פורום אוצר החכמה

מה המשמעות של המילה "מחר" בלשה"ק? (בתנ"ך, או במשנה וכו')
בימינו יש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: ניתן לומר "מחר" רק לפני הלילה שקודם ליום (כי היום מתחיל מהלילה).
אפשרות שניה: ניתן לומר "מחר", גם בלילה עצמו שקודם ליום.

האם לפי חז"ל שתי האפשרויות נכונות או אחת מהן בלבד.

סליחות כתב:מה המשמעות של המילה "מחר" בלשה"ק? (בתנ"ך, או במשנה וכו')
בימינו יש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: ניתן לומר "מחר" רק לפני הלילה שקודם ליום (כי היום מתחיל מהלילה).
אפשרות שניה: ניתן לומר "מחר", גם בלילה עצמו שקודם ליום.

האם לפי חז"ל שתי האפשרויות נכונות או אחת מהן בלבד.

אפשרות נוספת - בעברית אי אפשר לומר מחר על הלילה הקרוב כשעומדים ביום דהיינו בעברית (וכן בכמה הלכות כמו הלכות ברכת הרעם ) הלילה הולך אחר היום (כדין קדשים ) אך בלשון הקודש לכאורה אפשר לומר מחר גם אם עומדים ביום ומתכוונים ללילה הקרוב כמו "ממחרת השבת תספרו 50 יום" שהכוונה ללילה שאחרי השבת.

ויש בלשון הקודש גם מחר שהוא לאחר זמן ואינו מתייחס דוקא ליום שאחריו כמו "כי ישאלו ביניכם מחר לאמר"

בבנות לוט "ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש וכו" ולכאורה אמרה לה ביום דהיינו שכבה בלילה והיום שלאחריו נקרא ממחרת (אם כי אינו מוכרח שמא אמרה לה בלילה) וכן נראה בכמה מקומות כמו שמואל א פרק ה פסוק ד "וישכימו בבוקר ממחרת "

כחול הים כתב:

סליחות כתב:מה המשמעות של המילה "מחר" בלשה"ק? (בתנ"ך, או במשנה וכו')
בימינו יש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: ניתן לומר "מחר" רק לפני הלילה שקודם ליום (כי היום מתחיל מהלילה).
אפשרות שניה: ניתן לומר "מחר", גם בלילה עצמו שקודם ליום.

האם לפי חז"ל שתי האפשרויות נכונות או אחת מהן בלבד.

אפשרות נוספת - בעברית אי אפשר לומר מחר על הלילה הקרוב כשעומדים ביום דהיינו בעברית (וכן בכמה הלכות כמו הלכות ברכת הרעם ) הלילה הולך אחר היום (כדין קדשים ) אך בלשון הקודש לכאורה אפשר לומר מחר גם אם עומדים ביום ומתכוונים ללילה הקרוב כמו "ממחרת השבת תספרו 50 יום" שהכוונה ללילה שאחרי השבת.

ויש בלשון הקודש גם מחר שהוא לאחר זמן ואינו מתייחס דוקא ליום שאחריו כמו "כי ישאלו ביניכם מחר לאמר"

בבנות לוט "ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש וכו" ולכאורה אמרה לה ביום דהיינו שכבה בלילה והיום שלאחריו נקרא ממחרת (אם כי אינו מוכרח שמא אמרה לה בלילה) וכן נראה בכמה מקומות כמו שמואל א פרק ה פסוק ד "וישכימו בבוקר ממחרת "

ייש"כ.
האם יש מקור לכך שאפשר לומר בלילה "מחר" על היום? לדוגמה בליל שישי לומר מחר על יום שישי. או שזה נחשב עברית חדשה?

סליחות כתב:

כחול הים כתב:

סליחות כתב:מה המשמעות של המילה "מחר" בלשה"ק? (בתנ"ך, או במשנה וכו')
בימינו יש שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: ניתן לומר "מחר" רק לפני הלילה שקודם ליום (כי היום מתחיל מהלילה).
אפשרות שניה: ניתן לומר "מחר", גם בלילה עצמו שקודם ליום.

האם לפי חז"ל שתי האפשרויות נכונות או אחת מהן בלבד.

אפשרות נוספת - בעברית אי אפשר לומר מחר על הלילה הקרוב כשעומדים ביום דהיינו בעברית (וכן בכמה הלכות כמו הלכות ברכת הרעם ) הלילה הולך אחר היום (כדין קדשים ) אך בלשון הקודש לכאורה אפשר לומר מחר גם אם עומדים ביום ומתכוונים ללילה הקרוב כמו "ממחרת השבת תספרו 50 יום" שהכוונה ללילה שאחרי השבת.

ויש בלשון הקודש גם מחר שהוא לאחר זמן ואינו מתייחס דוקא ליום שאחריו כמו "כי ישאלו ביניכם מחר לאמר"

בבנות לוט "ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש וכו" ולכאורה אמרה לה ביום דהיינו שכבה בלילה והיום שלאחריו נקרא ממחרת (אם כי אינו מוכרח שמא אמרה לה בלילה) וכן נראה בכמה מקומות כמו שמואל א פרק ה פסוק ד "וישכימו בבוקר ממחרת "

ייש"כ.
האם יש מקור לכך שאפשר לומר בלילה "מחר" על היום? לדוגמה בליל שישי לומר מחר על יום שישי. או שזה נחשב עברית חדשה?

משתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי משמע שאפשר דהיינו שהכתוב קורא ליום שאחרי הלילה ממחרת.

סליחות כתב:האם יש מקור לכך שאפשר לומר בלילה "מחר" על היום? לדוגמה בליל שישי לומר מחר על יום שישי. או שזה נחשב עברית חדשה?

ייתכן שאפשר להוכיח כן מדברי משה לקורח ועדתו.

ומה לגבי "אתמול"?
לדוגמא, "ליל האתמול" האם יתפרש על הלילה האחרון - לילו של היום הנוכחי, או על קודמו - ליל היום הקודם.

כרמי שלי כתב:ומה לגבי "אתמול"?
לדוגמא, "ליל האתמול" האם יתפרש על הלילה האחרון - לילו של היום הנוכחי, או על קודמו - ליל היום הקודם.

המילה אתמול בלשון הקודש איננה מתפרשת על היום הקודם אלא על יום שעבר בין קרוב ובין רחוק רדק בשורשים שורש תמול

ייש"כ. עכ"פ, האם יחול שם "אתמול" על לילו של היום בו אנו עומדים?

כחול הים כתב:משתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי משמע שאפשר דהיינו שהכתוב קורא ליום שאחרי הלילה ממחרת.

לכאורה אין מוכרח לפרש כן שם.
אפשר לפרש שכל מה שאירע שם היה לפני השקיעה.

סליחות כתב:

כחול הים כתב:משתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי משמע שאפשר דהיינו שהכתוב קורא ליום שאחרי הלילה ממחרת.

לכאורה אין מוכרח לפרש כן שם.
אפשר לפרש שכל מה שאירע שם היה לפני השקיעה.

מסכים.
אבל אצל בנות לוט אכן אפשר לפרש שאמרה לה אחרי השקיעה (ולזה נתכוון מר ) אם כי לכאורה תכננו מראש מבעוד יום לכן בפשטות נראה לי שיש ראיה משם.

כרמי שלי כתב:ייש"כ. עכ"פ, האם יחול שם "אתמול" על לילו של היום בו אנו עומדים?

לכאו' יחול עליו רק אם נאמר שהלילה מוצאי היום הוא.
וכיון ששיטת תוה"ק היא ש"ויהי ערב ו(אח"כ) יהי בקר", ולא להיפך - ק"ק לומר כן.
ועצ"ע.

לבי במערב כתב:וכיון ששיטת תוה"ק היא ש"ויהי ערב ו(אח"כ) יהי בקר", ולא להיפך - ק"ק לומר כן.
ועצ"ע.

עיין ברשב"ם שם.

בספרו של הר"י ענבל (תושבע"פ) יש רשימת מקומות במקרא בהם נקרא ה'מחר' כלשונינו, גם בלילה שלפניו. עי"ש.