מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 7773
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שחיטת בנו של בן פקועה - מדרבנן או מדאורייתא לפי הרמב"ם?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 12, 2019 1:59 am

זה חידוש של כמה אחרונים בשי' הרמב"ם, (תפארת למשה, זכר יצחק, וכד'). הב"י ודאי לא סבר כך בדעתו.

סליחות
הודעות: 615
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: שחיטת בנו של בן פקועה - מדרבנן או מדאורייתא לפי הרמב"ם?

הודעהעל ידי סליחות » ג' אוגוסט 13, 2019 12:42 am

ייש"כ!

הצעיר באלפי
הודעות: 670
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

שינוי יום היא"צ

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ג' אוגוסט 13, 2019 4:18 am

כידוע יש הרבה שנאספו בשואה שאין ידוע יום מותם עקה"ש במדויק רק עפ"י אומדנא והגדת עדות למחצה לשליש ולרביע
אך כהיום נחשפים כל מיני מסמכים עם פרטים מדויקים להפליא על היום (ולפעמים גם על השעה ! ל"ע) שנהרגו ע"י הרוצחים על קידוש ה'.
האם יש לשנות תאריך היא"צ או לא ?

נחלי אפרסמון

Re: שינוי יום היא"צ

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ג' אוגוסט 13, 2019 4:20 am

למה שלא?

הצעיר באלפי
הודעות: 670
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: שינוי יום היא"צ

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ג' אוגוסט 13, 2019 3:20 pm

נחלי אפרסמון כתב:למה שלא?

צודק. וכן נלענ'ד
אך שמעתי אנשים אומרים שאינם רוצים לשנות כי כבר שנים החזיקו (בטעות !) יום אחר ליא"צ.

עובדיה חן
הודעות: 1127
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' אוגוסט 14, 2019 2:05 pm

אדם שיש לו ביטוח מקיף על הרכב האם יכול לעשות תאונה עצמית כדי לתבוע את הביטוח ? או שזה גזל.

עזריאל ברגר
הודעות: 5667
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 14, 2019 2:37 pm

עובדיה חן כתב:אדם שיש לו ביטוח מקיף על הרכב האם יכול לעשות תאונה עצמית כדי לתבוע את הביטוח ? או שזה גזל.

כתשובתי הקודמת.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 745
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

מדוע הבן איש חי לא היה יכול לעשות נט"י דשחרית מעומד?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוגוסט 15, 2019 12:26 am

בספר בן איש חי (ש"ש פ' וירא אות יב) כתב
בשבת צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, וה"ה לברכה ונגוב נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת ג"כ נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכ"כ רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. וכתב עוד שהוא נר"ו נוהג כן גם ביום טוב, דאם אינו מועיל אינו מזיק עכ"ד נר"ו. ונ"ל יפה אמר חנ'ן על יום טוב, אך אנא עבדא א"א לי לעשות נט"י דשחרית דשינה מעומד, והמשתדל לקיים זה תע"ב


מה הטעם בזה?

נחלי אפרסמון

Re: מדוע הבן איש חי לא היה יכול לעשות נט"י דשחרית מעומד?

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » ה' אוגוסט 15, 2019 1:46 am

כנראה מבחינה פרקטית.

סליחות
הודעות: 615
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

למאי נפק"מ הסדר הכרונולוגי של הפולמוסים במשנה סוטה?

הודעהעל ידי סליחות » ה' אוגוסט 15, 2019 3:51 am

משנה מסכת סוטה פ"ט מי"ד:
בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר:


למאי נפקא מינה להזכיר מה היה בפולמוס (=תקופה) של כל מלך? מדוע אי אפשר לומר בפשטות שגזרו על עטרות חתנים וכלות וכו', האם היה נפק"מ מבחינה מעשית למי ששונה את המשניות להזכיר מתי זה נתקן? הרי כל מילה וכל אות במשנה מדוקדקת ולפעמים כוללים במילה אחת כמה עניינים כמו שמובא בכמה מקומות בגמ'.

העיברי
הודעות: 59
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

כלי זמר אצל לויה

הודעהעל ידי העיברי » ה' אוגוסט 15, 2019 7:55 am

בהל' שבת מוזכר ענין חלולין לספוד המת, מתי איפסק המנהג? ואם ישר הדבר להחזיר עטרה ליושנה?

האמת והשלום
הודעות: 133
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

מעריב בציבור על חשבון ברכות שמע.

הודעהעל ידי האמת והשלום » ו' אוגוסט 16, 2019 4:35 pm

כידוע שבתפלת הערב,המאחר יתפלל עם הציבור ורק לאחר מכן יברך לברכות ק"ש,דסמיכות גאולה לתפילה בערב קלה יותר מן הבוקר.
אלא שראיתי משהו חדש,כשהתפללתי מעריב בשטיבלאך א' החסידים במנין אולי היה וויז'ניץ(לא התבוננתי קרס החשמל והיה חשוך)התפלל עם הציבור תפילה דיי ארוכה ומיד לאחר שסיים שמונה עשרה פתח באמת ואמונה עד לסיום השכיבנו.(כמובן כנראה שבירך לשתים הראשונות עם שמע וראה שלא הספיק)
השאלה האם דבר זה כשר,ואם כן האם הדבר ראוי להעשות כן,ואין כוונתי כשיש מנין אחר אלא כשזה המנין היחידי?
ורציתי בעצמי לבאר שכוונתו היא למה שיש בש"ע ס"ס סעי' ב' ו-ג',דאין הברכות מעכבות ומשברך הא' אפי' לא בירך לחברתה מ"מ יצא ידי חובת אותה הברכה ואף השלים לאחרות אחר זמן.

עזריאל ברגר
הודעות: 5667
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 18, 2019 4:09 pm

עלו היום לדיון שתי שאלות בהלכות קריאת התורה, ועלה בלבי שכדאי לפתוח אשכול, שבע"ה יתפתח לדיונים בהלכות אלו:
viewtopic.php?f=17&t=47115

לבי במערב
הודעות: 1244
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: מדוע הבן איש חי לא היה יכול לעשות נט"י דשחרית מעומד?

הודעהעל ידי לבי במערב » א' אוגוסט 18, 2019 7:52 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:בספר בן איש חי (ש"ש פ' וירא אות יב) כתב
בשבת צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל, וה"ה לברכה ונגוב נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת ג"כ נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכ"כ רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. וכתב עוד שהוא נר"ו נוהג כן גם ביום טוב, דאם אינו מועיל אינו מזיק עכ"ד נר"ו. ונ"ל יפה אמר חנ'ן על יום טוב, אך אנא עבדא א"א לי לעשות נט"י דשחרית דשינה מעומד, והמשתדל לקיים זה תע"ב

מה הטעם בזה?

אולי מפני שהקפיד שלא להניח רגליו על הארץ קודם נט"י (כד' הא"א - בוטשאטש), ולאידך בירך ענט"י תיכף (ודלא כמנהג החסידים שנוטלים ידיהם עוה"פ לאח"ז, ואז מברכים ענט"י).

הצעיר באלפי
הודעות: 670
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

מתי יש חיוב לשמוע לרופא

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » א' אוגוסט 18, 2019 9:05 pm

האם יש חיוב לציית להוראות של רופא, כשמדובר באדם ברוי לחלוטין ! ?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים