פורום אוצר החכמה

ראה במצורף כאן, תשובת הגרע"י שלזינגר בנוגע לטבילת אשה נדה במים חיים, דלדעת רבינו הלוי ועוד חייבת לטבול דוקא במ"ח, כי לדעתם זבה חייבת במים חיים, ונשי דידן ספק זבות נינהו, וכידוע שאין בהלכה כן למעשה.
ועכ"פ כותב רבי עקיבא יוסף, דכיון שלדעת הב"ח (בדעת רבינו הלוי) הוא רק מדרבנן שהזבה צריכה מים חיים, א"כ הוה ספק דרבנן וגזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בו וע"כ אי"צ מ"ח.
ואני תמה האם אי"ז ספק חסרון ידיעה ?!

הצעיר באלפי כתב:ראה במצורף כאן, תשובת הגרע"י שלזינגר בנוגע לטבילת אשה נדה במים חיים, דלדעת רבינו הלוי ועוד חייבת לטבול דוקא במ"ח, כי לדעתם זבה חייבת במים חיים, ונשי דידן ספק זבות נינהו, וכידוע שאין בהלכה כן למעשה.
ועכ"פ כותב רבי עקיבא יוסף, דכיון שלדעת הב"ח (בדעת רבינו הלוי) הוא רק מדרבנן שהזבה צריכה מים חיים, א"כ הוה ספק דרבנן וגזירה שאין הציבור יכולים לעמוד בו וע"כ אי"צ מ"ח.
ואני תמה האם אי"ז

20191105_182233.jpg

ספק חסרון ידיעה ?!

אולי סומכים על רוב שאינם זבות

מדובר בחסרון ידיעה כללית ולא פרטית בר בירור ואף צירף למען המתעקש דאפילו דרבנן אין כאן כי מדובר בגזירה שאין הציבור וכו,

עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

בברכה המשולשת כתב:עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

ח"ו לומר שזה טעות !
הגם שכ"כ המשל"מ, אך כבר הכה על קדקדו בערול"נ נדה סז. והביא ראיה לשי' הגאונים ממשנה פ"ה מ"ה דמקואות וכן כתב החת"ס ביו"ד סי' קצד שמשנה הנ"ל משמע ג"כ כשי' זו, רק מצד שני עומד כמעט כל הראשונים שפסקו כתוספתא מפורש שאין הזבה צריכה מים חיים.

הצעיר באלפי כתב:

בברכה המשולשת כתב:עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

ח"ו לומר שזה טעות !
הגם שכ"כ המשל"מ, אך כבר הכה על קדקדו בערול"נ נדה סז. והביא ראיה לשי' הגאונים ממשנה פ"ה מ"ה דמקואות וכן כתב החת"ס ביו"ד סי' קצד שמשנה הנ"ל משמע ג"כ כשי' זו, רק מצד שני עומד כמעט כל הראשונים שפסקו כתוספתא מפורש שאין הזבה צריכה מים חיים.

אחרי בקשת המחילה, כבר אצל רבותינו הראשונים זה מובא כטעות (אין בידי כרגע את מר"מ, אבל למיטב זכרוני הם מפורטים בהערות של ברודי בתשובות רנ"ג)

בברכה המשולשת כתב:

הצעיר באלפי כתב:

בברכה המשולשת כתב:עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

ח"ו לומר שזה טעות !
הגם שכ"כ המשל"מ, אך כבר הכה על קדקדו בערול"נ נדה סז. והביא ראיה לשי' הגאונים ממשנה פ"ה מ"ה דמקואות וכן כתב החת"ס ביו"ד סי' קצד שמשנה הנ"ל משמע ג"כ כשי' זו, רק מצד שני עומד כמעט כל הראשונים שפסקו כתוספתא מפורש שאין הזבה צריכה מים חיים.

אחרי בקשת המחילה, כבר אצל רבותינו הראשונים זה מובא כטעות (אין בידי כרגע את מר"מ, אבל למיטב זכרוני הם מפורטים בהערות של ברודי בתשובות רנ"ג)

אני מעתיק מכאן: viewtopic.php?t=23445#p234204

יבנה כתב:ב"ח יו"ד סי' ר"א אות ב' הביא שיטה שטעונים מים חיים, ושרש"י דחאו מתורת כהנים ושכן דעת כל הפוסקים דלא כהאי שיטה, ואפ' מדרבנן א"צ. וכך נפסק בשו"ע שם ס' א' ובש"ך וגר"א שם. ועי' תשובות ר' נטרונאי גאון סי' רנ"ב שהצריך, ובהערות שם הביאו שר' האי גאון כינה דבריו טעות גדולה שסותר לתוספ' מגילה פ"א הי"ד.

פלוריש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

הצעיר באלפי כתב:

בברכה המשולשת כתב:עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

ח"ו לומר שזה טעות !
הגם שכ"כ המשל"מ, אך כבר הכה על קדקדו בערול"נ נדה סז. והביא ראיה לשי' הגאונים ממשנה פ"ה מ"ה דמקואות וכן כתב החת"ס ביו"ד סי' קצד שמשנה הנ"ל משמע ג"כ כשי' זו, רק מצד שני עומד כמעט כל הראשונים שפסקו כתוספתא מפורש שאין הזבה צריכה מים חיים.

אחרי בקשת המחילה, כבר אצל רבותינו הראשונים זה מובא כטעות (אין בידי כרגע את מר"מ, אבל למיטב זכרוני הם מפורטים בהערות של ברודי בתשובות רנ"ג)

אני מעתיק מכאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=23445#p234204

יבנה כתב:ב"ח יו"ד סי' ר"א אות ב' הביא שיטה שטעונים מים חיים, ושרש"י דחאו מתורת כהנים ושכן דעת כל הפוסקים דלא כהאי שיטה, ואפ' מדרבנן א"צ. וכך נפסק בשו"ע שם ס' א' ובש"ך וגר"א שם. ועי' תשובות ר' נטרונאי גאון סי' רנ"ב שהצריך, ובהערות שם הביאו שר' האי גאון כינה דבריו טעות גדולה שסותר לתוספ' מגילה פ"א הי"ד.

מה נעשה והרי הרבה ראשונים, ביניהם רש''י ורבו רבינו [יצחק] הלוי, והרבה תלמידי רש''י ה''ה המחזור ויטרי, ספר האורה, ובספר הפרדס, ועוד לא הבינו שזה טעות, ואכן החתם סופר וערוך לנר הביאו מקור, והראו פנים לשי' זו ממתני' פ''ה מ''ה ע''ש.
אמת, שההלכה לא נקבע כך, אמת שי''א שזה טעות, אך קשה לומר, שגם רב פלטוי גאון טעה, וגם רב נטרונאי גאון טעה, וגם רב פלניא בר אביי (הובא בתורי''ד) גאון טעה, וגם רש''י ורבותיו ותלמידיו כולם טעו !!!!
רק מה, יש תוספא נגד זה, ולכן ההלכה לא נקבע כדבריהם.
אך אי''ז הנקודה והנושא של אשכול זה, אלא השאלה הוא האם לפי''ד הב''ח בביאור דבריהם י''ל ספק דרבנן לקולא או לא !?

הצעיר באלפי כתב:

פלוריש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

הצעיר באלפי כתב:

בברכה המשולשת כתב:עניין טבילת זבה במים חיים מובא תמיד כדוגמא לטעות בדברי חלק מרבותינו הגאונים שאז אין הלכה כמותם גם לפי דעת הראב"ד.

ח"ו לומר שזה טעות !
הגם שכ"כ המשל"מ, אך כבר הכה על קדקדו בערול"נ נדה סז. והביא ראיה לשי' הגאונים ממשנה פ"ה מ"ה דמקואות וכן כתב החת"ס ביו"ד סי' קצד שמשנה הנ"ל משמע ג"כ כשי' זו, רק מצד שני עומד כמעט כל הראשונים שפסקו כתוספתא מפורש שאין הזבה צריכה מים חיים.

אחרי בקשת המחילה, כבר אצל רבותינו הראשונים זה מובא כטעות (אין בידי כרגע את מר"מ, אבל למיטב זכרוני הם מפורטים בהערות של ברודי בתשובות רנ"ג)

אני מעתיק מכאן: viewtopic.php?t=23445#p234204

יבנה כתב:ב"ח יו"ד סי' ר"א אות ב' הביא שיטה שטעונים מים חיים, ושרש"י דחאו מתורת כהנים ושכן דעת כל הפוסקים דלא כהאי שיטה, ואפ' מדרבנן א"צ. וכך נפסק בשו"ע שם ס' א' ובש"ך וגר"א שם. ועי' תשובות ר' נטרונאי גאון סי' רנ"ב שהצריך, ובהערות שם הביאו שר' האי גאון כינה דבריו טעות גדולה שסותר לתוספ' מגילה פ"א הי"ד.

מה נעשה והרי הרבה ראשונים, ביניהם רש''י ורבו רבינו [יצחק] הלוי, והרבה תלמידי רש''י ה''ה המחזור ויטרי, ספר האורה, ובספר הפרדס, ועוד לא הבינו שזה טעות, ואכן החתם סופר וערוך לנר הביאו מקור, והראו פנים לשי' זו ממתני' פ''ה מ''ה ע''ש.
אמת, שההלכה לא נקבע כך, אמת שי''א שזה טעות, אך קשה לומר, שגם רב פלטוי גאון טעה, וגם רב נטרונאי גאון טעה, וגם רב פלניא בר אביי (הובא בתורי''ד) גאון טעה, וגם רש''י ורבותיו ותלמידיו כולם טעו !!!!
רק מה, יש תוספא נגד זה, ולכן ההלכה לא נקבע כדבריהם.
אך אי''ז הנקודה והנושא של אשכול זה, אלא השאלה הוא האם לפי''ד הב''ח בביאור דבריהם י''ל ספק דרבנן לקולא או לא !?

טוב, אכן צודק כתר"ה שאכמ"ל בעניין זה.

ביליצר כתב:מדובר בחסרון ידיעה כללית ולא פרטית בר בירור ואף צירף למען המתעקש דאפילו דרבנן אין כאן כי מדובר בגזירה שאין הציבור וכו,

השאלה הוא, האם אכן בלי"ז שזה גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד בו, זה לא מספיק שזה ספק דרבנן ?

לכאורה זהו ספק חסרון ידיעה לכל העולם, ולפי הט"ז הוא נחשב ספק