'מגלגלין זכות ע"י זכאי', כיצד א"כ נסתבב הדבר שהברכות הגיעו ע"י בלעם?
ומענין לענין באותו ענין שאלה קצת פילוסופית: אני מסתובב בעולמו של הקב"ה, מביט אנה ואנה, ורואה עולם שלם של 'משלוחנים', זה הולך לפה וזה הולך לפה, זה רץ אחר דבר פלוני וזה אחר דבר פלוני, ואינם שמים לב שבאותם רגעים ממש הם 'משלוחנים', זה לעשות נחת רוח והנאה לפלוני כתוצאה מפעילותו, וחבירו לעשות עגמת נפש או עקיצה לפלוני, זה נכנס בו עתה תאוה לקנות יין רק בשביל שלמוכר פלוני יהיה עתה ריוח של כמה שקלים, וזה נכנס בו תאוה לתפקיד פלוני כדי שלמתמודד האחר יהיה לחץ קצת, וכו' וכו' על זה הדרך.
ואני עומד ותמה, כי לא דבר ולא שניים מסובבים בעולם ע"י טיפשים ובני עולה, פלוני לא קיבל תפקיד נחשק פלוני כי איזה טיפש זרק מילה מיותרת שלא היתה להיאמר – במקרה הטוב, או בן עולה שפעל מאחורי הקלעים כדי להרע לפלוני שלא יקבל את התפקיד אותו רצה. ואתה מסתכל על אותו אחד שרצה את התפקיד ורואה אותו שש ושמח כי באמונתו יחיה שהכל לטובה, ולטובתו, ואתה יודע שאותה 'טובה' נסתבבה ע"י מעשה עולה. ואז אתה שואל, וכי חסרים להקב"ה דרכים? וכי לא יכל להוביל לאותה תוצאה ע"י בעל מדות טובות ולא ע"י בן עולה ומעשה עולה? והרי אמרו מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב, ואם כאן היה 'על ידי חייב' הרי זה גופא צריך להיות הראיה שמה שנעשה לפלוני – שלא קיבל את התפקיד זה 'חובה', ולא 'טובה', שאילו זה היה טובה הרי צריך להיות מגלגלין זכות 'על ידי זכאי', א"כ אולי ניגש לאותו פלוני שרוקד ושש ושמח על הטובה שנעשתה עמו, ונאמר לו 'אדוני, אתה טועה'!, לפי האדם שעל ידו נעשה לך הדבר הזה מסתמן כי זה לא טובה עבורך אלא חובה. האם אכן כך?