כמו מי לפסוק, כשראשון מצוטט בב"י לעומת דעת הרמב"ם בפהמ"ש שלא הובאה בב"י?

[הפשטן]

למשל:
לפעמים, הפסק המובא בשו"ע נשען על הגמרא שנשענת על המשנה, שמביאה ציור פלוני שעליו נסוב הדין, ויש מחלוקת ראשונים מה הציור: הרמב"ם מפרש כך (אבל פירושו לא מובא בב"י), אבל ראשון אחר (שפירושו מצוטט בב"י) מפרש אחרת, ויש נ"מ להלכה מה הציור הנכון.

[עזריאל ברגר]

כמדומני שמרן ראה את פיה"מ, ואם החליט שלא להביאו - הרי שהכריע נגדו.

[הפשטן]

כמדומני שמרן ראה את פיה"מ, ואם החליט שלא להביאו - הרי שהכריע נגדו.

אני לא בטוח ששייך להגיד כאן שתיקה כאי-הסכמה. אם הב"י ראה את פהמ"ש, אז מצופה שלפחות יזכיר שפירוש הרמב"ם סותר את הפירוש של אותו ראשון שהובא בב"י, וכדרכו בקודש של הב"י להיות מאסף לכל המחנות - במיוחד כשיש מחלוקת ביניהם, ואם למרות זאת לא הזכיר את פהמ"ש, אז שמא זה משום שפהמ"ש נשמט לרגע מהב"י, ואמרינן דאילו ראה הי' מזכיר.

[456456]

הרמב"ם בפיה"מ אינו מובא כ"כ להלכה.

[נחלי אפרסמון]

כמדומני שמרן ראה את פיה"מ, ואם החליט שלא להביאו - הרי שהכריע נגדו.

עיין ס' כנסת חיים (סופר אות ער"ה)שכתב שמרו ראה פיה"מ.

[מגדל]

בוודאי שראה מרן פירוש המשניות.
עיין בית יוסף סימן רנג' לגבי קדרא חייתא (ד"ה ואם נתן בה חתיכה חיה) שמביא דבריו גבי ירק.

מלבד כל זאת, הרי ספר משנה תורה מקיף כל התורה כולה, לא ידוע לי על משנה שלא נכללה בדבריו.
וכמובן שספר משנה תורה נכתב לאחר פירוש המשניות, ואם אכן המצא תמצא סתירה כזו, יש לומר שהרמב"ם חזר בו.
ובכל מקרה, גם אם נשמט משהו מעיניו דהבית יוסף, מלבד ביוצאי דופן קבועים, וגם בזה הדעות חלוקות נהרא נהרא ופשטיה.

אבל אני שב ואומר, גם פיה"מ וגם משנה תורה היו לנגד עיניו של הבית יוסף, אז עיין היטב שמא הבנת משהו לא נכון.

[מצליח]

היה לו למרן הב"י פירוש המשניות להר"מ 'המוגה', ראו בכס"מ הל' טו"מ פ"ב ה"ט.

[אראל]

הה"ק מקאמארנא ב'מעשה ארג' [לא זכור לי כרגע איה] כותב שהחיבור 'משנה תורה' חיבר הרמב"ם ברוח הקודש, משא"כ פירוש המשניות, ולכן רואים בפיה"מ כמה סתירות וערבוב

וא"כ אולי י"ל שמה שהעדיף הב"י להכריע ההלכה בשולחנו הערוך כשי' שלשת הרועים, הרי"ף והרא"ש והרמב"ם, היינו רק מה שפסק בספר היד, אבל לא העדיף פירוש המשניות לעומת שאר פירושי הראשונים

[חבר פורום אוצר החכמה]

מנין דסבירא לי' להב"י לחידושו של הגה"ק מקאמרנא?

[אראל]

מנין דסבירא לי' להב"י לחידושו של הגה"ק מקאמרנא?

