היתר פת בסלו

[דרופתקי דאורייתא]

בקידושין כא סע"ב וכב ע"א
בענין היתר יפת תואר במלחמה,

כתבו התוס' בזה"ל:

פירש בקונטרס, [...], משמע מתוך פירושו דבמלחמה אסור לבוא עליה כל עיקר, ואפילו ביאה ראשונה אינו מותר עד לאחר כל המעשים. ותימה אם כן מאי קאמר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כיון דבמלחמה אסור עד שיבא לביתו ולאחר כל המעשים, היאך נתפייס יצרו בכך, אכתי איכא יצר הרע במלחמה ובביתו עד ירח ימים. [...]. ויש מיישבים פירוש הקונטרס, ולא קשה מידי, מה שהקשה איך נתפייס יצרו, דאיכא למימר דבטל הימנו יצר הרע, כיון שיש לו פת בסלו, שסופה להיות מותרת לו לאחר כל המעשים. [...].

ויש להעיר מפ"ק דכתובות שאם פרסה אשתו נדה הוא ישן בין האנשים והיא בין הנשים.

וכיו"ב מבואר בשו"ע סי' ג סט"ז, "אלא אם כן הוא נשוי" וכתב המשנ"ב שם ס"ק כז, "דיש לו פת בסלו, ואין יצרו תוקפו כל כך, ואם היא נדה או שהוא בדרך, אסור".

האם ידוע האם יש מי שהתעורר בזה?

[דרופתקי דאורייתא]

העירוני לתשובת עמודי אש סי' ו, שבאמת מוכיח מהתוס' הנ"ל דלא כהמג"א (שהכרעת המשנ"ב הנ"ל היא על פי המג"א שם כיע"ש).
ולא העיר מגמרא דכתובות הנ"ל.

[סגי נהור]

לכאורה הקושיא אינה כ"כ גדולה, שאין כאן אלא שיתוף השם "פת בסלו", אבל אין הכרח שפיוס היצר לענין אשה יפת תואר הוא באותו הגדר של איסור יחוד או הענין המדובר באו"ח סי' ג.

[אוצר החכמה]

לא נראה לי שזה קשה. כל דבר לפי עניינו. תא חזי שגם במה שהבאת יש חילוקים.
לעניין איסור אוחז באמה. אם אשתו נדה אסור כמו שהבאת אפילו בנשוי סתם.
לעניין הוא ישן בין האנשים הוא דווקא במי שלא בא עליה כלל אבל נשוי סתם ישן עם אשתו נדה דסוגה בשושנים כתיב.
וכנראה שלעניין המלחמה שהיא נכרית ואינו מתייחד עמה די בזה שפת בסלו לאחר זמן כדי שלא ייכשל.

אחר שכתבתי ראיתי שהרב סגי נהור כתב את אותו רעיון בלשון אחרת.

לא ראיתי את העמודי אש בפנים אבל יתכן שס"ל דכיוון שלגבי אוחז באמה אין מפורש בגמרא חילוק בזה אלא רק נשוי והוא רק סברת הפוסקים ס"ל שלהיפך יילמד סתום מן המפורש בתוספות שלא כדבריהם ולא נחלק בין הדברים בחינם. ומן הסתם הם יאמרו שאינו דומה כדלעיל.
בכל אופן מהגמרא בכתובות אין ראיה ששם מיירי דווקא בחתן אבל בסתם נשוי שרי משום סוגה בשושנים.

[בן מיכאל]

לא נראה לי שזה קשה. כל דבר לפי עניינו. תא חזי שגם במה שהבאת יש חילוקים.
לעניין איסור אוחז באמה. אם אשתו נדה אסור כמו שהבאת אפילו בנשוי סתם.
לעניין הוא ישן בין האנשים הוא דווקא במי שלא בא עליה כלל אבל נשוי סתם ישן עם אשתו נדה דסוגה בשושנים כתיב.
וכנראה שלעניין המלחמה שהיא נכרית ואינו מתייחד עמה די בזה שפת בסלו לאחר זמן כדי שלא ייכשל.

אחר שכתבתי ראיתי שהרב סגי נהור כתב את אותו רעיון בלשון אחרת.

לא ראיתי את העמודי אש בפנים אבל יתכן שס"ל דכיוון שלגבי אוחז באמה אין מפורש בגמרא חילוק בזה אלא רק נשוי והוא רק סברת הפוסקים ס"ל שלהיפך יילמד סתום מן המפורש בתוספות שלא כדבריהם ולא נחלק בין הדברים בחינם. ומן הסתם הם יאמרו שאינו דומה כדלעיל.
בכל אופן מהגמרא בכתובות אין ראיה ששם מיירי דווקא בחתן אבל בסתם נשוי שרי משום סוגה בשושנים.

יש כן טענה כלשהי מהגמרא בכתובות, כי דין זה הינו אף בחתן שיש לו כבר אשה אחרת, כי באשה זו שעדין לא בא עליה יצרו גדול. ואם כן קושייתו טובה כי אף אותה יפת תואר אין פת בסלו.
אבל כמובן דבריך ודברי סגי נהור נכונים שאין מדובר אלא בשיתוף השם, ובאמת מדרבנן אסור לו להתייחד איתה, כפי שאסרו באשתו אם לא בא עליה.

[דרופתקי דאורייתא]

שאלה:
האם אסור ביחוד עם יפ"ת? וכל מה שנאמר "והבאת אל תוך ביתך" הוא עם שמירה על גדר איסור ייחוד?

בפשטות הבנתי שמביאה לביתו, ומותרת ביחוד, ואם כן שאלתי שזה תמוה מכתובות. אבל אם אכן אסורה ביחוד ניחא. רק שלא ידעתי האם זה מפורש היכן שהוא?

[דרופתקי דאורייתא]

אולי לא כ"כ שייך, אבל מצאתי כעת באנצק"ת (חלק כה עמוד מא) בזה"ל,

וכתבו ראשונים שהיא עצמה תסיר את בגדיה, שנאמר "והסירה", בעצמה, אבל הוא לא יגע בבגדיה פן יהרהר אחריה.

ובהערה המקור

פירוש הרוקח דברים כא יג, ע"פ עבודה זרה כ. ונשמרת מכל דבר רע...

אודה למי שיכול להעלות כאן דברי הרוקח

[אוצר החכמה]

לא נראה לי שזה קשה. כל דבר לפי עניינו. תא חזי שגם במה שהבאת יש חילוקים.
לעניין איסור אוחז באמה. אם אשתו נדה אסור כמו שהבאת אפילו בנשוי סתם.
לעניין הוא ישן בין האנשים הוא דווקא במי שלא בא עליה כלל אבל נשוי סתם ישן עם אשתו נדה דסוגה בשושנים כתיב.
וכנראה שלעניין המלחמה שהיא נכרית ואינו מתייחד עמה די בזה שפת בסלו לאחר זמן כדי שלא ייכשל.

אחר שכתבתי ראיתי שהרב סגי נהור כתב את אותו רעיון בלשון אחרת.

לא ראיתי את העמודי אש בפנים אבל יתכן שס"ל דכיוון שלגבי אוחז באמה אין מפורש בגמרא חילוק בזה אלא רק נשוי והוא רק סברת הפוסקים ס"ל שלהיפך יילמד סתום מן המפורש בתוספות שלא כדבריהם ולא נחלק בין הדברים בחינם. ומן הסתם הם יאמרו שאינו דומה כדלעיל.
בכל אופן מהגמרא בכתובות אין ראיה ששם מיירי דווקא בחתן אבל בסתם נשוי שרי משום סוגה בשושנים.

יש כן טענה כלשהי מהגמרא בכתובות, כי דין זה הינו אף בחתן שיש לו כבר אשה אחרת, כי באשה זו שעדין לא בא עליה יצרו גדול. ואם כן קושייתו טובה כי אף אותה יפת תואר אין פת בסלו.
אבל כמובן דבריך ודברי סגי נהור נכונים שאין מדובר אלא בשיתוף השם, ובאמת מדרבנן אסור לו להתייחד איתה, כפי שאסרו באשתו אם לא בא עליה.

