פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:התכוונתי להוכיח שלא כל מאמר שכתוב בחז"ל יש להבינו כמסר מעשי כפשוטו.

אף בעניננו, נכון שיש גמרא שמתארת את המצב הקשה באופן ציורי עד כדי שהיינו אמורים להימנע מללדת ח"ו,

אך כנגד גמרא זו יש גמרות מפורשות המספרות על 'מעשה רב' באופן הכי נחרץ,

הן אצל עמרם ויוכבד ומרים, והן אצל חזקיהו המלך,

וגמרות אלו הן שצריכות ללמד אותנו כיצד יש לנהוג באופן מעשי.

כשבאים לפסוק הלכה למעשה לא תמיד זה מסתדר עם כל המדרשים והאגדות.

דרומי כתב:יש גם מדרש שאומר (מד"ר ר"פ ויקרא) שתלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו.

כמובן שאיני דן למעשה אלא רק על העיקרון.

דרומי כתב:הרמ"א מביא שאם יש לו כמה ילדים מאם אחת, וכעת רוצה להתחתן עם אשה נוספת אך חושש שהילדים מהאשה השניה יתקוטטו עם הילדים מהאשה הראשונה - מותר לו להעדיף לקחת אשה שאינה בת בנים. ויש מהפוסקים החולקים עליו ואומרים שגם במקרה כזה צריך להתאמץ ולהביא ילדים נוספים.

יאיר כתב:אדם שקיים פו"ר... האם יוליד עוד ילדים שהרי מקרב הגאולה ("אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף") או שמא...

אִתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים וָמֵתוּ – רַב הוּנָא אָמַר: קִיֵּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קִיֵּם. רַב הוּנָא אָמַר קִיֵּם – מִשּׁוּם דְּרַב אַסִּי, דְּאָמַר רַב אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף (כְּלוֹמַר, טַעְמָא דִפְרִיָּה וּרְבִיָּה מִשּׁוּם דְּרַב אַסִּי, וְהַאי כֵּיוָן דְּנִטְּלוּ עַל יָדוֹ מִנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ אוֹצָר שֶׁשְּׁמוֹ 'גּוּף' הֲרֵי קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה). וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קִיֵּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה – 'לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ' בָּעֵינַן, וְהָא לֵיכָּא.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ – יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ, הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּיַלְדוּתוֹ – יִהְיוּ לוֹ בָּנִים בְּזִקְנוּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: 'בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים'.

נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַּת בָּנִים בְּיַלְדוּתְךָ – שָׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים בְּזִקְנוּתְךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר – אִם בָּנִים שֶׁבְּיַלְדוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְּאִבְצָן 'שְׁלשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו', וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו, וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְנִתְקַיֵּם לוֹ.

'אֵי זֶה יִכְשַׁר' – אֵיזֶה זֶרַע יְהֵא הָגוּן וִירֵא שָׁמַיִם וּמִתְקַיֵּם.

כְּעֵצָה טוֹבָה קָאָמַר לָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

מִצְוָה דְרַבָּנָן דְּלָאו תַּקַּנְתָּא הִיא, אֶלָּא כְּעֵין יִשּׁוּב דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
מִצְוָה דְרַבָּנָן הִיא כְּמִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ, מִדְּקָא נָסֵב לֵהּ תַּלְמוּדָא 'בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֲךָ' וְלֹא הִזְכִּירוּ בָּזֶה אִסּוּר, אֶלָּא 'יִשָּׂא אִשָּׁה', מִצְוָה דִּלְכַתְּחִלָּה הוּא, אֵין כּוֹפִין וְלֹא קוֹרִין עֲבַרְיָנָא לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בָּהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם אָדָם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יִבָּטֵל מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כֹּחַ, שֶׁכָּל הַמּוֹסִיף נֶפֶשׁ אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ בָּנָה עוֹלָם.

אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד בְּלֹא אִשָּׁה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים, אִם יֵשׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ, אֲפִלּוּ יֶשׁ לוֹ כַּמָּה בָּנִים.

דרומי כתב:במקרה שיש חשש ברור של קטטה, כתב הרמ"א להקל בזה.

כדכד כתב:אני לא מבין איך השאלה יכולה להיות מעשית?
הרי במצוות עונה הוא חייב!
אלא, מה? רוצים לומר שישתמש במנינעה? זה גופא מי התיר לו?

יאיר כתב:א. יש מקרים שמותר אמצעי מניעה מסויימים.
ב.היא גופא סיבה להיתר כזה. (בפרט אם הוא מצטער מאוד מזה ולא מעוניין שיוולדו לו בנים מחללי שבת ואז גם הויא דומיא כבני ט' מידות).

כדכד כתב:אני סבור שיש לחפש היתרים על המניעה לפנינ שמחפשים היתרים על ביטוןל מצות לערב

בברכה המשולשת כתב:היה מונח בזכרוני שכבר היו שני אשכולות על נושא זה (באחד הובאו דברי הגאון הנשגב רבי חיים ברלין בן מרנא הנצי"ב, שנוטים לדברי הרב יאיר).

כאשר נסעתי קצת לחו"ל לנוח מטרדותי, באה לידי מכתבו ואשיב בקצור כי אני כאן בלי ספרים הנצרכים, ואשר שאל באחד שיש לו שמנה ילדים, והוא בן מ"ד שנה האם צריך להשתדל שיהי' לו עוד ילדים מטעם בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך כמבואר בשו"ע, כי ראה בשו"ת פני אהרן שאם קשה לחנך הילדים עפה"ת אז די בבן ובת שזה חיוב וראי' מברכות י' ע"א בענין חזקי' מלך יהודה, ובמקומו החינוך קשה כי בתי ספר הם מעורבים בנים ובנות עד גיל י"ד, אמנם אשתו החשובה טוענת נגד זה והיא רוצה לישא בעול החינוך כפי שאפשר, וגם להראות שלא הולכים אחרי מנהג הקלוקל של מיעוט ילדים שנתפשט נגע זה גם בבתי היראים בעו"ה, ושוב מביא בשם הח"ח זי"ע, שאמר פעם שמי יודע שזה ברכה שיהיו לו ילדים דמי יודע איך יתנהגו ועוד האריך.
הנה לא הייתי מזדקק לשאלה זאת לולא שאני רואה מצוה להוציא מלב הטועים, הנה ס' שו"ת פני אהרן לא ראיתי, אמנם ראיתי מברכות שם בודאי ממ"ש דחזקי' המלך לא רצה לעסוק בפ"ו משום דחזי דנפקי לי' בנין דלא מעלי, והשיב לו ישעי' הנביא בהדי כבשי דרחמנא למה לך את מה דמיפקדת בעי לך למיעבד, דמשמע מזה רק מה שמצוה דהיינו עצם מצות פ"ו דמקיים בבן ובת וכן יראה לכאורה מלשון הגמ' דלא עסקת בפרי' ורבי', אבל לדידי אין מכ"ז ראי' דלשון מיפקדת שייך שפיר גם במצווה מדברי קבלה דלערב אל תנח, ולשון פריה ורביה אינו מכריע דהמצוה בכללה נקראת פ"ו גם חלק של בערב אל תנח, ועוד דהאמת קאמר לי' דגם בעיקר פ"ו לא עסיק עדיין, ועוד דשאני התם שהי' חזקי' המלך בעל רוה"ק אמיתי, וידע בברור גמור שבניו יהי' רשעים, וזה לא שייך בזה"ז דמי יודע כן, הלא ידוע שגלגולי סבות כל החינוך בזה"ז הם הרבה ולא קצרה ידו להושיע, ובפרט במקום שהאב והאם רוצים בחינוך הבן הגם שאין בתי ספר טובים, וכי על בתי ספר מוטל מצוות חינוך אינו מונח אלא על האב, ואם הוא ירא שמים בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
ומה דאיתא בשו"ע אה"ע סי' א' ס"ח בהג"ה בשם התה"ד דאם יש לו בנים הרבה מותר לישא אשה שאינה בת בנים מחשש דיבא לקטטה בין הבנים ובין הבנים לאשה, הרי דמותר למנוע מסבת קטטה ממצות לערב אל תנח ידך, ואולי גם מטעם הנ"ל. הנה הרבה יש לחלק בזה דקטטה מבנים שונים מאמהות שונות בבית הוא דבר טבעי ורגיל, ואינו מחויב להכניס מריבה לתוך ביתו שהיא קשה ממלחמת גוג ומגוג כמבואר בפ"ק דברכות, משא"כ ענין חינוך שבידו תלוי, ועוד והוא העיקר דאיפכא יש לדייק מזה דדוקא לישא מעיקרא אשה שאינה בת בנים הוא דמותר הא לעשות פעולות שלא תלד אשה בת בנים עדיין לא שמענו, ומה שהעיד לו א' בשם הח"ח זי"ע אין להעמיד על דברים כאלה (שוב העיר אותי ת"ח על מה שמביא בתולדות הח"ח זי"ע כרך א' עמוד קצ"ז דמוכח כדברינו ופשוט.)

חיימשה כתב:מה באמת הגדר של מצות עונה באופן ששני בני הזוג לא ניחא להו בזה?

שמחו כתב:

כדכד כתב:אני סבור שיש לחפש היתרים על המניעה לפנינ שמחפשים היתרים על ביטוןל מצות לערב

קודם תחפש את האיסור על המניעה, אח"כ נצטרך לחפש היתר.

דרומי כתב:ייש"כ להרב מעט דבש שהביא את תשובת שבט הלוי. ושמחתי לראות שכיוונתי לדבריו, אם כי לאמיתו של דבר אין בזה כל חידוש והדברים פשוטים מעצמם, אבל שלא ליתן פתחון לבע"ד לחלוק.

דרומי כתב:ייש"כ להרב מעט דבש שהביא את תשובת שבט הלוי. ושמחתי לראות שכיוונתי לדבריו, אם כי לאמיתו של דבר אין בזה כל חידוש והדברים פשוטים מעצמם, אבל שלא ליתן פתחון לבע"ד לחלוק.