לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר

[עושה חדשות]

הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

לא ברירא לי כ"כ על איזה ענין נאמר השבח הזה, שהלכנו אחריו במדבר וכו'. אם על עצם היציאה ממצרים, לכאו' זו ודאי עיסקה טובה לעזוב ארץ משעבדת וללכת לארץ מובטחת, ובפרט שהיו אמורים להגיע לשם בימים ספורים (לולי חטא המרגלים). ובמדבר עצמו היה מן ושליו ועמוד ענן, ומה כ"כ רע להיות בארץ לא זרועה בנתונים שכאלו. ואם משום ה'ביטחון' שבטחו בו שיוליך אותם לארץ המובטחת ושיכלכלם במדבר, לכאו' הפסוק לא מזכיר את הביטחון, אלא את ההקרבה של הליכה במדבר.

אשמח לקבל הסבר.

[סגי נהור]

ואם משום ה'ביטחון' שבטחו בו שיוליך אותם לארץ המובטחת ושיכלכלם במדבר, לכאו' הפסוק לא מזכיר את הביטחון, אלא את ההקרבה של הליכה במדבר.

אינו נכון. הפסוק לפי פשוטו מתאר דווקא את הבטחון - לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, הנכונות ללכת אחר ה' בידיעה שהמדבר הוא ארץ לא זרועה, כך שלא נותר אלא לסמוך על ה'. וכלשון רש"י: מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צידה לדרך כי האמנתם בי.

[כח עליון]

\אם על עצם היציאה ממצרים, לכאו' זו ודאי עיסקה טובה לעזוב ארץ משעבדת וללכת לארץ מובטחת

ההנחה הזו לא ברורה
דברים פרק ח
וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכֲךָ֜ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר מצותו מִצְוֹתָ֖יו אִם־לֹֽא: (ג) וַֽיְעַנְּךָ֘ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ

שמות פרק יד
הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר:

במדבר פרק יא
מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר: (ה) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים:
(ו) וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ: