נשים המרביצות תורה להמון העם - עדות המהרש"ל ועוד

[מי אנוכי]

בתמונה מההודעה הקודמת השורה שכתוב שהיא ענתה תשובות מוסתרת ע"י אבנים...

נשמח שמישהו יעלה תמונה בלי אבנים.

[פולסברג]

הרבנית פריידא בת הבעה''ת היתה אומרת חסידות ברבים

[לבי במערב]

כמדומה שלהד"ם.

[אשרי יושבי ביתך]

קיבלתי חיבור נפלא בשם 'חכמות נשים' המלקט ומסדר כל המקומות שמצינו חידו"ת בשם נשים:

[צופה_ומביט]

אמנם לא "ברבים" [ולכן אולי שייך לאשכול אחר שלא ידעתי מקומו], אבל הרה"ק מפיאסצנא כותב במכתב (דרך המלך עמוד תא) על זוגתו הצדקת:

כמעט שלא עבר עליה יום שלא תלמד תורה, בשעה 6 בבוקר קמה ועד שעה 10 למדה והתפללה, ולשמה למדה, כדי להתקשר בתורה וקדושה. ואם מפני איזה סיבה יוצאת מן הכלל נאנסה ולא למדה איזה יום נצטערה כל היום והתאוננה שיום חשוך לה היום. לימודיה היו בתנ"ך מדרש זוהר ספרי קבלה וחסידות, והיתה לה ידיעה רחבה בקבלה וחסידות, והרבה פעמים נשתוממתי על ידיעתה ורוחב דעתה בענינים אלו. ולא לבד שלמדה רק גם עבדה עבודה שבלב גוף ומוח.

בספרו מבוא השערים פ"ג דף כא ע"ב בהגהה מביא שאלה שהקשתה לו על מה שכתב שם, אחר שקראה את המאמר.

[צופה_ומביט]

כמדומה שהאשה הראשונה שחידשה חידוש בתורה ואמרה אותו ברבים [לפי ערך דאז] היתה חוה...

וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ

וכתב רש"י (מב"ר יט, ב):

הוסיפה על הציווי

[פולסברג]

כמדומה שלהד"ם.

חב''דפדיה ערך רבי ברוך ממז'יבוז

בשומעו שהרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן), אומרת חסידות ברבים התנגד לכך בחריפות

והיודעים יבחרו [ויגידו לנו מסקנתם].

[לבי במערב]

לא צוין שם שום מקור לכך, וגם בערכהּ־שלה לא הזכירו כלל ענין זה.
אחזור ואומר: להד"ם.

אף אם אכן ארע כדבר הזה עם הרר"ב ממעזיבוז (הגם שלדידי פשיטא דג"ז אינו), אין זה אלא שמגידי שקר כיחשו בו ותול"מ.

[יאיר אתמר]

אולי למדו זה מן אגרות בעה"ת עמ' רלה-ו?

[לבי במערב]

לבד ממה שפקפק עליו ב'בית רבי', כנז' שם בשוה"ג, הרי אין מכך שום ראי' [ובפרט] לענין מחלוקת הרר"ב.

[אשרי יושבי ביתך]

מצ"ב קונטרס 'דברי תורה' מהרבנית מיכלא איטא רבינוביץ, א"ח לבעל 'מעדני השולחן' זצ"ל:

[בתוך הגולה]

בזכרוני שיש ס' נשים חכמניות, ולא ראיתיו באוצר.

אולי צ"ל נשים למדניות מאת שלמה אשכנזי שמעמד האשה ביהדות פירנס הרבה מכתביו.
ספר זה אין באוצר* אבל בספרו האשה באספקלרית היהדות ח"א הקדיש לכך פרק (ציון) מעמ' קטו ואילך.

כמדומה שלא הוזכרה עד כה הרבנית קרינדל אשתו של הגאון רבי יוסף שטיינהארט שהזכירה בחיבורו זכרון יוסף. עליה באריכות אצל המבורגר הישיבה הרמה בפיורדא ח"ב עמ' 169 ואילך

* שוב העירוני שישנו באוצר. וכבר הפנו אליו באשכול מקביל.

[מיני ומינך]

כמדומה שלא הוזכרה עד כה הרבנית קרינדל אשתו של הגאון רבי יוסף שטיינהארט שהזכירה בחיבורו זכרון יוסף. עליה באריכות אצל המבורגר הישיבה הרמה בפיורדא

כמדומה שהובא פה viewtopic.php?f=17&t=46538&p=746379#p686623

[בתוך הגולה]

כמדומה שלא הוזכרה עד כה הרבנית קרינדל אשתו של הגאון רבי יוסף שטיינהארט שהזכירה בחיבורו זכרון יוסף. עליה באריכות אצל המבורגר הישיבה הרמה בפיורדא

כמדומה שהובא פה viewtopic.php?f=17&t=46538&p=746379#p686623

אם כוונתך לקובץ הרצוף בהודעת הרב אשרי אזי אנכי לא מצאתיה שם

[מיני ומינך]

אם כוונתך לקובץ הרצוף בהודעת הרב אשרי אזי אנכי לא מצאתיה שם

כוונתי להודעתי מתאריך» א' ינואר 17, 2021 5:54 pm

עי' מה שליקט באופן נפלא הרב ב"ש המבורגר שליט"א

הישיבה הרמה בפיורדא.PDF

[בתוך הגולה]

צדקת ממני!
ראוי היה לי לילך בדרך ארוכה (קריאת כל ההודעות והקבצים המצורפים להם) שהיא קצרה (חוסכת את הכתיבה המיותרת)

[הורודנאי]

פלא שלא הביאו פה את דבורה הנביאה דכתוב בשופטים(פ"ד)והיא שופטה את ישראל
או כפשוטו שהיא דנה ממש או מלמדת את הדיינים (שני תירוצים בתוס' גיטין פ"ח ע"ב)

[פולסברג]

המקובל בעל ה'מעבר יבק' בראש ספרו אשמורת הבוקר

אם אמי תנצב''ה הצדקת והחסידה מר''ת פ[י]וריטה דאתקריאת בת שבע... שכמה פעיות פעתה בימי חייה לזכותי ולהחיותי, וגם שכל ימיה לא פסקה פומה מגירסא במקרא ובמשנה ובספרי הפוסקי' ובראש כולם הרמב''ם וגם שיח היתה לה בספר הזוהר כפי השגתה ומהכל עשתה לה סדרים כמידי שבוע בשבוע בראש כל מעשיה...

ועיי''ש עוד.

[פולסברג]

מאמר על נשים למדניות עם הרבה ידיעות
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=57

[פולסברג]

באותו ענין. שו''ת צ''צ (ליובאוויטש) יו''ד קנ''ד -

הגידו לי בשם נשים מומחות דלאזני' שאמרו שרבינו הגאון ז"ל החמיר בזה... וא"כ מה שהחמיר רבינו הגאון ז"ל אם נאמין לשמועת הנשים, י"ל שהי'... ובפרט שכך שמעו הנשים והדעת נוטה ששמועתן אמת, כי הדברים ראויין למי שאמרן ומי יוכל לבדות מלבו שמועה זו, שאין זו סברה קלה כסברת הנשים ובודאי היא סברה עמוקה נאמרה מפי גדול כמותו, לזאת אני מאמין לשמועתם

[פולסברג]

.

[בקרו טלה]

עי' הע' 7 - 8

[מיללער]

מאמר על נשים למדניות עם הרבה ידיעות
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=57

במאמר הנ"ל נזכרו דברי חכמה מהרבנית "שרה רבקה רחל לאה" בתו של הגאון רבי יוקל מגלוגא (שם בהמאמר: אב"ד באליחוב) ואחותו של הגאון רבי איציקל מהאמבורג. בהמאמר נזכר שחיברה תחינה בשם "תחינת האמהות" (וציינו שזו א' "מכמה ספרים שחיברה" האם כן?)

