עשיית מלאכה בזמן התפילה

[עזריאל ברגר]

מתוך העלון השבועי היו"ל ע"י מינהלת תל-ציון

IMG-20191202-WA0006.jpg (282.18 KiB) נצפה 1411 פעמים

ומילתא דאתיא לידן - נימא בה מילתא:
האם ברור ומוסכם על הפוסקים שאסור לעשות אפילו מלאכה קלה בזמן חזרת הש"ץ וכדו'?!
ומה עם חליצת התפילין בחוה"מ שכתבו הפוסקים לעשותה בזמן חזרת הש"ץ?!
ומה עם מתניתין דהאומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך?!

האם כבר הילכו בזה הנמושות?

[כדכד]

איפה כתבו הפוסקים לחלוץ תפלין בחוה"מ בזמן חזרת הש"ץ? לי זכור שכתבו שבחוהמ"פ חולצים אחר הלל ובסוכות לפני משום נטילת לולב אך לא בזמן החזרה אלא אחריה.
משנת האומנין קורין לגמרי לא הבנתי מה ענינה לכאן

[עזריאל ברגר]

איפה כתבו הפוסקים לחלוץ תפלין בחוה"מ בזמן חזרת הש"ץ? לי זכור שכתבו שבחוהמ"פ חולצים אחר הלל ובסוכות לפני משום נטילת לולב אך לא בזמן החזרה אלא אחריה.
משנת האומנין קורין לגמרי לא הבנתי מה ענינה לכאן

א. שו"ע הרב סימן כה סעיף מ. והופתעתי עתה לגלות שהוא כנראה דעת יחיד בזה.
ב. ממשנה זו (והדיונים שבעקבותיה) רואים שעסקו במלאכתם תוך כדי קריאת שמע, שלכאורה חמורה יותר מחזרת הש"ץ.

[כדכד]

לגבי סעיף ב- לא ברורה לי הנחת היסוד שקריאת שמע אמורה להיות חמורה מחזרת הש"ץ
נכון שק"ש זה דאורייתא וחזרת הש"ץ לא אבל בק"ש מלבד בפסוק ראשון לא צריך כוונה ואין זה כמדבר לפני המלך ואילו בחזרה צריך לכוון לבו למה שאומר הש"ץ

[כולל יונגערמאן]

האיך שייך שזה יהיה מוסכם בפוסקים אם אין בזה איסור כלל?

יש הנהגה טובה שהמליצו המחברים והפוסקים שלא יעסקו בת"ת 'מפני הרואים' וכדו' או מחשש שמא יאבדו הכוונה בסדר הברכות (חשש דומה לזה שייך בעומד ודומם ומחשבתו משוטטת אבל עכ"פ ניתן להיאמר שעיון בספרים זה חשש גדול יותר ו/או קום ועשה).

מהי ההגדרה של (כתב הפרי מגדים) 'לאסור בתוקף'? איך רואים התקיפות הזאת בלשונו?

הפרי מגדים אכן ס"ל שזה לא 'חלק וישר' ולמעשה השועה"ר לא חשש לזה ונהג עלמא כוותי'. מסתבר שהפלא יועץ והראשית חכמה ומסתמא ספרי מוסר אחרים מדברים מזה או קרוב לזה.

יש כזה נטיה בעלונים לסתום הדברים ולדבר בלשון פסקני והחלטי ולאסור כל מה שזז.

[כדכד]

אני לא מבין
אם החזרה נחשבת כמו תפלה שניה מהיכי תיתי שיהא מותר לעסוק אז במשהו אחר חוץ מבהקשבה לחזרה עצמה?