מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שאלה בדיני שכנים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ו' יולי 12, 2019 2:44 am

כמה דיירים בבית אחד יש להם קומה אחד תת קרקעי המיועד לאחסן דברים, לכל אחד מהם יש את הפינה(חדר) שלו, בא אחד מהם והתחיל להשאיר חפציו באמצע החדר (דהיינו מקום שאינו מיועד לו אלא מקום משותף), השכנים אמרו לו כמה פעמים שיקח הדברים, או יזרקם או וכ'ו', כי להם זה מפריע, וגם חברת הביטוח המאבטח את הבית אמרו להם שאינם רוצים לחדש החוזה אתם, כל עוד שלא זורקים חבילות אלו.
השאלה הוא כך:
השכנים כבר אמרו לו כמה פעמים והזהירו אותו שיזרקו החפצים והוא אינו מתפעל, האם מותרים הם לזרוק הדברים לפח ?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי לענין » ו' יולי 12, 2019 2:45 am

לזרוק לפח, למה?
להוציא למדרכה.

הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ו' יולי 12, 2019 2:48 am

לענין כתב:לזרוק לפח, למה?
להוציא למדרכה.

בסדר.
ואם כבר עשו כך והוא מיד מחזיר הדברים ?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' יולי 12, 2019 3:01 am


הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ו' יולי 12, 2019 6:23 am

סגי נהור כתב:http://dintora.org/shut/129

לא נפתח כראוי אצלי
אולי אפשר להעתיק?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי סגי נהור » ו' יולי 12, 2019 8:02 am

הוצאת חפצים של שוכר שנשארו בדירה

שוכר השאיר ציוד במחסן יותר מחודשיים לאחר עזיבת הדירה ואינו נענה לבקשה לפנות את המחסן, אינו עונה לטלפונים ולהודעות גם כאשר איימתי שהציוד יופקר. האם אוכל להפקיר את הציוד בלב שקט?

תשובה

השולחן ערוך פסק:

"מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן.
רמ"א: ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור.
(שלחן ערוך, חושן משפט, סימן שיט)

כלומר, לדעת השולחן ערוך מדינא מותר להוציא את הפיקדון לשוק ולהפקירו אף ללא דעת הבעלים, ולדעת הרמ"א צריך להודיע לבעלים תחילה על זה ורק אז יהיה פטור אם נאנס הפקדון[1].

עם זאת בשו"ת 'חוות יאיר' (סימן קסה, וכן מובא כדבריו בפתחי תשובה, חו"מ שיט ס"ק א) אסר על הפקרת חפצים שהופקדו מבלי דעת ורשות בעלי המקום, ללא הודעה. לדעתו הפקדה ללא דעת אינה דומה לפסק השולחן ערוך הנ"ל כיוון ששם מדובר על מי שעשה בערמה ולכן מותר אף לפגוע בו, אך במקרה של הפקדה ללא דעת לא הותר הדבר. בשו"ת 'אגרות משה' (חלק ב סימן נו) אסר באופן דומה להוציא לשוק סחורה שנותרה מופקדת זמן רב לאחר תום המועד ואף ניתנה הודעה לבעליה שיבוא לקחתם. לדעתו מותר לשכור מקום לשמירת החפצים ולהעבירם על חשבון המפקיד.

וכן בספר 'פתחי חושן' (חלק ג - פקדון ושאלה, א, כה הערה סג) עסק במקרה זהה למקרה שלפנינו, וכתב:

"ומ"מ משמע מדברי הפוסקים שלא התירו להוציא ע"י הודעה כי אם בהטעהו או הכניס שלא מדעתו, אבל בהכניס מדעתו לזמן ועבר הזמן, אין לו רשות להוציאם, ואפילו אם נאמר... שאף שומר חנם אינו, אין זה מתירו להוציאם לשוק אף ע"י הודעה, כי אם בהסכמה. וצ"ע עד מתי יהא חייב זה להחזיק בביתו חפץ הפקדון".

לדעתו אף אין רשות לשכור מקום ולהעביר את החפצים על חשבון המפקיד ללא שומת בית דין (ראו שם פרק ז הערה ו).

למסקנה, לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.

בשולי הדברים נזכיר כי המערכת המשפטית של מדינת ישראל לא התירה עשיית דין עצמי ופינוי חד צדדי גם כאשר השוכר עושה שלא כהוגן ו/או לא מפנה את המושכר בתום החוזה. ואף אם נאמר שלגבי דין תורה אין כאן תוקף ודינא דמלכותא, מכל מקום עלול העושה דין לעצמו להיות חשוף לתביעה אזרחית.

