: א' יוני 04, 2017 12:29 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי איש הגבעה » ד' יולי 03, 2019 6:18 pm

למה סוטים מעיקר הנידון?
השאלה היא לצד שיש מצוות ידיעת התורה- האם יש סדר וקדימה מה קודם?
במשנה באבות בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן ט"ו לגמרא- האם יש טעם ללמוד שבע שנים מסכת שבת לפני שיודע משניות מפורשות במסכת עוקצין, או ספר מלכים ודברי הימים- זוהי השאלה?

החושב
הודעות: 1296
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: סדר קדימה בידיעת התורה

הודעהעל ידי החושב » ד' יולי 03, 2019 6:20 pm

כדכד כתב:לא. הנושאים שהעסיקו את חז"ל (מהבחינה המעשית) אינם מהותיים יותר מהנושאים המעשיים שמעסיקים אותנו.
ההבדל הוא שבימי חז"ל נקבעו הכללים והיסודות ונוסחו במשניות לפי צורת החיים שלהם אז ולכן המשנה היא ספר יותר יסודי מבחינת יסודות התורה שבעל פה מאשר ספרי ההלכה של דורנו.


השאלה שלנו היא לא איזה חיבור יותר יסודי. אלא מדוע כל הלכה שנאמרה במשנה אוטומטית נכללת בחלק המחויב של ידיעת התורה, ואילו ההתייחסות ההלכתית לחשמל בשבת לא נכללת בחלק המחויב.
[אני בכוונה לוקח את הדוגמא של חשמל בשבת. זאת לא שאלה שבשביל לדעת תשובה עליה צריך ללמוד טוב טוב משנה, תלמוד וראשונים. אלא פשוט צריך לדעת מה אמרו לגבי זה חכמי ישראל. ומאחר שכן, לענ"ד לא יתכן שום הבדל מהותי בין הלכות שמוזכרות במשניות להלכה זו של חשמל בשבת]


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים