פורום אוצר החכמה

נכנס לחנות ספרים ומסתכל בספרים, ומכיון שאינו רוצה לקנות הספר, לוקח כמה תמונות מכמה דפים שהוא כן צריך אותם עם הפלאפון.
האם זה מותר או אסור משום גזל או איסור אחר ?

שאלה כזו יכולה להיות גם לפני עידן הניידים, כאשר רוצה לבדוק משהו ספציפי בתוך הספר בלי לקנותו.

ועדיין מסתבר שבכהאי גוונא שעושה מעשה באמצעות כלי ממש גרע טפי, ולכאורה פשוט שצריך לבקש רשות.

דרומי כתב:שאלה כזו יכולה להיות גם לפני עידן הניידים, כאשר רוצה לבדוק משהו ספציפי בתוך הספר בלי לקנותו.

ועדיין מסתבר שבכהאי גוונא שעושה מעשה באמצעות כלי ממש גרע טפי, ולכאורה פשוט שצריך לבקש רשות.

האין בזה נפק"מ אם בלא"ה לא היה קונה הספר ?

בעיני קרוב לודאי שמותר מדינא, אבל טוב ויפה לבקש את רשות הבעלים, אם אפשר בקלות.
והדברים תלויים בסברות, ואין לי ראיה ברורה לכאן או לכאן.

בעיני קרוב לודאי כמו שכתב הרב דרומי שכשעושה מעשה כזה צריך לבקש רשות ובאשר לטענה שגם ככה לא היה קונה את הספר אפשר לומר שכל אחד יכול לטעון כך אך אם הדפים חשובים לו אולי כן יקנה והרי זה דבר המסור ללב.
אך אפשר שיש לי נגיעות שפעם שמעתי שמישהו מצלם עותקים מקונטרס שכתבתי ומכרתי ואמרתי בלבי שאם כולם יצלמו אף אחד לא יקנה ובקשתילמסור לו שאני מקפיד על כך...

לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב זה הגונב דברי תורה ומעתיקן.

(ובענין זה רמ"א ש"ך וסמ"ע רצב סעיף כ)

מסופר על הגאון הנפלא רבי יוסף זכרי' שטרן (הריז"ש), שהיה בא אל בית הכנסת מקום מכירת הספרים ועובר על הספרים החדשים ביעף, לרגל כשרונו הנורא,
היה משלם למוכר דמי הספר, והולך לו.

אם כבר שילם - למה לא לקח הספר עמו?...

דרומי כתב:אם כבר שילם - למה לא לקח הספר עמו?...

וזה למה לו?

דרומי כתב:אם כבר שילם - למה לא לקח הספר עמו?...

כנראה כדי להשאיר לאחרים

כי אם הסיפור אמיתי, ודאי לא שילם את כל דמי הספר, אלא רק חלקו בכדי הנאתו (לשלם על דבר כזה את מחיר הספר המלא הוא חסידות של הבל לכאורה, אלא אם כן ידע שהמוכר עני וביקש לתרום לו בסתר).

מהספר מלך ביופיו על הגר"ע יוסף עמ' 56

עזריאל ברגר כתב:בעיני קרוב לודאי שמותר מדינא, אבל טוב ויפה לבקש את רשות הבעלים, אם אפשר בקלות.
והדברים תלויים בסברות, ואין לי ראיה ברורה לכאן או לכאן.

קרוב לודאי שהוא אסור מדינא. הרי ככל שמשמשים בספר נעשה בלוי וא"א למכור אותו כספר חדש. והרי המוכר מתפרנס ממכירת ספרים חדשים. אם מישהו רוצה להסתכל בספר קצת לחליט אם הוא רוצה לקנות אותו, בכה"ג ניחא ליה להמוכר שהרי לולי זה לא יקנו ממנו ספרים. ואולי גם כשאין לו צד לקנות הספר עכשיו, אבל אולי ביום מהימים הוא יקנה הספר אחר שעמד על טיבו. אבל כשכל מטרתו במשמש הספר הוא כדי שלא לקנותו, איזה הנאה יש להמוכר מזה?

עקובלמישור כתב:לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב זה הגונב דברי תורה ומעתיקן.

