מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ה' אוגוסט 01, 2019 12:08 pm

שנינו בסוטה פ"ז מ"ב:
ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם:

פי' הרע"ב:
ברכות וקללות - שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל. (כלומר הברכות והקללות מספר דברים בלבד. לכאורה כך משמע שם במשנה ה').


במגילה לא:
תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה.


במשנה מגילה (פ"ג מ"ו)

בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון שנאמר (ויקרא כ"ג) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:



האם הברכות והקללות הנזכרות במגילה זהות לברכות והקללות בסוטה? (לכאורה אפשר לראות הבדל, שבסוטה זה רק מ-ספר דברים לפי הרע"ב, ובמגילה זה כולל גם מויקרא. אבל אני לא בטוח בכך).

מי יוכל להאיר את עינינו בנושא?

יאיר אתמר
הודעות: 111
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' נובמבר 06, 2019 8:44 am

רש"י במגילה פי' שבתו"כ, וכ"מ מאביי שם בע"ב. אך עי' שפתי חכמים ל: בדעת הרמב"ם, ובתוספתא ליברמן מגילה עמ' 355 ובתוספתא כפשוטה עמ' 1173-4.
בסוטה ברור שהכוונה למשנה תורה.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 06, 2019 10:25 am

בתעניות ברכות וקללות - ראה רמב"ם הל' תפילה יג,יח:
בתשעה באב קורין בשחרית {{דברים ד-כה}} {כי תוליד בנים} ומפטירין {{ירמיה ח-יג}} {אסף אסיפם נאם יי'}. ובמנחה קורין {{שמות לב-יא}} {ויחל משה} כשאר ימי התעניות. ובשאר התעניות שאנו מתענין על מה שאירע לאבותינו קורין בשחרית ומנחה. הראשון קורא {{שמות לב-יא}} {ויחל משה} ארבע פסוקים. וקורא השני והשלישי מ {{שמות לד-א}} {פסל לך} עד {{שמות לד-י}} {אשר אני עושה עמך}. ובתעניות שגוזרין אותן הצבור מפני הצרות כגון בצורת ודבר וכיוצא בהן קורין ברכות וקללות כדי שישובו העם ויכנע לבבם כשישמעו אותם:

וראה ערוך השולחן סימן תקעו סעיף כב
בכל יום תענית שגוזרין על הציבור מפני הצרות – בית דין והזקנים יושבין בבית הכנסת, ובודקים על מעשי אנשי העיר מאחר תפילת שחרית עד חצי היום; ומסירין המכשולים של עבירות, ומזהירין ודורשין וחוקרין על בעלי חמס ועבירות ומפרישין אותם, ועל בעלי זרוע ומשפילין אותן, וכיוצא בדברים אלו.

ומחצי היום עד לערב רביע היום – קורין בתורה, ומפטירין בנביא. ורביע היום האחרון – מתפללין מנחה, ומתריעין ומתוודים וזועקים כפי כוחן. ומה שאין אנו עושים כן – משום דאין בידינו למחות בעוברי עבירה כידוע (עיין מגן אברהם סעיף קטן יב).

ומה קורין? כתב הרמב''ם סוף פרק ראשון דקורין ''אם בחקתי'' ברכות וקללות, ומפטירין בנביא בתוכחות מעניין הצרה. ומדבריו משמע שבבוקר לא היו קוראין כלל. וכן פירש רש''י במגילה (ל ב) דאין פנאי בשחרית לקרות בתורה מפני שהיו טרודים לחפש בעבירות, עיין שם. אבל הטור לקמן סימן תקעט כתב דבשחרית קורין בברכות וקללות ד''בחקתי'', ומפטירין על דברי הבצרות, ובמנחה קורין ''ויחל'' ומפטירין ''דרשו'', כבכל התענית. והביאו שכן כתבו הגאונים.

והטעם דבזמן הגמרא היתה הבדיקה בעבירות כהוגן, והיה כדאי לדחות קריאת התורה, משאין כן בזמן הגאונים, וכל שכן עתה (עיין לחם משנה שם). ואנחנו בכל תעניות קורין בשחרית ומנחה ''ויחל'', ובמנחה מפטירין ''דרשו'', לפי שאין לנו סדר תעניות בחוץ לארץ, כמו שנתבאר כבר.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' נובמבר 06, 2019 10:55 am

סליחות כתב:האם הברכות והקללות הנזכרות במגילה זהות לברכות והקללות בסוטה?
הברכות והקללות שבפרק אלו נאמרין: י"ב הברכות וי"ב הארורים שאמרו הלוים מול הר גריזים והר עיבל בעת שנכנסו ישראל לארץ.
הברכות והקללות שבתורת כהנים: פרשת התוכחה שבסדר בחוקותי, ופרשת הברכות הקודמת לה.
הברכות והקללות שבמשנה תורה: פרשת התוכחה שבסדר כי־תבוא, ופרשת הברכות הקודמת לה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' נובמבר 06, 2019 11:19 am

עזריאל ברגר כתב:ערוך השולחן סימן תקעו סעיף כב: כתב הרמב''ם סוף פרק ראשון דקורין ''אם בחקתי'' ברכות וקללות, ומפטירין בנביא בתוכחות מעניין הצרה.
'אם בחקתי' לאו רמב"ם הוא דקאמר להו, ושׂמן המחבר בפיו שלא כדין.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 06, 2019 12:22 pm

ביקורת תהיה כתב:
עזריאל ברגר כתב:ערוך השולחן סימן תקעו סעיף כב: כתב הרמב''ם סוף פרק ראשון דקורין ''אם בחקתי'' ברכות וקללות, ומפטירין בנביא בתוכחות מעניין הצרה.
'אם בחקתי' לאו רמב"ם הוא דקאמר להו, ושׂמן המחבר בפיו שלא כדין.

נכון. לא הרמב"ם כתב "אם בחוקותי" אלא הטור סימן תקעט הנזכר בדברי ערוה"ש שם.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ד' נובמבר 06, 2019 7:56 pm

ביקורת תהיה כתב:
סליחות כתב:האם הברכות והקללות הנזכרות במגילה זהות לברכות והקללות בסוטה?
הברכות והקללות שבפרק אלו נאמרין: י"ב הברכות וי"ב הארורים שאמרו הלוים מול הר גריזים והר עיבל בעת שנכנסו ישראל לארץ.
הברכות והקללות שבתורת כהנים: פרשת התוכחה שבסדר בחוקותי, ופרשת הברכות הקודמת לה.
הברכות והקללות שבמשנה תורה: פרשת התוכחה שבסדר כי־תבוא, ופרשת הברכות הקודמת לה.

ומה להלכה לגבי מה שנזכר במגילה? מ"נ או תו"כ או שניהם?
גם הרמב"ם לכאורה סתם את דבריו בהלכות תפילה פי"ג הי"ח.


יאיר אתמר כתב:רש"י במגילה פי' שבתו"כ, וכ"מ מאביי שם בע"ב. אך עי' שפתי חכמים ל: בדעת הרמב"ם, ובתוספתא ליברמן מגילה עמ' 355 ובתוספתא כפשוטה עמ' 1173-4.
בסוטה ברור שהכוונה למשנה תורה.


לאיזה חיבור כוונתך?

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 06, 2019 10:27 pm

סליחות כתב:
ביקורת תהיה כתב:
סליחות כתב:האם הברכות והקללות הנזכרות במגילה זהות לברכות והקללות בסוטה?
הברכות והקללות שבפרק אלו נאמרין: י"ב הברכות וי"ב הארורים שאמרו הלוים מול הר גריזים והר עיבל בעת שנכנסו ישראל לארץ.
הברכות והקללות שבתורת כהנים: פרשת התוכחה שבסדר בחוקותי, ופרשת הברכות הקודמת לה.
הברכות והקללות שבמשנה תורה: פרשת התוכחה שבסדר כי־תבוא, ופרשת הברכות הקודמת לה.

ומה להלכה לגבי מה שנזכר במגילה? מ"נ או תו"כ או שניהם?
גם הרמב"ם לכאורה סתם את דבריו בהלכות תפילה פי"ג הי"ח.

הרמב"ם סתם, והטור פירש את דבריו למעשה, כנ"ל.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ה' נובמבר 07, 2019 12:08 am

היכן הטור פירש את דבריו של הרמב"ם למעשה?

יאיר אתמר
הודעות: 111
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ה' נובמבר 07, 2019 3:53 am

שפתי חכמים של ר' אברהם אבא הערצעל, ל ב, ד"ה מצפרא.
במאירי ובר"ן ובר"י אלמנדרי כתוב כרש"י, ובר"י מלוניל דן בזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 07, 2019 2:11 pm

סליחות כתב:
עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:
ביקורת תהיה כתב:
סליחות כתב:האם הברכות והקללות הנזכרות במגילה זהות לברכות והקללות בסוטה?
הברכות והקללות שבפרק אלו נאמרין: י"ב הברכות וי"ב הארורים שאמרו הלוים מול הר גריזים והר עיבל בעת שנכנסו ישראל לארץ.
הברכות והקללות שבתורת כהנים: פרשת התוכחה שבסדר בחוקותי, ופרשת הברכות הקודמת לה.
הברכות והקללות שבמשנה תורה: פרשת התוכחה שבסדר כי־תבוא, ופרשת הברכות הקודמת לה.

ומה להלכה לגבי מה שנזכר במגילה? מ"נ או תו"כ או שניהם?
גם הרמב"ם לכאורה סתם את דבריו בהלכות תפילה פי"ג הי"ח.

הרמב"ם סתם, והטור פירש את דבריו למעשה, כנ"ל.

היכן הטור פירש את דבריו של הרמב"ם למעשה?

הטור (סימן תקעט) כתב כיצד לנהוג למעשה. ובפשטות מסתבר לומר שכך הוא הבין בדעת הרמב"ם.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ה' נובמבר 07, 2019 7:40 pm

האם מדבריך אפשר ללמוד כלל: כל מקום שהטור הביא דבר להלכה ולא הזכיר שהרמב"ם חולק, אז מן הסתם סבר שכן דעת הרמב"ם?
לענ"ד אולי אפשר לחלוק על כלל זה ולומר שכן היה דעת אביו או שכך היה המנהג או שכך הבין בעצמו את ההלכה במשנה, לאחר שגם הוא לא ראה דברים מפורשים ברמב"ם ולא היה ברורה לו דעת הרמב"ם בכך בדיוק כמו לנו.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' נובמבר 07, 2019 10:23 pm

מסכים.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ו' נובמבר 08, 2019 12:38 am

יישר כוח.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ו' נובמבר 08, 2019 3:17 am

יאיר אתמר כתב:רש"י במגילה פי' שבתו"כ, וכ"מ מאביי שם בע"ב. אך עי' שפתי חכמים ל: בדעת הרמב"ם, ובתוספתא ליברמן מגילה עמ' 355 ובתוספתא כפשוטה עמ' 1173-4.
בסוטה ברור שהכוונה למשנה תורה.



יאיר אתמר כתב:שפתי חכמים של ר' אברהם אבא הערצעל, ל ב, ד"ה מצפרא.
במאירי ובר"ן ובר"י אלמנדרי כתוב כרש"י, ובר"י מלוניל דן בזה.

ייש"כ. כעת עיינתי שם, וראיתי שמצטט את הרמב"ם ואחר כך כותב "אבל רש"י כתב שקוראים בחוקותי". מכך (מה'אבל') מובן שהוא הבין שהרמב"ם ורש"י חולקים. לא זכיתי להבין על סמך מה דבר זה מבוסס. אולי הרמב"ם מסכים לרש"י?

יאיר אתמר
הודעות: 111
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' נובמבר 08, 2019 4:45 am

הרמב"ם הרי לא צמצם את אפשריות הקריאה לבחוקותי. (כך דעתו של הש"ח כנראה, ודומה שאיננו מוכרח.)

