מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גל גל
הודעות: 140
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי גל גל » א' אוגוסט 11, 2019 8:53 pm

בס''ד

ואתחנן: מדוע נשים פטורות מברכת הלבנה

פתיחה

בפרשת השבוע אותה אנו קוראים השבת כתוב, שחוקי התורה ומצוותיה מלמדים על חכמת ובינת עם ישראל בין העמים. הגמרא במסכת שבת (עה ע''א) מביאה את דבריו של ר' יונתן, שלמד מפסוק זה שיש מצווה ללמוד את חשבון המזלות והכוכבים ומתי מתחיל חודש חדש, כי מדובר בדבר מסובך ומורכב, שמראה על חכמתם של ישראל.

בעבר, כדי לדעת מתי התחיל חודש חדש, היו מסתכלים על הירח ורואים מתי הוא מתחיל להתהוות, וכפי שעולה ממספר גמרות במסכת ראש השנה, שמצוות קידוש החודש ייסודה בראייה. מספר שנים לאחר חורבן הבית ופיזור הסנהדרין, ובעקבות גזירות וניסיות שיבוש שמנעו מלקדש את החודש כראוי, תיקן הלל נשיאה לקדש על פי חישוב של מולד הלבנה, וכנהוג בזמנינו.

אמנם באופן מפתיע, הרס''ג טען שלא כך. הוא סבר, שגם כאשר בית המקדש היה קיים והיו מקדשים את החודש על פי הראייה, גם אז בעצם היו קובעים את הכל על פי החשבון. מדוע היו צורך להעיד על ראיית הירח? מסביר הרס''ג, שזה היה רק בשביל להוכיח שהחישוב אמיתי, ולא בגלל שבאמת צריכים את הראייה, ובלשון תלמיד הרא''ש (יסוד עולם ד, ו):

''דע, כי הגאון ר' סעדיה זצ"ל ואחרים שהודו לו אמרו, כי מעולם, ואפילו כשהיה בית המקדש קיים, לא קדשו בית דין המועדים לישראל על פי ראיית הלבנה, ולא סמכו עליה כלל בשום זמן מהזמנים שעברו, אלא על פי חשבון המתוקן הזה המסור בידינו מקדמונינו ז"ל, ולא היו בית דין בזמן הראשון נזקקים לראייה אלא כדי לגלות הדבר ולהראות איך הוא העיון מעיד על אמיתת החשבון הנכון המתוקן הזה המסור בידינו מהם.''

כיצד רס''ג יתמודד עם קושיות מגמרות מפורשות? רב האי גאון (תשובות הגאונים החדשות סי' קטז) טען, שרס''ג אמר את דבריו רק בגלל המלחמה בקראים. הקראים טענו, שאסור לקדש על פי החשבון גם אחרי שנחרב בית המקדש ואין סנהדרין, וגם היום יש לקדש על פי הראייה. רס''ג (שכידוע נלחם קשות בקראים) כדי לדחות את דבריהם כתב, שגם החשבון ייסודו אצל משה בסיני ולכן יש לסמוך עליו, אבל בעצם גם הוא סובר שמעיקר הדין יש לקדש על פי הראייה, ותקנת החשבון היא תקנה מאוחרת.

בעקבות הדיון בדיני קידוש החודש, נעסוק השבוע בדיני קידוש לבנה, שייסודם בקידוש החודש שהיה נהוג בזמן המקדש. נעסוק בעיקר בשאלות, מתי יש לקדש את הלבנה, למה נשים לא מקדשות את החודש.

זמן הברכה

מתי יש לקדש את הלבנה? הגמרא לא מציינת מתי אפשר להתחיל ולקדש את הלבנה (וכפי שנראה נחלקו בכך הראשונים), אבל היא מביאה מחלוקת בין האמוראים מתי הזמן האחרון בו אפשר לקדש. לדעת רב יהודה אפשר לקדש עד שבעה בחודש (ז'), לדעת נהרדעי עד ששה עשר בחודש (ט''ז):

''אמר רבי אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: עד כמה מברכין על החודש - עד שתתמלא פגימתה. וכמה? אמר רב יעקב בר אידי אמר רב יהודה: עד שבעה, נהרדעי אמרי: עד ששה עשר.''

כיצד נפסק להלכה? הכלבו (סי' מג) ורבינו ירוחם (נתיב יא, חלק א) פסקו, שלכתחילה יש לברך עד ז' בחודש כדעת רב יהודה, אך בדיעבד אפשר לברך עד ט''ז כדעת נהרדעי, וכך פסק הב''ח (או''ח תכו).

דעת רוב הראשונים (רמב''ם, יד רמ''ה, מאירי ועוד) לא כך, ולשיטתם אפשר לכתחילה לברך עד ט''ז. אמנם כפי שהם העירו, עדיין יש קושי בפסיקה זו: הרי בט''ז בחודש הירח כבר נחסר מגודלו המקסימלי, וכפי שכותבת הגמרא פסקם בנוי על סברת ר' יוחנן האומר, שצריך לקדש את הלבנה 'עד שתתמלא פגימתה', דהיינו עד שהיא תהיה שלמה!

א. אפשרות ראשונה לתרץ את הקושי, מופיעה באור זרוע (ראש חודש תנו) ובטור (או''ח תכו). הם סברו, שכאשר הגמרא כותבת עד ט''ז הכוונה 'עד ולא עד בכלל', דהיינו עד יום ט''ז אבל לא כולל אותו היום. נמצא שלשיטתם בעצם יש לקדש את הלבנה עד ט''ו בחודש, ובזמן הזה היא באמת שלמה. כשיטה זו גם פסק השולחן ערוך (תכו, ג).

ב. אפשרות שניה לתרץ את הקושי מופיעה במהרי''ל (סי' יט) שכתב, שכאשר הגמרא כתבה ששה עשר בחודש, היא לא התכוונה לששה עשר בחודש ממש, אלא עד אמצע החודש. החודש מורכב מכ''ט ימים, י''ב שעות ותשצ''ג חלקים (מתוך תתר''ף חלקים), עד חציים של הימים הנ''ל אפשר לקדש את החודש, וכן פסק הרמ''א (שם).

תחילת זמן הברכה

אם כן כפי שראינו לעיל, הגמרא לא מציינת את תחילת זמן הברכה, ולמעשה נחלקו בכך ראשונים ואחרונים:

א. הרמב''ם (ברכות י, יז) הבין, שמכך שהגמרא לא צמצמה את תחילת זמן הברכה משמע, שאפשר לברך מתחילת החודש, שמתחילת החודש הלבנה מתחילה להתחדש: ''אם לא בירך עליה בליל הראשון, מברך עליה עד ששה עשר יום בחודש''. כך גם פסקו להלכה רוב הראשונים, ובניהם המאירי (סנהדרין שם ד''ה כל), הי''ד רמה (שם ד''ה ואמר), הסמ''ג (עשין כז ד''ה הרואה) ועוד, ובלשון הסמ''ג:

''הרואה לבנה בחידושה אמרינן בסנהדרין (מב ע''א) שמברך בא"י א-להינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו תפקידם וכו' ברוך אתה ה' מחדש חדשים. ואמרינן התם שצריך לברך ברכה זו מעומד, ואם לא בירך בליל ראשון יכול לברך עד ששה עשר בחודש עד שתתמלא פגימתה.''

ר' יונה (ברכות כא ע''א בדה''ר) הקשה על דבריהם מדברי מסכת סופרים. במסכת סופרים (פרק כ) כתוב, שאפשר לברך על הלבנה רק כאשר מתבסמים מאורה. פירש ר' יונה, שהכוונה היא שאפשר לברך רק כאשר נהנים מאורה של הלבנה. ביום הראשון של החודש הירח לא מספיק גדול בשביל שיוכלו להנות מאורו, ולכן צריך לומר שאפשר לקדש רק לאחר ב' או ג' לילות.

כיצד הרמב''ם יישב את הקושיה? קודם כל, כפי שכותב ר' יונה בעצמו, נאמרו עוד פירושים למילים ''עד שתתבסם'', כך שאין חובה לפרש כמותו. כמו כן, ייתכן שהרמב''ם הבין שהגמרא חולקת על דברי המסכת סופרים וסוברת, שברכת הלבנה היא כמו ברכה על קשת, לא צריך להינות מהקשת כדי לברך עליה, אלא עצם ראייתה מחייבת ברכה (ואכן הרמב''ם הצמיד את ברכת הקשת לברכת הלבנה).

ב. אפשרות שנייה (ובעצם שלישית אחרי שיטתו של רבינו יונה) לתחילת זמן הברכה מביא הבית יוסף בשם המקובל ר' יוסף ג'יקטליא, כאשר לשיטתו שאפשר לקדש את החודש מהיום השביעי .

להלכה

להלכה השולחן ערוך (תכו, ד) פסק שאפשר לקדש את הלבנה רק מז' בחודש וכר' יוסף ג'יקטליא, וכך פסקו גם הבן איש חי (ויקרא כג) והרב עובדיה (יביע אומר ו, לח) בעקבותיו. אמנם, מכיוון שדעת רוב מוחלט של הראשונים שאפשר לקדש את הלבנה קודם לכן וכפי שראינו לעיל, פסק הרב עובדיה שאם יש חשש שבהמשך החודש הלבנה תתכסה בעננים, אפשר לקדש אותה כבר מג' בחודש.

הרמ''א לא השיג על דברי השולחן ערוך, ובפשטות הוא מודה לשיטתו, אך למסקנה האשכנזים בכל זאת נוהגים לברך מג' בחודש וכשיטתו של ר' יונה לעיל, מכיוון שכך פסקו להלכה רוב האחרונים, ובניהם הב''ח, מגן אברהם, ט''ז, פרי חדש, משנה ברורה ועוד. הם תמהו על השולחן ערוך, מדוע הוא נטש את דעת רוב הראשונים ופסק כר' יוסף ג'יקטליא שהיא דעת יחיד?! לכן חלקו על דבריו.

קושיה נוספת על שיטתו ר' יוסף ג'יקטליא, שגם בעקבותיה נטו האחרונים מפסק השולחן ערוך מופיעה בב''ח ובעקבותיו בט''ז. הב''ח הקשה, הרי לפי דעת רב יהודה כפי שראינו לעיל, אפשר לקדש את החודש רק עד ז' בחודש, ונמצא שלפי ר' יוסף אין באפשרותו של רב יהודה לקדש את החודש, כי גם תחילת הברכה לשיטתו היא בז' בחודש! עוד מוסיף הב''ח, שגם לשיטת נהרדעי זה קשה, מכיוון שכפי שראינו לעיל הוא סובר כדעת ר' ירוחם, שכולם מודים שלכתחילה יש לקדש את החודש עד ז' בו, ובלשונו:

''ומכל מקום יש לתמוה על שיטתו, דהלא מדקאמר תלמודא עד כמה מברכין על החודש עד שתתמלא פגימתה ואמר רב יהודה עד שבעה ופירש רש"י אם לא בירך היום יברך למחר עד ז', אלמא (= הרי) דלכתחלה מברך עליה קודם שעברו עליה ז' ימים, ונהרדעי לא פליגי עליה בהא אלא מוסיפין לברך עוד עד י"ו בחודש.''

יש שתירצו את הקושיה על פי דברי הרמ''ע מפאנו (סי' עח) שפירש, שרב יהודה לא חולק על נהרדעי שסוף זמן הברכה הוא ט''ו בחודש, והוא רק מונה את תחילת זמן הברכה שהוא ז' בחודש. אם נאמר שגם ר' יוסף ג'יקטליא פירש כך, קושיית הב''ח סרה. הקושי הגדול בפירוש זה, שמדברי הגמרא משמע שהם חולקים בסוף זמן הברכה וכפי שפירשו שאר הראשונים.

חיוב הנשים

האם נשים חייבות בברכת לבנה? כיום מנהגן של נשים רבות לא לברך, אך לא כך משמע מדברי הגמרא (סנהדרין שם). הגמרא מביאה את דברי ר' יהודה הפוסק, שנשים חייבות בברכת לבנה, אמנם הן צריכות לקרוא רק נוסח מקוצר, אבל עדיין עליהן לברך, וכך פסק להלכה המאירי (ועיין בכף החיים שכתב שישמעו את הברכה מגבר ויענו 'אמן' אחר ברכתו). כיצד יש ליישב את המנהג?

א. המגן אברהם סבר, שמכיוון שמצוות קידוש הלבנה נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה. אמנם, עדיין הוא התקשה, שהרי הנשים האשכנזיות מקיימות מצוות עשה שהזמן גרמא ואף מברכות על כך (כמו לולב), אז מדוע כאן לא?! לכן הוא הביא בשם השל''ה, שהנשים פטורות מכיוון שהן גרמו למיעוט הירח בחטא עץ הדעת .

כיצד הוא מסתדר עם דברי הגמרא שכותבת שנשים חייבות בקידוש לבנה? הוא תירץ שאין כוונת הגמרא לנשים בדווקא, ולישנא דעלמא נקט (כמובן שיש בכך דוחק), ובלשונו:

''נשים פטורות דמצוות עשה שהזמן גרמא הוא, ואף על גב דהם מקיימות כל מצוות עשה שהזמן גרמא כגון סוכה מכל מקום מצווה זו אין מקיימים, מפני שהם גרמו פגם הלבנה (של"ה). ובסנהדרין פרק ה' אמרינן על ברכת הלבנה הני נשי דידן נמי מברכי משמע קצת דמברכין, ואפשר דלא דווקא נשים אלא לישנא בעלמא נקט.''

לעיל ראינו שהמאירי סובר, שנשים צריכות לקדש את הלבנה. מדוע לשיטתו הן לא פטורות כי מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא? ר' שלמה קלוגר (חכמת שלמה קצג) כתב, שמצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה שבעיקרון אפשר לקיים אותה תמיד, ורק חכמים הגבילו את זמן הקיום. למשל נטילת לולב, אין מניעה מציאותית ליטול לולב כל השנה, ורק חכמים קבעו שיש ליטול בסוכות.

בקידוש לבנה לעומת זאת, הסיבה שלא מקדשים את הלבנה כל הזמן היא שהירח לא נמצא מלא כל הזמן, ולא בגלל שחכמים הגבילו את זמן קידוש הלבנה. דוגמא נוספת לכך, הרב פרנק (הר צבי או''ח רכו) כתב, שברכת האילנות לא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, כי הסיבה שמברכים אותה בניסן היא שרק אז האילנות פורחים, ולא בגלל שחכמים צמצמו את זמן הברכה.

ב. אפשרות נוספת לתרץ מדוע נשים לא מברכות, מופיעה בדברי השבות יעקב (א, יב). כפי שעולה מדברי הגמרא, מצוות קידוש החודש צריכה להיות בשמחה. השבות יעקב טען, שזאת הסיבה שנשים פטורות ממצוות קידוש החודש, שהרי הגמרא במסכת עירובין (ק ע''ב) כותבת שחווה ובעקבותיה כל הנשים בגלל חטא עץ הדעת קוללו להיות עטופות כאבל, ואבל נמצא בעצב, ובלשונו:

''אין מקדשין הלבנה אלא כשהוא בשמחה כמבואר באורח חיים סימן תכ"ו, ומהאי טעמא (= ומהטעם הזה) היה נראה לי לומר דנשים פטורות ממצוה זו כדאיתא בעירובין דף ק' עשרה קללות נתקללה חוה ואחת מהן להיות עטופה כאבל, ולכך אין הנשים מקדשות הלבנה.''

טעם זה קשה משתי פנים: קודם כל מבחינה מציאותית לא נראה שנשים עצובות יותר מגברים, ומכיוון שהגמרא בעירובין לא כותבת בפירוש שבעקבות כך הן פטורות מקידוש לבנה, קשה לומר שלכך מתכוונת הגמרא. כמו כן, רש''י בעירובין (ד''ה עטופה) פירש 'שעטופה כאבל' הכוונה שהיא מתביישת לצאת בגילוי שערות לשוק, כך שאין קשר כלל לעצבות לפי שיטתו.

שבת שלום! מצורף גם כקובץ וורד...
קבצים מצורפים
2. ואתחנן - ברכת לבנה.docx
(27.66 KiB) הורד 9 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1368
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 11, 2019 10:14 pm

יישר כח על המאמר הנפלא.
הפניית מ"מ בנוגע לדברי הרס"ג, לדברות אריאל [וינברג] עמ"ס ר"ה - [יש באוצר]

קמצן_קדוש
הודעות: 147
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ב' אוגוסט 12, 2019 1:35 am

יש"כ!
ראיתי פעם במ"ב שכתב על נשים שפטורות משום שגרמו פגם ומיעוט הלבנה (וכמו שהזכרת) והביא שם מקור לדבריו מפרקי דר"א. ראית את זה?

גל גל
הודעות: 140
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי גל גל » ב' אוגוסט 12, 2019 5:15 pm

קמצן_קדוש כתב:יש"כ!
ראיתי פעם במ"ב שכתב על נשים שפטורות משום שגרמו פגם ומיעוט הלבנה (וכמו שהזכרת) והביא שם מקור לדבריו מפרקי דר"א. ראית את זה?


תודה. לא ראיתי בפרקי דרבי אליעזר, בכל אופן הרבה תמהו על השל''ה הזה, שהרי המדרש אומר שהלבנה התמעטה בעקבות כך שאין שני מלכים שולטים בכיפה אחת, ולא בגלל חטאה של חווה
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ב' אוגוסט 12, 2019 5:18 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: תוקן שם ספר

נחלי אפרסמון

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ב' אוגוסט 12, 2019 6:30 pm

יש להביא תשובת הגאון רבי יהודה מילר (שו"ת סי' קיא, הובא בשו"ת חכם צבי ליקוטים סי' קמו), וז"ל: "איתא בשו"ת שבות יעקב - דיהיב טעמא לענין שהנשים אין מקדשות הלבנה, הואיל דאיתא בעירובין דף ק' ע"ב דאחת מעשר קללות שנתקללה חוה שצריכה להיות עטופה כאבל, והאריך שם גבי אשה דהוי כאבל בשלשה ימי בכי, ואבל אסור לקדש הלבנה בשלשה ימי אבלות. ולדעתי אין זה טעם לשבח, דא"כ כל מצוות שנוהגות באבל ינהגו גם כן באשה כל ימי חייה, וזה אינו, ולא עלה ולא יעלה על דעת שום בר דעת, ועיקר הטעם הוא כמו דאיתא בספר של"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם בפגם של לבנה, והוא טעם נכון".

ובהמשך הפליא לבאר על פי דברי השל"ה הק' מאמר הגמרא בסנהדרין (מב.) בענין נוסח ברכת הלבנה: "אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי 'ברוך מחדש חדשים', אמר ליה: האי - נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה: 'ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים'", ע"כ. דהנה, נוסח בני מערבא הוא "ברוך מחדש חדשים" ואין אומרים כל ההמשך, על כן שפיר "א"ל האי נשי דידן נמי מברכינהו", כלומר, כיון דעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה הוא משום שהם גרמו פגם הלבנה, א"כ אם אומרים בנוסח הברכה מה שאנו אומרים "עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ולכן גם הנשים יכולות לברך ברכה זו, מאחר שלא נזכר עדיין שום דבר בפגם הלבנה, ולהכי אמר 'אפילו נשי דידן נמי מברכין', כי פשטא דמילתא הוא, שאותן הנשים שלא היו בפתקא של חוה וודאי יכולין לברך ג"כ ברכת הלבנה בנוסח זה, אלא אפילו 'נשי דידן' דהיו בפתקא של חוה דגרמו בפגם הלבנה, היו יכולות לברך ברכת הלבנה בנוסח זה מאחר שאין מזכירין עדיין שום עסק פגם של הלבנה, ולהכי אמר בש"ס דצריך לברך בנוסח דידן: "ללבנה אמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ונוסח זה אכן אין הנשים יכולות לומר, מאחר שהם גרמו פגם זה. והוסיף הגאון הנז', שיתכן שממאמר זה הוציא השל"ה הק', שעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה - אף שהיא מצוה שהזמן גרמא - הוא משום שאינו מן הראוי שתזכיר פגם הלבנה הואיל והן היו עיקר הגרם בפגם הלבנה.

עוד הוסיף לבאר בענין זה לגבי נשים בברכת החמה, וז"ל: "על ידי זה חדשתי דין חדש לענין שמקדשין את החמה ביום ד' ניסן מכ"ח שנים לכ"ח שנים בפעם אחת, הואיל דנתלו המאורות באותה שעה, והודה לי הגאון חכם צבי זצ"ל וכתב לי שעל ידי זה צווה לזוגתו הרבנית שתקדש החמה עם כל ישראל בזמן שניתלו המאורות, דבזה הברכה לא נזכר שום דבר בפגם הלבנה".

יהודי טבעי
הודעות: 275
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ב' אוגוסט 12, 2019 8:18 pm

גל גל כתב:בס''ד
... ר' שלמה קלוגר (חכמת שלמה קצג) כתב, שמצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה שבעיקרון אפשר לקיים אותה תמיד, ורק חכמים הגבילו את זמן הקיום. למשל נטילת לולב, אין מניעה מציאותית ליטול לולב כל השנה, ורק חכמים קבעו שיש ליטול בסוכות.
בקידוש לבנה לעומת זאת, הסיבה שלא מקדשים את הלבנה כל הזמן היא שהירח לא נמצא מלא כל הזמן, ולא בגלל שחכמים הגבילו את זמן קידוש הלבנה ...


כבר דנו בזה והלכו בה נמושות, אציין רק סברא לבאר מדוע זה כן מצוה שהזמן גרמא, שהיות שמיעוט הלבנה ומילויה הוא עצמו שורש קביעת הזמן, וכמו שכתוב עשה ירח למועדים, ודרשו כזה ראה וקדש. והתחדשותה מחודש לחודש היא גורמת לקביעת החודש, ועל זה גופא באה הברכה, לכן יש להחשיב ברכה זו כמצוה שהזמן גרמא. ולפי זה אין לך דבר שהזמן גרמא יותר מזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5690
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 12, 2019 9:27 pm

יהודי טבעי כתב:
גל גל כתב:בס''ד
... ר' שלמה קלוגר (חכמת שלמה קצג) כתב, שמצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה שבעיקרון אפשר לקיים אותה תמיד, ורק חכמים הגבילו את זמן הקיום. למשל נטילת לולב, אין מניעה מציאותית ליטול לולב כל השנה, ורק חכמים קבעו שיש ליטול בסוכות.
בקידוש לבנה לעומת זאת, הסיבה שלא מקדשים את הלבנה כל הזמן היא שהירח לא נמצא מלא כל הזמן, ולא בגלל שחכמים הגבילו את זמן קידוש הלבנה ...


כבר דנו בזה והלכו בה נמושות, אציין רק סברא לבאר מדוע זה כן מצוה שהזמן גרמא, שהיות שמיעוט הלבנה ומילויה הוא עצמו שורש קביעת הזמן, וכמו שכתוב עשה ירח למועדים, ודרשו כזה ראה וקדש. והתחדשותה מחודש לחודש היא גורמת לקביעת החודש, ועל זה גופא באה הברכה, לכן יש להחשיב ברכה זו כמצוה שהזמן גרמא. ולפי זה אין לך דבר שהזמן גרמא יותר מזה.

זה קשור קצת עם סוגיית הגמרא (ברכות כ,ב), שהואיל ונכתב "בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבוקר לשבוע" לכן קס"ד שברכת המזון היא כמצות עשה שהזמן גרמא!
ומאידך, כמדומני שיש שנטו לומר שספירת העומר אינה מ"ע שהז"ג (למ"ד שאפשר לספור בברכה במשך כל היום ולא רק בלילה), בדיוק מאותה הסברא של קידוש לבנה!

גל גל
הודעות: 140
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: מדוע נשים פטורות מברכת לבנה

הודעהעל ידי גל גל » ה' אוגוסט 15, 2019 11:00 am

עזריאל ברגר כתב:
יהודי טבעי כתב:
גל גל כתב:בס''ד
... ר' שלמה קלוגר (חכמת שלמה קצג) כתב, שמצוות עשה שהזמן גרמא, היא רק מצווה שבעיקרון אפשר לקיים אותה תמיד, ורק חכמים הגבילו את זמן הקיום. למשל נטילת לולב, אין מניעה מציאותית ליטול לולב כל השנה, ורק חכמים קבעו שיש ליטול בסוכות.
בקידוש לבנה לעומת זאת, הסיבה שלא מקדשים את הלבנה כל הזמן היא שהירח לא נמצא מלא כל הזמן, ולא בגלל שחכמים הגבילו את זמן קידוש הלבנה ...


כבר דנו בזה והלכו בה נמושות, אציין רק סברא לבאר מדוע זה כן מצוה שהזמן גרמא, שהיות שמיעוט הלבנה ומילויה הוא עצמו שורש קביעת הזמן, וכמו שכתוב עשה ירח למועדים, ודרשו כזה ראה וקדש. והתחדשותה מחודש לחודש היא גורמת לקביעת החודש, ועל זה גופא באה הברכה, לכן יש להחשיב ברכה זו כמצוה שהזמן גרמא. ולפי זה אין לך דבר שהזמן גרמא יותר מזה.

זה קשור קצת עם סוגיית הגמרא (ברכות כ,ב), שהואיל ונכתב "בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבוקר לשבוע" לכן קס"ד שברכת המזון היא כמצות עשה שהזמן גרמא!
ומאידך, כמדומני שיש שנטו לומר שספירת העומר אינה מ"ע שהז"ג (למ"ד שאפשר לספור בברכה במשך כל היום ולא רק בלילה), בדיוק מאותה הסברא של קידוש לבנה!


הרמב''ן בקידושין כותב ככה, כי ספירת העומר תלויה בהבאת קרבן העומר. כך כתב גם הטורי אבן בחגיגה לגבי ביכורים, שההגבלה בזמן ההבאה היא בגלל שאין פירות ביכורים, ולא בגלל שחכמים קבעו כך


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 26 אורחים