התשובה נכתבה על ידי הרב אסף שטיקל

[1] ונחלקו הסמ"ע שם ס"ק ב וקצות החושן שם ס"ק ג האם ישנה מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א או מדובר בשני אפירים שונים הפרוסים בפני השומר.

הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ו' יולי 12, 2019 3:08 pm

סגי נהור כתב:הוצאת חפצים של שוכר שנשארו בדירה

שוכר השאיר ציוד במחסן יותר מחודשיים לאחר עזיבת הדירה ואינו נענה לבקשה לפנות את המחסן, אינו עונה לטלפונים ולהודעות גם כאשר איימתי שהציוד יופקר. האם אוכל להפקיר את הציוד בלב שקט?

תשובה

השולחן ערוך פסק:

"מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן.
רמ"א: ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור.
(שלחן ערוך, חושן משפט, סימן שיט)

כלומר, לדעת השולחן ערוך מדינא מותר להוציא את הפיקדון לשוק ולהפקירו אף ללא דעת הבעלים, ולדעת הרמ"א צריך להודיע לבעלים תחילה על זה ורק אז יהיה פטור אם נאנס הפקדון[1].

עם זאת בשו"ת 'חוות יאיר' (סימן קסה, וכן מובא כדבריו בפתחי תשובה, חו"מ שיט ס"ק א) אסר על הפקרת חפצים שהופקדו מבלי דעת ורשות בעלי המקום, ללא הודעה. לדעתו הפקדה ללא דעת אינה דומה לפסק השולחן ערוך הנ"ל כיוון ששם מדובר על מי שעשה בערמה ולכן מותר אף לפגוע בו, אך במקרה של הפקדה ללא דעת לא הותר הדבר. בשו"ת 'אגרות משה' (חלק ב סימן נו) אסר באופן דומה להוציא לשוק סחורה שנותרה מופקדת זמן רב לאחר תום המועד ואף ניתנה הודעה לבעליה שיבוא לקחתם. לדעתו מותר לשכור מקום לשמירת החפצים ולהעבירם על חשבון המפקיד.

וכן בספר 'פתחי חושן' (חלק ג - פקדון ושאלה, א, כה הערה סג) עסק במקרה זהה למקרה שלפנינו, וכתב:

"ומ"מ משמע מדברי הפוסקים שלא התירו להוציא ע"י הודעה כי אם בהטעהו או הכניס שלא מדעתו, אבל בהכניס מדעתו לזמן ועבר הזמן, אין לו רשות להוציאם, ואפילו אם נאמר... שאף שומר חנם אינו, אין זה מתירו להוציאם לשוק אף ע"י הודעה, כי אם בהסכמה. וצ"ע עד מתי יהא חייב זה להחזיק בביתו חפץ הפקדון".

לדעתו אף אין רשות לשכור מקום ולהעביר את החפצים על חשבון המפקיד ללא שומת בית דין (ראו שם פרק ז הערה ו).

למסקנה, לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.

בשולי הדברים נזכיר כי המערכת המשפטית של מדינת ישראל לא התירה עשיית דין עצמי ופינוי חד צדדי גם כאשר השוכר עושה שלא כהוגן ו/או לא מפנה את המושכר בתום החוזה. ואף אם נאמר שלגבי דין תורה אין כאן תוקף ודינא דמלכותא, מכל מקום עלול העושה דין לעצמו להיות חשוף לתביעה אזרחית.

התשובה נכתבה על ידי הרב אסף שטיקל

[1] ונחלקו הסמ"ע שם ס"ק ב וקצות החושן שם ס"ק ג האם ישנה מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א או מדובר בשני אפירים שונים הפרוסים בפני השומר.

יישר כח

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי כחול הים » ש' יולי 13, 2019 10:55 pm

סגי נהור כתב:הוצאת חפצים של שוכר שנשארו בדירה

שוכר השאיר ציוד במחסן יותר מחודשיים לאחר עזיבת הדירה ואינו נענה לבקשה לפנות את המחסן, אינו עונה לטלפונים ולהודעות גם כאשר איימתי שהציוד יופקר. האם אוכל להפקיר את הציוד בלב שקט?

תשובה

השולחן ערוך פסק:

"מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן.
רמ"א: ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור.
(שלחן ערוך, חושן משפט, סימן שיט)

כלומר, לדעת השולחן ערוך מדינא מותר להוציא את הפיקדון לשוק ולהפקירו אף ללא דעת הבעלים, ולדעת הרמ"א צריך להודיע לבעלים תחילה על זה ורק אז יהיה פטור אם נאנס הפקדון[1].

