ראשונים דלא כהירושלמי

[מגדל]

כיצד נהגו הפוסקים להכריע בנידונים בהם ברבותינו הראשונים מבואר דלא כבירושלמי, אם כי אין הכרח לדבריהם בבבלי, אלא נראה שפשוט לא ראו את הירושלמי.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש על זה מקום בו מרן הב"י מתייחס לדברי רבינו הטור על אחד מרבותינו הראשונים שלא ראה ירושלמי

[מגדל]

אכן, חיפשתי (באוצר) ומצאתי. הדברים נמצאים ביו"ד סימן קיב' סעיף ה'.

סו"ס זה פחות נוגע לעניין שלי של מה עושים, (אע"פ שאכן אפשר לומר שכל ראשון ראה את כל הירושלמי'ס), אבל האם מישהו מכיר התייחסות יותר עניינית?

[כולל יונגערמאן]

רוצה לדעת מה 'עושים' או מה שצריכים לעשות? עושים כמובן כמו שהפוסקים כותבים, פשוט כי כן 'עושים'. עד שבא/יבוא גדול אחד שהוא בבחינת גדול הדורות (מליגה הגר"א רעק"א חזו"א חת"ס) ויסמוך על זה שאז יש סיכויים שיחול שינוי, אבל גם זה לא בטוח בכלל

[יוצא פוניבז']

יש חזו"א באגרת על שיעור מיל שכותב שרש"י הרבה פעמים לא היה הירושלמי מצוי בידו
מבלי להכנס לעצם הנחתו שיש ראיה מהירושלמי דלא כרש"י ושלכן התרוה"ד חלק על רש"י מכח זה בלא אומר ודברים

[פלוריש]

הראשונים, וביחוד תלמידי תלמידיהם של גאוני בבל, לא חשבו שעליהם לדעת את כל הירושלמי, שהרי מבחינתם הם מבית המדרש של התלמוד הבבלי.
רב"מ לוין הראה שכל הירושלמי שנמצא ברי"ף הם קטעים שמופיעים כבר אצל ר"ח ורנ"ג (והרי"ף אף שומר על הכינויים שנמצאים שם- "ירושלמי", "תלמודא דבני מערבא" וכו')

[לענין]

השאלה מה עושים כאשר הראשונים פוסקים משהו על פי הירושלמי - (ומקטעים אחרים שכנראה לא היו לפניהם) מוכח שהפירוש הוא אחרת ח"ו.

[כולל יונגערמאן]

בירושלמי אין כזה דבר 'מוכח'. תמיד אפשר לומר פירוש שונה, כאשר מצוי מאוד ששני ראשונים חולקים ושניהם מביאים ראיה לשיטתם מאותו קטע ממש

[איש קריות]

עד שאתם דנים על הראשונים יש לדון על האחרונים.
מה עושים כאשר המגן אברהם לדוגמא פוסק דין שנסתר מהירושלמי?

[לוצאטי]

...