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' נובמבר 08, 2019 8:55 am

יאיר אתמר כתב:הרמב"ם הרי לא צמצם את אפשריות הקריאה לבחוקותי. (כך דעתו של הש"ח כנראה, ודומה שאיננו מוכרח.)

עד שראיתי את דברי הערה"ש והטור, למדתי בדעת הרמב"ם שיכולים לקרוא ברכות וקללות כפי ראות עיני העדה, ואולי בכל יום של תענית קראו משהו אחר, כגון שני קמא "אם בחוקותי", חמישי "והיה אם שמוע" (שאף פרשה זו היא "ברכות וקללות"), שני בתרא התוכחה שבפרשת כי תבוא.

ביקורת תהיה
הודעות: 1392
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' נובמבר 08, 2019 11:01 am

יישר! וכן מורה לשונו בפרק ראשון מהלכות תעניות:
קוֹרְאִין בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'מוּסַר יְיָ בְּנִי אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ', וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא בְּתוֹכָחוֹת מֵעִנְיַן הַצָּרָה.
'ברכות וקללות שבתורה' דייקא, ולא 'שבתורת כהנים'. ועוד, דומיא ד'מפטירין בנביא בתוכחות'.

וכן עולה גם מלשונו בפרק שלשה עשר מהלכות תפלה:
בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁחֲרִית קוֹרִין 'כִּי תוֹלִיד בָּנִים', וּמַפְטִירִין 'אָסֹף אֲסִיפֵם', וּבְמִנְחָה קוֹרִין 'וַיְחַל משֶׁה' כִּשְׁאָר יְמֵי הַתַּעֲנִית. וּבִשְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁאָנוּ מִתְעַנִּים עַל מַה שֶּׁאֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה; הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא 'וַיְחַל משֶׁה' אַרְבָּעָה פְּסוּקִין, וְקוֹרֵא הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי מִ'פְּסָל לְךָ' עַד 'אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ'. וּבַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁגּוֹזְרִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַצָּרוֹת, כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ הָעָם וְיִכָּנַע לְבָבָם כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָם.
ומכאן התפישׂה על בעל 'ערוך השלחן', שנהג ברמב"ם כמנהגו של אמוריה דרבי אבא דמן עכו.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ו' נובמבר 08, 2019 1:21 pm

עזריאל ברגר כתב:
יאיר אתמר כתב:הרמב"ם הרי לא צמצם את אפשריות הקריאה לבחוקותי. (כך דעתו של הש"ח כנראה, ודומה שאיננו מוכרח.)

עד שראיתי את דברי הערה"ש והטור, למדתי בדעת הרמב"ם שיכולים לקרוא ברכות וקללות כפי ראות עיני העדה, ואולי בכל יום של תענית קראו משהו אחר, כגון שני קמא "אם בחוקותי", חמישי "והיה אם שמוע" (שאף פרשה זו היא "ברכות וקללות"), שני בתרא התוכחה שבפרשת כי תבוא.


1. גם והיה אם שמוע בפרשת כי תבוא. אולי לא הבנתי את דבריך.

2. דברים אלה שכתבתם וכן מה שכתב הרב ביקורת תהיה, לכאורה לא מוסכמים על רש"י וראשונים אחרים. כי גם במשנה נאמר "ברכות וקללות" בלי פירוט, ובכל זאת רש"י וראשונים אחרים לא דייקו כמו הרב ביקורת תהיה. הרמב"ם בסך הכל השתמש בלשון המשנה. והשווה עם מה שנאמר בהודעה הראשונה מהמשנה בסוטה ופי' הרע"ב שם. לכן לא ברור מדוע יש לומר שהרמב"ם חלק על רש"י בנושא זה (מהמילה 'שבתורה' אין הכרח לדייק לעניין הזה. אולי דבריו לאפוקי ברכות וקללות סתם או מהנ"ך).
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ו' נובמבר 08, 2019 1:23 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' נובמבר 08, 2019 1:25 pm

סליחות כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יאיר אתמר כתב:הרמב"ם הרי לא צמצם את אפשריות הקריאה לבחוקותי. (כך דעתו של הש"ח כנראה, ודומה שאיננו מוכרח.)

עד שראיתי את דברי הערה"ש והטור, למדתי בדעת הרמב"ם שיכולים לקרוא ברכות וקללות כפי ראות עיני העדה, ואולי בכל יום של תענית קראו משהו אחר, כגון שני קמא "אם בחוקותי", חמישי "והיה אם שמוע" (שאף פרשה זו היא "ברכות וקללות"), שני בתרא התוכחה שבפרשת כי תבוא.


1. גם והיה אם שמוע בפרשת כי תבוא. אולי לא הבנתי את דבריך.

דיברתי על "והיה אם שמוע" שבפרשת עקב, שאנו אומרים כל יום בקריאת שמע.

סליחות
הודעות: 856
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי סליחות » ו' נובמבר 08, 2019 1:36 pm

מנא הני מילי?
כלומר סברא יפה היא, אבל האם מצינו בראשונים מי שמייחס למושג "ברכות וקללות" במשנה או בגמרא גם את פרשת והיה אם שמוע של ק"ש? יתירה מכך, קריאת שמע נאמרת פעמיים ביום בכל אופן, ואמאי קא סלקא דעתך שחז"ל יורו במיוחד לקרוא פרשה שגורה זו ביום התענית? לכאורה צריך לנהוג בזהירות עם סברא כזאת.

עזריאל ברגר
הודעות: 6278
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' נובמבר 08, 2019 1:40 pm

סליחות כתב:מנא הני מילי?
כלומר סברא יפה היא, אבל האם מצינו בראשונים מי שמתייחס למושג "ברכות וקללות" במשנה או בגמרא גם כפרשת והיה אם שמוע של ק"ש? יתירה מכך, קריאת שמע נאמרת פעמיים ביום בכל אופן, ואמאי קא סלקא דעתך שחז"ל יורו במיוחד לקרוא פרשה שגורה זו ביום התענית? לכאורה צריך לנהוג בזהירות עם סברא כזאת.

אתה צודק שזוהי סברא לא חזקה, ואינני יודע אם ראוי לסמוך עליה למעשה.
כמובן שהיא לא למעשה בפועל, אחרי הוראת רבינו בעל הטורים.

יאיר אתמר
הודעות: 111
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm
שם מלא: יאיר אתמר

Re: הברכות והקללות שבסוטה לעומת הברכות והקללות שתיקן עזרא לקרוא

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ו' נובמבר 08, 2019 10:46 pm

סליחות כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יאיר אתמר כתב:הרמב"ם הרי לא צמצם את אפשריות הקריאה לבחוקותי. (כך דעתו של הש"ח כנראה, ודומה שאיננו מוכרח.)

עד שראיתי את דברי הערה"ש והטור, למדתי בדעת הרמב"ם שיכולים לקרוא ברכות וקללות כפי ראות עיני העדה, ואולי בכל יום של תענית קראו משהו אחר, כגון שני קמא "אם בחוקותי", חמישי "והיה אם שמוע" (שאף פרשה זו היא "ברכות וקללות"), שני בתרא התוכחה שבפרשת כי תבוא.

2.הרמב"ם בסך הכל השתמש בלשון המשנה.

לכן כתבתי שלכאורה דברי השפת"ח אינם מוכרחים, וכלל גדול הוא. ראה למשל בשדי חמד כללי הפוסקים סימן ה אות א, וכלל דומה ביד מלאכי כללי הרמב"ם סימן ב [וע"ג סימן כד ובהע' במהדורת מכון ירושלים], ספר נזר חיים (לר' אורי טיגר) עמ' שלג ואילך, וקונטרס דרך איש (להנ"ל) עמ' מד-מה.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: לולי דמיסתפינא ו־ 36 אורחים