אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא.
מה הפשט? היכי דמי אפילו אחר כמה דורות?
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא.
יבנה כתב:גרים שהתחתנו בינם לבין עצמם.
סליחות כתב:יבנה כתב:גרים שהתחתנו בינם לבין עצמם.
האם כבודו יוכל לפשט את זה עם דוגמא פשוטה של שלושה דורות?
סליחות כתב:יבנה כתב:נולדו אחרי הגיור. הם ישראלים גמורים לשאר דברים, אבל אינם נקראים מקרב אחיך.
תוכיח בבקשה.
עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:יבנה כתב:נולדו אחרי הגיור. הם ישראלים גמורים לשאר דברים, אבל אינם נקראים מקרב אחיך.
תוכיח בבקשה.
הם מותרים להינשא עם ממזרים, ואסור לבנות שמביניהם להינשא לכהנים (לכתחילה). הרי לנו שאינם נקראים "קהל ה'".
יבנה כתב:רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ד
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא, ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.
רדב"ז הלכות מלכים פרק א הלכה ד
והטעם שנאמר מקרב אחיך ממובחר שבאחיך
כסף משנה הלכות מלכים פרק א הלכה ד
מקרב אחיך תשים עליך כל שתשימהו עליך לא יהא אלא מן הברורים שבאחיך
סליחות כתב:הלידה הייתה לאחר הגיור או לפני כן?
ההנחה שלי היא שמי שנולד לגרים (לאחר גיורם כמובן) הוא ישראל ממש והוא לא נחשב גר או מקהל גרים לכאורה.
סליחות כתב:בברכה המשולשת כתב:סליחות כתב:הלידה הייתה לאחר הגיור או לפני כן?
ההנחה שלי היא שמי שנולד לגרים (לאחר גיורם כמובן) הוא ישראל ממש והוא לא נחשב גר או מקהל גרים לכאורה.
הרי אין להם חלק בארץ.
ויעויין בדברי התומים לגבי שמעיה ואבטליון
למי בדיוק אין חלק בארץ?
(מכיון שכל דיוננו הוא אליבא דהרמב"ם בלבד, אז יהיה לנכון לצטט מדברי הרמב"ם עצמו בנושא אם כבודו מכיר).
האם לבן של ישראלי שנישא לגיורת, אין חלק בארץ?
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:יבנה כתב:נולדו אחרי הגיור. הם ישראלים גמורים לשאר דברים, אבל אינם נקראים מקרב אחיך.
תוכיח בבקשה.
הם מותרים להינשא עם ממזרים, ואסור לבנות שמביניהם להינשא לכהנים (לכתחילה). הרי לנו שאינם נקראים "קהל ה'".
לכאורה לא משמע כך בהלכות איסו"ב פי"ט הי"ב, מבואר שם שלילדיהם מותר לכתחילה לשאת כהנים.
יבנה כתב:רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק טו
הלכה ז
ממזר מותר לישא גיורת, וכן הממזרת מותרת לגר, והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר הפגום שנאמר בקהל ה' וקהל גרים אינו קרוי קהל י"י.
הלכה ח
גיורת שנשאת לגר והולידו בן אף על פי שהורתו ולידתו בקדושה הרי זה מותר בממזרת, וכן בן בן בנו עד שישתקע שם גירותו ממנו ולא יודע שהוא גר ואח"כ יאסר בממזרת ואחד הגרים ואחד העבדים משוחררין דין אחד לכולן.
הלכה ט
גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת.
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא.
לשון הרמב"ם הוא שלא נתערב בה מזרע ישראל, פי' אב או אם. והמקור מצטט הרב המגיד משנה מהגמ' שהוא בלשון "אמו מישראל".
לכן ברור שכשהרמב"ם כותב "אמו מישראל" [ברמב"ם שציטטת בכותרת] זה מפני שנצמד שם ללשון הגמ' אבל הכוונה היא בין אב ובין אם.
את הר"מ בסנהדרין פי"א הי"א ודאי ראית, והמקור הוא לשון רבא ביבמות קב א. והתוס' שם מוכיחים שה"ה אביו בלבד סגי. והשו"ע בדיינים סימן ז סעיף א מעתיק את הר"מ כלשון רבא, ויש שם הוספה [נראה של הרמ"א] "או אביו". זה פירוש הר"מ ולית מאן דפליג.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים