הוה אמינא כתב:להלכה אשו משום ממונו
חוקר חובב כתב:האם יש לאדם זכות על אש שלו, והוא יכול למנוע אחרים להדליק ממנה אש, למשל? (שלא מצד כופין על מידת סדום)
בב"ק כב. כתוב שאש לית ביה ממשא ומש"ה אין בה חיוב ממונו (אבל למסקנא שם יש בה חיוב ממונו, ויל"ע, ומ"מ חיוב ממון אינו נוגע בהכרח לזכויות ממון).
ובביצה לט. כתוב ששלהבת אינה כרגלי בעליה לגבי תחומין, ויל"ע אם להוכיח משם שאין בעלות, או להיפך - שיש בעלות אבל אי"ז אוסר בתחומין.
אשמח לקבל מקורות ישירים יותר
הוה אמינא כתב:להלכה אשו משום ממונו ובסוגיא משמע שזה כמו שורו וכדו'. ואם זה היה רק חיוב מדין זה אע"פ שאינו ממונו ממש, למה חידוש זה לא מוזכר להדיא בגמ' כמו בור שאינו שלו ועשאן הכתוב "כאילו" הוא שלו?
קו ירוק כתב:מאידך, מה הדין מכבה שלהבת שהדליק חברו?
חוקר חובב כתב:הוה אמינא כתב:להלכה אשו משום ממונו ובסוגיא משמע שזה כמו שורו וכדו'. ואם זה היה רק חיוב מדין זה אע"פ שאינו ממונו ממש, למה חידוש זה לא מוזכר להדיא בגמ' כמו בור שאינו שלו ועשאן הכתוב "כאילו" הוא שלו?
השאלה טובה, אבל תוס' שם (כב. ד"ה אשו) נקטו שא"צ כלל שהאש תהיה ממונו, ובהמשך (שם ד"ה ממונו) דימו באמת לבור. ויתכן שבבור יש חידוש מיוחד כיון שהקרקע היא של רה"ר, ואפ"ה עשאוה כאילו שלו, ואילו כאן זה דבר בלתי בעל בעלות בכלל, והתורה הטילה עליו "חיוב ממון" כמו שכתבו התוס'.
סגי נהור כתב:וגם לדעת רש"י שהגחלת צריכה להיות שלו, "ממונו" היינו הגחלת ולא השלהבת.
חוות דעת כתב:סגי נהור כתב:וגם לדעת רש"י שהגחלת צריכה להיות שלו, "ממונו" היינו הגחלת ולא השלהבת.
בבא קמא כב. רבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש אמר לך ממונא אית ביה ממשא הא לית ביה ממשא
להדיא דלר"ל ממונו היינו השלהבת ולא הגחלת.
וכן מוכח מהמשך הגמ' דגמל טעון פשתן ודו"ק.
חוות דעת כתב:גמ' שם" בשלמא למ"ד אשו משום חציו חציו דגמל הוא אלא למ"ד משום ממונו האי אש לאו ממונא דבעל גמל הוא אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן במסכסכת כל הבירה כולה"
לדבריך דלר"ל מה שמזיק זה הגחלת, לא מובנת כלל קושיית הגמ', דכאן הפשתן זה הגחלת וזה כן שלו, ומה קושיית הגמ'?
סגי נהור כתב:במקרה זה הפשתן איננו הגחלת אלא הנר של החנווני. אם הגמל ימשיך לטייל עם בעליו ולשרוף עוד כל מיני דברים - הפשתן אכן ייחשב לגחלת, אבל במקרה זה לא נאמר "האי אש לאו ממונא דבעל גמל הוא".
חוקר חובב כתב:האם יש לאדם זכות על אש שלו, והוא יכול למנוע אחרים להדליק ממנה אש, למשל? (שלא מצד כופין על מידת סדום)
בב"ק כב. כתוב שאש לית ביה ממשא ומש"ה אין בה חיוב ממונו (אבל למסקנא שם יש בה חיוב ממונו, ויל"ע, ומ"מ חיוב ממון אינו נוגע בהכרח לזכויות ממון).
ובביצה לט. כתוב ששלהבת אינה כרגלי בעליה לגבי תחומין, ויל"ע אם להוכיח משם שאין בעלות, או להיפך - שיש בעלות אבל אי"ז אוסר בתחומין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 129 אורחים