עם זאת בשו"ת 'חוות יאיר' (סימן קסה, וכן מובא כדבריו בפתחי תשובה, חו"מ שיט ס"ק א) אסר על הפקרת חפצים שהופקדו מבלי דעת ורשות בעלי המקום, ללא הודעה. לדעתו הפקדה ללא דעת אינה דומה לפסק השולחן ערוך הנ"ל כיוון ששם מדובר על מי שעשה בערמה ולכן מותר אף לפגוע בו, אך במקרה של הפקדה ללא דעת לא הותר הדבר. בשו"ת 'אגרות משה' (חלק ב סימן נו) אסר באופן דומה להוציא לשוק סחורה שנותרה מופקדת זמן רב לאחר תום המועד ואף ניתנה הודעה לבעליה שיבוא לקחתם. לדעתו מותר לשכור מקום לשמירת החפצים ולהעבירם על חשבון המפקיד.

וכן בספר 'פתחי חושן' (חלק ג - פקדון ושאלה, א, כה הערה סג) עסק במקרה זהה למקרה שלפנינו, וכתב:

"ומ"מ משמע מדברי הפוסקים שלא התירו להוציא ע"י הודעה כי אם בהטעהו או הכניס שלא מדעתו, אבל בהכניס מדעתו לזמן ועבר הזמן, אין לו רשות להוציאם, ואפילו אם נאמר... שאף שומר חנם אינו, אין זה מתירו להוציאם לשוק אף ע"י הודעה, כי אם בהסכמה. וצ"ע עד מתי יהא חייב זה להחזיק בביתו חפץ הפקדון".

לדעתו אף אין רשות לשכור מקום ולהעביר את החפצים על חשבון המפקיד ללא שומת בית דין (ראו שם פרק ז הערה ו).

למסקנה, לכתחילה יש לפנות לבית דין על מנת לפנות את רכוש השוכר. יש פוסקים המתירים לפנות את הרכוש למחסן אחר על חשבון השוכר. אם השוכר מסרב לבוא לבית דין, בית הדין ייתן בידי המשכיר כתב סירוב ויוכל לפנות לבית המשפט על מנת לפנות את רכוש השוכר מהבית.

בשולי הדברים נזכיר כי המערכת המשפטית של מדינת ישראל לא התירה עשיית דין עצמי ופינוי חד צדדי גם כאשר השוכר עושה שלא כהוגן ו/או לא מפנה את המושכר בתום החוזה. ואף אם נאמר שלגבי דין תורה אין כאן תוקף ודינא דמלכותא, מכל מקום עלול העושה דין לעצמו להיות חשוף לתביעה אזרחית.

התשובה נכתבה על ידי הרב אסף שטיקל

[1] ונחלקו הסמ"ע שם ס"ק ב וקצות החושן שם ס"ק ג האם ישנה מחלוקת בין השולחן ערוך והרמ"א או מדובר בשני אפירים שונים הפרוסים בפני השומר.


רק להעיר שכאן לא מדובר בהמשך הפקדה אלא בהפקדה בעל כורחו (בפרט שהוציאו וחזר והכניס) שיש לדון לכאורה שדומה יותר להפקדה בערמה.

מצטרף להנל
הודעות: 72
הצטרף: ב' אוקטובר 12, 2015 12:48 am

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי מצטרף להנל » א' יולי 14, 2019 3:13 am

לפני שרצים להכריע שאותו ברנש שהניח את חפציו בשטח המשותף, עשה שלא כדין.
יש לבדוק, האם השטח אין בו כדי חלוקה?
כיון שאם יש בו כדי חלוקה, לעיתים יכול לתבוע חלוקה ולטעון שזהו השטח שהוא 'תפס',
ובפרט אם שאר השכנים הרחיבו את דירתם על חשבון אויר השטח המשותף, ואז יטען שהוא נוטל כעת שטח במקום מה שהם נטלו.
לא ברור שטענתו תתקבל, אך גם לא ברור שלא...

קו ירוק
הודעות: 5797
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שאלה בדיני שכנים

הודעהעל ידי קו ירוק » א' יולי 14, 2019 10:30 am

לכאורה אם יפורסם שמו בלוח המודעות, שהוא נקרא להוציא את חפציו מהשטח הציברי של הבנין זה יעזור, כך הציע פעם איזה רב על שכן סורר שלא שעה לאזהרות.
בכל מה מקרה הוא גזלן!


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים