פורום אוצר החכמה

ה' מיני קדירה, ה' טעמים,
לדעת רבי יהושע מחלקים לחטאות, ויש צד שזה גם לקולא שאינו מצטרף לכזית.
האם מצינו הסבר לדין זה?

א. הָאוֹכֵל חֵלֶב וָחֵלֶב בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת (שאכל חלב בשגגה ונודעה לו חטאתו, ושוב אכל חלב בשגגה) – חַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה. וְהַטַּעַם: מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בְּקָרְבָּן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעָשָׂה אַחַת' 'וְעָשָׂה הֵנָּה' - לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
ב. אֲבָל הָאוֹכֵל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד (שאכל חלב בשגגה היום, ולאחר זמן שוב אכל חלב בשגגה, ולא נודעה לו חטאתו הראשונה בינתיים) – אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. וְהַטַּעַם: הוֹאִיל וְאָשַׁם לִשְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת כְּאַחַת (כלומר, הידיעה, שמכחה הוא מָאֳשָׁם ומתחייב בכפרה, היתה על שתי האכילות יחד), הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָכַל אֶת שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת בַּאֲכִילָה אַחַת. דָּבָר זֶה מִסְּבָרָא אֲמָרוּהוּ חֲכָמִים, וְאֵינוֹ נִלְמָד מִן הַכָּתוּב (ובפ"ג דכריתות חלוק רבי אליעזר על חכמים בדבר זה).
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁשְּׁתֵי הָאֲכִילוֹת נֶחְשָׁבוֹת כַּאֲכִילָה אַחַת? בְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת תַּבְשִׁיל אֶחָד; אֲבָל הָיוּ שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים, כְּגוֹן חֲתִיכָה אַחַת צְלוּיָה וַחֲתִיכָה אַחַת מְבֻשֶּׁלֶת, אוֹ אַחַת מְתֻבֶּלֶת בְּפִלְפֵּל וְאַחַת בְּקִנָּמוֹן – הוֹאִיל וְכָל אַחַת מֵהֶן מִין מְיֻחָד לְעַצְמָהּ הִיא, אֵין שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת נֶאֱחָדוֹת לְהֵחָשֵׁב כַּאֲכִילָה אַחַת, וְחַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה.
ד. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אָכַל חֲצִי זַיִת וְחָזַר וְאָכַל חֲצִי זַיִת: הָיוּ שְׁנֵי הַחֲצָיִים תַּבְשִׁיל אֶחָד – שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת נֶחְשָׁבוֹת כַּאֲכִילָה אַחַת, וַהֲרֵי כָּאן אֲכִילָה כַּשִּׁעוּר וְחַיָּב; הָיוּ שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים – אֵין שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת נֶחְשָׁבוֹת כַּאֲכִילָה אַחַת, וַהֲרֵי אֵין כָּאן אֲכִילָה כַּשִּׁעוּר וּפָטוּר.

והשאלה עומדת במקומה.

הפואנטה בדברים האמורים היא, כי החידוש הוא בצד השני: ההלכה שתמחוי אחד מצרף שתי אכילות.

עושה חדשות כתב:ה' מיני קדירה, ה' טעמים,
לדעת רבי יהושע מחלקים לחטאות, ויש צד שזה גם לקולא שאינו מצטרף לכזית.
האם מצינו הסבר לדין זה?

למען הפילסוף ,כמה רחוק הינך רואה זאת משגג בכמה מלאכות שונות בהעלם אחד דחייב על כל אחת ואחת למרות ש"האיסור" אחד הוא ?
ומה יסבור רבי יהושע על מה שנפסק עשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת, כגון שזרע ונטע והבריך והרכיב, בהעלם אחד--אינו חייב אלא חטאת אחת.

ביליצר כתב:מה יסבור רבי יהושע בעשה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת?

קרוב הדבר שיסכים עם דעתו של רבי אליעזר שחייב על כל אחת ואחת.

הקושי כמובן הוא רק בחלוקה של תמחויין, כי חלוקה של מלאכות או של העלמות ודאי יש בה הבנה, משא"כ תמחויין שהם לכאו' חסרי משמעות בהגדרת האיסור, (או בהגדרת השגגה).

כנראה מבואר כאן ש'טעמים' שונים של איסור יש בהם הגדרה בגוף האיסור, לומר שהוא אכל "שתיים" ולא רק אכילה אחת גדולה.

שמא יל"ד גם באוכל ב' כזיתים במזיד, מחמת שנאנס או נסתכן וכד', האם מחוייב לבחור בתמחוי אחד מדין 'הקל הקל תחילה'. וזכורני שדנו בזה.

עושה חדשות כתב:הקושי כמובן הוא רק בחלוקה של תמחויין, כי חלוקה של מלאכות או של העלמות ודאי יש בה הבנה, משא"כ תמחויין שהם לכאו' חסרי משמעות בהגדרת האיסור, (או בהגדרת השגגה).

כנראה מבואר כאן ש'טעמים' שונים של איסור יש בהם הגדרה בגוף האיסור, לומר שהוא אכל "שתיים" ולא רק אכילה אחת גדולה.

שמא יל"ד גם באוכל ב' כזיתים במזיד, מחמת שנאנס או נסתכן וכד', האם מחוייב לבחור בתמחוי אחד מדין 'הקל הקל תחילה'. וזכורני שדנו בזה.

כמובן פשוט ופשוט ,
חידה ,מי שיוסיף מלח על 1 מ2 הקוביות בשר גולאש שיש לו בקדרה אחת ילקה 2 על שני טעמים?

ביליצר כתב:חידה, מי שיוסיף מלח על 1 מ2 הקוביות בשר גולאש שיש לו בקדרה אחת ילקה 2 על שני טעמים?

אם התרו בו פעמיים ילקה שתיים, ואם לאו ילקה אחד. ל"ש 'מחלק' במזיד לחומרא אלא רק לקולא, שלא לצרף כזית אחד מדברים חלוקים.

ביליצר כתב:כמובן פשוט ופשוט ,

מה כמובן, מה פשוט, ומה ופשוט?

החידה על מה שכתבת כאן,

כנראה מבואר כאן ש'טעמים' שונים של איסור יש בהם הגדרה בגוף האיסור, לומר שהוא אכל "שתיים" ולא רק אכילה אחת גדולה.

הבנת צדיק את החידה?
אם לכזית יש מלח ולשני אין האם הטעמים מחלקים ? לדבריך כן

יישר כח, בדיוק התחבטתי בזה וחיפשתי והגעתי לכאן

חשבתי אולי סברא לומר שתמחויין מחלקין שזה כעין שמות מוחלקין, לזה קורין חלב צלוי ולזה קוראין חלב מבושל, ואף שעיקר ענין שמות מוחלקין הוא בשם האיסור, שזה משמעותי מאד, רבי יהושע מרחיב את ענין שמות מוחלקין.

ולפי זה, השאלה תהיה, חלב שהתבשל מלוח וחלב שהתבשל מתוק, האם נקרא כל אחד לפי הטעם.

אם לא קיבל שם חדש, לית לן בה.

עוד יש להעיר, למה הגמרא לא שואלת על שיטת רבי יהושע, מנא ליה. לא צריך לימוד מפסוק לחדש כזה דבר?
הרי לשיטת רבנן החולקים, הרי הוא מביא חולין בעזרה.

מתפעל כתב:יישר כח, בדיוק התחבטתי בזה וחיפשתי והגעתי לכאן

חשבתי אולי סברא לומר שתמחויין מחלקין שזה כעין שמות מוחלקין, לזה קורין חלב צלוי ולזה קוראין חלב מבושל, ואף שעיקר ענין שמות מוחלקין הוא בשם האיסור, שזה משמעותי מאד, רבי יהושע מרחיב את ענין שמות מוחלקין.

ולפי זה, השאלה תהיה, חלב שהתבשל מלוח וחלב שהתבשל מתוק, האם נקרא כל אחד לפי הטעם.

אם לא קיבל שם חדש, לית לן בה.

עוד יש להעיר, למה הגמרא לא שואלת על שיטת רבי יהושע, מנא ליה. לא צריך לימוד מפסוק לחדש כזה דבר?
הרי לשיטת רבנן החולקים, הרי הוא מביא חולין בעזרה.

לדבריך לא צריך תמחוי לחלק אלא אף באותה קדירה זה מלוח וזה מתוק .עייל לעיל כב"ז

ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת תַּבְשִׁיל אֶחָד; אֲבָל הָיוּ שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים, כְּגוֹן חֲתִיכָה אַחַת צְלוּיָה וַחֲתִיכָה אַחַת מְבֻשֶּׁלֶת – הוֹאִיל וּשְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁיל הֵם אֵין הָאֲכִילוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ לָזוֹ, וְחַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה.

לפי הדברים אין הטעמים שבבשר כגון מלוח ומתוק מחלקים שם חדש לתבשיל ,
בשר צלי ובשר מבושל נקראים שני מיני תבשיל ,וצ"ע

עושה חדשות כתב:והשאלה עומדת במקומה.

הדברים נערכו מחדש, במגמה לתת הסבר מניח את הדעת לדין 'תמחויין מחלקין'.

מתפעל כתב:א. חשבתי אולי סברא לומר שתמחויין מחלקין שזה כעין שמות מוחלקין, לזה קורין חלב צלוי ולזה קוראין חלב מבושל, ואף שעיקר ענין שמות מוחלקין הוא בשם האיסור, שזה משמעותי מאד, רבי יהושע מרחיב את ענין שמות מוחלקין.
ב. למה אין הגמרא שואלת על שיטת רבי יהושע, מנא ליה. האם אין צריך לימוד מפסוק לחדש כזה דבר?

א. תניא דמסייעא לך: 'וְעָשָׂה אַחַת' 'וְעָשָׂה הֵנָּה' - לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת; שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב, שֵׁם אֶחָד בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת חַיָּב שְׁתַּיִם, שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּב שְׁתַּיִם. ומוקמינן לה בגמרא: הא דקתני 'שני שמות', כגון שאכל חלב וחלב בשני תמחויין, ואליבא דר' יהושע דאמר תמחויין מחלקין.
ב. אחר שרמז הכתוב כי יש אחת שהיא הנה, ולא פירש איזו היא, על כרחך לא מסרו הכתוב אלא לחכמים לפרש לך לפי חכמתם (ע"פ לשון רש"י שלהי היה מביא).

אפשר להזכיר גם את שי' הראב"ד (בהשג' הל' מאכ"א יד,ו) שהאוכל כזית טבל, חציו מן הענבים וחציו מן החיטים, אינו מצטרף למלקות.

עושה חדשות כתב:שמא יל"ד גם באוכל ב' כזיתים במזיד, מחמת שנאנס או נסתכן וכד', האם מחוייב לבחור בתמחוי אחד מדין 'הקל הקל תחילה'. וזכורני שדנו בזה.

האם מישהו יכול לציין מקורות לזה.