כי סוד ה' ליראיו כתיב
ומה שנגלה להגה"ק מקאמארנא נגלה להב"י...
הכונה לבטא החילוק בין פיה"מ לספר היד

[עזריאל ברגר]

הה"ק מקאמארנא ב'מעשה ארג' [לא זכור לי כרגע איה] כותב שהחיבור 'משנה תורה' חיבר הרמב"ם ברוח הקודש, משא"כ פירוש המשניות, ולכן רואים בפיה"מ כמה סתירות וערבוב

וא"כ אולי י"ל שמה שהעדיף הב"י להכריע ההלכה בשולחנו הערוך כשי' שלשת הרועים, הרי"ף והרא"ש והרמב"ם, היינו רק מה שפסק בספר היד, אבל לא העדיף פירוש המשניות לעומת שאר פירושי הראשונים

viewtopic.php?f=17&t=46759
האם כדאי לאחד?

[הפשטן]

בוודאי שראה מרן פירוש המשניות.
עיין בית יוסף סימן רנג' לגבי קדרא חייתא (ד"ה ואם נתן בה חתיכה חיה) שמביא דבריו גבי ירק.

שים לב שאף אחד לא טען כאן שהב"י לא ראה את פירוש המשניות. הטענה היתה רק שאולי, לגבי דין מסויים, נשמט מעיני הב"י לרגע דברי הרמב"ם בפירוש המשניות (לגבי הדין המסויים ההוא).

וכמובן שספר משנה תורה נכתב לאחר פירוש המשניות, ואם אכן המצא תמצא סתירה כזו, יש לומר שהרמב"ם חזר בו.

לא הבנתי שני עניינים בדבריך:

א. מה עניין, משנה תורה שהזכרת, לנדו"ד: שאיננו אודות סתירה - בין משנה תורה - לבין פירוש המשניות, אלא הוא אודות סתירה - בין דעת איזשהו ראשון שהובאה בב"י - לבין דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שלא הובאה בב"י.

ב. האמנם אתה טוען, שמתוך כך שיש סתירה - בין דעת איזשהו ראשון שהובאה בב"י - לבין דעת הרמב"ם בפירוש המשניות, הבין הב"י כי (כלשונך) "הרמב"ם חזר בו" (ולכן לא הביא בב"י את דעת הרמב"ם בפירוש המשניות)? אם אכן זאת טענתך, אז תמהני, איך בכוונתך להסיק שהרמב"ם חזר בו, רק משום שאיזשהו ראשון כותב להפך? לשיטתך, אולי נגיד דווקא להפך: שאחרי שמתברר לנו שבפירוש המשניות כתב הרמב"ם הפוך מדעת אותו ראשון שהובא בב"י, אז זה יברר לנו כי - דווקא אותו ראשון - הוא הוא שחזר בו! ובכלל, ממתי דברי איזשהו ראשון יכולים להעיד על דעת ראשון אחר (אלא אם כן ידוע לנו שאחד משניהם הוא תלמיד של השני, דבכה"ג נימא דתלמיד לא יחלוק על רבו).

[הפשטן]

הה"ק מקאמארנא ב'מעשה ארג' [לא זכור לי כרגע איה] כותב שהחיבור 'משנה תורה' חיבר הרמב"ם ברוח הקודש, משא"כ פירוש המשניות, ולכן רואים בפיה"מ כמה סתירות וערבוב

וא"כ אולי י"ל שמה שהעדיף הב"י להכריע ההלכה בשולחנו הערוך כשי' שלשת הרועים, הרי"ף והרא"ש והרמב"ם, היינו רק מה שפסק בספר היד, אבל לא העדיף פירוש המשניות לעומת שאר פירושי הראשונים

לא משמע כן מהתוי"ט לטהרות ה ג, שהישוה את סמכות פהמ"ש אל סמכות היד החזקה, בכל מקום שבו הרמב"ם לא גילה את דעתו ביד החזקה.

[מגדל]

בוודאי שראה מרן פירוש המשניות.
עיין בית יוסף סימן רנג' לגבי קדרא חייתא (ד"ה ואם נתן בה חתיכה חיה) שמביא דבריו גבי ירק.

שים לב שאף אחד לא טען כאן שהב"י לא ראה את פירוש המשניות. הטענה היתה רק שאולי, לגבי דין מסויים, נשמט מעיני הב"י לרגע דברי הרמב"ם בפירוש המשניות (לגבי הדין המסויים ההוא). אכן, אתה לא טענת כך, אך מכיוון שכל מיני רבנים התחילו לדון האם ראה או לא ראה, ונצרכו לעדויות של אחרונים האם ראה, פשוט סגרתי את הנקודה הזו בראייה פשוטה. אע"פ שאתה פותח האשכול, אפשר להתייחס גם אל מגיבים אחרים.

וכמובן שספר משנה תורה נכתב לאחר פירוש המשניות, ואם אכן המצא תמצא סתירה כזו, יש לומר שהרמב"ם חזר בו.

לא הבנתי שני עניינים בדבריך:

א. מה עניין, משנה תורה שהזכרת, לנדו"ד: שאיננו אודות סתירה - בין משנה תורה - לבין פירוש המשניות, אלא הוא אודות סתירה - בין דעת איזשהו ראשון שהובאה בב"י - לבין דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שלא הובאה בב"י.
עשית דבריי קרעים קרעים, והשמטת חלק חשוב מהם. כתבתי שספר משנה תורה מקיף כל התורה כולה, בוודאי משנה שלמה, ולכן עד שאתה בודק סתירה בין פה"מ לאחד הראשונים, טול ספר ובדוק מה דעת הרמב"ם באותו נושא במשנה תורה, ואז תשאל טוב יותר. או מדוע הרמב"ם חזר בו, או מדוע הב"י לא התייחס אל הרמב"ם במשנה תורה, בהתאם לתוצאת הבדיקה..

ב. האמנם אתה טוען, שמתוך כך שיש סתירה - בין דעת איזשהו ראשון שהובאה בב"י - לבין דעת הרמב"ם בפירוש המשניות, הבין הב"י כי (כלשונך) "הרמב"ם חזר בו" (ולכן לא הביא בב"י את דעת הרמב"ם בפירוש המשניות)? אם אכן זאת טענתך, אז תמהני, איך בכוונתך להסיק שהרמב"ם חזר בו, רק משום שאיזשהו ראשון כותב להפך? לשיטתך, אולי נגיד דווקא להפך: שאחרי שמתברר לנו שבפירוש המשניות כתב הרמב"ם הפוך מדעת אותו ראשון שהובא בב"י, אז זה יברר לנו כי - דווקא אותו ראשון - הוא הוא שחזר בו! ובכלל, ממתי דברי איזשהו ראשון יכולים להעיד על דעת ראשון אחר (אלא אם כן ידוע לנו שאחד משניהם הוא תלמיד של השני, דבכה"ג נימא דתלמיד לא יחלוק על רבו).
שאלתך זו מתורצת בתשובתי לשאלתך הראשונה.

[מגדל]

הה"ק מקאמארנא ב'מעשה ארג' [לא זכור לי כרגע איה] כותב שהחיבור 'משנה תורה' חיבר הרמב"ם ברוח הקודש, משא"כ פירוש המשניות,

מתוך חיי מוהר"ן:
"בבואו מארץ ישראל גם היה אצל הרב הקדוש מנסכוז ה' ימים קודם פטירת הרב הנ"ל. וכפי הנשמע מהאיש שהיה שם עמו, שדיברו מעניין מראות וחזיונות ודיברו מהמלאך מט"ט וכיוצא בזה. והיה לו ויכוחים גדולים עם הרב הקדוש מנסכוז שהיה מפורסם גדול בעניין זה. ואיני יודע היטב עניין הוויכוחים, אך הכלל שרבנו ז"ל היה אומר שלא כך ריך לראות כאשר הם רואים.
והרב מנסכוז שלח אליו פעם אחת תאמרו לו שקודם שבא לתוך העיר ראיתי את המלאך מטטרון וכך וכך ראיתיו. וכמדומה ששמעתי שאמר הר' הקדוש הנ"ל שראה את מט"ט בראייה ממש. ורבנו ז"ל אמר שלא כך רואין אותו. וכמדומה שעוד פעם אחד טען הרב הקדוש הנ"ל עם רבנו ז"ל בעצמו כך ראיתי וכך ראיתי, ורבנו ז"ך לא רצה להסכים על זה, ואמר להם רבנו ז"ל: לא כך רואין את מט"ט, אני ראיתיו כך וכך. וזה הוא באמת ראיית מט"ט.
והיה בעניין זה כמה דברים, אך לא הייתי בכל זה אצלו ולא זכיתי לשמוע מפיו הקדוש דבר בעניין זה, רק שמעתי סתם ממנו שהיה אצל הרב מנסכוז."

דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

[הפשטן]

כתבתי שספר משנה תורה מקיף כל התורה כולה

אל מה אתה מתכוון ב"תורה"? אם שיטתך היא שזה ממש הכול (כולל לוח הכפל וכולל תרגומי מילים מאמהרית ליידיש וכל כיו"ב), אז לשיטתך, למה צריך הב"י להביא את דבריהם של ראשונים בנושאים שונים, והלא (לשיטתך) אותם נושאים כבר נדונו במשנה תורה שמקיף את כל התורה כולה.

מקיף...בוודאי משנה שלמה.

נכון, מקיף את המשנה, אבל לא תמיד מקיף את פירושה, שלעיתים מובא רק בפירוש המשניות אבל לא במשנה תורה - כדמוכח מתוי"ט לטהרות ה ג.

עד שאתה בודק סתירה בין פה"מ לאחד הראשונים, טול ספר ובדוק מה דעת הרמב"ם באותו נושא במשנה תורה.

כבר נבדק, והתברר שפירוש ההלכה ההיא השנוי' במשנה, הובא ע"י הרמב"ם - רק בפירוש המשניות - אבל לא במשנה תורה.

ואז תשאל טוב יותר. או מדוע הרמב"ם חזר בו, או...

עד שאתה מצפה ממני כעת - או לשאול "מדוע" הרמב"ם חזר בו - או לשאול שאלה מתקדמת יותר, אני מצפה שקודם כל תשאל - שאלה מקדימה - "האם" הוא בכלל חזר בו.
לשאול (כהצעתך) "מדוע" חזר בו (כאחת מתוך שתי שאלות אפשריות שציינת) - לפני שמבררים "האם" הוא בכלל חזר בו, זה בערך כמו לשאול "מדוע" פלוני התגרש (כאחת מתוך שתי שאלות אפשריות) - לפני שמבררים "האם" הוא בכלל התגרש והאם הוא בכלל התחתן אי פעם.

אז תשאל טוב יותר...מדוע הב"י לא התייחס אל הרמב"ם במשנה תורה.

אני לא מצפה מהב"י שיתייחס לרמב"ם במשנה תורה, אחרי שהתברר שהרמב"ם עצמו לא התייחס לנושא במשנה תורה. לכל היותר תוכל לשאול, למה הב"י לא התייחס - לעצם זה שהרמב"ם לא התייחס לנושא במשנה תורה.
אבל למעשה, זה שלא שאלתי את הנ"ל על הב"י, זה משום שלדידי - זאת בכלל לא שאלה, משום שלדידי - פשיטא שהב"י יודע את מה שכולם יודעים: שיש דברים - שאליהם לא התייחס הרמב"ם כלל - ושאליהם התייחסו רק ראשונים אחרים שהובאו בב"י (שלכן הביא רק אותם ולא את הרמב"ם שלא התייחס לנושא ההוא), ושיש דברים שאליהם לא התייחס הרמב"ם במשנה תורה - אלא התייחס אליהם רק בפירוש המשניות - כדמוכח מתוי"ט לטהרות ה ג.

שאלתך זו מתורצת בתשובתי לשאלתך הראשונה.

איך?

[מגדל]

אני מצטער, היטבת כל אשר דיברת.
דבריי לעיל נכתבו שלא ביישוב הדעת, והרי הם כמחוקים.

[הפשטן]

אני מצטער, היטבת כל אשר דיברת.
דבריי לעיל נכתבו שלא ביישוב הדעת, והרי הם כמחוקים.

את והב בסופה.