פורום אוצר החכמה

(יט) גד גדוד יגודנו בשעה שהיו ישראל מכבשין ומחלקין את הארץ היה שבט ראובן וגד עמהן והניחו את בניהם קטנים, מי שהניחוהו בן עשר מצאו אותו בן ארבע ועשרים, מי שהניחוהו בן עשרים מצאו אותו בן ארבע ושלשים, נזדוגו להן שלש משפחות רעות יטור נפיש ונודב, הה"ד ובימי שאול עשו מלחמה את ההגראים וגומ' (דה"א =דברי הימים א'= ה י), אמר רבי יהושע ב"ר נחמיה בימי שאול זה יהושע, ולמה הוא קורא אותו שאול, שהיתה המלכות שאולה בידו, והיו אילו מגדלים שער ואילו מגדלים שער, היו אלו מגדלין שער עד שיראו את בניהם, ואילו מגדלין שער עד שיראו את אבותם, וישמעאלים מגדלין שער, ונתן הקב"ה בלבם של בנים והיו אומרים ענינו י"י ענינו, אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל ענינו, הה"ד ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאם (שם שם /דברי הימים א' ה'/ כ), באי זו זכות, ר' לוי ורבנן, רבנן אמרי מברכתו של יעקב אבינו שאמר גד גדוד יגודנו, גייסא אתי למגייס יתהון, ואינון מגייסין גייסא, ורבי לוי אמר מברכתו של יהושע הה"ד ויאמר אליהם בנכסים רבים וגומ' (יהושע כב ח).

"גד גדוד יגודנו", בשעה שהיו ישראל מכבשים כו'. לשון האגדה מגומגם. ועיקר הכוונה כנוסח שהביא בעל א"א וז"ל גד גדוד יגודנו הה"ד ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים אמרו חז"ל כשחזרו ראובן וגד מכבוש הארץ והיו הולכים להם לא"לדיהם מצאו ד' אומות נלחמים בבניהם שנאמר ויעשו מלחמה עם ההגריאים וגו' והיו בניהם מגדלים שערותם והיו נלחמים אלו כנגד אלו ולא היו מכירים לבניהם שהניחום קטנים באותה שעה נתן הקב"ה בלבם ואמרו עננו ה' א"לדי אבותינו עזרנו. שמעו אבותיהם והכירום נפלו על הישמעאלים והרגום הה"ד ויעזרו עליהם וגו' ולמה כן כי לא"לדים זעקו באיזה זכות כו' ע"כ . .

והיו אלו מגדלים שער. פי' בני ראובן וגד מגדלים שער ואלו בניהם שנשארו בערי המבצר בעבר הירדן מגדלים שער דרך אבל ודאגה. וישמעאלים הם ההגריאים שהם בני הגר . . אבל כל ההגריאים ישמעאלים וכל הישמעאלים הגרים. ולפי שהיו מגדלים שער כישמעאלים ולא היה הפרש ביניהם לכך לא הכירום אותם אבותיהם לולי שהכירו אותם ע"י שצעקו עננו כו':

לבי במערב כתב:ראשית, צ"ל: פרשה צח, טו.
וביאור המדרש פשוט הוא, לכאורה.
הן היהודים (האבות והבנים) והן (להבדיל אא"ה) הישמעאלים גדלו שער, ולכך לא ניתן הי' להבחין ביניהם.
נתן הקב"ה בלבם, וזעקו "עננו א"לקי אברהם יצחק וישראל", והכירו אב בבנו ובן באביו.
וז"ל ה'עץ יוסף' שם:

"גד גדוד יגודנו", בשעה שהיו ישראל מכבשים כו'. לשון האגדה מגומגם. ועיקר הכוונה כנוסח שהביא בעל א"א וז"ל גד גדוד יגודנו הה"ד ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים אמרו חז"ל כשחזרו ראובן וגד מכבוש הארץ והיו הולכים להם לא"לדיהם מצאו ד' אומות נלחמים בבניהם שנאמר ויעשו מלחמה עם ההגריאים וגו' והיו בניהם מגדלים שערותם והיו נלחמים אלו כנגד אלו ולא היו מכירים לבניהם שהניחום קטנים באותה שעה נתן הקב"ה בלבם ואמרו עננו ה' א"לדי אבותינו עזרנו. שמעו אבותיהם והכירום נפלו על הישמעאלים והרגום הה"ד ויעזרו עליהם וגו' ולמה כן כי לא"לדים זעקו באיזה זכות כו' ע"כ . .

והיו אלו מגדלים שער. פי' בני ראובן וגד מגדלים שער ואלו בניהם שנשארו בערי המבצר בעבר הירדן מגדלים שער דרך אבל ודאגה. וישמעאלים הם ההגריאים שהם בני הגר . . אבל כל ההגריאים ישמעאלים וכל הישמעאלים הגרים. ולפי שהיו מגדלים שער כישמעאלים ולא היה הפרש ביניהם לכך לא הכירום אותם אבותיהם לולי שהכירו אותם ע"י שצעקו עננו כו':

עזריאל ברגר כתב:כמדומני ששאלת הרב "סליחות" היא: מהו הטעם לגידול השער?

כחול הים כתב:נראה שקיבלו על עצמם נזירות עד שיחזרו אבותיהם מהמלחמה ושמא לזכות לניצחון במלחמה

כחול הים כתב:נראה שקיבלו על עצמם נזירות עד שיחזרו אבותיהם מהמלחמה.

ביקורת תהיה כתב:

כחול הים כתב:נראה שקיבלו על עצמם נזירות עד שיחזרו אבותיהם מהמלחמה.

קטן לפני שהגיע לעונת נדרים אין בקבלתו כלום.
וכלום כעור הפירוש שב'עץ יוסף' שהיו מגדלים שער דרך אבל ודאגה?

ביקורת תהיה כתב:וכלום כעור הפירוש שב'עץ יוסף' שהיו מגדלים שער דרך אבל ודאגה?

ביקורת תהיה כתב:נזיר מוזהר שלא ליטמא למת, ולא יעלה על הדעת שחלוצים למלחמה יזירו עצמם בנזירות.

כחול הים כתב:בנזיר מח מבואר לכאו' שאין איסור לנזיר להיטמא למת שלא מטמא באהל.
ביבמות סא רבי שמעון שגוי לא מטמא באהל וכן נפסק.
וע"ע אריכות בדעות הראשונים במל"מ פ"ג מאבל ה"א.
ולפ"ז אין כל מניעה שיקבלו על עצמם נזירות.

ביקורת תהיה כתב:

כחול הים כתב:בנזיר מח מבואר לכאו' שאין איסור לנזיר להיטמא למת שלא מטמא באהל.
ביבמות סא רבי שמעון שגוי לא מטמא באהל וכן נפסק.
וע"ע אריכות בדעות הראשונים במל"מ פ"ג מאבל ה"א.
ולפ"ז אין כל מניעה שיקבלו על עצמם נזירות.

הצגת הדברים לוקה בחוסר הגינות החורג מטעם הטוב.
א. ב'משנה למלך' שם מיישב בנהירו דאנפין את המשמע לכאורה מן הברייתא בפרק כהן גדול כי אין הנזיר מוזהר אלא על נפש המטמאה באוהל.
ב. ב'משנה למלך' שם כתב דאיכא כת מרבואתא דאית להו כרבנן דקברי עכו"ם מטמאין באהל.
ג. ב'משנה למלך' שם אמנם מביא שיטת היראים שאין כהן ונזיר מוזהרים להיטמא בנפש גוי, אך מעיר שלא נמצא לו חבר בסברא זו ואין לסמוך עליה.

עזריאל ברגר כתב:אתה מניח שהם הניחו שבמשך כל השנים לא ימות אף יהודי?

כחול הים כתב:(וקצת יש להבין פירושו דהעץ יוסף. קטנים גידלו שער דרך אבל ודאגה? הלוחמים עצמם גם היו באבל ודאגה?)

לבי במערב כתב:לא היו סַפָּרִים שיספרו אותם...

ביקורת תהיה כתב:

לבי במערב כתב:לא היו סַפָּרִים שיספרו אותם...

לבי במערב כתב:ואגב, אוי"ל (ע"ד הצחות עכ"פ) סיבה 'פרקטית' . .

לבי במערב כתב:

כחול הים כתב:(וקצת יש להבין פירושו דהעץ יוסף. קטנים גידלו שער דרך אבל ודאגה? הלוחמים עצמם גם היו באבל ודאגה?)

למה שהקטנים לא יגדלו שער דרך אבל ודאגה? מה ההבדל?
והלוחמים - הם נמצאים הרחק מביתם, ואינם יודעים מה נעשה בבני-ביתם בזמן זה; איך לא יהיו שרויים "באבל ודאגה"?!

ואגב, אוי"ל (ע"ד הצחות עכ"פ) סיבה 'פרקטית': לא היו סַפָּרִים שיספרו אותם...

כחול הים כתב:כמו שהביא הרב ביקורת תהיה נשארו איתם שומרים. וא"כ אין סיבה שיהיו באבל. וגם לדאגה אין כל [כך] מקום.
וקטנים בדר"כ אינם באבל ודאגה מתוקף היותם קטנים.

לבי במערב כתב:

כחול הים כתב:כמו שהביא הרב ביקורת תהיה נשארו איתם שומרים. וא"כ אין סיבה שיהיו באבל. וגם לדאגה אין כל [כך] מקום.
וקטנים בדר"כ אינם באבל ודאגה מתוקף היותם קטנים.

מהו גיל ה'קטנים' המדובר?
"מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל" (במדבר א, ג); כמדומני, שבחור בן י"ט שנה - שייך גם שייך בענין 'אבל ודאגה'...

כחול הים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אתה מניח שהם הניחו שבמשך כל השנים לא ימות אף יהודי?

א. לא ירחק מלהניח כן.

עזריאל ברגר כתב:

כחול הים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אתה מניח שהם הניחו שבמשך כל השנים לא ימות אף יהודי?

א. לא ירחק מלהניח כן.

ותקוותם נכזבה במעשה העי...

עזריאל ברגר כתב:אתה מניח שהם הניחו שבמשך כל השנים לא ימות אף יהודי?

לבי במערב כתב:ציטטתני חלקית.