(ובענין זה רמ"א ש"ך וסמ"ע רצב סעיף כ)

זה לא שייך כאן בספר העומד למכירה ובידו לקנותו. וגם מסתבר שהוא בהישג יד קל באוצרי הספרים של ישיבות ובכנ"ס גדולות, ובכה"ג בודאי אסור לגנוב מאחרים..

שמעתי מהגר"מ שפרן לפני הרבה שנים שאדם שמוציא ספר צריך להיות טיפש כדי לא לרצות שאנשים יצלמו דפים מספר, כי כך זה נכנס להם לתודעה ולבסוף אפשר שיקנו את הספר.

דרך ישרה כתב:שמעתי מהגר"מ שפרן לפני הרבה שנים שאדם שמוציא ספר צריך להיות טיפש כדי לא לרצות שאנשים יצלמו דפים מספר, כי כך זה נכנס להם לתודעה ולבסוף אפשר שיקנו את הספר.

מלבד מה שיש הרבה טיפשים בעולם, זה לא שייך לחנות ספרים. ע"י מה שנכנס לתעודה אולי יגרמו שאנשים יקנו הספר. אבל אין הכרח שיקנו אותו מחנות הזו. למה שבעל החנות יסכים להפסיד כדי שמחבר הספר ירוויח במקום אחר?

סליחה. לא דיברתי ביחס לחנות ספרים, אלא ביחס לזכויות יוצרים שמורות.

עמקן כתב:

דרך ישרה כתב:שמעתי מהגר"מ שפרן לפני הרבה שנים שאדם שמוציא ספר צריך להיות טיפש כדי לא לרצות שאנשים יצלמו דפים מספר, כי כך זה נכנס להם לתודעה ולבסוף אפשר שיקנו את הספר.

מלבד מה שיש הרבה טיפשים בעולם, זה לא שייך לחנות ספרים. ע"י מה שנכנס לתעודה אולי יגרמו שאנשים יקנו הספר. אבל אין הכרח שיקנו אותו מחנות הזו. למה שבעל החנות יסכים להפסיד כדי שמחבר הספר ירוויח במקום אחר?

יש סברא שגם בעל החנות מסכים, כדי למשוך לקוחות לחנות
סוכ"ס טבעו של אוהב ספר לא ישבע ספר, וכל עוד שמאריך לשהות בחנות, יותר יוגדל ה'תאוה' לקנות ספר, וכח המעצור נחלש והקמצנות מתרכך.., ועכ"פ לא יצא בידים ריקניות

אראל כתב:יש סברא שגם בעל החנות מסכים, כדי למשוך לקוחות לחנות
סוכ"ס טבעו של אוהב ספר לא ישבע ספר, וכל עוד שמאריך לשהות בחנות, יותר יוגדל ה'תאוה' לקנות ספר, וכח המעצור נחלש והקמצנות מתרכך.., ועכ"פ לא יצא בידים ריקניות

או שכן או שלא. כשמדובר על שאלה שא"א לשאול בקלות, כמו העתקת ספר שזה טרחה להשיג מחבר הספר, מובן למה סומכים על סברות שלדעתך אמיתיים, ולא טורחים לשאול. אבל כשאתה עומד תוך החנות, למה להסתכן בחשש גזל, כשאפשר לשאול בעל החנות. ואם הוא לא נמצא אפשר לשאול העובד, שמסמתא יודע.

בעל חנות יודע מי הם לקוחותיו, מי קונה ספר מדי פעם ומי בא רק לדפדף. יש הבדל בין לקוח הבא לראות ספרים חדשים ומעיין בהם קצת לבין לקוח הבא במטרה מוצהרת לעשות צילומים או להעתיק משהו. אם זה לקוח הקונה ספר פה ושם, מן הסתם הדבר לא יפריע למוכר, אך אם זה אדם שאף פעם לא קונה ספר, או סתם נכנס באקראי ועושה צילומים - זה לא הוגן לבעל החנות.

מי אמר שמדובר בלוקח קבוע? אולי הוא מזדמן במקרה.
לגבי הסברב שהובאה לעיל בשם הרב שפרן - זה נכון אבלל כנגד זה אם כל אחד יעתיק את הדפים שהוא צריך אטף אחד לא יקנה את הספר וממילא יש צדדים לכאן ולכאן.