תחנה הנ"ל נדפסה בהוראדנא בשנת תקנ"ו ועותק ממנה ניתן לראות באתר ספרייה הלאומית:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI


וחזרה ונדפסה פעמים נוספים (בקארעץ ובלעמבערג מצאתי - בלי שנות הדפסה - אשמח לקבל הפרטים)

מעניין שתחנה נוספת בשם זהה נדפסה בווילנא תרכ"ט ומחברה רבנית נוספת (עפ"י דף השער) "הרבנית מרס סעריל בת הרב המפורסם וכו' רבי יעקב מדובנא ואשת רבי מרדכי כ"ץ רפאפורט":
https://www.hebrewbooks.org/42031


תחנה הזה נדפסה מקודם בזיטומיר בשנת תרי"ד - עותק ממנה נמכרה ע"י קדם:
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... A8?lang=he

[פרנקל תאומים]

מאמר על נשים למדניות עם הרבה ידיעות
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=57

במאמר הנ"ל נזכרו דברי חכמה מהרבנית "שרה רבקה רחל לאה" בתו של הגאון רבי יוקל מגלוגא (שם בהמאמר: אב"ד באליחוב) ואחותו של הגאון רבי איציקל מהאמבורג. בהמאמר נזכר שחיברה תחינה בשם "תחינת האמהות" (וציינו שזו א' "מכמה ספרים שחיברה" האם כן?)

תחנה הנ"ל נדפסה בהוראדנא בשנת תקנ"ו ועותק ממנה ניתן לראות באתר ספרייה הלאומית:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI


וחזרה ונדפסה פעמים נוספים (בקארעץ ובלעמבערג מצאתי - בלי שנות הדפסה - אשמח לקבל הפרטים)

מעניין שתחנה נוספת בשם זהה נדפסה בווילנא תרכ"ט ומחברה רבנית נוספת (עפ"י דף השער) "הרבנית מרס סעריל בת הרב המפורסם וכו' רבי יעקב מדובנא ואשת רבי מרדכי כ"ץ רפאפורט":
https://www.hebrewbooks.org/42031


תחנה הזה נדפסה מקודם בזיטומיר בשנת תרי"ד - עותק ממנה נמכרה ע"י קדם:
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... A8?lang=he

''שרה רבקה רחל לאה'' אין זה שמה של הרבנית, כ''א שמה של התחינה: "תחינת האמהות שרה רבקה רחל ולאה".

[מיללער]

לא כן הוא, אלא קראה התחנה תחנה אמהות משום שהיא היתה נקראת על שם כל האמהות, ראה לדוגמא כאן שכך נקטו רשמי רשוותא

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=433

[מיללער]

ולגופו של האשכול.

השואל ומשיב (מהדו' ב' ח"ד סי' י"א - וכן בספרו דברי שאול על אגדות הש"ס מס' חולין) מביא קושיא בשם הרבנית הנ"ל בתו של רבי יוקל אב"ד גלוגא, על מה דאיתא בשם האריה"ק דמי שנזהר באכילת משהו חמץ בפסח לא יחטא כל השנה, לכאורה אין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים במידי דאכילה ונמצא שכל צדיק נזהר מאכילת משהו חמץ ולא יחטא כל השנה וא"כ האיך יתקיים הכתוב כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ע"כ תוכן הקושיא - והשו"מ שם מתרץ לפי דרכו.

ובהערות בשו"מ החדש (מהדורת מכון חכמת שלמה) ציינו שהקושיא הזו מביא הגה"ק ממונקאטש זצ"ל בספרו דברי תורה (מהדו' ב' אות קל"ד) בשם אשה חכמה אחרת (בת אחיה של הנ"ל) הרבנית בילא אמו של הרה"ק מראפשיץ בתו של רבי איציקל מהאמבורג זצ"ל - והכתוב השלישי בספר אברהם את עיניו (תחלת מסכת שבת) מביא הקושיא בשם "הרבנית של הגאון רע"ק אגר ז"ל".

[מיללער]

מעניין שתחנה נוספת בשם זהה נדפסה בווילנא תרכ"ט ומחברה רבנית נוספת (עפ"י דף השער) "הרבנית מרס סעריל בת הרב המפורסם וכו' רבי יעקב מדובנא ואשת רבי מרדכי כ"ץ רפאפורט":
https://www.hebrewbooks.org/42031

תחנה הזה נדפסה מקודם בזיטומיר בשנת תרי"ד - עותק ממנה נמכרה ע"י קדם:
https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... A8?lang=he

לכאורה זהו גם התחנה הזה שנדפסה בווילנא תקצ"ח - מבלי שם המחבר/ת על דף השער:
https://www.virtualjudaica.com/Listing/ ... Vilna-1838


הנה עותק מזה שנדפס ביוזעפאף תרל"ה
https://winners-auctions.com/items/%D7% ... %AA%D7%A8/

[מיללער]

רשימת רבניות חכמניות בהגהות שארית ציון על שם הגדולים:
https://www.sefaria.org/Hagahot_She'eri ... .2?lang=bi

קו) רבנית. כבר הארכתי בענין זה בשארית ציון חלק א' מערכת רי"ש סי' פ"ו, וקנאתי לציון קנאה גדולה, לבנות ציו"ן, נשים המצוינות צדקניות חכמניות דרשניות בעלת שם יגן בעדנו זכותן ומדוע יגרע נחלתן. ולטוב בית הנשים באתי כעת עוד להוסיף עליהם, וליתן שכר למביאיהם:
א) הרבנית מרת בילא בת הג"מ יצחק אבד"ק אה"ו, אשת הג"מ מענדל אבד"ק ללינסק, אמו של הרה"ק מו"ה נפתלי אבד"ק ראפשיץ. ובספר אהל נפתלי הביא ממנה דברי תורה.
ב) מ' וויטשי בת הג"מ צ"ה מאפאטשנא אבד"ק הילדסהיים בהג"מ אביגדור אבד"ק חנטשין חתל הקצין מו"ה צ"ה וויטיש מאפטא, זקנו של הגאון על נו"ב ז"ל מלומדת ומופלגה בש"ס ופוסקים עד להפליא, והיתה אשת הגאון מו"ה העשל הו"ו אבד"ק יוזעפאוו ונתגרשה ממנו בגט בעל כרחה על ידי שליח שסדר לו הגאון בעל פני אריה ע"י פעולת צדיק דודו הג"מ יצחק מהמבורג (דהג"מ העשל היה בהג"מ מנחם מאניש אחי הג"מ יצחק מהמבורג), והגאון בעשו"ת נו"ב היה מתנגד לגט זה (ע"ש נו"ב אה"ע סי' ע"ה) עד שהוכרח לגרשה שנית מדעתה ונשאת בזווג שני להג"מ צ"ה אבד"ק שוועדן בהמ"ס מספר צבאם והוא נשא בת הג"מ אריה ליב בהפרנס דד"א מו"ה אברהם ב"ר חיימ'ש זכר כלם לברכה.
ג) מרת לאטא בת הג"מ לב אריה. והביא שם כמה דברים וחידושי תורה ממנה.
ד) מרת מרים. החזיקה ישיבה עם תלמידים מופלגים והיה ווילון מפסיק בינה ובינם והיתה בת הג"מ שלמה שפירא אמו של הג"מ שמעון לוריא אבד"ק ערינפורט.
ה) מרת שרה רבקה רחל לאה בת הג"מ יוקל אבד"ק גלוגא, אשת הגאון מו"ה שבתי הכהן ראפאפורט אבד"ק קראסני בהמ"ס תחנה אמהות.
ו) מרת שפרינצא אשת הג"מ מרדכי קמפנר (שנת ת"ן) לא היתה קריאה אשר שגבה ממנה, בקיאה בחסרות ויתרות והמסורה שבכל תנ"ך, לא הניחה משנה ואגדה בב' התלמודים שלא ידעה בעל פה. (ועיין הקדמת ספר בן יוחאי לנכד אחותה).
ז) מרת אידל, אשה חשובה ומלומדת המפו' בת הג' ר' משה ר' מענדלש (י"ז אייר תל"ה).

[פרנקל תאומים]

לא כן הוא, אלא קראה התחנה תחנה אמהות משום שהיא היתה נקראת על שם כל האמהות, ראה לדוגמא כאן שכך נקטו רשמי רשוותא

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=433

פלא פלאים. מעניין. יש"כ.