פורום אוצר החכמה

במקום שבו אני מתפלל שחרית מסתובב כהן אחד, שיהיה בריא, אשר סובל מתסמונת כלשהי ואינו נחשב כשלם בדעתו במאת האחוזים.

בדרך כלל הוא עולה לנשיאת כפים ומברך כרגיל, והכל בסדר.

יום אחד משום מה הוא השתבש באמצע הברכה, וכהש"ץ הקרה 'וישמרך' אמר הלה 'ויחונך', וכל הצעקות מכיוון המתפללים לא הועילו. בקיצור, הוא דילג את כל הפסוק של 'יאר', ואמר 'ויחונך'. כשראה הש"ץ כך השתתק במבוכה, והלה המשיך לבדו את כל הפסוק 'ישא' עד גמירא.

אני הייתי באמצע ברכות קריאת שמע, והסתפקתי האם צריך אני לענות 'אמן' על כזאת ברכה מקוטעת (אם הייתי במקום רגיל לא הייתי חושש, אולם כיון שהייתי במקום שאסור להפסיק הסתפקתי מה הדין במצב כזה).

לכאורה כהן זה עבר על לאו דאורייתא של "לא תגרע" (שכן אם אמרו חז"ל שהמוסיף ברכה אחת עובר בלא תוסיף - ה"ה להיפך), ומצווה הבאה בעבירה היא, ואין זה מברך אלא וכו'.
אמנם כל מעשיו נעשו בשגגה, אבל לכאורה נראה שאין לענות אמן על ברכה כזאת אפילו במקום שמותר להפסיק (כמו שאין עונים אמן על ברכה לבטלה).

עזריאל ברגר כתב:לכאורה כהן זה עבר על לאו דאורייתא של "לא תגרע" (שכן אם אמרו חז"ל שהמוסיף ברכה אחת עובר בלא תוסיף - ה"ה להיפך), ומצווה הבאה בעבירה היא, ואין זה מברך אלא וכו'.

מצינו שני אופנים בבל תגרע: הנוטל ג' מינים, או היושב בסוכה ו' ימים (ראה רמב"ן על הפסוק). והנה באופן הראשון לא עלתה לו מצוה, אבל באופן השני ודאי קיים מצוה ו' ימים אלא שעבר גם על הלאו. ולכאורה צריך ראיה שברכת כהנים היא כדוגמא הראשונה ולא כשניה.

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:לכאורה כהן זה עבר על לאו דאורייתא של "לא תגרע" (שכן אם אמרו חז"ל שהמוסיף ברכה אחת עובר בלא תוסיף - ה"ה להיפך), ומצווה הבאה בעבירה היא, ואין זה מברך אלא וכו'.

מצינו שני אופנים בבל תגרע: הנוטל ג' מינים, או היושב בסוכה ו' ימים (ראה רמב"ן על הפסוק). והנה באופן הראשון לא עלתה לו מצוה, אבל באופן השני ודאי קיים מצוה ו' ימים אלא שעבר גם על הלאו. ולכאורה צריך ראיה שברכת כהנים היא כדוגמא הראשונה ולא כשניה.

צודק.
וע"כ יש לברר האם בברכת כהנים יש דין "כסדרן".
דאם יש בה דין כסדרן - הרי שברכה זו השלישית אין בה כלום.
אבל אם אין דין כסדרן - הרי הברכה השלישית היא ברכה הראויה, שיכול להשלים אחריה את הראשונה והשניה.
ומסתמא כבר הילכו בזה הנמושות.

סדר הדברים הוא כך. הגמ' במסכת סוטה דורשת, אמור להם שיאמרו הישראל לכהנים. וממילא אם הישראל קורא לכהן בקריאת 'כהנים' הכהן חייב לברך את העם בברכה המשולשת. ולכן כהן המגרע מחובתו לכאורה עובר על בל תגרע. אבל כהן האומר לחבירו סתם 'יברך ה' וישמרך' כשאינו מחוייב לברך לכאורה אינו מחוייב להשלים. ונראה בפשוטו (מבלי ללמוד העניין) שהרי כתוב במנח"ח שאם כהן אחד נמצא בביהכנ"ס אינו מחוייב לברך, אבל לברכתו יש שם של ברכת כהנים. ונראה שכנ"ל כאן.

סגי נהור כתב:

עזריאל ברגר כתב:לכאורה כהן זה עבר על לאו דאורייתא של "לא תגרע" (שכן אם אמרו חז"ל שהמוסיף ברכה אחת עובר בלא תוסיף - ה"ה להיפך), ומצווה הבאה בעבירה היא, ואין זה מברך אלא וכו'.

מצינו שני אופנים בבל תגרע: הנוטל ג' מינים, או היושב בסוכה ו' ימים (ראה רמב"ן על הפסוק). והנה באופן הראשון לא עלתה לו מצוה, אבל באופן השני ודאי קיים מצוה ו' ימים אלא שעבר גם על הלאו. ולכאורה צריך ראיה שברכת כהנים היא כדוגמא הראשונה ולא כשניה.

משא"כ בתפילין של יד וראש לדוגמא, דשם הדין שונה.