אני לא חושב שיש לזה קשר לגמרא בכתובות כי המצב הפוך. אשה שאסור לו לבוא עליה אסור להתייחד עמה. רק בנדה מותר משום דסוגה בשושנים כתיב ועל זה אמרו שאם לא בא עליה כלל אין היתר משום סוגה בשושנים.

[דרופתקי דאורייתא]

מצאתי במנח"ח מצוה תקלב,
וז"ל,

ונראה כל זמן שלא נתגיירה אסור ביחוד עמה, אע"פ שנבעלה, מכל מקום הוי כמו כל איסורים שלא מהני נבעלה רק באשתו נדה, כיון שיש לה היתר, אבל כאן אפשר שלא תרצה להתגייר כלל, ואסור בה לשיטת הרמב"ם, כן נראה.

[בן מיכאל]

לא נראה לי שזה קשה. כל דבר לפי עניינו. תא חזי שגם במה שהבאת יש חילוקים.
לעניין איסור אוחז באמה. אם אשתו נדה אסור כמו שהבאת אפילו בנשוי סתם.
לעניין הוא ישן בין האנשים הוא דווקא במי שלא בא עליה כלל אבל נשוי סתם ישן עם אשתו נדה דסוגה בשושנים כתיב.
וכנראה שלעניין המלחמה שהיא נכרית ואינו מתייחד עמה די בזה שפת בסלו לאחר זמן כדי שלא ייכשל.

אחר שכתבתי ראיתי שהרב סגי נהור כתב את אותו רעיון בלשון אחרת.

לא ראיתי את העמודי אש בפנים אבל יתכן שס"ל דכיוון שלגבי אוחז באמה אין מפורש בגמרא חילוק בזה אלא רק נשוי והוא רק סברת הפוסקים ס"ל שלהיפך יילמד סתום מן המפורש בתוספות שלא כדבריהם ולא נחלק בין הדברים בחינם. ומן הסתם הם יאמרו שאינו דומה כדלעיל.
בכל אופן מהגמרא בכתובות אין ראיה ששם מיירי דווקא בחתן אבל בסתם נשוי שרי משום סוגה בשושנים.

יש כן טענה כלשהי מהגמרא בכתובות, כי דין זה הינו אף בחתן שיש לו כבר אשה אחרת, כי באשה זו שעדין לא בא עליה יצרו גדול. ואם כן קושייתו טובה כי אף אותה יפת תואר אין פת בסלו.
אבל כמובן דבריך ודברי סגי נהור נכונים שאין מדובר אלא בשיתוף השם, ובאמת מדרבנן אסור לו להתייחד איתה, כפי שאסרו באשתו אם לא בא עליה.

אני לא חושב שיש לזה קשר לגמרא בכתובות כי המצב הפוך. אשה שאסור לו לבוא עליה אסור להתייחד עמה. רק בנדה מותר משום דסוגה בשושנים כתיב ועל זה אמרו שאם לא בא עליה כלל אין היתר משום סוגה בשושנים.

נו, זה בדיוק הנידון - זוהי אשה שכעת אסור לו לבוא עליה, אף שעתידה להיות אשתו. ועל כן, מסתבר מאד שאין לו את ההיתר של סוגה בשושנים. מאידך, ניתן להוכיח גם לאידך גיסא, שכפי שמותר לחתן להנות מראיית אשתו אף בעודה נדה ולא בעל, שיש כן קצת פת בסלו, ובזה מיושבת שאלת פותח האשכול.

[בן מיכאל]

שאלה:
האם אסור ביחוד עם יפ"ת? וכל מה שנאמר "והבאת אל תוך ביתך" הוא עם שמירה על גדר איסור ייחוד?

בפשטות הבנתי שמביאה לביתו, ומותרת ביחוד, ואם כן שאלתי שזה תמוה מכתובות. אבל אם אכן אסורה ביחוד ניחא. רק שלא ידעתי האם זה מפורש היכן שהוא?

בודאי שמן התורה מותרת ביחוד, כי היחוד הוא איסור דרבנן (כמדומני ע"ז לו), אבל מדרבנן נראה פשוט שאסורה ולא גרע מאשתו נידה כפי שנתבאר.