וחידוש גדול יש בדרישה שם בשם מהרש"ל בביאורו לטור
דרישה יורה דעה סימן שפט
וכשמת ברגל רוחץ לכבוד יום טוב האחרון ומחליף בגדים לבנים מאחר שלא חל עליו אבלות (מהרש"ל שם ריש הסימן):
והלשון קשה, מאי משמע שלא חל עליו אבלות, הרי קי"ל שבצנעה נוהג?!
ואי נימא שמהרש"ל חולק, למה התיר דוקא "לכבוד יו"ט"?
בחיפוש באוצר מצאתי דבר פלא, שלשון זו של מהרש"ל אליבא דאמת היא לשון הרוקח סי' שי"ג!
וצ"ע שאפשר שהרוקח הוא מכת הסוברים שאין אבלות נוהג ברגל כלל ואפי' אבלות בצנעה. ומ"מ אחר שהדרישה העתיק ד' רש"ל, יש לנו יתד לסמוך.
======
בחיפוש באוצר ל"מ כמעט כלום סביב זה. מלבד שד' רש"ל הועתקו לדינא ע"י הגרח"ז גרוסברג בס' חזון למועד וע"י מז"ה זצ"ל בקיצור הל' מועדים סוכות. ובדברי סופרים יברוב זצ"ל עמד בזה שכל האחרונים לא העתיקו ד' מהרש"ל והדרישה.
ואיש לא עמד שמקור הדברים ברוקח.
האם ידוע על עוד מהאחרונים ומהמורים שהורו כן?
אשמח לכל הוספה.